על השקל ועל הדולר

Summary

---

אחד ביום – על השקל ועל הדולר

N12 | Host: אלעד שמחיוף | Date: 30.4.2026

---

סקירה כללית:

הפרק של היום עוסק בנפילת שער הדולר מול השקל, ובעיקר בשבירת "הקידומת" – דולר אחד שווה פחות משלושה שקלים לראשונה מזה למעלה מ-30 שנה. אלעד שמחיוף מארח את יובל שדה, כתב לענייני כלכלה, ואת פרופ' ערן ישיב (חוג לכלכלה, אונ' ת"א וה-LSE), כדי להבין לעומק מה קורה כאן, האם זה טוב או רע, ועד כמה היחס שלנו לדולר קשור להיסטוריה, כלכלה עולמית והסכנות הטמונות ב"שקל חזק מדי".

---

נקודות מרכזיות ודיון עיקרי:

1. הפסיכולוגיה והמשמעות של "קידומות" כלכליות

[00:41]

• שמחיוף פותח בסיפור מעולם הדלק ושערי המטבע, ומסביר שלפני הכל מדובר במחסומים פסיכולוגיים-סמליים.
  • "כשהשער של הדולר מתחיל בקידומת שלוש, זו מציאות שהתרגלנו אליה מאז 2007. ... ועכשיו הדולר שובר שפל של שלושים שנה, פחות משלושה שקלים לדולר." (אלעד שמחיוף, 01:20)
• זה אירוע דרמטי תודעתית, לאו דווקא כלכלית מיידית.

2. מה קורה בעולם? חולשת הדולר הגלובלית

[03:09]–[04:42]

• שדה מסביר שהירידה בדולר אינה ייחודית לישראל – הדולר נחלש בכ-10% לעומת מטבעות עיקריים, בעקבות מדיניות מוצהרת של ממשל טראמפ.
  • "טראמפ מאוד רוצה את אמריקה חזרה כמעצמה מייצאת … הוא צריך דולר חלש, שיתאים לאנשים בעולם לקנות מוצרים אמריקאיים." (יובל שדה, 03:55)
• זו מדיניות שמטרתה לחזק ייצור וייצוא אמריקאי.

3. ולעומת זאת בישראל השקל מתחזק עוד יותר

[04:42]–[06:22]

• הדולר נחלש בשיעור של 20% (!) מול השקל, לא רק בגלל מדיניות אמריקאית, אלא גם בשל התפיסה שהשקל כיום "חוף מבטחים".
• העליות החדות בבורסה הישראלית דוחפות כסף פנימה, מגדילות ביקוש לשקל.

4. השקל החזק: סיבות למסיבה – ולדאגה

[05:48]–[07:58]

• זווית הצרכן: "אני אורח כסף בשקלים, אבל מוציא בדולרים, אז איכות החיים גבוהה. ... קניות בחו"ל – הנחה של 20% לעומת שנה שעברה." (יובל שדה, 05:48)
• עם זאת, המחירים בסופר ובחנויות לא באמת יורדים – היבואנים טוענים שהם עדיין מחליקים הפסדים או שהמלאי ישן.
• מנגד, שקל חזק – מסוכן ליצוא: "אם אני חברה ישראלית שמייצרת כיסאות בכתר פלסטיק – התג מחיר פתאום יקר ב-20%" (שדה, 07:58)
• גם תעשיות ביטחוניות, וגם ענף ההייטק, שבו השכר משולם בדולרים – הופכים יקרים לעולם ומאבדים תחרותיות.

5. דילמת הכלכלן: אף פעם לא מושלם

[09:24]

• "נדמה שהדבר הכי קשה בעולם הוא לגרום לכלכלן להיות מרוצה." (שמחהיוף)
• ציטוט קולע: "כן, יש אמירה באנגלית שהכלכלה היא הדיזמל סיינס – היא המדע הקודר..." (פרופ' ערן ישיב, 09:24)
• פרופ' ישיב מבהיר שהוא מודאג מהקידומת "שניים" – כלומר שער דולר נמוך מדי.

6. המחלה ההולנדית: היסטוריה עם השלכות עכשוויות

[10:36]–[11:56]

• דוגמה קלאסית למה עלולה לגרום התחזקות מטבע:
  • גילו גז בהולנד, המטבע התחזק, ובסוף פגע אנושות ביצוא המקומי – פרחים, גבינות וכו'.
  • "המוצרים ההולנדים נהיו יקרים מדי, הייצוא קטן, והכלכלה האטה או נכנסה למיתון." (פרופ' ישיב, 11:56)
• הדאגה: "יכול להיות שדבר דומה קורה בישראל, כולל הפגיעה בהייטק."

7. ההיסטוריה של הדולר בישראל: מאיסור להחזיק ועד לחשבון שכירות

[12:53]–[18:41]

• מערכת Bretton Woods: מטבעות מוצמדים לדולר, דולר מוצמד לזהב.
• שנים של מגבלות חמורות על החזקת דולרים – היה שוק שחור ותקנות מחמירות (כולל מקרה רבין והדחתו בעקבות החזקת דולרים לא חוקית).
• ב-1977 שינוי קיצוני: מדיניות ליברלית – הפרדת הדולר מהשקל, פתיחת השוק בהתאם לתפיסת מילטון פרידמן.
• תוצאה: אינפלציה חריפה, תהליכי "דולריזציה" – חוזים בשכר, נדל"ן ושכירות מוצמדים לדולר.

