Loading summary
Transcript51 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוקי חדש באר-אל? יש לנו, נכון בובו? אבא עשה. אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו באר-אל? אבא יעשה, אבא יעשה.
- [00:11]
אין באמור לעבוד ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום שני, שניים במרץ, ואנחנו אחד ביום, מבית N12.
- [00:28]
אני אלך שמחה יופה, אנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:41]
בחמישה ביוני אלף תשע מאות שמונים ותשע הכותרת הראשית של עיתון חדשות הייתה אופטימית ומפתיעה ממשלת ישראל תנסה להידבר עם יורשיו של ההייתול החומיני ככה היה כתוב שם בכתבה עצמה הסבירו שישראל עוקבת בעניין רב אחרי מה שקורה באיראן ויש תקווה שהמשטר החדש זה של הליך המיני יהיה מתון יותר ופתוח יותר למערב בכתבה אחת למטה, וזה ציטוט ממנה, היה כתוב, עליך המיני בין 49, החיוור והחלש, נבחר אתמול כיורשו של חומיני. בטהרן כבר הספיקו לכנות אותו תחליף עלוב.
- [01:18]
הכותרות האלה נשמעות היום הזויות, אבל אם הייתם אומרים אז למישהו בישראל או למישהו באיראן שחמינאי יהפוך לאחד הדיקטטורים החזקים והיציבים בעולם, כזה ששולט בחלקים נרחבים במזרח התיכון, אז היו אומרים לכם שזה הדבר האזוי. איש לא האמין שהאדם החיוור והחלש יהפוך במשך 37 שנה את איראן למדינה שמתמודדת ראש בראש עם המערב. איש לא האמין שהוא, דווקא הוא, יצליח לבנות מערכת משטר שתחזיק מעמד בפני סנקציות, מלחמות, הפגנות ותשרוד. זה היה הזוי לגמרי לחשוב אז שבטלוויזיה הממלכתית של איראן ייפרדו מחמינאי בכל חנוק מדמעות. באת עז אומרי מוג'הדת, חוסייני ודאימי וחסדיגי נפזיר, רוח בולנד ומלכותי קוה נסטוח ווליית, פדר מהרבן ועומד, רחבר ואמן מוסלמי, הזרת ה' אייתה לאהיל ועוזמה, סייד אלי וחוסייני וחמינאי, דרוח סר בולנדי אלי חמינאי הוא ממש לא מנהיג טבעי, הוא לא היה מועמד שמישהו ספר או שמישהו יתרשם ממנו.
- [02:34]
ובכל זאת, רוצה החמונים, דיקטטור אכזר, ארכיטרוריסט, הצליח לעשות הרבה רע בעולם באופן שמעטים חשבו שהוא מסוגל. עד שלשום כמובן.
- [02:48]
אז הפעם אנחנו עם דוקטור מנחם מרחבי, חוקר איראן במכון טרומן והמרכז האקדמי שלם, עם הסיפור של חמינאי, גם איש רשע, כזה שטובח בעמו ללא רחמים, כזה שמקדם השמדה של מדינה אחרת, כזה שהשקיע מיליארדים בגופי טרור, גם איש כזה היה פעם תינוק, כן? אפילו חמינאי. הוא נולד ב-39 במאש עד, למשפחה די ענייה, וגדל לתוך חינוך דתי בשנים הראשונות שלו, ובשלב מסוים כנראה בלי ידיעת אביו, אפילו נרשם ללימודים בבית ספר כללי, בית ספר ממלכתי נקרא לזה ככה, ובעצם בהמשך לזה רכש קצת השכלה וגם אפילו רכש מוניטין כמי שאוהב שירה ואוהב ספרות, כנראה הכיר גם ספרות מערבית, במידה מסוימת, ובעצם חזר לעולם המדרסות של קום, כנער צעיר, והקדיש עוד כמה שנים מחייו ללימוד, ושם הוא גם מתקרב, אנחנו מדברים על שנות ה-60, מתקרב יותר ויותר לאיתול החומני, שהוא אפשר להגיד, כל כוכב עולה בעולם המדרסות של קום. חומיני היה איש דת שיעי, קריזמטי, אנטי מערבי ואנטי שע, המנהיג של איראן באותם ימים. חומיני שכף המונים בדרשות, בנאומים.
