Loading summary
Transcript34 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [00:09]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום ראשון, 12 באפריל, ואנחנו אחד ביום. מבית N12.
- [00:24]
אני אלעד שמחיוף, טוב יותר, מה קורה סביבנו? סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:39]
בשבוע שעבר, שר ההגנה של פקיסטן, קוואג'ה אסיף, פרסם פוסט ברשת איקס. ישראל היא מרושעת, הוא כתב. קללה על האנושות. יש שיחות שלום שנערכות באסלאמבאד ורצח עם מבוצע בלבנון. אני מתפלל ומקווה שהאנשים שיצרו את המדינה הסרטנית הזו על אדמת פלסטין, כדי להיפטר מיהודים באירופה, יישרפו בגיהנום.
- [01:04]
את זה כתב שר ההגנה של מדינה עם יכולות גרעיניות, כן? הציוץ שלו נמחק לפי דיווחים בהוראה של ראש הממשלה הפקיסטני, וזה הוביל אותי לשוטט קצת בפוסטים של בכירים ופרשנים מפקיסטן. מה אני אגיד לכם? חגיגה. בפקיסטן רואים את מה שקרה שם אתמול כאירוע היסטורי.
- [01:25]
אני ראיתי פקיסטנים שכתבו שפקיסטן בעצמה, במו ידיה, הם כתבו שבזמן שפקיסטן הצליחה לסיים את המלחמה בין ארצות הברית לאיראן, להביא גם תמיכה מאירופה, מסין ומרוסיה, הודו של מודי, האויבת הגדולה, נשארה מבודדת בזירה הבינלאומית. בפקיסטן הודיעו שכל עיתונאי זר שירצה להגיע לסקר את השיחות, יוכל לעשות את זה בלי ויזה, והוציאו עבור עיתונאים זרים אישורים מיוחדים. האולם שבו נמצאות המשלחות מפואר, מאתמול בבוקר פורסמו עשרות תמונות וסרטונים ומהם מאוד ברור שהמטרה בפקיסטן היא להפוך את המקום הזה למרכז של העולם. לצד החגיגות, בסוף יש בפקיסטן אירוע מורכב. האיראנים, המשלחת של יושב ראש הפרלמנט קליבאף ושר החוץ אראקצ'י והאמריקנים, קושנר, וויטקוף, סגן הנשיא ואנס, מי שנחשב פחות נלהב מהרעיון של לצאת למלחמה באיראן, הם הגיעו לפקיסטן ממקומות מאוד שונים.
- [02:26]
לא רק גיאוגרפית, רוב הזמן אתמול הוקדש לשאלה אם בכלל יתחילו שיחות, ואיך אפשר לגשר על פערי האמון והאיבה.
- [02:38]
אז כשהמפגש הראשוני המקרטע הזה משהו מאחורינו, הפעם אנחנו עם דוקטור רז צימפט, מנהל תוכנית איראן והצי ראשי במכון למחקרי ביטחון לאומי ה-INSS. עם כמה דברים שמאוד שווה לדעת לקראת השיחות בפקיסטן.
- [03:02]
דוקטור רס צים, שלום. שלום, אלעד. איך רואים באיראן את הפסקת האש? כי אתה יודע, היה שם פער, לפחות בהצהרות כלפי חוץ. אנחנו שמענו בהתחלה אמירות שלא יהיה משא ומתן בלי הפסקה מוחלטת, קבועה, של המלחמה.
- [03:16]
ועכשיו אנחנו במה שמוגדרת רשמית הפסקת אש זמנית לשבועיים והתחילו מגעים, אז תסביר לי את השינוי בגישה. אין ספק שמה שראינו בכלל בשבועות האחרונים זה תהליך שאם בראשיתה של המלחמה התפיסה האיראנית הייתה בעיקר תפיסה של הישרדות, זאת אומרת אנחנו מבינים שהפעם זה אחרת, שהפעם ישראל וארצות הברית מבקשות לא רק לגרוע יכולות ולפגוע ביכולות שלנו אלא גם להביא לקריסתו של המשטר. מהר מאוד זה עבר לשלב שבו האיראנים הבינו שהם יכולים לעבור משלב של לנסות ולסיים את המלחמה כשהם שורדים, למצב שבו הם באמת רואים את עצמם כיכולים לנצל את המלחמה, כאיזשהו קלף שיאפשר להם להפיק תועלת גם לאחר המלחמה. שזה דבר מדהים, כלומר המשטר באיראן יוצא מהמלחמה הזו לא רק שהוא לא מפורק, אלא אתה מתאר כאן אופק חיובי שהוא רואה, הוא רואה דרך לצאת מהמלחמה מחוזק, באיזה מובן זה יכול לקרות? בשני מובנים מרכזיים, במובן שאף אחד יותר לא ירצה להסתבך איתם, ואז זה כבר לא עוד סבב שעלול לחזור על עצמו בעוד שישה חודשים או בעוד שנה.