8. תוכנית הייצוב הגדולה (1985) והניסיון לשלוט בשקל

[21:55]–[24:41]

• תוכנית ברונו: שינוי מקיף, חיתוך הגירעון, קיבוע שערי המטבע.
  • "הוא ראה בשער החליפין מול הדולר עוגן – משהו שהציבור ישים עין עליו." (פרופ' ישיב, 23:10)
• הכל לטובת ייצוב המשק והחזרת העוגן לשקל.

9. המעבר לשוק חופשי והתערבויות סלקטיביות

[25:07]–[28:35]

• עם השנים, במיוחד מאז שנות ה-90, מדיניות התערבות בשער הדולר הולכת ופוחתת.
• ב-2005 סטנלי פישר: "לא יהיו יותר התערבויות".
• המשבר של 2008 משנה את המציאות – פישר מחליט להתערב בשוק, להגדיל רזרבות במיליארדים.
  • מדיניות "אמצע": ניהול שער החליפין בזמן הצורך, חופש לשוק בזמנים רגילים.

10. השורה התחתונה: מה עכשיו, סכנות והסתכלות קדימה

[29:35]–[31:33]

• לדברי פרופ' ישיב, אם המגמות יימשכו, בנק ישראל יהיה מוכרח להתערב שוב.
  • "תופעה של המחלה ההולנדית – אם אתה מייצא נשק וגז, שים לב לסקטור הייצוא שלא יינזק בגלל שקל חזק מדי." (ישיב, 29:35)
• אבל גם מציין: שער השקל-דולר לא קובע את אושר האזרחים. חשוב יותר איכות החיים וההכנסה הריאלית.
• אזהרה מסכמת לגבי השאננות: "צריך להיזהר ולא להתבשם בנתונים הנראים טובים – הם עלולים להסתיר מחלה הולנדית." (ישיב, 30:58)
• "שוק ההון ומטבע הם מהגרועים ביותר בניבוי מיתונים – אין לסמוך עליהם כדי לנבא את התוואי הכלכלי של ישראל." (ציטוט של פול סמואלסון, 31:33)

---

ציטוטים נבחרים ומומנטים מרכזיים:

• "אין סיבה שאייפון בישראל יעלה אותו הדבר או אפילו יותר משנה שעברה, הוא צריך לעלות פחות." – יובל שדה [07:20]
• "התייקרות ליצוא פוגעת בכל התעשיות – גם בהייטק, גם בקטור הביטחוני: יקר יותר להעסיק ישראלים." – יובל שדה [08:34]
• "הדבר הכי קשה בעולם זה לגרום לכלכלן להיות מרוצה." – אלעד שמחיוף [09:24]
• "המחלה ההולנדית – זו דוגמה קלאסית לאיך מה שמתחיל בשמחה מכלכלה חזקה עם מטבע חזק, עלול להסתיים במשבר." – פרופ' ערן ישיב [11:20]
• "שער השקל דולר לא קובע את רווחת האזרח... מה שחשוב זה ההכנסה והרמת החיים." – פרופ' ערן ישיב [30:58]
• "שוקי מניות ומטבע גרועים בניבוי משברים – אין לסמוך עליהם." – פול סמואלסון, מובא ע"י ישיב [31:33]

---

הצעות למאזינים/ות שלא האזינו

• הפרק מעניק שיעור היסטוריה מרוכז על היחסים המטלטלים של ישראל עם הדולר ומסביר במילים פשוטות למה חוסן יתר של השקל עלול להיות בעיה לכלכלה.
• נידונות גם השאלות היומיומיות (למה המחירים לא יורדים באמת?), לצד סוגיות מערכתיות ובינלאומיות (מדיניות הדולר הגלובלית, הילכות ייצוא והייטק).
• נשמעים קולות של זהירות מהיקף התחזקות השקל, ומסבירי הבעייתיות במובן המקרו כלכלי, בצד האזרחי והחברתי.

---

מאזינים שרוצים להעמיק:

• חפשו קטעי ארכיון על דולריזציה, תוכנית הייצוב של 1985, ועל המחלה ההולנדית בהולנד.
• עקבו אחרי תנועות השוק ושער הדולר בשבועות הקרובים—ואחרי תגובות בנק ישראל לשערי מטבע חריגים.

---

הערה:
הפרק שומר על שפת הדוברים: רהוטה, עניינית ולפעמים אירונית. לשון השיחה משלבת דאגה וידע עם גישה מסקרנת ורלוונטית, מה שמבליט את הדינמיקה בין יועצים, כתבים וכלכלנים.

---

Transcript

[A]

בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.

אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום חמישי, 30 באפריל, ואנחנו אחד ביום, מבית N12. אני אלעד שמחאיוף ואנחנו כאן כדי להבין, יותר מה קורה סביבנו סיפור אחד ביום בכל יום.

יש בענייני כלכלה כל מיני גבולות פסיכולוגיים כאלה שאין להם המון משמעות מעשית אבל בכל זאת הם משמעותיים. אני זוכר שליטר דלק עבר את השישה שקלים, אחר כך הוא עבר את השבעה ואחר כך גם את השמונה. עכשיו אין באמת הבדל דרמטי בין שבעה שקלים ו-99 אגורות לשמונה שקלים ואגורה, זאת הדלק חצה את רף השמונה שקלים, וזו דרמה. כמו הדלק, גם הדולר, כששאר הדולר בהשוואה לשקל, מתחיל בקידומת שלוש, זה דבר אחד, זו מציאות אחת, מציאות שהתרגלנו אליה מאז 2007. כבר בשעות הצהריים שבר הדולר את מחסום הארבעה שקלים כלפי מטה.