- [04:26]
ואחד מאותם אלו שנסחפו אחרי חומיני היה עלי חמינאי. הוא דיבר כבר אז נגד שחיתות, בעד חינוך, והחל שהעם האיראני יהיה יותר מסכיל. חמינאי היה חלק מקבוצה שליבטה את חומיני, ליבטה אותו כשהיה באיראן וליבטה אותו מרחוק כשהוגלה לצרפת. אנחנו לא יודעים הרבה על הקשר, על טיב הקשר ביניהם בשנות ה-60, וצריך לזכור שהחומני גם גולם מאיראן כבר ב-64, אחרי שהוא מוביל גל הפגנות באיראן ונעצר בעצמו. אנחנו יודעים שההליך המנעי שנשאר באיראן, בעצם נעצר כמה פעמים על ידי הסווק, על ידי שירות הביטחון האיראני של המשטר, המלוכני כמובן, מספר פעמים.
- [05:22]
ואפילו גולה ב-77 ממש קרוב למהפכה כבר, מגלים אותו לאיראנשאר שזה אזור נידח מאוד במזרח איראן, קרוב לגבול פקיסטן, והוא בעצם חוזר לטהרן ולמרכז העניינים כשחומני עצמו חוזר לאיראן בפברואר 79. לחומנים, הפליטה מפרס לטיראן נמצאה את האחרון של עשרה שנים במחרות. לבני איראן, הגיעה של רכבי הטיילה ראה את ההתחלה של חלומות רדיקליות, סוציאליות ופוליטיות יותר מאחורות ממה שהם עדיין עשו.
- [06:05]
חומיני חזר לאיראן כמנהיג העליון, אבי המהפכה, דמות פופולרית וחזקה. והתפקידים הבכירים בהנהגה חולקו למקורבים שלו, לאותה הקבוצת נאמנים שליוותה אותו. חמינאי היה שם. הוא מונה לחבר במועצת המהפכה, מונה לסגן שר ההגנה, ומפקח על משמרות המהפכה. הוא לא היה האיש הכי בכיר, הוא לא היה האיש הכי חשוב, אבל הוא היה מספיק בכיר ומספיק חשוב כדי שבשנת 1981 מישהו ינסה להתנקש בחייו.
- [06:33]
מרום האוויטולא הקוואג'אני, מרום היתולה קאשאני, יהיה פרד מקטבי. אל-לה-הו-אק-בר!
- [06:45]
אל-לה-הו-אק-בר! הניסיון הזה בא כחלק מבעצם מאבקים בין קבוצות שונות שהובילו את המהפכה האסלאמית, שהעשייה החומניסטית הייתה רק אחת מהן, על בעצם עיצוב דרכה של הרפובליקה האסלאמית ביום שאחרי, ונכון, והוא נפצע, זה מאוד הפנים אצלו אני חושב את התחושה שאנחנו ובאנחנו זה לא כל האיראנים, וזה אפילו לא כל אלה שלקחו חלק במהפכה. זה אנחנו אלה שהם האבנגרד של המהפכה, כן, השיאה החומניסטית, או מפלגת הרפובליקה האסלאמית, כמו שהיא נקראה, אנחנו כאילו האשים בתוך העולם הזה, אנחנו המעטים הנרדפים שצריכים לדאוג, לשרוד כדי להעביר את הרעיון הלאה. מאוד השפיע עליו הדבר הזה, אין ספק. בכל כתבות הפרופיל על חמינאי, מאז ועד היום, מזכירים את הרגע הזה, את ניסיון ההתנגשות כנקודת מפנה.
- [07:40]
הוא נפצע באופן לא קל, היד הימנית שלו נפגעה, ומעבר לנזק הפיזי קרה שם עוד משהו, כך אומרים לפחות. קרה גם שינוי תודעתי עמוק. אבל חמינאי המשיך בפוליטיקה, והוא המשיך להתקדם בסולם התפקידים האיראני. קצת אחרי ניסיון ההתנגשות בחייו, הוא נבחר לנשיא השלישי של הרפובליקה, אחרי שני נשיאים שקיינו תקופה מאוד קצרה. אז כשהוא הופך להיות נשיא, הנשיא באיראן הוא לא דמות כל כך מרכזית במערכת הפוליטית, כן?
