Loading summary
Transcript51 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [00:09]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום שלישי, 24 במרץ, ואנחנו אחד ביום, מבית N12. אני אילת שמחאיוף, טוב יותר מה קורה סביבנו סיפור אחד ביום בכל יום.
- [00:40]
לפני יומיים, בפוסט כמובן, הנשיא טראמפ הציב אולטימטום.
- [00:56]
48 שעות, יומיים כדי שהאיראנים יפתחו את מיצר הורמוז, ואם לא, בלאגן. השעון תקתק לאחור, דקה ועוד דקה, שעה, יום, ואז כמה שעות ממש לפני שהזמן נגמר, טראמפ עשה ריסט וכיוון את השעון מחדש.
- [01:23]
יומיים הפכו לחמישה ימים. טראמפ הודיע שיש, מתברר, שיחות שמתנהלות בין ארצות הברית לבין איראן, ושהן אפילו מתקדמות טוב. אז האולטימטום הישן כבר לא רלוונטי. טראמפ נותן צ'אנס לשלום. טראמפ הכניס את כל העולם לסערה, ובחיי שאני לא ממציא, נסע לגרייסלנד, לאחוזה של אלוויס פרסלי, וקיבל שם סיור פרטי.
- [01:52]
בכל אופן, בזמן שטראמפ שמע את הסיפור האמיתי מאחורי Blue Sweet Shoes, באיראן כבר הספיקו להכחיש, טענו שאין שיחות, שגם לא יהיו. וראש הממשלה נתניהו, בשלב שבו טראמפ אולי היה בדיוק בתצוגת החליפות של אלוויס כאשר הופיע בווגאס, הוא הודיע שגם אם יהיה הסכם, הוא יהיה רק הסכם כזה שישראל תהיה מוכנה לחיות איתו. מוקדם יותר היום שוחחתי עם ידידנו הנשיא טראמפ. הנשיא טראמפ מאמין שיש סיכוי למנף את ההישגים הכבירים של צה"ל וצבא ארה״ב כדי לממש את יעדי המלחמה בהסכם, הסכם שישמור על האינטרסים החיוניים שלנו. אז כמו שאתם מבינים, הכל דינמי, דברים זזים מהר ולכל הכיוונים.
- [02:37]
אז ננסה לעשות פה בעצם שתי שיחות בשני קצווים. עם ראש דסק החוץ שלנו, הרד ניר, משהו מעט יותר תזזיתי. נדבר על השינויים המהירים שקרו בימים האחרונים. ועם דוקטור גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית, ניקח קצב מעט יותר איטי. כלומר, נדבר על התוכנית הגדולה, לפחות זו שמסתמנת.
- [02:57]
מה בכל זאת אפשר ללמוד מהאמירות ומהמעשים של טראמפ על איך הנשיא רוצה לעצב את הסדר העולמי החדש?
- [03:18]
שלום ארד. שלום אלעד. אני לא אקח אותך יותר מדי אחורה, כי אנחנו שמענו בין היתר בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, שהמלחמה תיקח עוד הרבה זמן, ולא כל כך הרבה זמן, שיש עוד מה לעשות, ובעצם כבר לא נשאר מה להפציץ, אבל בוא נחזור יומיים אחורה. טראמפ הציב אולטימטום לאיראנים, ודרש מהם מה? לפתוח את המיצר ולאפשר תנועה של מכליות, תנועה חופשית שתוריד באופן מיידי לטענתו ולהערכתו את מחירי הדלק הגולמי בעולם.
- [03:55]
ומכאן גם את מחירי הבנזין בארצות הברית, וכשהבנזין בארצות הברית עולה, האמריקאים משלמים יותר, וזה משפיע על המערכת הפוליטית בארצות הברית, מגיעה לבחירות אמצע הכהונה, והבעלי ברית של דונלד טראמפ מאוד מאוד מוטרדים. הם תומכים במלחמה, אין להם ברירה אחרת, אבל המחירים העולים יכולים להפוך גם את דעת הקהל שם, והם יכולים לאבד את המקום שלהם בקונגרס, וזה יכול להשפיע על מאזן הכוחות, ואולי גם בסופו של דבר להשפיע על דונלד טראמפ, אבל בסופו של דבר, מה שקורה בהורמוז, השפיעה על גבעת הקפיטול בוושינגטון. אז טראמפ אמר להם, יש לכם יומיים לפתוח את מצר עורמוז, ואם לא? הוא אומר שארצות הברית תשתמש בכוח הצבאי האדיר שלה כדי לפגוע בתחנות הכוח של איראן, בראש ובראשונה תחנת הכוח הגדולה ביותר, אחר כך כל השאר, בהדרגה. הוא כיוון, אבל בכל מקרה בעולם כולו נכנסו לחרדה אדירה, גם מהצד ההומניטרי, מכיוון שעד כה ישראל וארצות הברית תקפו במטרות שלטון, במטרות שפוגעות במשמרות המהפכה, בכוח הרודני והדכאני של איראן.
