Loading summary
Transcript58 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [00:09]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום שני, 4 במאי, ואנחנו אחד ביום, מבית דין 12. אני אלעד שמחאיוף, טוב יותר, מה קורה סביבנו?
- [00:32]
סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:41]
אני רוצה לספר לכם סוד, אבל שיישאר רק בינינו.
- [00:47]
ב-4 בדצמבר אני נסעתי לז'נבה למשרדי ה-EBU, איגוד השידור האירופי. זה האיגוד שמארגן את תחרות האירוויזיון. בפנים נערכה ישיבה מאוד מתוחה, על ההשתתפות של ישראל בתחרות הקרובה בווינה. היה המון מתח, המון עצבים באוויר, אפילו זה הורגש באוויר שמחוץ לבניין. אנחנו עמדנו שם משעות הבוקר, ארבעה עיתונאים אחר כך הצטרפו עוד, ובשעות של ההמתנה המשעממת אני הלכתי לקנות קפה.
- [01:17]
כשחזרתי, העיתונאים שנשארו מחוץ לבניין שאלו אותי בצחוק אם יש חדש, ואני עניתי שוב לגמרי בצחוק עניתי האירוויזיון בוטל אפשר ללכת הביתה. הקטע הוא, ואני לא ידעתי את זה בזמן אמת, אחת העיתונאיות שהייתה מחוץ לבניין עובדת עבור סוכנות ידיעות בינלאומית. היא הדליקה מצלמה כבר בבוקר ופשוט העבירה שידור חי רציף משם, תמונה של הבניין. הבדיחה שלי נקלטה במצלמה שלה. מתברר שמאות מעריצי האירוויזיון עקבו אחרי השידור החי שלה.
- [01:53]
בפורומים באינטרנט התחילו לכתוב שגורם אנונימי הודיע שהאירוויזיון בוטל. הכותרת הזו תפסה ברשתות החברתיות, היא הגיעה למיליוני עוקבים, היא יצרה כותרות בעולם ואפילו דיון סוער שבו חצי מהאנשים האשימו את ישראל שבגללה האירוויזיון בוטל והחצי השני האשימו את המדינות האנטי-ישראליות שמעדיפות לשרוף את המועדון ורק לא לתת לישראל להשתתף. אז הייתי אומר שבדיחה אחת באמת תמימה שלי ולא הכי מוצלחת, ממש אבל ממש יצאה מפרופורציות.
- [02:42]
בשבוע הבא יערך האירוויזיון בווינה, ישראל תהיה שם, אבל חמש מדינות, ספרד, איסלנד, אירלנד, הולנד וסלובניה, לא יהיו. הן לא יהיו בגלל שישראל תהיה שם כמובן. ובזמן שלא הייתי עסוק בלעורר סקנדלים בינלאומיים, יצא לי לדבר בז'נבה עם כמה בכירים ב-EBU. התחרות, כמו שהכרנו אותה, מתה. כך אמר לי אחד מהם, בכיר מאוד בארגון.
- [03:04]
היא כבר נגועה בפוליטיקה באופן כזה, שזו כבר לא באמת תחרות האירוויזיון. ככה הוא אמר לי.
- [03:12]
והיו גם טענות נגד המדינות שדרשו לסלק את ישראל. בעיקר היה שם ניסיון כושל להציג את האירוויזיון כתחרות שירה שאין בפוליטיקה. וזה למרות שאפשר לטעון שמאז ומעולם הפוליטיקה הייתה בתחרות. כי הפעם, דוקטור אוראל ביילינסון, היסטוריון של אירופה המודרנית מהמחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן, ידבר איתנו בדיוק על זה, על איך מאחורי הדו-זבועה ולמרות ניסיונות לייצר אירוע אחר מסתתרת באירוויזיון הפוליטיקה בעצם מהרגע הראשון.
- [03:51]
אפשר לומר שמה שהוליד את האירוויזיון זו טכנולוגיה, טלוויזיה בשידור ישיר שיכולה הייתה להגיע ממוקד אחד למיליוני צופים בכל מיני מדינות, ולהגיד את זה יהיה נכון, אבל נכון חלקית, כי בעצם האירוויזיון הראשון ב-1956 בשווייץ, הוא נולד ממקום אחר, הוא נולד ממקום מדיני, ביטחוני, הוא נולד ממקום פוליטי. הרעיון היה אחרי המלחמה שאם אירופה רוצה לא להילחם שוב, לא להגיע למצב מלחמת עולם, צריך ללמד את האירופאים לשתף פעולה קודם כל במקומות קטנים כאלה, low stakes, שבהם אין חשש למלחמה אמיתית. אז לפני שאריה לשתף פעולה נגיד בכלכלה ובביטחון, אולי כדאי להתחיל לשתף פעולה במוזיקה.