- [08:09]
באופן רשמי הוא ראש הרשות המבצעת וזה נשמע מאוד מרשים, כן? אבל למעשה, בוודאי בעידן של חומני, הנשיא הוא אדם שהוא בצל של חומני, וזה מראה לנו שהוא אולי אדם עם יכולות ביצוע ואין ספק שהיו לו גם יכולות ביצועיות אנחנו ראינו את זה גם כמנהיג עליון הרבה שנים אחר כך, אבל גם אדם מאוד מאוד נאמן לחומני האיש ואחר כך לדרכו כמו שהוא הבין אותה, ואין ספק שחומני לא היה נותן לאדם שהוא לא ממש משלו להוביל דבר כזה. לא היה צריך אז נשיא חזק ודומיננטי, כי היה מנהיג עליון חזק ודומיננטי. חוץ מזה באיראן, באותם ימים, היה עוד אדם שהחזיק בהמון כוח וההשפעה, אלי רפסן ג'אני. הוא הוגדר לא פעם כיד ימינו של חומיני.
- [08:56]
הוא היה שר הפנים, הוא היה ראש הפרלמנט. אז חמינאי הפך לנשיא, בסדר. והדבר הזה קרה באחת התקופות המורכבות והמאתגרות ביותר בהיסטוריה של איראן. התקופה שבה פרצה מלחמת איראן-איראק. אני חושב שהוא למד שני לקחים מאוד חשובים עם מלחמת איראן-איראק.
- [09:27]
שני דברים שאסור לאיראן שיקרה לה. האחד, אסור לה להישאר לבד בחזית. היא לא יכולה להיות לבד, היא הייתה מאוד לבד במלחמת איראן-איראק, כל העולם, זאת הייתה הרגשה ובמידה רבה הרגשה מבוססת, כל העולם היה בצד האיראקי, אם בכלל היה אכפת לו. זה דבר אחד וזה אסור שזה יקרה שוב, מזה נולדה אותה ברית קצת מוזרה עם סין ועם רוסיה, כל אחת מהצד שלה. והדבר השני, זה באמת מה שאחר כך קוראים לו מדיניות הפרוקסי, זאת אומרת, זה גם אמור, הייתי אומר, לפקוע את הבעת החנק הזו, וליצור בעצם יכולות שיעבירו את המלחמה העתידית מאיראן לשדה קרב אחר.
- [10:11]
זאת אומרת, מלחמה לא צריכה לבוא לאיראן הביתה, היא צריכה לקרות במקום אחר.
- [10:20]
חמינאי השלים שתי קדנציות כנשיא ב-1989, ואז, אז קרה השינוי הגדול ביותר ברפובליקה של איראן אחרי המלחמה. אבי המהפכה, המנהיג העליון, האייטול החומייני, מת. לאיראן עכשיו, מדינה בטוחה לאחר המוות של אייטול החומייני. הוא מוות על שבוע, אבל כוחויותו לתמונות איבנטים שם, ואולי אימא, נראה בטוח למשך. היום הוא...
- [10:50]
חומני מת, אבל הוא לא השאיר אחריו יורש ברור. הוא לא הדבטה על מי ראוי וצריך להחליף אותו, הוא לא השאיר הוראות ברורות פומביות. איראן כולה עם טינה וניסתה להבין מי ייכנס לנעליים הענקיות. ובורסת השמות, היא הייתה די ריקה. אין קרב ירושם משתי סיבות, א', כי היורשים הטבעיים של חומני, או הורחקו ממנו, מכל מיני סיבות, זאת אי-הסכמות על דברים עקרוניים, היו כמה כאלה, או שנהרגו באמת בשנים הראשונות של המהפכה האסלאמית.
