Loading summary
Transcript41 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוקי חדש באר-אל? יש לנו, נכון בובו? אבא עשה. אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו באר-אל? אבא יעשה, אבא יעשה.
- [00:11]
אין באמור לעבוד ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום שלישי, שלושה במרץ, ואנחנו אחד ביום. מבית אין 12.
- [00:28]
אני אלעד שמחיוב ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:36]
כשמסתכלים על ההיסטוריה, ספציפית על תחילת המאה ה-16, יש רגע מעניין שאפשר לומר ששינה את מאזן הכוח העולמי, ובכלל את הדינמיקה הגלובלית. ב-1507 כוחות פורטוגזים כבשו אי במפרץ הפרסי, ובנו עליו מבצר מרשים ומאובטח.
- [00:59]
זו הייתה נקודה אסטרטגית, נקודה חשובה, נקודה שבה ספינות פורטוגזיות היו יכולות לעצור בדרכן הארוכה למזרח הרחוק. זו נקודה שמי שהחזיק בה שלט על הסחר הימי העולמי. אם העולם הוא טבעת, אמרו הפורטוגזים, המקום הזה הוא היעלום. יותר ממאה שנה הם החזיקו באי ובסביבה שלו, למרות שהיו ניסיונות לכבוש אותו מידם. ורק ב-1622 השליטה עברה ידיי.
- [01:27]
האי, הורמוז, המפתח לעולם, עבר לשליטת הבריטים והפרסים. מיצרי הורמוז זה בעצם מיצר אחד אבל השם כבר התקבע מאות שנים שהמדינות נלחמות על המקום הזה נלחמות על השליטה בו כבר עשרות שנים שהמקום הזה הוא שער הכניסה והיציאה לעולם האנרגיה לנפט לגז עכשיו אני לא יודע אם מיצרי הורמוז זה באמת יעלום שבת הבעת אבל אין ספק שזה מקום מאוד מאוד חשוב. ועכשיו במדינה שהיא הגלגול המודרני של פרס מתנהלת מלחמה, והאירנים הודיעו אתמול רשמית שהם סוגרים את מיצרי הורמוז. נקודת השליטה ההיסטורית על השחר הימי העולמי הפכה שוב למקום שנלחמים עליו. הורמוז הפך שוב למקום שמכניס את הכלכלה העולמית לסערה.
- [02:13]
אז הפעם אנחנו עם דוקטור גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, ועם נשק יום הדין של איראן, נשק הנפט והגס.
- [02:28]
מה שקורה הוא חוסר תקדים בהיקף ובמיקום מצרי הורמוז מעולם לא נסגרו האזור שאנחנו מדברים עליו והשוק הזה שאנחנו הולכים לדבר עליו זה שעון העצר האמיתי של המלחמה. כשמסתכלים על המפה, הסיפור הופך לדי ברור. בחוף הדרומי של איראן, מתפרס המסדרון הזה שמאפשר גישה לאמירויות, לקטר, לבכרין, לסעודיה, לקווייט וגם לאיראן. הנפט שמפיקות המדינות האלה, אם רוצים לשנה אותו דרך הים, ואין דרך אחרת לשנה אותו, אז צריך לעבור שם, במצרי הורמוז. דרך מיצרי הרומוז עוברים 20% מאספקת הנפט העולמית, בערך 20 מיליון חוויות, וכ-20% מאספקת הגז המונזל העולמי.
- [03:31]
20 מיליון חוויות נפט ו-20% מאספקת הגז המונזל העולמי, זה המון. הצירה של חמישית ממקורות האנרגיה העולמיים האלה זה צעד שיש לו השפעה ענקית. על הכלכלה בעולם האיראנים אימו שמחיר חבית נפט יזנק ל 200 דולר לחבית לא סתם זה נחשב לנשק יום הדין לא סתם האיראנים השתמשו בו עכשיו אבל לפני שננסה להבין מה עומד מאחורי ההחלטה יש דבר אחד בסיסי ששווה להבין קודם. איך בכלל סוגרים מיצר. ברחוב אומנים, סונדה נפגע אולטנקר מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפגיע מפ במסדרון ימי אין דלת שאפשר פשוט לסגור.