- [05:33]
ברגע שתהיה תקיפה כזאת, אם תהיה, וזה יכול להוות תפנית חמורה ביותר. האיראנים מצידם איימו שאם תהיה פעולה אמריקנית כזאת נגד המטרות האלה בתחומם, הם יתקפו בחזרה, לא בישראל, ישראל בשבילם זה מטרה קטנה במלחמה הזאת, הם יתקפו בחזרה אל מול בעלות בריתה של ארצות הברית במפרץ הפרסי, בערב הסעודית, באיחוד האמירויות. בקטר, בבחריין, בכווייט, כל המדינות שמפיקות נפט ומפיקות גז והן יגבירו עוד יותר את הפגיעה במקורות האנרגיה העולמית, מה שיביא לעלייה גדולה יותר במחירי הנפט ולמשבר כלכלי שהעולם מאוד מאוד חרד ממנו. כל העולם חיכה לראות למה יוביל האולטימטום הזה, מה יקרה כשיגמר הזמן, שהם לא מתכוונים לשנות את המדיניות שלהם בעורמוס. והנה, אתמול הגיע טראמפ, ובהפתעה מוחלטת אמר, יש שיחות להפסקת המלחמה, הן מתקדמות, האולטימטום הישן כבר לא רלוונטי.
- [06:54]
זו סיטואציה הזויה, שעל פניו היינו אמורים כבר להתרגל עליה, אחרי יותר משנה של דונלד טראמפ 2-0 בתקופת כהונה שנייה בבית הלבן, העולם כולו עמד המום ונפעם. בעודנו כוססים ציפורניים לקראת תום האולטימטום הראשון, שזה היה בסביבות השעה שתיים בלילה, שעון מדינת ישראל, פתאום דונלד טראמפ מתעורר בבוקר ובחשבון ה-Truth שלו, הרשת החברתית הפרטית של דונלד טראמפ, משא ומתן טוב מאוד ויעיל ופרודוקטיבי עם איראן. ומכיוון שכך, האולטימטום ההוא כבר לא תקף והוא נותן עוד חמישה ימים כדי להגיע להסכם האולטימטיבי שאותו הוא רוצה להשיג מול איראן. אף אחד אלעד לא היה מוכן למהלך הזה, אנחנו יודעים שהטורקים והמצרים והקטרים, למרות הכחשות כאלה ואחרות, בכל זאת ניסו לקיים איזה שהם מגעים בין הצדדים. אבל הנה דונלד טראמפ בכבודו ובעצמו מצייץ ומבהיר, אני מקיים משא ומתן עם איראן בעיצומו של השבוע הרביעי למלחמה.
- [08:35]
והמשא ומתן הזה טוב, מתנהל באופן יעיל. זהו, זה תלוי את מי שואלים, אנחנו נגיע לזה, אבל אם שואלים את טראמפ, ועיתונאים בארה״ב שאלו את טראמפ, מה הוא הסביר על ההתפתחות הזו? תראה, בדרך לאייר פורס וואן, שוב, כהרגלו בקודש, נעמד מול העיתונאים וענה על כל שאלה שהופנתה אליו.
- [09:07]
אחד הדברים המעניינים שדונלד טראמפ אמר בשיחה הזאת עם העיתונאים, שכל המערך הראשי של ההנהגה האיראנית, המערך הראשון והמערך השני והמערך השלישי, כולם כבר אינם, אבל עדיין הוא הדגיש שהוא מדבר עם מישהו שיודע מה הוא עושה וגם הוכיח לו שיש לו השפעה על מה שקורה.