אחר כך הוא שוב חצה את הארבעה שקלים כלפי מעלה, אבל התייצב לבסוף על שלושה שקלים, תשעים ותשע אגורות ושמונה עשיריות האגורה. והמחסום הפסיכולוגי הזה, הרף הסמלי הזה, הוא נשבר עכשיו שוב, כששער הדולר שוב החליף קידומת, הפעם משלוש לשתיים. שפל של שלושים שנה, הדולר לפני דקות אחדות נסחר תמורת שני שקלים, תשעים ותשע אגורות, פחות משלושה שקלים. דולר אחד שווה פחות משלושה שקלים, זה דבר שלא קרה יותר משלושים שנה. וזה עוד פרק בסיפור מעניין של מערכת היחסים המורכבת בינינו לבין הדולר.

אסור היה לישראלים להחזיק דולרים עד הימים שבהם אפילו שכר דירה בישראל נמדד בדולרים. ועד הימים האלה, שבהם כלכלנים ישראלים מתלבטים אם דולר נמוך זה טוב או רע לנו.

אז הפעם, בעזרת פרופסור ערן ישיב מהחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וחבר המרכז למאקרו כלכלה בלונדון סקול אוף אקונומיקס, ויחד עם יובל שדה, כתב לענייני כלכלה אנחנו עם השער האחד שמצליח כבר עשרות שנים לעצב חלק גדול מאוד בכלכלה של ישראל.

שלום יובל. שלום אלעד. כשמסתכלים על הגרף שמתאר את שער הדולר שקל, בחודשים האחרונים הוא ממש נראה כמו מגלשה, יש שם ירידה חדה. והקלישאה, אתה יודע, היא אומרת שיש שני צדדים למטבע והיא נכונה כאן, כי השינויים קורים גם כי השקל מתחזק וגם כי הדולר נחלש. אלו שני תהליכים שקורים במקביל והם אלה שמובילים אותנו בעצם לקידומת החדשה.

בוא נתחיל דווקא מהאמריקאי. אם אנחנו מסתכלים על מדד שנקרא מדד הדולר, זאת אומרת המדד שבוחן את הדולר מול המטבעות המובילים בעולם, אנחנו רואים שגם שם הייתה ירידה משמעותית, זאת אומרת השינוי בשער של הדולר הוא לא רק מול השקל. אם אנחנו מסתכלים על כהונת טראמפ בתור אינדיקטור, וזה אינדיקטור די טוב, אז אנחנו רואים שהדולר ירד במשהו כמו 10% לעומת כל המטבעות בעולם, המטבעות המשמעותיים. זהו, אנחנו דיברנו כאן בפברואר האחרון על זה, בפרק שקראנו לו למה הדולר נופל. יש החלטה של הנשיא טראמפ והחלטה של הממשל האמריקני להחליש את הדולר, נכון?

קודם כל, זאת ממש מדיניות מוצהרת של האמריקאים. טראמפ, אנחנו מכירים את כל הגישה הכלכלית שלו של אמריקה פרסט, הוא מאוד מאוד רוצה להפוך את ארצות הברית חזרה להיות מדינה מתועשת ובעיקר מדינה שמייצאת. זה גם חלק מהסיפור הזה של כל המכסים שהוא עשה, הוא רוצה שהאמריקאים יחזרו למכור טנדרים של פורד לעולם וחיטה ובשביל כל הדברים האלה הוא צריך דולר חלש. הוא צריך בעצם שהדולר יהיה יותר חלש מול המטבעות האחרים, שישתלם לאנשים בעצם לקנות מוצרים אמריקאים. וזה הזווית של ארה״ב בסיפור, בעצם הדולר נחלש מול כל שאר המטבעות.

אוקיי, אז אמרנו שיש שני צדדים, דיברנו על הדולר, מה קורה בצד של השקל? אם אנחנו מסתכלים על ישראל, אז הסיפור הרבה יותר קיצוני. אם אמרנו שהדולר נחלש ב-10% מול המטבעות המרכזיים, אז מול השקל הוא נחלש בקצב כפול, בכ-20%. אבל באמת האירוע שקרה פה הוא שילוב של באמת החלשות הדולר. ואיזושהי תפיסה שהשקל הפך להיות איזשהו חוף מבטחים.

זאת אומרת, אנשים רואים בעיקר את העלייה של הבורסה המקומית, שהייתה באמת עלייה מאוד מרשימה, מהגדולות בעולם, והם שמים את הכסף שלהם פה במקום בעצם בדולר. ומה כל הדבר הזה אומר יובל? כי לכאורה שקל חזק זה סימן שהכלכלה חזקה, ובישראל יש ייצוא... מאוד חזק להייטק, לנשק, לאנרגיה, הבורסה שלנו בביצועים טובים, שקל חזק, אמור לסמן שמצבנו טוב. אני חושב שהאינטואיציה הראשונית היא חגיגה, בסדר?