- [04:50]
וזה היה הרעיון, שאותו גוף קטן, תחשבו על זה, ה-EBU, תאגיד השידור האירופאי, קם לסוגיות טכניות לגמרי, איך מנהלים זכויות יוצרים, תמלוגים, איך משתפים גלי קול. הוא אומר בוא נעשה תחרות מוזיקלית קטנה שתעזור גם להרים את תעשיית המוזיקה שמן הסתם נפגעה במלחמה וגם תהיה תרגיל איך אנחנו יכולים לא להילחם אלא להתחרות בכבוד וכדי שזה יצליח התחרות חייבת להיות לא מסחרית כלומר אסור להציג שום סימן מסחרי ובעיקר היא אמורה להיות לא פוליטית מוזיקה לשם מוזיקה כל הפואנטה הייתה ליצור אירופה חדשה, אירופה מגובשת, United by Music, זה המוטו של האירוויזיון. וכבר מההתחלה עלתה שאלה, איזו אירופה בעצם האירוויזיון מנסה ליצור? יפה, השאלה הזאת חוזרת בעצם לרעיון של מי בוחר, הרי אין הצבעה בזמן אמת, עוד אין טכנולוגיה כזאת, וכן יש, שימו לב, לא שופטים, אלא התרגום הכי טוב יהיה מושבעים. למה מושבעים, Juries?
- [05:54]
כי הם לא אמורים להיות בהתחלה לפחות השופטים הכי מקצועיים, זה לא איזושהי תחרות עם אקדמיות למוזיקה או משהו כזה, אלא באמת הרעיון הוא להביא אנשים שמייצגים את הטעם האירופי הממוצע. זה לא בדיוק מצליח, מי שמגיעים בפועל הם כן בדרך כלל אושיות או אנשים בעלי, נקרא לזה טעם, והטעם הזה שהם מייצגים זה הטעם האירופי הקצת ישן.
- [06:23]
הזוכה הראשונה שייצגה את שוויץ שרה את השיר Refrain, שיר על אהבת נעורים נכזבת. באופן כללי האירוויזיון הראשון וגם האירוויזיונים שבאו אחריו התאפיינו בנשים בסמלות מפוארות, בגברים בחליפות ושירים אירופים, אני מניח שזאת תהיה ההגדרה. כלומר השירים שנבחרים בהתחלה הם שירים יותר, לא רוצה להגיד שנסונים, אבל שירים שמייצגים את הטעם היותר גבוה של אירופה, הם קוברים את הקריירות, לפעמים של שירים מאוד מאוד מצליחים, ברדיו למשל, של אומנים שהם יותר אולי מושפעים מאמריקה, אולי טיפה יותר אוונגרדים.
- [07:03]
אבל הרעיון הוא בעצם שהוא רעיון לא מוכרז כל כך. הוא שאנחנו מייצגים את הטעם האירופי לכאורה הציבורי, אנחנו מנסים ביחד לגבש מה זה אירופה. הרעיון הרי של תחרות היא שמישהו, מדינה יכולה להיות יותר טובה, פחות טובה, וזה לא גורם לפיצוץ. ובכל זאת אנחנו רואים שהטעם הוא יחסית שמרני. התחרות, שוב, לא באופן מוצהר, אין נהלים של איך בוחרים את השיר, בוחרת שירים שהם יותר אירופה המעונבת מאשר אמריקה המגניבה, אולי.
- [07:43]
שירי פופ אמריקאים, לא תודה. גם אנגלית לא התקבלה בתחרות בחיבה גדולה. כדי ליצור אירופה חדשה, מארגני האירוויזיון ניסו להתרחק מכל מה שלא היה אירופי, כל מה שלא היה מערב אירופי. הבעיה היא שכבר אז נוצר איזשהו פער בין אירופה כמו שהאירוויזיון ניסה להציג אותה לבין אירופה האמיתית. לגמרי, ופה אנחנו מסתכלים אולי על המחלוקת שקורעת את האירוויזיון עד היום, וזה עד כמה יש כוונה מאחורי הדברים.
