Loading summary
Transcript1 lines
- [00:02]
A
ללישראל, הראל ללישראל הראל גאה להיות נותן את תחסות הראשית של נפחות ישראל בחדור סל היום יום שני, שבע עשה בפברואר ואנחנו אחד ביום מביתן שתם עשרי אני אלה שמחה יופה אנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורס ביווינו, סיפור אחד ביום, בכל יום הולם מלא היום בקונפליקטים אלימים, הוא מלא במלחמות, אבל יש אחת, גדולה, נועית, שכנראה לא ממש שמעתם עליה בשבוע אחד, נהרגו בקונפליקט הזה יותר משווה מאוד בני אדם, בשבוע, באותו שבוע, אלפים רבים, נעקרו מהבטים והפכו לפליטים בשבוע הזה, ואני מתנצל על התיאור, הוא צאת בתקלה, שהחזיק בין היתר מאה עשירים ילדים ומאה 65 עשירות נשים יש תמונות, יש סרטוני וידאו, שבהם אפשר לראות את אנשי הצלב האדום מפנים מהמקום מאוד שקים של גופות, יש דיווחים נוראים, שעשרות עשירות עברו עונס מחריד, עוד לפני שנסרפו למוות עד עכשיו, אנחנו מדברים על פרק זמן של פחות מחודש, מדווחים על שלושת אלפים קורבנות, על אלפים רבים של פצועים ורבוות קליטים זו מלחמה שמאורבים בה, סחרי חרב זרים, תאגידי ענק, המון עוצרות טבע ומון המון כסף וזו מלחמה, אני מרשה לעצמי להעריך, שלא שמעתם עליה הרבה, או אולי לא שמעתם עליה בכלל כי למרות הזוואות הנראיות של המלחמה הזו, אין מאות אלפים שהצועדים נגדה ברחובות לונדון, נו יורק או סידני, למרות ההיקפים המחרידים של המעוות וההרס שהיא גובה אין שידורים חיים רציפים בביביסי, בסיינן או באל -ג 'זירה, אין פושים בלי סוף, אין תורי פרשנות בשערים הרשיים, הסיכור, השיח, אם הוא קיים מאוד מינימלי וכבר ראינו, מקרוב, על פסרנו, שכש העולם רוצה לדבר על מלחמות של אחרים, העולם בהחלט יודע לעשות את זה מה שקורה בשבועות האחרונים במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הוא פשוט מזה הזה, התמונות שיוצאות משם, עדויות שיוצאות משם מזה הזהות מלחמה שמתנהלת לכאורה בגלל סכסור פנימי, אבל בעצם זו מלחמה שמתנהלת דרך פרוקסי מלחמה שהיא הרבה יותר גדולה מהיסוגיות פנימי קונגולזיות, מלחמה שעל הגב שלה יש היסטוריה של מאות שנים ובעיקר היסטוריה מלאה בדם משלושים השנה האחרונות הפעם, אנחנו כן נדבר על מלחמות של אחרים ובעזרת פרופ' גליה צבר, חוקרת אפריקה ונשיאת האקדמית על אביב יפור, נדבר על המלחמה שבשתוללת בררפובליקה הדמוקרטית של קונגו אם הייתה לוקח את אנגליה וצרופד והולנדבוד הזה שתיים שלוש מדינות מאירופה ומכניס אותן לשטח עדיין לא הייתה מחסד כל השטח של קונגו יש בלמעלה מי מאה מיליון תושבים, היא באמת מדינת ענק, יש לה באמת מורכבות מאוד גדולה ומקום מאוד מרכזי ביבשת שלושה דברים אפשר לומר על הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, היא ענקית עצומה, זה פשוט פסיחי, היא לא דמוקרטית לברות שהשם שלה תהן אחרת וזו מדינה שיש לה היסטוריה מאוד מאוד ערוקה, הרכיולוגים מצאו סימני חיים שם מלפני 80 אלף