- [09:58]
שאלו את דונלד טראמפ ליד המטוס עם מי אתה מדבר שם, הוא לא רצה להגיד והוא אפילו הדגיש אני לא רוצה להגיד את שמו כדי שלא יהרגו אותו. טראמפ לא הסכים להגיד עם מי האמריקנים מדברים, אחר כך היו דיווחים שמדובר במוחמד בכר קליבאף, הוא יושב ראש הפרלמנט האיראני ללא ספק אדם בכיר במשטר, וגם בשונה מבכירים אחרים באיראן, קליבאף עדיין בחיים. כן. הוא עצמו, אגב, צייץ אחר כך והכחיש את העובדה שהוא מקיים איזה שהם מגעים עם ארה״ב, אולי כדי לשמור על עצמו, אולי הוא מדבר אמת, אנחנו לא באמת יודעים. הוא האשים את דונלד טראמפ בכך שהוא...
- [10:44]
הוא טוען שיש משא ומתן עם איראן, משא ומתן שלא מתקיים, רק כדי להוריד את מחירי הנפט בשווקים ולהגן על הכלכלה האמריקאית והעולמית בכלל ממשבר חמור שאיראן איימה שהיא תביא עליה. זהו, אפרופו אמת לשעתה או אמת לדקתה, טראמפ אמר יש משא ומתן, הוא מתקדם, קליבאף וגם אחרים באיראן אמרו אין משא ומתן, אבל דבר אחד אנחנו כן יודעים בוודאות, הספיקה רק האמירה של טראמפ על כך שיש שיחות וההערכה שלו של האולטימטום, כדי שבאמת, כמו שאמר קליבאף, השווקים בעולם יירגעו. חד משמעית, הנפט עבר הבוקר את ה-110 דולר לחבית עד לסביבות ה-115 ואז ירד טיפה, ומהו כבר לא רלוונטי ומדברים, המחירים של הנפט יורדים, וול סטריט נפתח בעליות שערים, הכלכלה העולמית בהחלט מגיבה כפי שדונלד טראמפ קיווה שהיא תגיב, יש לו עכשיו עוד חמישה ימים להוכיח שיש באמת משהו באמתחתו.
- [12:04]
ועכשיו יש מי שמדבר על האפשרות שבחמשת הימים הקרובים תהיה אפילו פגישה בפקיסטן, הפכה להיות מתווכת בקונפליקט הזה, וזה מאוד שונה מהנוף של ז'נבה, שם נערכו השיחות לפני המלחמה. אבל ארד, אני אעשה משהו שהוא מעט לא פייר, ואני אבקש ממך לפרש לי את מה שאומר ומה שלא אומר טראמפ. הוא דיבר על חמישה ימים לתת צ'אנס לדיפלומטיה. הוא אמר שארצות הברית, גם ישראל כנראה, לא יתקפו מתקני אנרגיה בזמן הזה. זה אומר שבכלל מורידים רגל מהגז בתקיפות בימים הקרובים, או לאו דווקא?
- [12:40]
טראמפ הודיע באותו ציוץ ראשוני בשעות הצהריים אתמול, שמרגע זה יעדי אנרגיה באיראן לא יותקפו. לא דובר על יעדים אחרים, לא דובר על הפסקת אש.
- [12:58]
הם אמרו שהם לא יקיימו משא ומתן תחת אש, הם דרשו נסיגה מוחלטת של הכוחות האמריקנים ובעלי בריתם, הם דרשו פיצויים על נזקי המלחמה, ואפילו בין השאר הם דרשו להעמיד לדין עיתונאים ופרשנים שהשמיצו את איראן לאורך השנים. טוב, זה נשמע לי באופן אישי, אני מקווה לפחות, תנאים שאף מנהיג אחראי לא יהיה מוכן לקבל. שבדרישות האיראניות יש תנאים שישראל לא תהיה מוכנה לקבל, אם זה תלוי בה כמובן. כל מה שקשור לשמירה על תשתית גרעינית או אורניום מועשר, תוכנית טילים בליסטיים, גם אם כזו שתחודש רק בעוד כמה שנים, אלו דברים שממש חותרים תחת המטרות הרשמיות של ישראל במלחמה. ובהקשר הזה אנחנו שמענו את נתניהו, למיטב הבנתך, ישראל הייתה מעורבת?