- [08:12]
כלומר, כשאתה שם את כל המושבעים האלה, לא בדיוק בחדר אחד, אבל בתחרות אחת, עד כמה ההצבעות שלהם משקפות אירופה קיימת, ולפחות את אירופה כפי שמדומיינת על ידי אותם מושבעים, וכמה התחרות עצמה עוזרת לייצר את אירופה. והגוף שמפקח על התוכנית, הגוף שבעצם אחראי על הקנסות וההדחות והרמיזות, אולי כדאי שתחליפו שיר, התפקיד שלו הוא באמת לכפות על אירופה איזושהי עמדה א-פוליטית, שהיא כמובן בלתי אפשרית, הרעיון של אירופה הוא מאוד מאוד פוליטי. ועד כמה בעצם התפקיד שלו זה רק להגיד לא, הערך הזה הוא בבירור לא אירופאי, קחו אותו מפה, או לפחות, אל תנכיחו על חשבון התחרות. מחלוקות אירופיות גדולות. זהו, למארגנים היה המון כוח, וככל שהאירוויזיון הלכה והפכה לתחרות פופולרית יותר, הכוח שלהם לעצב בעזרתם מודל של אירופה חדשה הוא גדל.
- [09:05]
אלא שכמו עם כל פרויקט שצובר חשיפה והשפעה, גם באירוויזיון הגיעו פתאום גורמים מבחוץ שהבינו את הפוטנציאל ומאוד רצו להשפיע, מאוד רצו ליצור בעזרת התחרות את אירופה כמו שהם רואים אותה. ניתן את הדוגמה הקלאסית. אמרנו הרי שהאירוויזיון אמור ליצור אירופה, ואכן מי שמאוד מאוד חשוב לו להיות חלק מאירופה זה פרנסיסקו פרנקו, הדיקטטור של ספרד, גם אחרי מלחמת העולם השנייה, אולי הפאשיסט האחרון. יש חשד מסוים שהוא משלם לשופטים, למושבעים, כדי שיצביעו לספרד, לא כדי להאדיר את המוזיקה, אלא כדי להביא תיירים. ומצד שני ב-1968 נבחר שיר שבתוך ספרד יש תוכנית לשיר אותו בקטלנית, שפה שתחת פרנקו היא שפה מדוכאת, ומחליפים ברגע האחרון את המבצע, מגיע מבצע אחר והשיר מושאר בספרדית.
- [10:03]
אז הנה לדוגמה מחלוקת פוליטית של... או רע, גופים בתוך ספרד ניסו לייצא אל הבמה האירופאית. נכון? מדכאים אותנו בתוך ספרד, בואו אנחנו, We'll plead the case, נביא את ה-case שלנו לאירופה, ואם אירופה תצביע לשיר, אולי יקלו טיפה על הצנזורה בתוך ספרד, אבל זה לא קרה. ברוב המקרים, מי שבוחר לא להעלות מחלוקות זה המדינות עצמן, כלומר, הצנזורה שמפעילים גופי השידור בתוך כל מדינה, אבל אז, עשר שנים אחרי זה בערך, ב-1976, זה שנתיים אחרי הפלישה של טורקיה לקפריסין, היוונים מעלים שיר שהוא פוליטי באופן מובהק.
- [10:46]
הוא מדבר על שדות שעדיין ספוגים בדם ועל פליטים, וכשתאגיד השידור האירופי צריך להחליט האם השיר הזה יכול להיכנס או לא, היוונים אומרים והם מקבלים, זה שיר היסטורי. מהי ההיסטוריה של יוון אם לא שדות ספוגים בדם ופליטים וגוף השידור האירופי מקבל וזה הופך להיות תקדים. מותר לשיר על העבר, אסור לשיר על הפוליטיקה העכשווית וזה יוצר את המצב של החתול ועכבר הזה שבו אפשר להיות פוליטי אם אתה מאוד מאוד מתוחכם ושני דברים למעשה מקבילים. סביר להניח שאם אהדת הקהל האירופית הייתה עם טורקיה אולי היו טיפה יותר נוקשים. כלפי יוון באותה השנה, הטורקים הגיבו על ידי צנזור עשיר.
- [11:30]
אי אפשר באמת לצפות שאירוע בינלאומי שבו מיוצגות מדינות, וזה לא סתם אירוע, זו תחרות, אז אי אפשר לצפות שאירוע כזה לא יהפוך לפלטפורמה שהפוליטיקה תהיה חלק ממנה. אלא שבאיגוד באופן מסורתי אמרו באופן נחרץ: זו תחרות שירה, זו חגיגה של אחדות, אין כאן פוליטיקה. אז זהו, פוליטיקה, אבל פוליטיקה מסוג מאוד מסוים. השיר הזוכה בתחרות של 1982, למשל. השיר של גרמניה המערבית.