שנה, אבל ההיסטוריה המעט יותר קצרה שלה היא מלאה בעלימות אחזרית, ואם צריך לשים את האצבע ולמצוא נקודה שבה ההלימות הזו התחילה, הנקודה הזאת יהיה סוף המאה ה -19, התקופה הקולוניאליסטית ובעיקר הנקודה הזאת יהיה מלך בלגי אחד שמאוד רצה להשתלב בליגה של המנהיגים האירופים האחרים לאופולד היה איזה מין שחקן שולי במרחב האירופי, תעלנו את האימפריה הבריטית והאימפריה הצרפתית ואפילו גרמניה אחרי האיחוד נכנסה לתוך המרחב הקולוניאלי ועוד מדינות ולאופולד חיפש משהו ובעצם קיבל במרחאות או שלא במרחאות מין מתנה פרטית נחלה בלב ליבה של היבשת כשהוא היה לו איזה מין פנטזיה כזאתי על נהר הקונגו כשאנחנו מדברים על המאה ה -19 המשאה במרכזי שחיפשו אותו היה כוח עבודה וגומי גומי שהיה מאוד מאוד משמעותי לארופה פוסט המעפכה התעשייתית היה חומר גלם מאוד חשוב ובקונגו היו מתאים והיה כוח עבודה והבלגים בעצם הפכו להיות לספק הגדול ביותר של גומי ברחבי העולם במאה ה -19 גם אם תתענו במידה מסוימת של צדק כשהייתה עלימות באפריקה באזור נהר הקונגו גם לפני אז הקולוניאליסטים האירופים הביאו ליבשת רמה חדשה של אכזריות ומעטים המקומות אם בכלל שבהם האכזריות הייתה קיצונית ואכזרית כל כך כמו במה שנקראה קונגו החופשית או גם קונגו הבלגית מדברים על בן שבעה לחמישה עשר מיליון קונגולזים שנרציכו בשישים שנה תחת המרחב הבלגי בקונגו כך שהאכזריות של הבלגים באמת לא היה לאכזריה, האנגלים היו אכזרים, הצרפתים היו אכזרים אבל הקונגולזים על טעות של עובד במכרות קרטולו את כף היד על אמירת היא אמת עקרו לו את הלשון אז שאנחנו מסתכלים על מה שקורה היום אני חושבת שצריך להסתכל בריאה רחבה ולראות איפה התחיל הקיאוס והתפיסה הזאת היא של קונגו כמקום שאפשר לקחת ממנו באלימות מבלי בכלל לחשוב על המכירים שזה גווה מהאוכלוסייה המקומית הלימות האכזרית הזו מלווה את האזור מאז ויותר מזה גם אחרי שהבלגים עזבו בשנת 1960 הרפובליקה של קונגו נשערה מדינה ענקית היא נשערה מדינה מפולגת ומסוכסכת היא נשערה השירה בעוצרות טבע והיא נשערה מדינה שהיא ממש לא עצמאית בדיוק גם כשקונגו יוצאת לעצמאות הידיים שבוכשות בקדרה הם ידיים מקומיות וידיים זרות האינטרסים הכלכליים של בלגיה של צרפת של קונגלומרטים של יעלומים מדרום אפריקה של חברות קורות זהב נשארו בעינן ואף התרחבו ומי ראשית שנות ה -60 ועד היום אנחנו מדברים על עוד מעט 70 שנה הקמעת של עצמאות הקריאה של המשאבי הטבע האלה היא במשותף עם כוחות זרים ולקוחות הזרים האלה האינטרסים שלהם או אפשר להגיד יש להם רק אינטרס אחד מקסימום רווח במינימום השקעה זה מתחיל עם יעלומים וזהב אבל גם אם נחושת אלה היו המשאבים המשמעותיים עד שהגיע המשאבים שהם יותר רלוונטים בעשרים השנים האחרונות שהם באמת משמשים בתעשיית השבבים ובתעשיות אחרות שקשורות לזה ולכן קונגו נחשבת לאחת מחמש המדינות העניות בעולם מעל פני האדמה ואחת משלוש המדינות האשירות ביותר בעולם