- [04:32]
כשהאירנים אמרו אתמול שהם סוגרים את מצרי הורמוז, הם התכוונו שהם יתקפו, הם אמרו שהם ישרפו כל אונייה שתנסה לעבור בו. הם כבר תקפו כמה מחליות, וככה בעצם הם הצליחו ליצור חומה. זו חומה שהיא אמנם וירטואלית, אבל חומה שכמעט בלתי אפשרי לעבור בה. כי זו חומת ביטוח. חברות הביטוח הגדולות הימי בעולם ובראשם לאיץ אמרו אנחנו לא נבטח שום מחליץ שעוברת כרגע במצרי הורבוז אנחנו מושכים את הכיסוי הביטוחי ובעקבותיהם כל חברות ההובלה הגדולות בעולם אמרו אנחנו גם כן.
- [05:08]
לא מאשרים למכליות לא להיכנס. וכרגע יש בערך איזה 170 מחליות שליחודות בתוך המפרץ הפרסי, אנחנו גם לא מאשרים לצאת. ולכן כמעט שאין תנועה דרך מצרי אורמוס. אין ביטוח, אין מעבר. בטח לא כשיש איום מוחשי שהמחליות יותקפו.
- [05:27]
זה אומר שמחליות לא נכנסות פנימה אל המפרץ הפרסי, וזה אומר שאלו שכבר נמצאות שם לא יוצאות החוצה. הן לא מובילות את הנפט והגז שלהן למקומות שאליהם הם אמורים להגיע. בין 70% ל-80% הולכים לאסיה. יפן הכי פגיעה, אחריה דרום קוריאה, הודו, וסין. סין גם פגיעה, אבל היא יכולה לעמוד בלפחות חודש של משבר במצרי הורמוז, אבל ביפן, בדרום קוריאה, וגם בהודו אם המשבר יימשך עוד שבוע שבועיים או אפילו ארבעה שבועות כמו שטראמפ יהיה.
- [06:08]
אנחנו נתחיל לראות מפעלים נסגרים או ממתנים דרמטית את התפוקה שלהם כדי להוריד את צריכת האנרגיה הכוללת בכלכלות של המדינות שהזכרתי. כשהמסדרון היחיד שמגיע למדינות המפרץ סגור, אז הקליינטיות באסיה הן נפגעות. אבל נפגעות גם היצרניות, מדינות המפרץ, שמפיקות ומייצאות את הנפט ואת הגז שלהן במיליארדי דולרים. כשמצרי אורמוז נחסמים גז לא יכול לצאת בעיקר מקטר קטר היא יצרנית הגז המשמעותי 90 ומשהו אחוז מהגז שיוצא מהמפרץ הפרסי יוצא מקטר. ההשפעה על המחיר אוקיי של סגירת מצרי אורמוז על מחירי הגז תהיה עוד יותר דרמטית מאשר מחירי הנפט.
- [07:00]
זאת אומרת ההשפעה למשל על מחירי החשמל באירופה ובאסיה תהיה עוד יותר גדולה בגלל סגירת מיצרי אורמוז. חמישית מהתעבורה הימית של גז ונפט זה מספיק כדי לשנות את כל השוק וככה האיראני מקווים לפחות למרות שארה״ב לא ממש תלויה באופן ישיר במצרי אורמוז היא עדיין בסוף תרגיש את האפקט. תעשי את האנרגיה האמריקאית כרגע עובדת בפול קפסיטי כבר עכשיו אוקיי no buffer. סדר אין שולה ביטחון. הביקוש גדול גם בתוך ארצות הברית למשל בגלל ההקמה של הדאטה סנטרס והתאבון הרבתני של רשת החשמל האמריקאית.