אם הדולר כל כך חלש למול השקל, זאת אומרת שאנחנו יכולים לקנות בחול ממש בזול. זאת אומרת, אם אני מרוויח כסף בשקלים, אבל מוציא בדולרים, אז איכות החיים שלי היא תהיה הרבה הרבה יותר גבוהה. שילמתי לפני איזה 200 דולר בלילה על מלון, אז עכשיו ה-200 דולר האלה הם לא 800 שקל, הם 600 שקל. אותו דבר אם אני עושה קניות בחו"ל. אגב, גם אם אני יושב בישראל ואני מזמין מאתרים בחו"ל, גם חגיגה, אני מזמין בעצם בהנחה של 20% לעומת שנה שעברה.

ולכן ברמה הכי אינטואיטיבית גם המוצרים שהיינו אמורים עכשיו ללכת לסופר או לחנות מוצרי חשמל גם היו אמורים עכשיו לחוות איזושהי הוזלה דרמטית. זאת אומרת אותם יבואנים בעצם עכשיו קונים את אותם מוצרים במחיר הרבה יותר נמוך. למה אני כצרכן לא אראה את זה עכשיו על המדף? אנחנו לא רואים את הדבר הזה. אנחנו לא רואים פה ירידה במחיר וזה משהו שהיה צריך לקרות פה והחנויות ובעלי העסקים וכל הרשתות הגדולות יגידו זה בגלל שעשינו את העסקאות האלה לפני שנתיים ולכן אנחנו עדיין במחיר שלפני שנתיים או שהם יגידו אנחנו עדיין מכסים את ההפסדים שלנו בתקופת המלחמה או שהם יגידו אלף ואחת תירוצים אבל בסוף אין שום סיבה אמיתית שאני עכשיו אלך לסופר או אלך עכשיו לחנות כזו או אחרת ואני לא אראה פה ירידת מחירים.

אין סיבה שאייפון בישראל יעלה היום אותו דבר או אפילו יותר משנה שעברה, הוא צריך לעלות פחות. חד משמעית, אבל כשיש כלכלנים שאומרים שהם מודאגים ממצב של שקל חזק מדי ודולר חלש מדי, הם לא מדברים על אותו מוכר אייפון שמסרב להוריד מחירים. הם הרי מדברים על משהו יותר מקרו, משהו שעלול לקרות לכלכלה הישראלית בכלל. כן, ישראל היא מדינה שמתפרנסת מייצוא, זה משהו שהוא חד משמעי. זאת אומרת שאם אנחנו קיבלנו הנחה של 20% בקנייה שלנו, אז הצד השני הוא פתאום סופג התייקרות של 20%.

וההתייקרות הזאת היא גם על המוצרים. זאת אומרת, אם אני חברה ישראלית שמייצרת משהו, אני לא יודע, מפעל כתר פלסטיק ואני מוכר כיסאות, פתאום התג מחיר שלי הוא 20% יותר. אם אני מייצר מגבונים, אם אני מייצר תלחץ, אגב, גם. יש לי גם לתעשיות הביטחוניות הישראליות, יש מתחרים, יש מתחרים באיטליה, יש מתחרים בארצות הברית, יש מתחרים בצרפת. וכל המוצרים שאנחנו מוכרים נהיו הרבה הרבה יותר יקרים.

אגב, ההייטק הישראלי, הרבה ממנו, המפקדות שלו לא יושבות פה. ואם אני עכשיו איזשהו בוס שיושב בסן פרנסיסקו, ואני רואה שהמתכנתים הישראלים עולים הרבה יותר מהמקבילים שלהם, לא בגלל שהם כאלה מוכשרים, הם כן מוכשרים, אלא פשוט בגלל שהמטבע שצריך לשלם להם, הוא הרבה יותר יקר, אז אני אולי אחשוב פעמיים האם שווה לי להעסיק ישראלים ולא סרבים או אנגלים או אמריקאים. והדבר הזה יכול להוביל בסופו של דבר גם למצב של סגירת עסקים, מפעלים שיסגרו ואולי בתרחישים אפוקליפטיים יותר גם פיטורים המוניים ועלייה באבטלה.

אני יודע, כלכלה זה עולם מוזר, כי מצד אחד כלכלנים מזהירים כשהדולר חלש מדי, ומזהירים כשהוא חזק מדי. הם מדברים על סכנות לייצוא במקרה אחד, והם מדברים על סכנות ליבוא במקרה השני. ואני זרקתי לפרופסור ערן ישיב, שלא משנה מה, נדמה שהדבר הכי קשה בעולם הוא לגרום לכלכלן להיות מרוצה. כן, יש אמירה באנגלית שהכלכלה היא הדיזמל סיינס, היא המדע הקודר, ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו לאשש ולאשר את הכינוי הזה. יש הרבה נושאים קודרים שנשמח לדבר עליהם.

אז כן, גם פרופסור ישיב אמר שהוא מודאג, שהקידומת של שני שקלים. בשער של בין הדולר לשקל, גורמת לו לחששות מסוימים. וההסבר ללמה, למה הוא מודאג, מגיע מהולנד ומלפני 70 שנה. נכון, והדוגמה אולי המסבירה ביותר שנהוגה במחקר הכלכלי היא דבר שנקרא, ולא בכדי, המחלה ההולנדית. באנגלית, The Dutch Disease.