- [12:03]
I'm vision freedom, קצת שלום. השיר הזה הוא בפירוש ייצג את התנועה האנטי-גרעינית, התנועה לשלום, בעולם יש רחשים של מלחמה. אף אחד לא היה חושב להביא לתחרות שיר בשם אטום עכשיו מצד אחד ומצד שני אף אחד לא אמר מה פתאום שלום זה לא ערך אירופאי כמו שאמרתי הצנזורה היא בעיקר הייתה עצמית והשירים הפוליטיים באופן מוצהר לרוב דווקא היו כן לטעמה של אירופה נגיד ב1992 האיטלקים שולחים שיר בשם in sieme ביחד שיר שחוגג למעשה את חזרתה של מזרח אירופה לאירופה. האם זה פוליטי? כן.
- [12:52]
האם בתוך אירופה היו קולות נגד ההשתלבות של מזרח אירופה באירופה? גם. אבל זה חלק מהקונסנזוס. זהו, יש ערכים פוליטיים שהם כן מקובלים בתחרות, כי המארגנים רואים בהם ערכים שמערב אירופה צריכה לקדם. חופש ביטוי, סובלנות, שלום, וגם קבלת האחר.
- [13:10]
אירופה ניסתה ועדיין מנסה להרחיב כל הזמן את גבולות ההשפעה שלה. והאירוויזיון... הפך לדרך מאוד אפקטיבית לעשות את זה. הם מצרפים עוד מדינות, מדינות שלא נמצאות גאוגרפית באירופה, אל תוך החגיגה האירופית הגדולה. Soft power אפשר לקרוא לזה, ואנחנו מסתכלים כמובן על עצמנו בהקשר הזה, אבל אנחנו ממש לא היחידים.
- [13:30]
בשנת 1990 איטליה לא רק שלחה את השיר In Sieme שחגג את האיחוד האירופי החדש ואת החיבור של מזרח אירופה למערב, איטליה ניצחה עם השיר הזה את התחרות. בעזרת הניקוד, ומוטטו להן שיתקבלו בזרועות פתוחות, אם יאמצו את הערכים של המערב כמובן. השיר הזוכה באירוויזיון היה קריאת כיוון. וכשמפת אירופה הלכה והשתנתה, כשהגבולות באירופה נפתחו, גם האירוויזיון השתנה. פתאום אנחנו רואים שיש מחלוקת בתוך המדינות איך ננצח.
- [14:04]
האם אנחנו כעת, כמו שאומרת סלובניה, כמו שאומרת בוסניה, אם אנחנו חוזרים לאירופה? ואם כן, לחזור לאירופה זה אומר לוותר על כל מה שהופך אותנו לבוסניה, לקרואטיה, לסלובניה, ולשיר פופ מערב אירופי מחריד, או להפך, לשיר דווקא שירי עם, אתה יודע, המקבילה של השיר יודל באירוויזיון, ולזכות רק ככה. ואנחנו רואים שנגיד למזרח אירופה, מי שבחר לשיר פופ מערב אירופי קלאסי, זה לא עבד.
- [14:39]
הזכיות של מזרח אירופה ואגב של טורקיה היו כשהן שילבו בין מוזיקה פופולרית אבל שיחקו מאוד מאוד על מוטיבים שבזמן אמת היו כאלה שחשבו שהם כמעט אוטו גזעניים.
- [14:56]
כלומר סוג של אוריינטליזציה עצמית כזאת. באמת לכן אנחנו רואים שמלבד הפוליטיקה כל התחרות הזאת היא בעצם ניסיון להבין האם אירופה היא הייצוג ההוגן של כל המדינות, ויותר מזה, האם לאירופה באמת יש ערכים משותפים, או האם אירופה היא בסך הכל, כמו שאנחנו רואים נגיד מהשתתפות של אוסטרליה, איזשהו טכניקליטי כזה של מי משדר מה דרך איזו רשת. כן, טורקיה. טורקיה זכתה בשנת 2003, והיא סיפור מעניין, כי היא הייתה חלק מהאירוויזיון במשך יותר מ-30 שנה, אחרי הסאגה עם השיר היווני ב-1976, טורקיה לא השתתפה באירוויזיון, וגם ב-1979 היא החסירה בגלל שהאירוויזיון נערך בישראל. ב-2012 רשות השידור של טורקיה הודיעה שהיא פורשת מהתחרות בגלל שיטת ניקוד לא הוגנת לדבריה.