- [11:21]
שוב, הקרבות האלה בין סיעות סמליות בדרך כלל יותר, לבין העשייה החומניסטית. חמינאי הנשיא היוצא לכאורה אדם עם רזומי הולם לתפקיד המנהיג העליון אבל היו לו המון בעיות באיראן היה אמרנו אדם מאוד חזק ומאוד משפיע עלי רבסנג'ני הוא עמד בראש מועצת המומחים המועצה שהייתה אמורה למנות את המנהיג העליון והוא רבסנג'ני איטיל פצצה הוא טען שחומיני אמר לו על ערס דבאי שעלי חמינאי צריך להיות היורש ואז הוא בעצם עושה משהו כמעט מילולית מה שאני אומר לך עכשיו, הוא בעצם מכנס את מועצת המומחים, ואומר להם, המנהיג חומני, האחד והיחיד רצה שאלי חמנאי יהיה המנהיג העליון הבא של איראן, אם יש מישהו שמתנגד שיעמוד עכשיו, ונראה מישהו בפורום הזה שעומד. זאת אומרת, זה ממש היה ככה, ואז חמנאי עומד בפני הפורום המכובד, וכולם אנשי דת בכירים, ואומר משהו כמו מין הצטנעות כזאת, שאולי קצת מאוסף, אולי יש בה גם משהו אמיתי, קשה באמת לשפוט. הוא אומר אתם יודעים שאני לא ראוי. הוא בלעייתי פרקי היא ניס, בלעייתי עודו לא ראוי מן הבעסק.
- [12:31]
אוי חמני, תבידו, אני, אני בבעסק, כן? אני לא במעמד של איש דת בכיר. ואני חושב לעצמי שחלק מהם בליבם אומרים להם, אתה מה זה צודק? אבל בכל מקרה, הוא ממשיך והוא אומר, איך אני יכול לעמוד בתפקיד הזה? איזה סמכודיות תהיה לי?
- [12:50]
וכו' וכו'. ואז הם מגיעים למין הסכמה, זה רב סנג'ני מוביל את העניין הזה, שאנחנו נמנה אותך לשנה, באופן זמני, ואחר כך נעשה הצבעה שוב. לא, לא בעיה בגלל זה. הרי חמנאי דגינה, זה לא מתעניין. שאין לו חוב.
- [13:06]
בשנה הזו הם עושים את השינויים המתאימים כדי שחמנאי יוכל לעמוד בסטנדרטים של מנהיג עליון, וככה בעצם הופכים את הזמני לקבוע. חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
- [13:41]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוקי חדש ב-RL? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו ב-RL?
- [13:50]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להבוא תיעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
- [13:59]
כשהייתולה חומעיני אבי המהפכה האיסלאמית באיראן מת היה צריך למצוא לו מחליף לא הרבה אנשים חשבו שאלי חמינאי הנשיא לשעבר הוא האדם המתאים לתפקיד הוא לא היה הייתולה הוא לא היה במעמד דתי גבוה מספיק היה צריך לשנות את החוקה כדי למנות אותו חמינאי גם לא היה אדם קריזמטי הוא לא היה סוחף. אבל רב סנג'ני התעקש בתוקף חומיני אמר רגעים לפני שמת שחמינאי הוא האיש עכשיו יש כל מיני השארות למה הוא עשה את זה רב סנג'ני כיוון לנשיאות איראן הוא באמת הוא הפך להיות נשיא אחר כך יש את מי שטוען שהוא פשוט רצה לצידו מנהיג עליון חלש. רב סנג'ני היה נשיא מאוד חזק, זה היה צריך להבין, איראן נכנסה לאסור של שיקום, קשה מאוד ממלחמה שהרסה אותה עד היסוד, ורב סנג'ני היה במידה מסוימת הארכיטקט, האדריכל של הדבר הזה. כן, אלו השערות, אנחנו לא באמת יודעים מה היה הרציונל מאחורי ההחלטה למנות את חמינאי. מה שאנחנו כן יודעים זה שהמינוי נתקל בתגובות שינהו בין בוז לבין הפתעה, בלא מעט מקומות בעולם.
- [15:04]
העניין הוא שבניגוד לנשיא באיראן, מנהיג עליון זה ג'וב לכל החיים. רב סנג'ני סיים את התפקיד שלו וחמינאי נשאר. החיוור, החלש, האפור, התחליף העלוב, הוא התמקם והתחיל להרגיש יותר ויותר בנוח. חוסר הביטחון הזה גרם לו לבצר את המעמד שלו בדרכים אחרות. הדרכים האחרות זה קודם כל רפרנטים במשרדי ממשלה שמדווחים לו ישירות.