- [07:45]
ועכשיו גם הביקוש החציוני הולך וגדל מכיוון שמדינות יעמדו בפני החשש. 20% מההספקה שלהן ככה פוף נעלמה ביום אחד. אז הפיתוי בשביל היצרן בלוויזיאנה או בטקסס יהיה למכור פשוט למי שמציע את המחיר הכי גבוה. התרחיש שעליו בודים האיראנים הוא שמחירים של גז ונפט בכל העולם יעלו עכשיו. ההצעה היא קטן באופן טבעי, הביקוש ימשיך להיות גבוה.
- [08:18]
קחו לדוגמה יפן כזו, שפתאום ביום אחד תאבד 20% מההספקה שלה. היא תהיה מוכנה לשלם הרבה מאוד כסף עבור נפט וגז ממקומות אחרים, גם מיצרנים אמריקאים לצורך הדוגמה. יצרנים שיעדיפו למכור במחיר גבוה ליפן, ולא להשאיר את הנפט והגז שלהם בתוך ארצות הברית עבור מחיר שהוא יותר נמוך. ומעבר לזה ברגע שתפוקת הייצור במדינות כמו יפן דרום קוריאה והודו יורדת אז גם המוצרים שלהם בשוק הבינלאומי הכמות שלהם הולכת וקטנה ואז כמובן מעלה את המחיר שלהם. אז בקצה, הצרכן המערבי, האמריקני, הוא אמור להרגיש את השינוי בשוק האנרגיה בכיס.
- [09:01]
והאיראנים בונים בדיוק על זה. הם בונים על כך שבאופן הזה יצליחו להביא את טראמפ הכי מהר ובאופן הכי אפקטיבי להחליט לסיים את המלחמה. זה הסיבה אני חושב שאם אתה שם לב לכותרות האיראנים העבירו את הכובד של ירי הטילים שלהם מישראל המפרץ הפרסי. זה נראה שמישהו שם בטירן יושב וחושב איפה נקודת הלחץ הכי כואבת לאמריקאים ישראלים יכולים לאכול טילים הם לא יפסיקו את המלחמה הזאת כל כך מהר לעומת זאת אם אנחנו באמת נפגע באספקת האנרגיה העולמית זה יפעיל לחץ אמיתי על הנשיא טראמפ. אנחנו יודעים שגם ככה יש מחלוקת קשה בארצות הברית לגבי המלחמה הזאת.
- [09:44]
אם גם האמריקאים התחילו להרגיש כאב כלכלי כתוצאה מהמלחמה אז בכלל יהיה לו יותר קשה להמשיך אותה לאורך זמן.
- [09:55]
עכשיו, אפשר לשים את האצבע ולראות ממש שהגישה השתנתה אתמול. איראן לא רק סגרה אתמול את מצרי הורמוז, היא גם תקפה בבוקר את מתקני הנפט של ארמקו, הסעודית, החברה הגדולה בעולם. אחר כך האיראנים תקפו מתקני גז טבעי גולמי, בקטא. האיראנים מאמינים שמדד הנפט והגז הוא השעון המרכזי שסופר לאחור עד שהלחץ יגבר והמלחמה תסתיים. אבל אם המשבר הזה ימשיך, הוא עלול להיות גדול יותר אפילו מהמלחמה באיראן.
- [10:25]
ההיסטוריה מלמדת אותנו שמשברים כאלה יכולים לעצב את העולם עוד שנים קדימה. אבל קודם חסות אחת, הוא ממש מיד חוזרים.
- [10:52]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק חדש באר-אל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו באר-אל?