- [13:52]
בשיחות האלה שטראמפ דיבר עליהן עם האיראנים? ככל שאנחנו מבינים מתדרוכים של גורמים ישראלים, ישראל לא הייתה בסוד העניינים, לא ידעה והופתעה. דונלד טראמפ עצמו ציין שהוא שוחח הבוקר עם ישראל, לא ציין עם מי בישראל, סביר להניח שזה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל הוא לא אמר את זה. וישראל יודעת, וישראל תהיה מאוד מאוד מרוצה, לדבריו, מתוצאות המשא ומתן שהוא מתכנן, מתוצאות העסקה שהוא מתכנן להגיע אליה, שכוללת לדבריו שאיראן לעולם לא תהיה גרעינית, שכוללת פינוי החומר המועשר בשפתו המיוחדת, הוא קרא לזה נשורת גרעינית, אבל הוא התכוון לאורניום המועשר לדרגה של 60% מאיראן, הוא הבטיח שימוך בתוכנית הטילים האיראנית, יש לו רשימה ארוכה, של 15 נקודות שאותה הוא מתכוון להציג בפני האיראנים שלדבריו ישראל תהיה מאוד מאוד מרוצה ברגע שהיא תקבל את זה זהו, זה מוטיב חוזר כאן, אנחנו לא באמת יודעים, אנחנו לא יודעים מה כוללות 15 הנקודות, אנחנו לא יודעים על סמך מה טראמפ אמר שישראל תהיה מרוצה מההסכם המתגבש אם יושג. דבר אחד טראמפ כן אמר אתמול, וזה מה שלדעתו צריך לקרות במצע הורמוס.
- [15:56]
שליטה משותפת אמריקנית-איראנית בשער הזה שדרכו עובר 20% מהנפט העולמי, זה דבר רציני לדעתך? ביידיש אומרים ערעינגזוגד, כאילו שלף מהמותן, אני אנהל את זה יחד עם האיראנים. כמו שאנחנו מכירים את טראמפ, זה יקרה, ואולי לא, הוא לא יצטרך למסור דין וחשבון לאף אחד.
- [16:21]
זהו, אתם חייבים להודות, זה נשמע גחמתי משהו. אולטימטום ליומיים, ואז אחרי יום אחד פתאום הודעה על שיחות שמתקדמות טוב. אמרתי לכם, דינמי. אבל דווקא התשובה הזו של טראמפ על מיצר עורמוז, על הרצון שלו לשלוט ולנהל את המיצר, היא אולי חושפת משהו. שהוא הרבה יותר יציב את התוכנית של טראמפ, את מה שהנשיא האמריקני בכלל מחפש עכשיו באיראן.
- [16:46]
אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.
- [17:03]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [17:12]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
- [17:21]
דוקטור גיא לרון, שלום. שלום אלעד. אתה יודע, אתה הצלחת לסקרן אותי, אותנו, בכלל, כשאמרת באחד המפגשים האחרונים שלנו שאת... אתה לא רואה בפעולות שטראמפ מוביל איזשהי חוסר בהירות או גחמות? אתה ממש רואה תוכנית סדורה וברורה, לפחות בכל מה שקשור לתחום ההתמחות שלך, אנרגיה, כי אתה כתבת ספר על ההיסטוריה של מלחמות הנפט.
- [17:44]
כן, אז ככה, הוא עשה ניסוי כלים עם ונצואלה, עבד מצוין, ואני חושב שהוא מרגיש שהוא מצא שיטה. זה כבר לא תיאוריה, זה הוא אמר, We can do with Iran what we did with Venezuela, הוא אמר את זה בצורה ברורה.
- [18:16]
ארה״ב השתלטה על הנפט של ונצואלה. היום ההכנסות של ונצואלה מנפט נכנסות לחשבון בנק מסוים, ומי שקובע מה קורה עם הכסף הזה זה ארצות הברית. ארצות הברית אמרה, סין יכולה לרכוש נפט מוונצואלה, אבל במחיר השוק אין יותר מכירות מוזלות. סין הפסיקה לרכוש נפט מוונצואלה, היא לא רוכשת כרגע, כמעט בכלל. יש ידיעה מלפני המלחמה של סוכנות הידיעות האיראנית, שאומרת, זה לא בעיה, איראן תשמח למלא את המכסה שסין הייתה קונה מוונצואלה, אוקיי?