- [15:30]
כמו של החשקל, יש את האיש שלו כדי לדעת שהחבר'ה במשרד לא עושים בלגן עם כסף, אז לחמנאי היה את האנשים שלו בכל משרד ממשלתי שמדווחים לו ישירות, עוקפי שר כאלה, כן? בעת הוא לקח לעצמו פריבילגיה של למנות כמה וכמה תפקידים בקבינט, בעשרים, תפקידים רגישים, חשובים, מינוי ישיר שלו, לא של הנשיא. כן? הוא אפילו לא מתייעץ איתו, הוא לא צריך את הרשות שלו. כאילו בהסכמה, אבל כולם יודעים שהמנהיג העליון ממנה אותם.
- [15:58]
וזה שר ביטחון, וזה שר פנים, זה שרים מאוד חזקים באיראן, שמחליטים על הרבה מאוד דברים. ובזה בעצם, עם השנים, אני חושב, אפשר להגיד שהוא הולך ורוקן את תפקיד הנשיאות מתוכן, והחליש מאוד את הנשיאות, כן? מה עוד שהדינמיקה ההיסטורית הייתה, שפעם אחר פעם, בגלל שהנשיאות נבחרת על ידי העם, לא בצורה דמוקרטית מאחוז, אבל נבחרת על ידי העם, זה הקול של העם, נבחרו נשיאים שהם לא תמיד למורת רוחו של חמנאי, ואז היו חיכוכים, ובחיכוכים הוא לפעמים מפעיל סמכויות שהם מעל הראש של הנשיא, כן? ממש, הנחי דברים על הראש שלהם. הורדת מחירים של דברים מסוימים, או סובסידיות של דברים, של מוצרי יסוד, כשהנשיא צריך כמובן לשבור את הראש, איך הם מביאים את הכסף, איך התקציב אמור להסתדר עם כל הדבר הזה.
- [16:50]
והדינמיקה הייתה שהוא הולך ומחליש את הנסיעות.
- [17:01]
היו לאורך הדרך נשיאים נוחים יותר ונשיאים שאפשר להגדיר לאומתיים. לאומתיים במונחים איראנים, כן? לא במונחים דמוקרטיים הערביים. אבל חמינאי ידע לשמור את כולם במקום. הרבה בזכות הארגון שהוא טיפח ושם קרוב מאוד אליו, ארגון שידע להוטט לנשיא במקרה שהנשיא הזה עבר את הגבול.
- [17:21]
אני חושב ששלב חשוב מאוד זה בסוף שנות התשעים, כשחתמי, מוחמד חתמי, גם משדת זוטר, כמו חמנאי עצמו, נבחר לנשיאות, הוא רפורמיסט, הוא רוצה להוביל את איראן לכיוון, הייתי אומר אפילו פרום הערבי, או חלק ממשפחת העמים, להפסיק להיות מדינה מצורת, ובעצם הממסד של חמנאי מתחיל מאוד מאוד, הייתי אומר להילחץ, חמנאי עצמו, וגם אנחנו רואים פה את הברית הזאת שבין החמנאי לבין משמורות המהפכה, שנראית לנו היום נורא טבעית וכאילו הם נולדו ביחד, אבל זה לא בדיוק ככה.
- [18:02]
הברית הזו נוצרה כשבעצם אנשי משמרות המהפכה, הייתי אומר, נותנים לחמנאי את אותו שוט שהוא רוצה להחזיק כנגד הנשיא וכנגד הנשיו, כן? יש בסוף שנות ה-90 אפילו איום של אנשי משמרות המהפכה במדים, אחד מהם קוראים לו קולונל קסם סולימני, שבעצם נותנים מכתב שהוא איום ממש הקדח על השולחן לנשיא חתמי, שאם אתה לא תרסן את ההתבטאות שלך ושל אנשים סביבך אנחנו נפעל וזה ממש איום בהדחה אולי במי יודע מה מעבר לזה. והוא הבין את הרמז והוא באמת לוקח שני צעדים אחורה ותנועת המחאה הראשונה של איראן אפשר להגיד כבר מתחילה להבין שהיא בבעיה ונכשלת. ובעצם אני חושב שכאן נוצרה הברית שהלכה והתעדכה והלכה והסתעפה, שבה, כמו שאמרתי, אנשי משמרות המהפכה והחוגים שלהם, זה גם היוצאים שלהם, הופכים להיות מין חגורת מגן של חמנאי, של המנהיג העליון, והוא מצידו הופך אותם ל... הייתי אקרוא לזה סוג של אוליגרכיה ברפובליקה האסלאמית, אנשים שקצת מותר להם יותר, שלא לדבר על זה שמקבלים הרבה יותר מאחרים.