זה לא מחלה של פרולט הולנדיות ולא של בני אדם. אלא בסוף שנות החמישים התגלה שדה גז גדול בים בשטח המים הטריטוריאליים של הולנד והביא הכנסות מתח גדולות להולנד. הדבר הזה, אם כך, הביא למתח לזרום פנימה, המטבע ההולנדי התחזק, עבר איסוף רציני, ולכאורה... כלכלת הולנד נתפסה כחזקה, גילו גז, המטבע התחזק וכו'. מה שקרה להולנד, המחלה ההולנדית, זו דוגמה קלאסית לאיך מה שמתחיל במטבע חזק והרבה שמחה מכלכלה חזקה עלול להוביל אחר כך למשבר.

בעקבות גילוי גז היה ביקוש למטבע ההולנדי, זה גרם לאיסוף, כלומר הערך של המטבע עלה, הוא התחזק, הוא התחזק מאוד. וזה, זה גרם לבעיות. אבל מה קרה אחרי, במשך השנים אחרי זה, במהלך שנות ה-60, כל הסקטורים של היצוא ההולנדי, כולל פרחים, כולל גבינות, כולל כל מה שאנחנו יודעים, נפגעו מהאיסוף. כי איסוף גורם לייקור מוצרי היצוא של המדינה. הצרכנים בחו"ל, זאת אומרת מחוץ להולנד, ראו...

מוצרים הולנדים יקרים יותר בגלל השער החזק של המטבע ההולנדי והייצוא הזה נסוג, קטן, בגלל ביקוש קטן וזה מצידו משפיע על כל המשק בכיוון של האטה אם לא מיתון. זה קרה בעוד מקומות בעולם על פני עשרות השנים שעברו מאז והדאגה שלי לגבי ישראל זה שייתכן שקורה דבר דומה בישראל, והסכנה היא שסקטורים של ייצוא ישראלי, כולל ההייטק, אני מדגיש, כולל ההייטק, ייפגעו בגלל שיש איסוף. עכשיו, החששות האלה משער דולר שייצא משליטה והשלכות של כמה שקלים שווה דולר אחד, זה לא דבר חדש. ובאמת, כדי להבין את החששות האלה, אז שווה מאוד לספר את ההיסטוריה. אגב, היא גם מעניינת.

לפני סוף מלחמת העולם השנייה התכנסו כלכלנים מארצות הברית ובריטניה בעיירה בניו המפשיר בארצות הברית בשם ברטון וודס. עד היום...

קיים שם איזה בניין של המלון שמנציח את ההתכנסות הזאת, וסיכמו על מערכת מוניטרית עולמית לתום מלחמת העולם השנייה. המערכת הזאת הצמידה את כל המטבעות שרצו, וזה היה רוב מדינות העולם, הצמידו לדולר בשער חליפין קבוע. כלומר היה מחיר קבוע, למשל שהלירה סטרלין לדולר. כך וכך דולרים קונים לירה סטרלין או להפך. והמחיר הקבוע הזה, כל בנק מרכזי היה צריך להגן עליו, כלומר לקנות ולמכור דולרים כך שהמחיר יישאר קבוע.

כך גם ישראל עם הלירה, היה לה שער מול הדולר. ובנק ישראל היה צריך למכור ולקנות דולרים כך שהמחיר של הלירה מול הדולר יישאר קבוע. דבר אחר שקרה זה שהדולר בעצמו היה צמוד לזהב. מחיר הדולר בזהב היה קבוע, זאת הייתה מערכת קצת מסובכת, אבל היא החזיקה משנת 1946 עד 1973 וישראל הייתה חלק ממנה. כמעט 30 שנה עד שנות ה-70, המערכת העולמית עבדה לפי שער קבוע מול הדולר.

זה היה הפתרון לכלכלה העולמית שחיפשה יציבות, חיפשה עוגן. הדולר מעוגן בזהב, המטבעות האחרים מעוגנים בדולר, גם המטבע הישראלי. וזה אמר שכל בנק מרכזי היה צריך לפעול אקטיבית כדי ששער הדולר שלו יישאר כמה שיותר קבוע ויציב. זו הסיבה למשל שבישראל היו הגבלות על שימוש בדולרים, כי אי אפשר היה לתת פשוט לאנשים להטריף את השער ולהחזיק ולהשתמש בכמה דולרים שהם רוצים. אם למשל אזרח ישראלי בשנת 1976 רצה לנסוע לחו"ל, הוא היה צריך ללכת לבנק, למלא טופס ולהמיר את המטבע הישראלי שהיה אז הלירה הישראלית.

לדולר עד תקרה מסוימת, הייתה לו מכסה של כמה הוא יכול היה להמיר והוא היה צריך לעבור אישורים עם כל הטופסולוגיה הזאת והדברים האלה. היה בישראל אז שוק שחור, הייתה בורסה לא רשמית של חלפני דולרים שפעלה מתחת לרדאר. יש קטע די מדהים מיומני גבע ואולפני הרצליה שצולם בסוף שנות השישים. כאשר נוכח הסוחל לדעת כי הסביבה נקייה מ... עין רעה, עוברים המרשרשים, מיד ליד.

המטבע החזק ביותר העובר לסוחר הוא עדיין הדולר. גם המרק הוא בסדר גמור. אך אם סוברן עם זהב טהור בחסך, אשריך וטוב חלקך. כן, אלו היו זמנים אחרים, אבל באמת ההגבלות על דולרים היו מאוד משמעותיות. הניסיון לשמור על שער דולר יציב הוביל אפילו להתפטרות של יצחק רבין מהמועמדות לראשות הממשלה אחרי שהתגלה שלאה, אשתו, החזיקה חשבון בנק זר בדולרים בסכום של פי ארבעה מהמגבלה אז.