- [18:56]
אז זה מתחיל להראות לך את הקשר בין הדברים השונים. זאת אומרת, טראמפ לא סתם משתלט על נפט באלמה, הוא מנסה להשתלט על הנפט של הספקים של סין, וזה פוגע בה בנקודת תורפה, כי באמת היא תלויה. ביבוא אנרגיה. כמה נפט מייבאת סין מאיראן ומבנצואלה? כלומר, על איזו כמות מהנפט הסיני טראמפ עכשיו בפוטנציה רוצה להשתלט?
- [19:26]
כן, זו שאלה ממש טובה. 17-19% מהנפט המיובא של סין מגיע מאיראן ובנצואלה. כל המכירות האלה הן בסוד. זאת אומרת, זה מכליות שנקראות ציצללים. והם לפעמים מכבות את המשדירים שלהם, אלה שאמורים להיות דלוקים כדי לסמן איפה האונייה נמצאת, וגם כל הזיקוק של הנפט הזה הוא לא עובר דרך בתי הזיקוק הראשיים בסין.
- [19:55]
עוד פעם, כדי להסתיר, הם מגיעים לאיזה בתי זיקוק במחוז שאנדונג בסין, בתי הזיקוק שם הם קטנים ובבעלות משפחתית, אז הם פחות חשופים לסנקציות בינלאומיות. וגם פחות שקופים מבחינת הנתונים שלהם, הם נקראים teapot refineries, זה הכינוי שלהם בעולם הנפט. ואנחנו יכולים לקחת את זה צעד אחד הלאה ולשאול למה טראמפ היה חשוב לו ללכת על המהלך הזה של הסלמה בלוחמה הכלכלית מול סין ולפעול מול ספקיות הנפט. והתיאוריה שלי היא שטראמפ מגיב למה שסין עשתה לארצות הברית בתחום אספקת המינרלים הנדירים. שזה מה?
- [20:50]
מה עשתה סין? סין באוקטובר 25' הפעילה את הנשק הזה. היא הייתה הודעה מספר 61 של משרד הסחר הסיני, וסין עשתה תרגיל, היא לקחה חוק אמריקאי. והשתמשה ברעיון לצרכים שלה. והצו הזה אומר, סין לא תספק מינרלים נדירים לארה״ב, כן תספק למדינות אחרות, אבל כל מדינה שקונה עכשיו Rare Earth Minerals מסין, היא צריכה את הרשות של סין כדי לייצא את המוצר הזה החוצה.
- [21:28]
זאת אומרת, גרמניה קנתה סקנדיום או גליום מסין. סין, היא רוצה לייצא את המוצר הזה לארצות הברית, היא צריכה רשות של הסינים. וסין עשתה את זה בתחילת אוקטובר 2025, ימים ספורים לפני פסגה בין טראמפ לשי, שהייתה אמורה לעסוק במכסים שטראמפ הטיל על הכלכלה הסינית.
- [22:08]
ונפגשים בפוסאן, בדרום קוריאה, וזה היה הוועידה שבה טראמפ התקפל.
- [22:22]
ושמות קלטות קלטות מבחינה עצמאית לבייג'ינג היו על האג'נדה. בהתאם, פרסטנט שי הגיע להפסיק את ההסטריקציות על מינרל מינרל אקספורטים רבות בשנה. ואמסין הודיע שהיא משעה את הודעה 61 למשך שנה. אוקיי? אז זה היה יותר הפסקת אש מאשר סוף המלחמה.
- [22:44]
זאת אומרת, טראמפ יודע שהוא יצטרך להתמודד עוד. עוד פעם, עם הניסיון הסיני לסחוט אותו. ואני חושב, אני משער, שטראמפ רצה מנוף על סין. זאת אומרת, לא רק שלסין תהיה, יהיה את המנוף של המינרלים הנדירים נגדו, אלא שלא יהיה מנוף של אספקת הנפט מול סין, וזה מביא אותנו לאיראן. מעניין, אז טראמפ כבר הצליח בוונצואלה, וכדי לסגור עוד ספקית נפט חשובה של סין, הוא רוצה לעשות את אותו הדבר עם איראן.
- [23:16]
לנהל את מיצר הורמוז זו ללא ספק דרך אפקטיבית אחת, אבל כדי באמת להשתלט על הנפט האיראני, טראמפ צריך לכוון את עיקר הכוח ותשומת הלב למקום אחר, וזה אי הנפט האיראני, מדברים עליו לא מעט בימים האחרונים. כן, אז לעשות אותו דבר באיראן זה יהיה למשל לפלוש לאי חר... שדרכו איראן מייצאת 90% מהנפט שלה ולא לצאת משם או לא לתת לאיראנים להיכנס לשם עד שהם יעשו בדיוק אותו דיל שוונצואל עשתה עם ארצות הברית. זאת אומרת, מעכשיו ואילך ארצות הברית שולטת על הכנסות הנפט של איראן. אז ספר לי, מה המשמעות שלו?