- [19:08]
ובעצם התפיסה, העם האיראני פתאום אמר, רגע, יש פה בעצם שכבה שמתנהגת, היא מעל החוק, היא מעל הכל. ועוד דבר מעניין, אתה לא ראית אותו הרבה נפגש עם היתולות, הוא גם לא הלך הרבה לקום. היית חושב, איש דעת, זה המגרש הביתי שלו. לא, הוא לא הרגישה מאוד בנוח. הוא ידע גם שחלק מהיתולות לא מאוד מעריכים אותו.
- [19:28]
ולכן הוא הרגיש הרבה הרבה יותר בנוח בקרב אנשי משמורות המהפכה, אתה תראה הרבה יותר תמונות שלו עם אנשים במדים, מאשר עם אנשים בעבאיה. השכבה הזו שחמינאי יצר היא ענקית אנחנו מדברים על מאות אלפי אנשים יש מי שטוען שכמעט שני מיליון אנשים שנמצאים במעגלים השונים של המשטר האיראני אנשים שתלויים במשטר שנהנים מהמשטר זו מערכת שלמה שנבנתה והתפתחה מערכת שהיא גם כלכלית גם דתית גם אידאולוגית מערכת שחלק גדול באידאולוגיה שלה תחת חמינאי הוא הסנאה התהומית לישראל. הסיבה העיקרית אחת, זה שאיראק יצא מהתמונה, זאת אומרת, אחרי המלחמה עם איראק, אפשר להגיד שהרפוביקה האסלאמית צריכה אויב גדול אחר, כן? וישראל מספקת בהחלט דבר כזה. הדבר השני הוא שצריך לזכור מה קורה בעולם, או באזור לפחות.
- [20:18]
יש התחלה של תהליך מדיני מראשית שנות ה-90, זה אפילו לפני אוסלו, זה הסכם מדריד, שאוסלו הוא סוג של פולו-אפ לאחד השברים של מדריד, אפשר להגיד. ואיראן מתחילה להרגיש שזאת הבעת מתעדקת, מפני שההסכם או אוסלו וההמשך שלו, ובכלל תהליך מדיני, המשמעות שלו מבחינת איראן הוא המשך חדירה אמריקאית לאזור, כן? עכשיו, זה לא לגמרי מופך, זה לא רק פרנויה, יש בזה משהו מבחינה זו, שאם נצרים, ואם ירדן, ואם הפלסטינים עצמם, לב ליבו של הסכסוך, מתחילים לדבר עם ישראל ולראות בה גורם לגיטימי, מה המשמעות של זה לגבי הלגיטימיות של נוכחות אמריקאית באזור? תזכור שאלה גם אותן שנים, פחות או יותר, שבה באמת האמריקאים בונים עוד ועוד בסיסים באזור. כן?
- [21:07]
גם במפרץ וגם בערב הסעודית, ולכן איראן מרגישה איזו טבעת שהולכת ומתעדקת, ומה היא עושה במקביל להסכם מדריד, בראשית שנות ה-90? היא מכנסת את מה שהיא תקרא לו אחר כך ציר ההתנגדות, כן? היא מזמינה את כל אלה שלא בציר ההתקרבות לישראל, את חמאס ואת הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, ועוד חלק מהקבוצות שבעצם רואות בעצמן את המאוימים מהסדר האזורי, מהפקס אמריקאנה הזו שהולכת ומשתלטת על האזור, ואיראן הוא בעצם מנסה להוביל את הציר שקה נגד. מחוץ לאיראן, חמינאי טיפח וקידם את הפרוקסיס, עוד דרך שלו לבצר את הכוח וליצור לעצמו תעודות ביטוח. עוד סימן אולי לחוסר הביטחון ולזהירות שליוותה אותו מאז שנת שמונים ואחת.
- [21:58]
בתוך איראן, חמינאי טיפח משהו אחר, הוא טיפח השכלה גבוהה. הוא עודד צעירים איראנים לפנות לתחומי המדעים. חמינאי עצמו אהב שירה אומנם, אבל כנראה הוא לא ראה במדעי הרוח תחום שיקדם את הרפובליקה במיוחד.