בתקופה שבין ספטמבר 1976 ומרץ 1977 החזיקה הגברת רבין בביתה בישראל המחאות נוסעים בסכום של 4,300 דולר אשר נרכשו על ידה בכספים שנמשכו מהחשבונות בארצות הברית. שנות ה-70 הייתה תקופה שבה הכל השתנה, ולא רק אצלנו, אלא בכלל, בעולם. הנשיא ניקסון ביטל את תוכנית ברטון וודס.

היה משבר נפט עולמי סביב מלחמת יום הכיפורים. כלכלנים התחילו לשאול את עצמם אם זה בכלל דבר נכון להגביל את הפעילות הכלכלית ולשמור על שער דולר יציב. התחיל זרם של תומכי השוק החופשי, אנשים שטענו ההפך, שצריך לתת לכלכלה לעשות את שלה. וכשהגיע בישראל המהפך של 77, אז הוא היה פוליטי, הוא היה חברתי, אבל הוא היה גם כלכלי. הממשלה החדשה, ראש הממשלה בגין ושר האוצר שמחה ארליך, הם החליטו לעשות ברגע שינוי של 180 מעלות.

הם בעצם כאילו out of nowhere החליטו על מדיניות כלכלית שונה בתכלית, הם כן השתמשו בעצותיו של כלכלן נודע משיקגו מילטון פרידמן, ופרידמן היה מאוד בעד שוק חופשי, כל שוק שיהיה חופשי, וכולל שוק המתח. ואז הם אמרו, בואו גם נשחרר את שוק המתח, לא יהיו מגבלות, לא יהיה שער קבוע, השער ייקבע בשוק והכל יהיה חופשי. מצד אחד זה אפשר תנועת דולרים מאוד חופשית ובלתי מוגבלת, מה שלא היה ככה קודם, מצד שני, האיץ את האינפלציה עוד יותר, אבל גם הליברליזציה נתנה... תרצה גושפנקה רשמית לאזרחי ישראל, לפירמות, למשקי בית, לאנשים, לסחור בדולר באופן חופשי, זה הביא להתקרבות גדולה הרבה יותר של הציבור הישראלי לשימוש בדולר, אבל זה גם הביא איתו את האינפלציה שפגעה במטבע הישראלי וחיזקה עוד יותר את השימוש בדולר.

ביטול ההגבלות על הדולר מצד אחד והאינפלציה, ההיחלשות של ערך השקל שקרתה במקביל, הכל הוביל את הישראלים לתחושה שהם צריכים להסתמך על משהו יציב, על מטבע שהוא לא המטבע הישראלי. אז המסקנה המתבקשת הייתה ברורה, השוק הישראלי הפך להיות תלוי ומבוסס על הדולר. ואנשים השתמשו בדולרים, השתמשו ממש בשטרות, ויותר מזה השתמשו בהצמדה לדולר, בחוזים, כולל חוזי שכר, כולל קניית דירה, השכרת דירה, שכירת דירה, כל הדברים האלה, הצמדה לדולר. בכל אותה עת, עדיין המנפיק של הדולר הוא מי שהיה ועד היום מנפיק הדולר, וזה ה-FED, הבנק המרכזי האמריקאי, ואפילו ברגע מסוים שר האוצר... של תחילת שנות ה-80, יורם ארידור, אלא רעיון שהוא קרא לו דולריזציה, גם זה רעיון שבוצע במדינות מספר בעולם, וזה שממש לאמץ באופן רשמי את הדולר כמטבע של המדינה, הרעיון הזה לא יצא לפועל, אני חושב שהרבה בגלל תחושות לאומיות שאנשים לא אוהבים שלמדינה שלהם לא יהיה מטבע משלה.

אבל יש מדינות כמו פנמה שעשו דולריזציה, ואז אתה בעצם נותן את המדיניות המוניטרית, את כל מדיניות הכסף, אתה מפקיד בידי הפד האמריקאי, ומוותר על היכולת שלך לנהל מדיניות, כולל שער הריבית במשק, ודברים האלה שבנק מרכזי, כדוגמת בנק ישראל, קובעים. אז ישראל כמעט הגיעה לשם, היא לא הגיעה לשם, והעסק, כל הסחרור הזה וההצמדות לדולר והדולריזציה במרכאות פסקו בהדרגה כשיוצבה האינפלציה בישראל ב-1985 ובהדרגה לקח לא מעט שנים המשק ירד מהקשר שלו העמוק הזה לדולר.

וכך קרה שעברנו מאיסור להחזיק דולרים ועד מצב שבו אם הייתם רוצים לשכור דירה בישראל, בעל הבית היה אומר לכם את המחיר בדולרים. חתיכת שינוי, אבל היו עוד. מערכת היחסים בין ישראל לבין הדולר עוד ידעה שינויים גדולים, שינויים שהשפיעו על החיים של כולנו. אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.

בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.

אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ... שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. אחרי שמדינת ישראל עברה משמירה כבדנית על שער דולר קבוע לשוק חופשי, הכלכלה הישראלית נכנסה למשבר.