מתחת לפני האדמה ובתוך הדיסוננס הזה חיים מיליוני אנשים כדי להבין את מה שקורה עכשיו בקונגו נעזוב רגע את הרפובליקה הדמוקרטית עצמה ונסתכל מזרחה, לעבר השכנה רואנדה אז שבכן אנשים עשו את זה הם עשו, באמת עשו אבל לא תגידים לך איך הרבה, כי הם עשו את זה, אז לא יכולים לתת רק להגיד את השם רואנדה זה כבר מספיק כדי שכל מי שהיה בחיים בניינטיז יקבל שמרמורת 1994 הוא בינו זוכרים או יודעים שזה השנה של הג 'נוסייד ברואנדה שמיליון בני תוצי נשכתו על ידי בני הוטו ופרג זמן של בערך חמישה חודשים רצח האם, ומלחמת האזרחים ברואנדה הקטנטנה יחסית כמובן הציבו את הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו על המסלול הזה שבעצם מוביל להעימותים העליםים שאנחנו רואים שם היום השם אולי הכי חשוב בסיפור שלנו הוא פול קגמי ג 'נרל קגמי היה בבקשה, מלחמת את השם של בטל ג 'נרל, ככה ככה כך כל כך המלאגים ובסקרים אנחנו נשכים את זה, אנחנו נשכים את זה כגמי היה מפקד כוחות הגירילה של שוות התוצי שנלחמו בחוטו מבצעי רצח האם של שנות ה -90 ברואנדה כשנגמרם, מלחמה, קגמי הפך לאישה חזק במדינה הוא הפך לנשיא והעובדה שבין שוות התוצי קיבלת השליטה ברואנדה הייתה האות עבור בני שוות ההוטו לברוח משם קרוב לשני מיליון בני הוטו, ביניהם ראשי המדינה מבצעי הג 'נוסייד, מתכננה הג 'נוסייד, בורחים מרואנדה ולען הם בורחים אל עד לגבול עם קונגו, למזרח קונגו ולמעשה מזרח קונגו שגובל ברואנדה, הופך להיות למכנה פליטים מחד גדול, שיש בו קרוב לשני מיליון בני הוטו שביניהם מחולליה ג 'נוסייד מה שקרה בשלב הזה לא באמת אמור להפתיע אף אחד מעבר לגבול, קרוב מאוד, במדינה שנקרא אז זעיר אבל אנחנו מכירים אותה היום כרפובליקה הדמוקרטית של קונגו אז באותה מדינה התיישבו בני שוות ההוטו שבהם גם מבצעי ומתכנני, רצח העם, בתוצי אז כן, זה לא היה אמור להפתיע, שכבר מאמצע שנות ה -90 פולקגמא ורואנדה החליטו לפעול בחוח נגד ההוטו בקונגו למעשה פה מתחילה המהורבות האינטנסיבית של פולקגמא נשיא רואנדה בחלק שהוא כבר לא בטריטוריה של רואנדה הוא בטריטוריה של קונגו אבל הוא רואה שמה שתי מטרות האחת, לפגוע בהוטו והשנייה, להשתלט על המשאבים לרואנדה עצמה יש מעט מאוד משאבי טבע והיא רואה את הפוטנציה להעדיר על הגבול שלה ולכן, היא בעצם לותשת אתניה למזרח קונגו חסות אחת, הוא ממש מיעט חוזרים ההפסקה המטודית לחסות היא הזדמנות טובה לעשות מה שנקרא ריקה, סיכום, תקציר כי הפרק הזה קצת מורכב ואבורנו שלא מאוד בקיאים בשוותים, בשמות, במנהיגים הוא אפילו מורכב יותר בגדול, מה שחשוב לזכור זו המציאות באזור אחרי מלחמת האזרחים ברואנדה אחרי רצח העם של ההוטו בתוציא בתחילת שנות ה -90 רבים מבני ההוטו ברחו לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הם מתיישבו באזור המזרחי של המדינה ובמקביל, ממש מעבר לגבול ברואנדה פול קגמי תפס את השלטון ורצה להראות לעולם שהוא שם את