- [22:15]
יש סרטון שבימים האחרונים צף מחדש. רואים בו ילד שניגש לחמינאי ומספר למנהיג העליון שהוא רוצה להיות שהיד. חמינאי אמר לילד, קודם כל תלמד, תהיה מדען, ואז בגיל 80 או 90, אז תמות מות קדושים. חמינאי רצה בעירן מדענים, וזה לא סתם, כי עוד דרך חשובה שלו לבצר את הכוח ולדאוג לחסינות, הייתה הרדיפה של חמינאי אחרי נשק גרעיני. אני חושב שיש פה שני עניינים, בסדר?
- [22:53]
שאף אחד מהם הוא לא הגרעין עצמו, אני אסביר. העניין האחד זה כבוד לאומי, כן? איראן אומרת לנו מותר להשאיר כמו שלאחרים מותר להשאיר. אם זה מותר לצרפת ולבריטניה, אין שום סיבה שזה לא יהיה מותר לאיראן, כן? אז זה דבר אחד, כן?
- [23:09]
הדבר השני הוא שהגרעין, ופה זו דעתי האישית, אני חושב שהגרעין גם היה במידה מסוימת מסך רשן לכל אותן פעילויות אחרות שירן עושה באזור, שמציקות לישראל, מסוכנות לישראל וגם לאחרים באזור, ועליהן היא לא נענשת. כי אם כבר יושבים לדבר, נדבר רק על גרעין. ראינו את זה ממש בפעולה בסבב שיחות האחרון, זה שנקטע על ידי המבצע הישראלי-אמריקאי, שבעצם איראן התעקשה, אנחנו מוכנים לדבר איתכם רק על גרעין, כן? זאת אומרת, הגרעין הוא אמור להיות איזה תחליף לכל הדברים האחרים שאיראן עושה באזור, שוב, שהם סוכנים, בעייתיים, גורמים לחוסר יציבות, ובעצם נקרוא לזה סוג של מסע חשן. אני אגיד כאילו לזכותו של חמנאי מצידו לא מעט שנים עובדה שהרתנו את האזור כולו וגם כוללת ישראל מי לתקוף אותנו מבחינה זו זה זה בהחלט עבד לו אבל מצד שני, לצד המשאבים שהוא הקדיש לזה והיו לא מעט משאבים בכל זאת, אני חושב שגם הוא חתום באמת על הכישלון הגדול של הדבר הזה, על הקיבעון סביב העניין הזה, בלי לחשוב שאולי צריך גם לפתוח ערוץ אחר.
- [24:18]
מה ששוב חלק מהצמרת האיראנית כבר אומר הרבה שנים, צריך לחשוב בעוד עוד כיוונים.
- [24:27]
עכשיו, אפשר לומר ששתי האובססיות האלה שלו, זו נגד ישראל וזו בעד הגרעין, היו חלק מרכזי בסוף של חמינאי. אבל יש שם משהו יותר מזה. כמנהיג עליון שהלך וביצר את הכוח שלו, קיבל סביבו יסמנים נאמנים ומיליציה פרטית, אחרי כמעט 40 שנה אדם כזה, מתברר, הופך למנותק, מתקשה להבין את המציאות. חמינאי פשוט לא הבין את תמונת המצב החדשה שנוצרה, את הנחישות של ישראל ושל ארצות הברית. הוא לא הבין את היכולות שלנו לעומת חוסר היכולות של איראן.
- [24:57]
הוא אולי התרגל, אולי הפך לשענן מדי וללא זהיר. קודם כל כן, זה טרגדיה של הרבה מנהיגים בכלל בהיסטוריה, שהם מקיפים את עצמם באנשים שמתחנפים להם, וזה בעיה אחת. הבעיה השנייה, והיא נוגעת לא רק לחמנאי האיש, אני חושב שיש פה תופעה רחבה יותר. בכלל, כשאנחנו מסתכלים על האליטה הפוליטית האיראנית, בחלקה הגדול, יש כמה יוצא דופן, אבל בחלקה הגדול זה אנשים באמת, אין לי דרך להגיד את זה, אנשים ללא השכלה כללית מרשימה ומשמעותית. לצד זה יש פשוט עניין של ניהול כושל, של הרפובליקה האסלאמית, ניהול מאוד חובבני בהרבה מאוד תחומים, ששוב, אחת הסיבות העיקריות לזה זה מינוי של אנשים על פי קרבה ונאמנות למנהיג ולא על פי כישורים ויכולות.