- [11:01]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור לעבוד תיעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
- [11:11]
גז ונפט, הם צריכים להיות בתנועה כל הזמן. הסחר באנרגיה מניע מילולית את העולם. וכשיש תקופות שבהן מישהו מחליט לעצור את התנועה הזו, כשהתנועה של גז ונפט נפגעת אפילו באופן חלקי, לכל עיכוב יש פוטנציאל להביא להשלכות גדולות. בשנת 1973, מלחמת יום כיפור, העולם הערבי הכריז על חרם נפט למדינות שתמכו בישראל. זה היה בערך 7% מאספקת הנפט העולמית שחסרה בעקבות ההחלטה של יצרני הנפט הערבים מיוזמתם לעצור מחירות למדינות מסוימות כמו ארצות הברית והולנד.
- [12:06]
ולבצע קיצוצים במכסות של הנפט שמוכרים למדינות אחרות שזה היה רוב מדינות אירופה המערבית. אינפלציה עלתה. המחסור באנרגיה הורגש בעולם. ועוד לפני שממש הצליחו להתאושש מהמשבר הזה של 1973, חמש שנים אחר כך, שוב, מישהו החליט לעצור את סחר מקורות האנרגיה. במקרה הזה, זה קרה באיראן.
- [12:45]
שביטת פועלי הנפט באיראן ב1978 הכלכלה הייתה במיתון קשה והם פותחים בשביטה כן כחלק מחזית כוללת נגד השעה זה מתחיל כדרישות שכר והופך לדרישות לשינוי פוליטי כולל במדינה. איראן פשוט הפסיקה לייצא נפט בכלל אחד התיאורים ככה שמבהירים כמה קריסה הייתה כוללת זה שארצות הברית מנסה לעזור לשל לשרוד. הייתה מיכלית של נפט שהגיעה לנמל הראשי באיראן כדי לפרוק נפט מזוקק לטובת הכלכלה האיראנית שכמובן טובת בנפט מתוך ניסיון להציל את השם כיוון שהפועלים לא הפיקו ולא זיקקו נפט. אז זה היה משבר קשה מאוד הוא נשכח אנחנו זוכרים את המהפכה אבל את המשבר. שני המשברים זה של 73 וזה של 79 הובילו לשינויים גדולים דבר ראשון בטווח המיידי שינוי גדול במחיר.
- [13:43]
בהלם הנפט של 73 המחיר עלה בערך קצת פחות מארבע דולר לחבית ל 12 עד דצמבר 73 אחרי המהפכה באיראן המחיר לחבית עלה ל 30 עד 36 דולר לחבית. זה היה משבר ממש ממש טראומטי כולל תורים אדירים בתחנות הדלק באירופה המערבית. בצפון אמריקה אפילו דיווחים על אנשים שהרגו אחד את השני בתור לתחנת הדלק כן עם סכין ותקרית אחרת עם אקדח ליני אשתו ההירה. של אחד הלקוחות סיפורים מזעזים אנשים יצטלמו כשהם עם אקדח שלוף ליד המכונית שלהם כדי להדגים שהם יראו במי שנסה לגנוב דלק. מיכלית הגז של הרכב אנחנו שכחנו את התקופה הזאת אבל כל הדברים האלה קרו.
- [14:48]
התעשייה מתחילה להיות משותקת כבר מאלף תשע מאות שבעים ושמונה אבל כשהשע עוזב בתחילת אלף תשע מאות שבעים ותשע הסימון נופל לשוק הנפט העולמי שזה לא משבר קצר אלא משבר מהותי. וזה הייתה טראומה גלובלית שמנחה את מדיניות החוץ והאנרגיה של מדינות מפותחות מאז ועד היום. המערב הבין משהו בעקבות המשברים. העצמאות האנרגטית, הביטחון האנרגטי של ארצות הברית ושל אירופה, היו תלויים מדי בקבוצה קטנה מדי של מדינות. בבית הלבן, הנשיא קארטר הגדיר את המצב הזה כסכנה ברורה ומיידית.