המלחמה מאחוריו בעבר שהוא האיש יצאיד את האזור אל עבר רעתיד לדרך חדשה לגמרי כל השנים האלה מ -94 יש לנו את רואנדה אנחנו לא יכולים משכוח אותה רואנדה שעברה את הג 'נוסיידה מזה הזה הזה שפול קגמי מצליח לשכם אותה רואנדה הופכת להיות איזה מן סיפור הצלחה ברחבי העולם הוא הצליח להשקין שלום בין ההוטו לתוציא בכל המדדים הכלכליים רואנדה פורץ את כל תקראת צחוכית אפשרית היא נחשבת באמת למדימה אז כן, כלפי חוץ קגמי הציג חזית אחת מאוד מסוימת של עצמו של השלטון שלו של רואנדה מדינה שכמה מעפר רצח עם מנהיג שמקדם עכשיו שלום שמותח ביקורת על העולם שאיפשר את הג 'נוסייד הנורא ואומר, לעולם לא עוד קגמי מנהל קשרים בינלאומיים ענפים מאוד גם עם ישראל, אגב, הוא נפגש בשנה שעברה עם הנשיא הרצוג שההניק לו את דיסקיט החתופים וגם נתניה הוא פגש את קגמי כמה פעמים אפילו סיכם איתו שרואנדה תקבל עשרת אלפים מהגרי ומבקשי מקלט שהגיעו לישראל קגמי הוא חבר, לא רק של נתניה, הוא אגב אז כן, יש את המעימת הזה, את קגמי הזה החבר של המנהיגים במערה אבל בפועל, במקביל, בשטח גם ברואנדה וגם בשכנה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו קוראים דברים מאוד שונים אחד יש שלטון מאוד מאוד דיקטטורי ורומס בתוך רואנדה אבל לא ניכנס לזה כי יש שם השקט וזה דבר שהוא חשוב עכשיו, קגמי הוא באמת הוא פוליטיקאי בחסד אז הוא חותם על הסכמי שלום ב -99 על הסכמי הפסקת ואחר כך ב -2009 הוא עומד מאחורי הסכמ שלום שחותמים בין הטוצי בקונגו הוא מעורב בזה יד אחת חותמת על ההסכמים האלה ומאודדת אותם וביד השנייה הוא בעצם מחמש קבוצות מליציה של טוצי בתוך קונגו ודואג בתקופות מאוד ארוכות ממש להשתלט על מחצבים ולשם מתחברות כל האמוציות הקשות גם מול האוטו וגם בעד הטוצי שבתוך קונגו או, אז זו הטענה שבזמן שפולק אגמי ברואנדה שיווק את עצמו ואת המדינה כסוג של נס מדינה שהצליחה לשים מאחוריה מלחמת אזרחים נועה רצח עם מדינה שהתקדמה למעמד של חברה קרובה של אנשים כמו טראמפ, נתניהו כגם בעצם לא סלח ולא שכח על רצח העם והזוואות ברואנדה כמו הוא גם אחרים בני שוות הטוצי בעשרים ושלושה במרץ אלפיים ותשע נכתם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הסכם של איכורה הסדירת היחסים השבטיעיים במדינה בין היתר גם בין בני שוות ההוטו ובני שוות הטוצי שחיים ברפובליקה בקונגו אבל בכל זאת לא כולם היו מרוצים שלוש שנים אחרי ההסכם הזה כמה קבוצת מורדים משוות הטוצי שתענה שההסכם מפלא אותם ומאמיד אותם בסכנה הם קראו להתארגנות המכתרתית הזו שלהם M23 פנועת M23 במרץ M23 הם נקראים קבוצת מורדים כי הם מורדים בשלטון המרכזי של קונגו מבחינת הזהות הלאומית שלהם הם קונגולזים מבחינת הזהות האתנית שלהם הם טוצי ומבחינת הרצונות שלהם הם רוצים שילוב באמדות כוח פוליטיות, כלכליות וצוויות בקונגו זה השיח הפורמלי ומבחינת האינטרסים האחרים שלהם הם רוצים שליטה במכצבים, במשאבים במזרח