השקל נחלש, האינפלציה זינקה, הכלכלנים בארץ יזמו שורה של תוכניות ושורה של צעדים, ובהם גם חזרה אחורה, לימים שבהם היה צריך להתערב ולשמור שהיחס בין השקל לדולר יהיה יחסית קבוע ויציב. ביולי 1985 נעשתה תוכנית עיצוב המשק שהאדריכל שלה היה מיכאל ברונו. התוכנית של ברונו הייתה קודם כל לקצץ בצורה דרסטית בגרעון הממשלה, בגרעון התקציבי, שזה נושא אחר לגמרי, לא קשור ישירות לשער החליפין ולכל מה שתיארתי. אבל נושא שהיה מאוד מאוד חשוב בהקשר של האינפלציה והם קיצצו את הגירעון מסביבות 14 אחוזי תוצר לאפס, פחות או יותר גם כן בן לילה, מה שהוריד בן לילה את האינפלציה מ-400 אחוז לשנה למשהו כמו 20 אחוז לשנה ואז במשך החודשים והשנים אחרי זה זה ירד להרבה פחות. הוא החליף את המטבע מלירה לשקל והוא קיבע את שער החליפין בהתחלה מול הדולר ואחרי זה מול סל מטבעות.

כלומר, ברונו במובן הזה הלך את כל הדרך חזרה אחורה לשנות ה-60 ותחילת ה-70 לשער חליפין קבוע. עכשיו, למה הוא עשה את זה? לא כדי להיות רטרו, כהתרפקות על העבר או משהו כזה, אלא כי הוא ראה בשער החליפין מול הדולר בעיקר, עוגן, עוגן נומינלי שייתן לציבור משהו להתפקס עליו ולהגיד, אה, אם שער הדולר קבוע, אז שאר המחירים במשק יש יותר סיכוי. שהם יהיו קבועים או לא קבועים יעלו לאט וזה בדיוק מה שקרה. זו הייתה מדיניות מתוכננת, מוצהרת, פומבית, לנהל ציפיות, קראו לזה בבנק ישראל, בשער שבין השקל לדולר, לצמצם כמה שיותר הפתעות.

זה עזר בין היתר לייצב את המשק, לייצב את הכלכלה, וזה החזיר לשקל את העוגן שכל כך היה חסר לו. בוא ניתן דוגמא משוק לגמרי אחר, שוק הלחם. נניח ממשלת ישראל מחר רוצה לקבע את מחיר הלחם, אז היא צריכה להגדיר איזה לחם ואיזה מחיר, אבל מה קורה אם יש עודף ביקוש ללחם וזה נוטה להעלות את מחירו? הממשלה צריכה לספק את העודף ביקוש, למכור לחם לציבור. ולהפך, נניח אנשים לא רוצים לחם, יש עודף היצע של הלחם, הממשלה צריכה לקנות לחם כדי לשמר את מחירו.

כך עשה בנק ישראל בדיוק על השקל דולר. אם יש עודף ביקוש לדולרים, הממשלה צריכה למכור דולרים ממה? מיתרות מתח שלה. מה זה הממשלה? במקרה זה בנק ישראל.

אם להפך, פתאום אנשים משום מה לא רוצים דולרים, רוצים שקלים, צריך לעשות להפך, לקנות דולרים. כך שהמחיר לא ישתנה.

לייצב שער חליפין של מטבעות זה דבר שדורש הרבה עבודה, הרבה התערבות, הרבה מחשבה, זה מסובך. ושוב, כלכלני השוק החופשי אמרו שהחסרונות עולים על היתרונות. אמרו שצריך לשחרר, לתת לשוק לעשות את שלו. זה קרה בכל העולם וזה קרה גם בישראל. המטוטלת שוב זזה, והתפיסה הייתה שצריך לאפשר לשער הדולר שקל.

לזוז באופן טבעי. ההתערבות הלכה ופחתה בשנות התשעים. ככל שהכלכלה הישראלית התייצבה והתחזקה, אז שער הדולר הפך להיות יותר חופשי, יותר נייד. וזו מגמה שהמשיכה גם כשסטנלי פישר מונה לנגיד בנק ישראל בשנת 2005. הוא אמר, לא יהיו יותר התערבויות.

אבל מה לעשות? לכלכלה העולמית היו תוכניות משלה. ב-2007-2008 הגיע המשבר הפיננסי העולמי.

אחרי ששתי פלות של השבוע תומכו על השבוע, האנשים לימון, חברה 158 שנה, פילדו לבקרופסיה. ואז ישראל כמשק שסוחר מאוד עם חו"ל, אנחנו קוראים לזה משק מאוד פתוח למסחר עם חו"ל, מושפע מאוד מסוג כזה של משברים. זה המשק שיכול להיות מושפע ממשברים כאלה, בייחוד פיננסי גלובלי. ואז סטנלי פישר החליט שהוא מגן על המשק הישראלי דווקא על ידי התערבות חזרה בשוק מת"ח, שהוא לכאורה שחרר ב-2005, והיה שוב קונה ומוכר דולרים בהתאם לצורך. לפני שישראלים יצטרכו לקנות את הדולרים, אנחנו החלטנו לקנות אותם, אז קנינו.