- [15:26]
הסכנה הברורה ומיידית של האוייל הבריאי מנסה את אוניברסיטתנו האקונומית, ואת המשפחה המשפחה של המדינה. הקריסיס האנרגיה היא ריאלית. בגלל הלם הנפט של שנות ה-70 העולם פיתח שורה של אמצעים כדי להתגבר בדיוק על תסריט כזה שבגלל איזשהו זעזוע גיאופוליטי באזור המפרץ הפרסי יש פחות נפט בשוק. אז למשל יש את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה שזה פורום שבו המדינות הצרכניות יכולות להיפגש ואומרות אוקיי יש בעיה. אם זה טועם את האינטרסים שלנו בוא נעשה לעבוד יחד יש צינורות באזור מפרץ הפרסי שיכולים לעקוף את מצרי רומוס.
- [16:20]
יש צינור מאבוקק בערב הסעודית שחוצה את כל חצי היערה ומגיע לחופי הים האדום. זה לא מפצה על אובדן של 20 מיליון חוויות ליום אבל אנחנו רואים שיש איזושהי אפשרות לשחרר נפט לתוך השוק. גם באירופה הגיעו לאותה מסקנה הסיכו שצריך למצוא עוד מקורות אנרגיה ועוד דרכים להוביל את האנרגיה הזו ליבשת האירופים מצאו פתרון פתרון עבורם. ואז הם התחילו לקנות גז ונפט מברית המעצות עוד יותר. זאת אומרת כשאנחנו מחפשים את שורשי התלות האירופאית בגז ונפט רוסיים שהייתה המון בכותרות כשהתחילה מלחמת אוקראינה.
- [17:05]
זה מתעצם דרמטית אז ולמעשה אירופה עוזרת לברית המעצות לממן. צינור גז ענק מסיביר עד ללב היבשת במהלך שנות ה-80 הייתה מוכנה ללכת לאימות דרמטי ממשל רגן על הסוגיה הזאת, כדי שהצינור הזה יקום וכדי שתהיה יתרות באספקה של אנרגיה לאירופה. משבר האנרגיה ששנות ה-70 חיבר יחד אויבים, הוא יצר מציאות כלכלית חדשה, מדינות שלא התמקדו עד אז בהפקת גז ונפט בגלל עלויות גבוהות, נכנסו פתאום לתחום. נורבגיה למשל, היא היום יצואנית הנפט והגז הגדולה באירופה, זה לא היה ככה לפני שנות ה-70. עיכובים בשינוי הנפט וגז שינו את העולם.
- [17:51]
וזה כמובן נתן תנופה לעוד שתי טכנולוגיות חליפיות של אנרגיה אחד זה קורים. שהתחילו לבנות יותר וכמובן זה היה עוד זרז להשקעות גדולות בתחום האנרגיה המתחדשת. משבר מסוג הזה ממש משנה בצורה מבנית את כל הכלכלה העולמית. ומה שקורה עכשיו באיראן, בסגירה של מיצרי הורמוז ובפעולות האחרות שאיראן עושה, יש פוטנציאל להפוך למשברים של 73 ו79 ביחד ועל סטרואידים. עכשיו לא רק האיראנים מבינים את העניין הזה, גם טראמפ מבין.
- [18:31]
הנשיא מדבר על הסוגיות הגרעיניות של איראן, על הטילים הבליסטיים, על המשטר, הכל נכון. אבל אנחנו מכירים את טראמפ, אנחנו מכירים גם את ארצות הברית. סביר מאוד להניח שבדיוק כמו בבנצואלה יש לטראמפ תוכניות גם בכל מה שקשור לשוק האנרגיה של איראן, ואולי, אולי לנשיא יש תוכניות כבר אפילו לגבי מיצרי הורמוז. זה בדיוק הסיבה שדיק צ'יינין למשל סגן של ג'ורג' דאבל יובוש בתחילת שנות האלפיים. דיבר על המעורבות הצבאית במפרץ הפרסי כמשהו שיבטיח לארצות אורית full spectrum dominance.