המדינה זה היה די ברור והלך ונעשה ברור יותר ויותר ככל שעבר הזמן שהם M23 לא עומדים לבד באופן עצמאי יש להם תומך פולקאגמי, נסיר וואנדה גם הוא הרי מישה וטטוצי והוא נתפס על ידי רבים בעולם כמי שעומד מאחורי ארגון הגרילה שפועל בקונגו השכנה אז באופן פורמלי פולקאגמי מכיש כל קשר ל -M23 ממש, הוא יוצא כנגד זה, הוא מבקר את כל מי שטוען לקשר אבל אני חושבת שחוץ ממנו כל שער אנשים בעולם יכולים להצביע על קשר ישיר גם משלוחנה שגם סיועלוגיסטי גם תמיכה פוליטית מורלית ובבדאי סוג של החדות אינטרסים מאז שנת 2012 הם M23 ננחמים בצבא קונגו, הם אומנם ארגון גריל המכתרטי אבל הצליחו לכבוש בעבר חלקים גדולים וחשובים במזרח המדינה היו תקופות רגועות יותר ותקופות רגועות פחות היו ניסיונות לגישור, היה הסכם שנחתם אבל המתיחות קיים את כל הזמן ויותר מזה וזה הרגע שבו כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו אמור בעצם להתחבר אותה מסורת ארוכה של אלימות החזרית האינטרסים הזרים משעבי הטבעה אדירים מייעלומים ועד קובלת שמשמש לייצור מיקרוטשיפים האיבה ההיסטורי, תערצון של התוצי לנקום בהוטו שביצעו את רצח העם בהם ברואנדה הכל אמור להתחבר M23, טענו לאחרונה שהממשל המרכזי בקונגו ממשיך להפלוט נגד בני התוצי ולכן יצאו במתקפה שוב מוקד הלכימה הוא מזרח קונגו, שם יש גם עוצרות טבע וגם אוכלוסייה גדולה מאוד של שבת ההוטו. יש שם גם קבוצות חמושות של בני ההוטו וברואנדה טוענים שהקבוצות האלה שיושבות להן על הגבול מאיימות על ביטחונם אז בן עם בני התוצי בקונגו מופלים לרעה, או בני ההוטו החמושים מתכננים פלישה לרואנדה וטווח בבני התוצי קשוב כמו בשנות ה -90 או עם מנגד, צודקים התוענים שפול קגמנ, ניסי רואנדה הוא בכלל זה שמושך בחוטים הוא זה שמערער את היציבות בקונגו, הכל כדי לנקום בהוטו ולחבוש עוצרות טבע מעבר לגבול על דבר אחד, אי אפשר להתווכח כאן מאז שהתחילו שוב הקרבות בשבועות האחרונים יש באזור אלימות נוראה והחזריות בלתי נתפסת ההתפרצות הנוכחית עכשיו נובעת מהעובדה ש -M23 הצליח שוב לחבוש חלקים נרחבים במזרח קונגו שוב בסיוע אמנה מוכחש של רואנדה שוב יש לנו השתלטות על משאבים וגם כשאין השתלטות אז זה ברור לך אל עד ש - קונגלומרטים בין לומים שמושקעים במיליארדים במחרי יעלומים או מחרי זהב לא יבטרו בקלות על ההון שלהם והנכסים שלהם אז המליציה ששומרת על מחרי אחד או מחרי אחר, נכנסות בעצם בעל קורכן לתוך המאבק העלים ובתוך המאבק הזה וזה מה שמגיע אלינו תמיד זה סיפורי הזוואה של האונס בכנמידה נוראי ואחר כך השריפה של בית הכלא ושריפות של בתיכולים ובאמת מאבקים אלימים בלי גבולות ובלי רסן וזה מה שמגיע אלינו פול קגמי הוא התראיין לסיינן וגם הם עשו את אותו קישור שנעשה בעולם, הם שאלו את קגמי מה מידת המהורבות של רואנדה באימו תעלים שקורה עכשיו מעבר לגבול במזרח קורנגו אז בואו נשאר את זה פרסדנט עד היום איך רואנדה currently שיש