- [24:01]
למה הוא כזה חשוב? האי הזה מחובר לשדות הנפט. נפט שיש בחבל חוזיסטן, רוב שדות הנפט של איראן על היבשה נמצאים בחבל הזה, זה נקודת תורפה של איראן, סדאם חוסיין למשל ניסה לכבוש בדיוק את החבל הזה במהלך מלחמת איראן-עיראק, האי הזה גם מחובר לשדות בים של גז ונפט שיש לאיראן, כי הם גם כן נמצאים לידו, עכשיו טראמפ וזה סיפור מרתק, הוא יודע שהאי חארץ' קיים מאז סוף שנות ה-80. הוא כאיש עסקים ששקל להיכנס לפוליטיקה האמריקאית התערב בדיון סוער שאז בארצות הברית על המעורבות של ארצות הברית במפרץ הפרסי תחת רונלד רייגן. בשנתיים האחרונות למלחמת איראן-עיראק בין 87 ל-88 ארצות הברית נמצאת במפרץ הפרסי, היא נלחמת נגד חיל הים האיראני, ערבה לחופש השיט במפרץ הפרסי ומלווה מכליות של למשל קווייט דרך מיצר הורמוז כדי לוודא שהאיראנים לא יפגעו במכליות האלה, וטראמפ מפרסם מודעה על היקף של עמוד שלם בניו יורק טיימס ובוושינגטון פוסט.
- [25:20]
והוא אומר שרונלד רייגן עושה טעות, ארה״ב לא צריכה להשקיע את המשאבים שלה ואת הכוח הצבאי שלה כדי לאבטח אינטרסים של מדינות זרות. אם ארה״ב פעילה במפרץ הפרסי, היא צריכה לעשות את זה בשביל אינטרסים אמריקאים. ואז הגרדיאן, עיתון הגרדיאן, יצר עם טראמפ קשר.
- [25:45]
שואלת את טראמפ ב-1988. אוקיי, אז אתה אומר שמה שרגן עושה במפרץ הפרסי לא טוב, אז מה אתה מציע? ואז טראמפ עונה לה, I will do a number on the island of heart. ובינתיים, למרות הדיבור הזה על משא ומתן, צריך לזכור עוד נקודה חשובה, והיא שיש כוחות רגליים אמריקנים שממש עכשיו עושים את הדרך שלהם לאזור המזרח התיכון. תיכון.
- [26:12]
כלומר, האיום על פלישה קרקעית והשתלטות על האי, האיום הזה עדיין קיים. וזאת תהיה עליית מדרגה במלחמה הזו, פעולה מסוכנת. זה לא ספק פעולה מסוכנת, אבל אם אתה מסתכל על הצעדים שהצבא האמריקאי עושה, באישור של הנשיא טראמפ, הוא מכין את הדרך למהלך כזה. קודם כל, ארה״ב הפציצה. זה קרה כבר בשבוע שעבר.
- [26:46]
לאורך החוף הם מפטרלים עם מסוקים ועם מטוס שמיועד בדיוק למשימות סיוע לכוחות קרקע בשם A-10 והם משתמשים בזה כדי להחליש את הנוכחות הצבאית. של איראן לאורך החופים. זאת אומרת, אם מנסים לקרוא את הכוונות של ארה״ב תחת טראמפ, אז אם מסתכלים על המהלכים הצבאיים, זה מאוד ברור לאן זה הולך. עכשיו, אני חושב שטראמפ מקווה שהוא לא יצטרך לתת את ההוראה הזאת ושאיראן תיכנע באיזשהו שלב כמו שונצואלה נכנעה, אבל באיראן זה הנהגה מסוג אחר מאשר בונצואלה. ונניח שטראמפ יצליח, הוא הרי כבר שולט בנפט של ונצואלה, ונניח שהמלחמה עם איראן תימשך, או יגיעו להסכם, ולטראמפ תהיה אחיזה גם בנפט האיראני.