- [15:47]
כנראה שגם תכנים להט"בים לא בדיוק התאימו לטורקיה של ארדואן, ומאז טורקיה לא השתתפה באירוויזיון. אז יש כל הזמן חיכוכים, יש מקומות שהפוליטיקה נכנסת אליהם ויש כל הזמן מתח סביב השאלה מה הם הערכים של אירופה והאם בכלל יש סט ערכים משותף כזה. וכן, זה קרה גם בכל מה שקשור לישראל, ולא פעם סביב שאלה אחת ספציפית שעלתה בכל מה שקשור להשתתפות של ישראל. האם מותר להראות את התחרות בחלקים? אם אירופה היא גוף אחד שמשדר ביחד, האם זה בסדר ולגיטימי לעשות cut and paste לאירוויזיון?
- [16:36]
ב-1978, כשישראל זכתה בירדן שידרו פרחים ואמרו לקהל שבלגיה זכתה. הדבר הזה עבר יחסית בשתיקה, אבל כשב-2005 לבנון אמרה שהיא לא תשדר את הקטע של ישראל כי זה עובר על החוק, אנחנו רואים פה מצד אחד גם את ה... התנגשות של איזשהו עיקרון אירופי יפה ונעלה עם חוקי המדינה, מה שיקרה עוד כמה פעמים בהיסטוריה של התחרות, לבין ההתעקשות, הנה עובדה, לבנון רשמית מסיבה אחרת נקנסה ונאסר עליה לחזור שלוש שנים לתחרות. כלומר באמת הנה החלטה שהיא החלטה פוליטית, ישראל שהיא לא מדינת ליבה של מערב אירופה, כן הוטל סוג של וטו כזה שמי שמחרים אותה לא ישתתף בתחרות. שים לב, לא באופן צעקני, לא אמרו לאף אחד אתם פסולים, גם לבנון בסופו של דבר קיבלו את הקנס כי הם פרשו אחרי הדדליין או משהו כזה, אבל הנה זו החלטה שגם אם בפסיביות היא כן החלטה.
- [17:33]
להחרים את ישראל זה לא חלק מהאירוויזיון, לפחות מסתבר עד השנה.
- [17:44]
וממש מיד חוזרים.
- [18:09]
בצרכים ובנתונים של כל אדם.
- [18:14]
השנה מציינים 70 שנה להולדת האירוויזיון. בשבוע הבא בווינה אמורה להיערך תחרות שהמארגנים קיוו שתהיה הכי חגיגית, הכי ממלכתית, הכי מאוחדת, הכי אירופה, כמו שאירופה בעיניהם אמורה להיות. כלפי חוץ המארגנים אמרו שזה לא אירוע פוליטי, אלא שאמרנו, האירוויזיון הוא לגמרי פוליטי, ולא פעם זה בא לידי ביטוי על הבמה, בשירים. יש למעשה שלוש דרכים להכניס פוליטיקה לשיר. האחת זה באמת לשיר שיר פוליטי.
- [18:44]
אם אני אתן את המקבילה האחרונה למה שראינו עם יוון וטורקיה, כשאוקראינה שולחת שיר של ג'מאלה על הגירוש הסטליניסטי של הטטרים מקרים.
- [19:01]
ברור שמדובר בשיר היסטורי, אבל ברור מי סטלין מייצג ומה זה קרים, נכון? זה קרה ממש אחרי כיבוש קרים על ידי רוסיה, ותאגיד השידור האירופי אומר, אוקיי, לשיר היסטורי מותר. מצד שני, כשרוצים לשלוח שיר עם, גם אוקראינה, עם מילה מונגולית מגניבה, לשה טומביי, שזה לא קיים במונגולית, אבל זה ממש נשמע כמו ראשה גודביי. ראשה טומביי, I want you to see, ראשה וזה מייצג מאוד סלוגן שהופיע במהפכה הכתומה של אוקראינה. אז גם פה, אתה יודע, התחרות יכולה לשחק על מרחב ההכחשה הזה באופן די משמעותי.
- [19:44]
להגיד, טוב, אתם יודעים שזה מונגולית, שזה נונסנס, אז זה נונסנס. אנחנו לא נפסול נונסנס. ומצד שני, אנחנו כן רואים לפעמים באמת, כשגיאורגיה ב-2009, גם אחרי המלחמה... אם רוסיה מנסה להעלות שיר שנקרא We Don't Wanna Put In, We Don't Wanna Put In. אז מפעילים עליהם לחצים לפרוש והם אכן פורשים.