והגדלנו את הרזרבות של המדינה מ-27 מיליארד ל-50 מיליארד, זה המון כסף. הוא לא עבר למשטר חזרה של שער חליפין קבוע, מה שהיה ביולי 85, אלא הוא עבר בעצם לסוג שקוראים לו בשפה המקצועית ניהול שער החליפין, Exchange Rate Management, שזה אתה מתערב כדי לדחוף את הדולר למעלה ולמטה, לפי שיקולים שנראים לך, ולמשל אחד השיקולים שהיה מאוד דומיננטי באותה תקופה זה שוק הנדל"ן בישראל, שהמחירים טסו והיו אלמנטים אינפלציוניים חזקים, אז הוא ניצבה בפניו בעיית מדיניות לא פשוטה, הוא איכשהו הצליח לנווט יחסית טוב, אבל תוך כדי התערבות בשוק שלכאורה ב-2005 שוב השתחרר לגמרי מהתערבות. פישר ניסה להוביל מדיניות אמצע, לא לגמרי שוק חופשי וגם לא לגמרי שוק מהונדס. שער חליפין נקרא לו מנוהל. מדי פעם לקנות או למכור דולרים כדי לאזן ולייצב, אבל גם לנסות ולתת לשוק החופשי לעשות את שלו.

הכלכלה הישראלית אז התחזקה, היא הפכה ליציבה יותר, לכזו שאפשר לסמוך עליה. וככה בהדרגה השקל כבר היה פחות צריך את העוגן. אפשר היה לחזור באופן מבוקר כמובן, להתנתק מהצורך בשער קבוע מול הדולר. בנק ישראל, אחרי תקופת סטנלי פישר וההתערבויות, הרבה בגלל המשבר הפיננסי העולמי, בנק ישראל חזר במידה רבה. לאי התערבות, כלומר לשער חבי נייד.

אני חושב שבגדול שורת הנגידים אחרי סטיינלי פישר, כולל קרנית פלוג, כולל אמיר ירון, ראו את שער חבי נייד החופשי מהתערבות כברירת המחדל, למעט אם יצוץ עוד איזה משבר גדול מסיבי. אז בתקופת משבר הקורונה ומה שקרה בעקבותיו, אני חושב שהיו מחשבות על התערבות ואולי הייתה אפילו התערבות מסוימת. אבל ברירת המחדל היא אי-התערבות.

אז עשינו כאן את הדרך הארוכה כדי להסביר איך הגענו למצב שבו התחלפה שוב קידומת ואיך דולר אחד שווה היום פחות משלושה שקלים. בנק ישראל כבר פחות מתערב, פחות מהנדס במרכאות את השער, ומאפשר לשוק החופשי לעשות את שלו. וכשהשקל מתחזק מצד אחד והדולר נחלש, זה בדיוק מה שקורה. אלא מה? פרופסור ישיב מודאג, והוא לא לבד.

כי מתישהו, הוא אומר, אם המגמה הזאת תימשך, לא תהיה ברירה, יהיה צריך להתערב. ברמה בסיסית אני מודאג בגלל... תופעה של המחלה ההולנדית שהיא תופעה ותיקה ומוכרת וכל מקרו כלכלן בעולם גם כזה שלא מכיר את המשק הישראלי יגיד לך רגע אם עשית ייצוא ביטחוני או ייצוא גז ויש לך את המחלה ההולנדית אז תשים לב כי אתה פוגע בסקטורי הייצוא שלך כולל ההייטק ואתה יכול להביא על עצמך האטה אז זה בוודאי סכנה קיימת, אבל אני מודאג עוד יותר כי יש תהליכים חשובים במשק הישראלי שהם פועלים בכיוון רע למשק וקודם כל נזקם יהיה נזק ריאלי למשק עצמו, למשל לצר לנפש, לרמת החיים בישראל, לשגשוג של ישראל והם התבטאו גם בסופו של דבר בשער שקל דולר, אבל שער השקל דולר זה לא קובע את רמת החיים, זה לא קובע את הרווחה של אזרחי ישראל. אם השקל אגב הוא שלושה שקלים לדולר או ארבעה שקלים לדולר, אדם לא נעשה יותר מאושר או פחות מאושר מזה. מה שחשוב לו זה ההכנסה שלו והרמת חיים שלו.

בשורה התחתונה, כלכלנים הם אמנם בלתי ניתנים לריצוי, אבל יש באזהרות האלה משהו שחשוב לקחת בחשבון. גם להיות חזק מדי בכלכלה זה לא תמיד דבר טוב, לפעמים יציבות חשובה יותר. בעיקר פרופסור ישיב אומר, צריך להיזהר ולא להתבשם בנתונים שיכולים להיראות מאוד טובים, אבל שעלולים גם איפשהו מאחוריהם להסתיר איזו... מחלה הולנדית. יש אנשים שאומרים, רגע, אבל הבורסה פורחת והשקל דולר, השקל בכלל חזק, אז איך זה מתיישב עם זה?

אז אני אזכיר אמירה של כלכלן גדול, פול סמואלסון, מ-MIT, חתן פרס נובל, שאמר ששוק המניות ניבט תשע מתוך חמשת המיתונים. כלומר, שוקי הון ושוקי מתח הם גרועים ביותר בחיזוי התפתחויות כלכליות ריאליות, כולל משמעותיות, כולל משברים גדולים, ואי אפשר לא לסמוך על מדד תל אביב 35 ולא על שאר השקל דולר, לחזות את התוואי הכלכלי של מדינת ישראל.

וזה היה אחד ביום של N12. תודה לפרופסור ערן ישיב וליובל שדה. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי. העורך שלנו הוא רום עתיק, תחקיר והפקה מתן זמיר, דניאל שחר, שירה ארלי, לה פז ועדי חצרוני. על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחאיוף, אנחנו נהיה כאן. גם בשבוע הבא.

בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו. נכון בובו? הבעסה. קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.

אבא יעשה, אבא יעשה. אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.