- [19:08]
זאת אומרת שאנרגיה היא הכל המשאב הכי חשוב בכלכלה התעשייתית של המאה ה-20 והמאה ה-21 ומי ששולט בה שולט בכלכלה עולמית. אם המערכה הזאת מסתמת בזה של ארצות הברית יש יותר השפעה או אפילו שליטה בתעשיית האנרגיה באיראן. אז זה אומר שמבחינתה של סין אם היא חושבת על מערכת טיואן היא יודעת שארצות הברית שולטת בתחנת הדלק של הכלכלה הסינית. אין להסין חלופה ליבוש של המפרץ הפרסי. וזה אומר שהיא מערכת טיואן יכולה להכניס את סין למצוקת אנרגיה קשה.
- [19:57]
אז הכל קשור בכל. שליטה אמריקנית במאגרי הנפט של ונצואלה, זה כבר הושג, של איראן, ובמצרי הורמוס. זה כוח אדיר, זה כוח כמעט מונופוליסטי. וזה יציב את ארה״ב הרבה מעל המתחרות שלה, הרבה מעל סין, שמנסה לעבור למודל של אנרגיה מתחדשת כדי להתחמק מהבעיה הזאת. אבל עדיין סין תלויה מאוד בנפט ובגז.
- [20:21]
אלא שעד שהדבר הזה אולי יקרה, בינתיים יתפתח משבר. ומכאן זו הרי רק שאלה של זמן, שאלה של כמה זמן המלחמת יימשך. וכשדוקטור לרון, כשהוא רואה את המתקפות האירניות על מחליות, את קיר הביטוח הבלתי חדיר, כשהוא רואה את הירי על מתקני נפט וגז במפרציות, כשהוא מנסה לסרטט מגמה לימים, לשבועות, אולי לחודשים הבאים, דוקטור לרון מודאג. כלשהו מלחמה הזאת תימשך אז התסריטים קצת אפוקליפטים שאני תיארתי הם ילכו והתממשו. אנחנו עלולים להגיע למצב שזה יהיה משבר האנרגיה הגדול ביותר אי פעם אני חושב שאם אנחנו מדברים על הטווח הארוך אז מה שאנחנו נראה זה.
- [21:09]
תהיה העצה של מגמות שאנחנו ראינו אותם בשנים האחרונות גם פריסה של אנרגיות מתחדשות אבל בטווח הארוך אני חושב שהזוכה הגדולה תהיה תעשיית האנרגיה האטומית. מכיוון שהיא לבדה מסוגלת לספק את הצרכים של הצרכן הכי רעבתני והחדש בשולחן שזה הדאטה סנטרס. הדאטה סנטרס צריכים חשמל כל הזמן 24 שעות מממש 7 ימים בשבוע. גם בארצות הברית גם באירופה בעיקר בגרמניה יש קורים שסגרו אותם. אפשר בטווח של בין שנה לשנים ספורות להחזיר אותה מחדש לפעולה ככה שיש בקאפ.
- [21:55]
אנחנו נראה אני חושב בימים הקרובים בשבועות הקרובים שמדינות צורפות הרבה פחם. זה לא חדשות טובות, אבל זה יקרה, והם ישרפו גם דיזל. זה יקרה במקומות מסוימים בצפון אמריקה, אבל באסיה, למשל, הודו וסין, ישרפו פחם כאילו אין מחר.
- [22:17]
דוקטור גיא לרון, תודה. תודה רבה לך.
- [22:24]
וזה היה 1 ביום של אין 12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו 1 ביום הפודקאסט היומי. האורך שלנו הוא רום עתיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, דניאל שחר, שירי רל ואילה פז. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו. אני אלעד שמחאיוב, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
- [23:12]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוקי חדש ב-RL? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו ב-RL?
- [23:21]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להבות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.