- [20:14]
אחת הטענות נגד האירוויזיון הייתה במשך שנים שמדובר במועדון סגור, שיבשת שהיא לכאורה. פתוחה, ליברלית, דמוקרטית, מאפשרת בסוף למספר מצומצם של שופטים לקבוע איזה שיר יקבל יותר נקודות ולקבוע בעצם מה הם אותם ערכים שאירופה מאמצת לעצמה ומקדמת כלפי חוץ. ב-1997 הטכנולוגיה אפשרה שינוי ובאירוויזיון התחילו להכניס אלמנט של הצבעת קהל. בהתחלה סמסים, אחר כך גם אפליקציה. ואם מישהו חשב שבזה הפוליטיקה תתמתן או תיעלם המישהו הזה מאוד מאוד טעה.
- [20:50]
מרגע שנכנס הקהל להצביע אנחנו מבינים למעשה שלא רק שהאירוויזיון הוא לא במה ניטרלית, אלא שאת הקהל אי אפשר לשכנע על סמך מוזיקה לבד. אנחנו יודעים את זה, מי מאיתנו לא ראה קמפיינים שאומרים לישראלים שגרים בחו"ל לא לשכוח להצביע לישראל, גם אם אתם לא רואים, רק תצביעו לישראל. מצד שני המקרה הקלאסי, כשטורקיה עוד הייתה משתתפת, היא קיבלה הצבעות מהקהל בגרמניה. למה? כי בגרמניה יש הרבה מאוד גאסט-הארבייטרים, נכון?
- [21:21]
עובדים מטורקיה שמצביעים למולדת, בלי קמפיין. בשנת 2012, כשיוון התמודדה עם משבר כלכלי חריף, וגרמניה דרשה צעדים וקיצוצים מאוד משמעותיים מצידה כדי לקבל סיוע, המתיחות בין המדינות באה לידי ביטוי. גם בניקוד באירוויזיון, או ליתר דיוק בנקודה האחת שהגרמנים נתנו ליוונים ולאפס הנקודות שהיוונים נתנו לגרמנים בחזרה. יוון וקפריסין הם עוד דוגמה, באופן מסורתי מעניקות אחת לשנייה את הדוז, ובאופן טבעי זה לא קורה בזכות הבחירות המוזיקליות. נכון, בשלב מסוים זה נהיה כל כך בוטה שהן מעניקות תמיד את הדוז פואה אחת לשנייה, אבל כשמדינות כאלה מצביעות זו לזו בתוך הגוש הסקנדינבי האם זה באמת קמפיין אסור, האם זה באמת השפעה פוליטית או השפעה זהותנית, או שזה באמת, אתה יודע, בין קפריסין ליוון יש שפה משותפת.
- [22:16]
בין שוודיה, נורבגיה ודנמרק יש שוק מדיה די משותף. כלומר, האם באמת הדברים האלה פסולים או לא, ובעיקר, למה בעצם שזה יהיה אסור באירוויזיון? למה צריך לחנך את הקהל, ואנחנו רואים שהוועדה המארגנת כל הזמן נדחקת עוד ועוד לפינה? מצד אחד, אם זו תחרות פופולרית, היא חייבת להיות פופולרית. כלומר, היא חייבת לתת לקהל איזשהו say.
- [22:41]
ומצד שני, מה לעשות שהקהל הוא לא כולו השופטים של הכוכב הבא, לא שהם לא מושפעים מסיפורים יפים.
- [22:50]
באיגוד השידור האירופי כל הזמן מנסים לעשות תיקונים, מנסים לעשות שינויים, כדי להתמודד עם הפוליטיזציה של התחרות. אחרי הטענות על הש... נכנסה הצבעת הקהל. אחרי הטענות על הצבעת הקהל נוצר מנגנון משולב, גם שופטים וגם קהל. המטרה היא לנסות לייצר קונצנזוס כמה שיותר רחב, בגלל שגם היום המטרה היא להשתמש באירוויזיון כדי לקדם את אותה ישות אירופית מגובשת.