כל מיני קורכן אני לא יודע אתה קורכן רגע כן אני לא יודע איך רואנדה אבל אם אתה רוצה לזכר איזה פרובלם אין קורכן רגע שזה רואנדה ושזה רואנדה שאיזה פרסדנט בגדול, התשובה שלו לא יודע כל אחד מוזמן לשפות בעצמו עד כמה זו תשובה משכנעת באשורה התחתונה ומכל הכיווני מדובר פה על כסף ועל הרבה מאוד כסף שתמון כולו באדמה של מזרח קורנגו בצורה של יעלומים וזהב ונחושת ומחצבים אחרים שחיוניים מאוד לעולם כולו ובפרט לתעשיית השוווים והתעשיות הנלוות לה אז יש את הרמה הפורמלית ויש את המציאות שבשטח עכשיו תרשו לי לחזור לאותה נקודה שהיא הייתה בעצם פתחתי את הפרק הזה עד כמה שמעתם על מה שקורה במזרח קונגו ארצות הברית לדוגמת טראמפ הוא עצר את הסיוע שמספק את ארצות הברית לרוב העולם וגם לאירגונים ומניתרים שפועלים במזרח קונגו עד כמה שמעתם עליהם לעומת נניח אונרה וזה לא רק כי אנחנו ישראלים בכל העולם לא באמת מדברים על מה שקורה בקונגו וזה באמת מדהים להשוות את ההד הציבורי את ההפגנות, את השיח בין המלחמה במזרח קונגו לבין מלחמות אחרות כמו זו שלנו או זו של רוסיה באוקראינה רוב העולם לא מעניין אותם עדיין מציירים את זה כמו שאמרתי קודם באיזה אפריקאים, שחורים שם הבייבשת שהיא לחמור אחד בשני רוצחים אחד את השני וכולי לא מעניין כגם המשחק פה משחק מאוד מאוד מורכב, כי כאמור הוא יכיר המערב הביא את רואנדליהן שביא ומסתכלים בעיקר על המרחב הזה וקשה מאוד להרבה מאוד מנהיגים שמשתפים איתו פעולה מנהיגים במערב והרגונה סיוע גם אמריקאים וגם של האיחוד האירופי וגם של האו' לצאת כנגדו על משהו עושה בקונגו או על המעורבות שלו והתמיכה שלו ב -M23 בפרק זמן של פחות מחודש הצטברו במשרח קונגו מאות אלפי פליטים ואלפים רבים של ארוגים M23 קושו שטחים נרחבים יותר מאלו שקושו בעבר כולל טריטוריות אשירות במינרלים וכאלה שנמצאות ממש על הגבולים רואנדה לפני שבועיים הייתה סיבה מסוימת לאופטימיות עם דיווחים שהוא זגה הפסקת אש ושמתנהלות שיחות שלום אלא שמאז הלכימה התחדשה ואל מול קולות מודעגים שמדברים על קטסטרופה כמו זו שראינו ברואנדה בשנות ה -90 לא נראה איזשהו סוף באופק איזור שכבר מאות שנים הוא רגל בעלימות והחזריות ללא גבול, ממשיך עכשיו את אותו מהגל של הרס והרק ומי שבסוף נשאר לצעוק את זעקתם זה בעיקר ארגוני זכויות אדם וארגוני סיוע שתואנים שמה שקורה היום בקונגו זה בסדר גודל של שואה שנייה שמעולם לא היה כזה כיף נרחב של הלימות מינית, הלימות פיזית רצח הקורים ופליטים פרופ' גליץ אבר, תודה תודה לך להתראות וזה היה אחד ביום של אין 12 אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק חפשו אחד ביום, הפוטקסטיומי ההורך שלנו, רום עדיק תכיר בהפקה עדיך אצרוני, דניאל שחר שירה עירל ואילה פז על הסאון, יובל ברוסי לופסקי יאיר בשען יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו אני אל עצמך היוף, אנחנו נהייקן גם אחר של נבחרות ישראל בחדוש