- [27:40]
כלומר, חמישית ממקור האנרגיה של סין יהיו בידיים של ארצות הברית. זה אירוע דרמטי מאוד עבור הסינים. אז סיני היא מפלצת של אנרגיה, היא היבואנית מספר אחת של אנרגיה בעולם, היא הצרכנית. של אנרגיה מספר אחת בעולם והמנהיג שלה, שי, גם מאוד מוטרד מביטחון אנרגטי, הוא מדבר על זה כמעט בכל נאום שלו. רגע, אבל טראמפ היה צריך הרי להיות בסוף החודש בביקור רשמי בסין, להיפגש שם עם שי, וטראמפ דחה את הביקור הזה.
- [28:14]
מה אנחנו לומדים מהעניין? זה מבחינתי האינדיקציה שהוא מרגיש שהמערכה במפרץ הפרסי נתנה לו מנוף של כוח מול... סין. כי עכשיו, חברי היקר מר שי, אם אתה הולך לעשות לי עוד פעם שריר בנושא המינרלים הנדירים, אז תדע לך שיש לי צי ממש גדול וחזק במפרץ הפרסי, ואם זה נורא מעניין אותי, אז המכליות הסיניות שלך לא יוכלו לעבור במצהר עורמוז. ארה״ב לא עשתה את הצעד הזה עד כה, אבל היא בהחלט יש לה את כל היכולות כדי לעשות.
- [28:49]
מעניין, אני רק אבהיר שכל מה שאמרנו כאן זו הפרשנות שלך על המצב, כלומר טראמפ לא מדבר באופן מוצהר על ניסיון שלו לחנוק את שוק האנרגיה הסיני כשהוא מדבר על ונצואלה או על איראן. תראה, אם אתה היית מראיין מישהו אחר, כאילו הקונצנזוס בשוק הפרשנות נקרא לזה, זה סין תהיה בסדר כי יש לה מאגר של איזה... מיליון פסיק שלוש מאות אלף חביות, היא קנתה הרבה נפט מאיראן לפני המלחמה, אבל זה לא ככה. תראה, נגיד שאתה שי עכשיו, ואתה הצבת את 2027 כמטרה לכיבוש טיוואן, אתה רוצה להתחיל מלחמה על טיוואן, כשאספקת הנפט, ואתה חייב נפט בשביל לכבוש את טיוואן, למטוסים, לאוניות, לטנקים או לנגמ"שים שאתה תעלה עליהם, הנפט שלך מהמפרץ הפרסי איננה בטוחה. עכשיו, זה נכון שלמשל הצינורות מרוסיה הן מוגנות על ידי מדינה גרעינית, וגם הצינורות ממרכז אסיה, לפוצץ אותם זה לפוצץ תשתית של מעצמה גרעינית.
- [30:00]
אבל אנחנו ראינו ממה שקרה לנורדסטרים 2 שאתה לא חייב לקחת אחיות. נכון? אנחנו לא יודעים באמת מי פוצץ את נורדסטרים. השורה התחתונה זה שהצינורות האלה מפוצצים. אז כל המהלך הזה במפרץ הפרסי מטיל צל על היכולת של סין לנהל מלחמה ממושכת.
- [30:19]
הסינים לא באמת עוד הגיבו למהלך הזה, הם לפי דעתי ממתינים להתפתחויות וחושבים מה לעשות. אבל אתה יודע, אני הולך איתך עוד צעד אחד קדימה. הרי יש טענה שישראל גררה את ארה״ב למלחמה ישראלית באיראן. ואם הפרשנות שלך לגבי המניעים של טראמפ נכונה, זו לגמרי מלחמה של ארה״ב, כלומר לגמרי יש כאן אינטרס אמריקני מובהק. לחלוטין, וכל תהליך קבלת ההחלטות מראה שכן, הייתה פה השתלבות אינטרסים בין האינטרס של ישראל לפעול נגד איראן לבין האינטרס האמריקאי, אבל מי שקבע את העיתוי...
- [31:00]
זה היה נשיא ארה״ב. דוקטור גיא לרון, תודה. תודה רבה לכם. ותודה לערד ניר.
- [31:15]
וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום, הפודקאסט היומי. העורך שלנו הוא רום עתיק, תחקיר והפקה הילה פז, מתן זמיר, דניאל שחר, עדי חיצרוני ושירה... על הסאונד יובל בורסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני אלעד שמחאיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
- [31:57]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [32:06]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.