- [23:14]
רק שהיום אירופה שונה מאותם ימים של נשים בשמלות ערב וגברים בחליפות ששרים שאנסונים על הבמה. היום למשל אחד הערכים האירופיים שהאירוויזיון מקדם הוא לחגוג את הקהילה הגאה. לא רק שזה נחשב א-פוליטי, זה נחשב לאבן נגף של האירוויזיון. עד כדי כך שבאמת אנשים כמו פוטין ברוסיה, אורבן בהונגריה, אומרים אוקיי, אם זו אירופה, זה האירוויזיון, אנחנו לא רוצים את זה. עד כדי כך שזה הוביל לכך שבאמת בעקבות הפלישה לאוקראינה, שפוטין היה צריך לספור חברים שלו, הוא החיה את האירוויזיון שלו, את האינטרוויז'ן, האירוויזיון בהתחלה של הגוש הסובייטי, שהתקיים באמת ברוסיה.
- [23:58]
פריבייט, מסקבה! הלו, רוסיה! ואתה רואה באמת, אם אירופה אמורה להיות אחת, יש כעת תמריץ לכל מי שרוצה אירופה אחרת, ללכת לאירוויזיון של האירופה האחרת. התחרות החלופית, האינטרוויזיון, שפוטין הקים לתחייה כשרוסיה הודחה מהאירוויזיון, הוקמה בעצם כבר בסוף שנות ה-60. זו הייתה המקבילה המזרח-אירופית לתחרות של המערב.
- [24:28]
עכשיו, כל הרעיון מאחורי האינטרוויזיון היה לגבש את אירופה האחרת, זו שלא מתחברת, זו שלא מאמצת את אותם ערכים שהאירוויזיון... ונסה לומר שהם הערכים של אירופה כולה. באמת אנחנו רואים שבאמת האירוויזיון זה לא רק איזשהו טכניקליטי, אלא השאלה היא מי החברים שלך ומה אתם מוכנים לייצג ביחד, כשקלירלי מי שאומר אני נגד להט"ב, יצטרך או להתמרמר בקול רם, נכון? זה היה הפתרון ההונגרי עד כה, או לפרוש, מה שעוד לא קרה, או ללכת לחפש את החברים בתחרות המקבילה, והיותר, כמו שאמר שר החוץ של פוטין, זאת שעומדת על הערכים המסורתיים, האותנטיים והשמרניים של המשפחה האירופית.
- [25:14]
אחת הדרכים לאכוף את הערכים שאיגוד השידור האירופי רוצה לקדם דרך האירוויזיון היא סנקציות, קנסות. איגוד שידור מקומי מפר את התקנון, נניח שהוא לא משדר חלק מהתחרות, אז הוא ייכנס, יהיו עונשים. לא פעם איגוד השידור האירופי גם יוצר קשר עם גורמי שלטון מקומי. כשבישראל עלתה לדוגמה הצעת חוק להפריט את התאגיד, באיגוד השידור האירופי שלחו מכתב לכנסת. אמרו שם שהצעד הזה עלול להוציא את ישראל מהתחרות, כי אחריו היא לא תעמוד בתנאי התקנון.
- [25:44]
בכלל, סביב האירוויזיון יש באופן מסורתי שאלות שהן כאילו לא ממש פוליטיות, אבל בעצם הן גם כן. זה קורה גם על הבמה, זה קורה גם על המסך, וזה קורה גם ביציאה של הקהל באולם. מה שקל מאוד לראות זה דגלים. ובאמת האירוויזיון לאורך השנים נרמל דגלים מסוימים בקהל. נכון, כולם מגיעים עם דגלי המדינות שלהם, וזה בסדר.
- [26:08]
אתה לא יכול להביא זמר ישראלי ושלא יהיה דגל ישראל בקהל. מצד שני, מה אם אתה מביא זמר ארמני, וזה אכן קרה, זמרת, שמגיעה עם הדגל של רפובליקת הרצח, של נגורניקה רבאך. עכשיו, בשנה רגילה אתה אומר, אולי לא היית שם לב בכלל שהדגל הזה מופיע שם, איפה אתה יודע, אם זה לא הדגל של המקבילה של עיריית הרצליה בארמניה. ומצד שני, כשבקהל יש לך אנשים שהם יודעים שהיה לא מזמן טיהור אתני מצד אזרבייג'אן, או דיונים על משא ומתן, ופתאום זה דגל אחר. איפה עובר הגבול בין הדגל הלאומי שלי, בין הגאווה שאני מביא?