- [25:47]
אבל אני חושב שאפשר לראות בזה סוג של extension שלו עצמו, הרי הוא גם מונה בעצם בשל קרבה, ונאמנות למנהיג. אז הוא בעצם שכפל את המודל הזה להרבה מאוד תחומים באיראן, ואת התוצאות אנחנו רואים לא רק בתחום של מלחמה עם ישראל, אני יכול ללכת לתחומים אחרים לגמרי, לתחום האיכות הסביבה, ומשבר האנרגיה שאיראן נמצאת בו, והמשבר הכלכלי, זה הרבה מאוד מהדברים האלה מנועלים על ידי אנשים, שפשוט אין להם באמת את הכישורים המתאימים. אז עכשיו מצד אחד הבורג המרכזי, הציר שסביבו כל המערכת, כל המשטר סבב, הלך, חוסל, ואנחנו ממש לא נתגעגע. אבל מהצד השני, חמינאי, אמרנו, הוא הצליח להקים מערכת שלמה, כזו שבאופן תיאורטי יכולה להמשיך להתקיים גם הרבה זמן בלעדיו. אז החיסול עצמו הפך את העולם למקום טוב יותר, ופתח פתח לתקווה שאיראן תשתנה, כן.
- [26:38]
אבל המשטר האיראני, רק בגלל שחמינאי הלך, עדיין לא קרס. אני לא חושב כל כך במונחים של קריסה ואני גם לא בטוח שזה כל כך טוב, אבל אולי משהו כמו מנהיג עליון שאפשר לפתוח איתו ערוץ תקשורת ולהגיע לאיזה שהם הבנות, לגבי איזושהי התמתנות של המשטר או שינוי סדרי עדיפויות שלו, ובשביל זה הוא לא צריך לעשות מהפכה והוא לא צריך אפילו לשנות את החוקה, הוא צריך פשוט להשתכנע שבכוח לא יהיה לו טוב כי לצד השני יש יותר כוח. אני רואה האמת שאני חושב שסוף העידן הזה הגיע עוד לפני מותו של חמנאי עצמו, חמנאי זה כבר החותמת על הדבר הזה, אני חושב שברגע שהמשטר הסיר את הכפפות, אחרי כמה ימים של מחאות בינואר, ראינו באמת את הפנים הכי מכוערות שלו, וגם אני חייב להודות שרובטעתי מרמת האלימות ומרמת הדיכוי. אני חושב שזה היה כבר סופו של עידן. מי שעוד חשב שברפובליקה האסלאמית, שבמקורה הייתה סוג של סינתזה של מרכיבים דמוקרטיים עם מרכיבים דיקטטוריים, אני חושב שכבר לא היו לו אשליות אחרי הינואר האחרון.
- [27:47]
ומבחינה הזו זה היה הסופו של איתן. מותו של חמנאי זה רק אולי איזשהו באמת, כמו שאמרו כבר אחרים, סוג של עשיית צדק עם הסיפור הזה. אני חושב שגם הרבה איראנים לא התגעגעו, וגם הרבה אנשים אחרים באזור, בתימן, בסוריה, בלא מעט מקומות. אני רק חושב שיהיה מעניין לראות לאן הרפובליקה האסלאמית הולכת מכאן, מפני שהיא באמת בשפל שלא היה כמותו, ואני מאחל לעם האיראני עתיד יותר טוב ממה שהיה לו עד עכשיו.
- [28:23]
דוקטור מנחם מרחבי, תודה. תודה רבה.
- [28:29]
זה היה אחד ביום של אין 12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי. האורך שלנו הוא רום עתיק, תרכיר והפקד, עניאל שחר, אדיך יצרוני, אילה פז ושירה עראל, על הסאונד יאיר בשן, שגם ייצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני אהלת סבכה יופה, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
- [29:06]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק חדש באר-אל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו באר-אל?
- [29:15]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להבות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.