- [26:44]
האירוויזיון היא תחרות של מדינות, לבין האירוויזיון היא במה שבה מלבנים סוגיות בינלאומיות. כשבעצם אנחנו רואים פה עוד דבר שהוא ההתנגשות בין האירוויזיון כגוף בפני עצמו לבין חוקי המדינה. כששווייץ הרחה את האירוויזיון היא אמרה, אתם יכולים לעצב את הבמה איך שאתם רוצים, הכוונה לתאגיד השידור, אתם לא רוצים שיהיו דגלים מלבד המדינות, בסדר. בקהל חוק, חופש הביטוי השוויצרי מתעלה על הנהלים שלכם. ואנחנו רואים פה איך זה מגיע לידי אבסורד, כיוון שבאמת הניסיון העיקש כל כך למנוע דגלים, למנוע לקים בציפורניים, למנוע צעיפים, בשלב מסוים אחד הסעיפים בתקנון קרא טקסטיל בלתי מאושר, אולי אחד הניסוחים המשפטיים המדהימים ביותר במאה ה-21, אנחנו רואים איך דווקא הקפלת הפיקוח ממש חושפת באופן גלוי עד כמה אירופה ב-2025-2026 קרועה בתוך הפוליטיקה של עצמה.
- [27:42]
זו בסוף לדעתי השורה התחתונה. האירוויזיון זו לא רק תחרות שירים, זו הדרך של יבשת לנסות ולהמציא את עצמה מחדש, להתגבר על מכשולים, להתגבר על יריבויות, אבל באופן הזה, מה לעשות, היא יוצרת מכשולים ויריבויות חדשות. אירוויזיון 2026, כמו הקודמים מאז 7 באוקטובר, יהיה בסימן ישראל. השנה זה יהיה במיוחד, מסוגיות במרכאות קטנות, כמו אם לטשטש את קריאות הבוז של הקהל ולאפשר לקהל להביא דגלי פלסטין או לא, ועד הסוגיות היותר גדולות, המדינות שטוענות שישראל לא יכולה להשתתף כי היא לא פועלת לפי הערכים האירופיים, ומולן מדינות שטוענות שאם כבר משהו מנוגד לערכים האירופיים זה להכניס פוליטיקה אנטי-ישראלית לאירוויזיון. השקלול של הצבעת הקהל שונה השנה בגלל טענות שמדובר במשחק מכור וכמו בשנים הקודמות ישראל תקבל את רוב הנקודות.
- [28:34]
מנגד, בשופטים מצבנו, סביר להניח, לא יהיה להיט גם הפעם. וגם זה הרי קשור לפוליטיקה, זה ברור. אז אלו ויכוחים שקורים על ישראל, אבל גם הוויכוחים האלה, כמו ויכוחים על מדינות אחרות, מסמנים משהו גדול יותר. אלו ויכוחים על אירופה, על אירופה שעדיין לא ממש ברור מי היא. ומה היא רוצה להיות.
- [28:54]
אז בשורה התחתונה האירוויזיון היא לא תחרות שירים, וגם היום, 70 שנה אחרי הפעם ההיא הראשונה בשווייץ, אירופה בעזרת התחרות הזו עדיין מנסה להמציא את עצמה מחדש. לגמרי. אנחנו רואים אירופה שלא מסוגלת לשים בצד את המחלוקות שלה יותר, ואני חושב שזה דבר הגיוני. כמה זמן אנשים מסוגלים לשתוק? היו לנו תקופה מסוימת שבה ה...
- [29:18]
בריחה ממלחמות, הרצון לא לחזור שוב על מה שקרה, אפשר, אבל זה כבר הרבה מאוד מים עברו בנהר. אין יותר אירופה שבאופן חד משמעי מסוגלת להגיד, אלו הערכים שלנו, ועל כל ערך שתגיד, בין אם זה הסביבתנות, גם היו שירים הרי בעד מחזור באירוויזיון. גם זה, אני בטוח שאם זה יופיע עכשיו, יבואו מדינות אחרות ויגידו שהן נלחמות על זכותן לקשי פלאטה. אין יותר אירופה ניטרלית והשאלה היא רק האם ההתעקשות הזאת תהיה איזשהו סמל שיום אחד נשים בספרים, אתה יודע, תראו כמה מצחיקים היו האנשים שהתעקשו על זה ואיך זה בסוף התפוצץ להם בפנים.
- [30:02]
דוקטור אוריאל ביילינסון, תודה. תודה לך.
- [30:11]
וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי. העורך שלנו הוא רום עתיק, תחקיר והפקה שירה הראל, הילה פז, מתן זמיר, דניאל שחר ועדי חצרוני. על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו. אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
- [30:46]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [30:55]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או ש... שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.