- [04:36]
אלא היה הרבה יותר קל לישראל או לארה״ב להסתבך איתם במלחמה נוספת בגלל שהם מבינים את המחיר שכרוך בכך. והדבר השני זה באמת הנושא הכלכלי שבו האיראנים אומרים לעצמם, אוקיי, גם אם אנחנו לא נזכה לקבל את הדרישה שלנו מהאמריקאים לפיצויים בגין נזקי המלחמה, אז אנחנו כן יכולים להשתמש בשליטה שלנו במצרי ערמוז בצורה שונה מבעבר. ובעצם לייצר איזשהו סדר אזורי שיאפשר לאיראן לנצל את השליטה כדי לקבל הטבות באמצעות אותם דמי מעבר במצר עורמוז. הם באמת הגיעו למסקנה שאפשר לסיים את המערכה הזו בסיטואציה שהיא הרבה מעבר לסתם, אוקיי, שרדנו, החזקנו מעמד, נעבור הלאה. אז כשאנחנו מסתכלים על אסלאמבאד, על פקיסטן, מה הבסיס לשיחות שמתרחשות שם?
- [05:32]
נקודות, אנחנו לא בדיוק יודעים מה היה שם, אבל אם אני מצטט דיווחים שונים בארצות הברית, אז האמריקנים כן דיברו על התחייבות איראנית לזנוח את תוכנית הגרעין, על כך שהאיראנים יעבירו את מאות הקילוגרמים של האורניום המועשר שנמצא בשטח שלהם החוצה, דיברו על מגבלות, על מערכות הגנה, על מערכות התקפה, דיברו על הפסקה בתמיכה האיראנית בפרוקסיס, דיברו על פתיחה של מיצר אורמוז. האיראנים קיבלו את הדרישות האמריקניות, דחו אותן על הסף וגיבשו הצעה חלופית, גיבשו עשר נקודות. העניין הוא שסגן הנשיא האמריקני ג'יי די ואנס, הוא סיפר שבארצות הברית קיבלו כמה גרסאות של המתווה האיראני.
- [06:28]
כן, הוא אמר שלדעתו אחת מהגרסאות שהתקבלה נכתבה באמצעות ChatGPT. אז שוב, בהתחשב בזה שיש כנראה כמה מסמכים של 10 נקודות, מה בכל זאת מופיע ברשימת הדרישות האיראניות? מה אתה לומד? ממה שפורסם. תראה, בסוף האיראנים, וזה אפשר היה לדעת עוד לפני פרסום הנקודות, רצו שני דברים מרכזיים.
- [07:03]
הם רצו, כפי שאמרתי גם קודם לכן, איזושהי ערבות ביטחונית. לא רק שהמלחמה תסתיים, אלא שהיא גם לא תתחדש בזמן הקרוב. והדבר השני זה סוג של ערבויות כלכליות כאלה ואחרות, שיאפשרו להם לעבור לתהליך של שיקום לאחר הפגיעה הקשה שנגרמה עליהם. בנוסף לדברים האלה שהם בעצם כוללים שורה של נושאים כמו הצורך להסיר את הסנקציות הכלכליות, יש גם כל מיני דברים שקשורים למשל בסוגיית הכביכול מה שהתפרסם, אנחנו לא יודעים אם זה נכון, איזושהי דרישה שהאמריקאים יכירו בזכותה של איראן להשאיר אורניום, איזשהו לינקדג' שהם רצו לייצר בין הפעילות של מה שהם מכנים חזית ההתנגדות. כלומר יתר החזיתות הפעילות לבין איראן.
- [07:53]
זה בגדול, אלה בעיקרון הדברים, יש שם גם דרישה לנסיגה, לא ברור מתי ואיך, של הכוחות האמריקאים מהאזור. זאת אומרת, זה באמת הדבר המרכזי שאפשר להשיג, זה ממשיך את מה שאמרתי בראשית הדברים, שמבחינת האיראנים זה לא רק לסיים את המלחמה ולחזור בעצם למציאות שהייתה ב-27 בפברואר, אלא לראות איך מתקדמים מהמלחמה לממש את היעדים היותר משמעותיים של איראן, שזה גם שיקום כלכלי וגם איזשהו סדר אזורי שמכיר במעמד המיוחד ובעוצמה של איראן באזור. אז שתי המשלחות הגיעו לפקיסטן והייתה הסכמה ביניהן להפסיק את האש, זה כבר דבר גדול, אבל אתה יודע, הקשיים הם מאוד ברורים כבר משלב ההתחלה, בסיס להמשך שיחות. האיראנים אחר כך פרסמו את עשר הנקודות שלהם, אתה פירטת כאן את חלקן, והאמריקנים פתאום אמרו, רגע, זה לא המסמך שאנחנו קיבלנו, הנקודות שאנחנו ראינו היו שונות. אז גם אם זה קצר בתקשורת, וגם אם אפשר אולי לפתור את הבעיה הנקודתית הזו, אני חושב שאי אפשר להתעלם מהעובדה שבמהות, הפערים בין הצדדים כרגע מאוד גדולים.
- [09:12]
נכון, אבל זה לא אומר בהכרח שלא תהיה הסכמה, משום ש... תראה, אני מעריך שבסופו של דבר, ואני אומר את זה בצער, מה שקרה במהלך השבועות האחרונים זה שבעצם סוגיית הורמוז, בגלל האפקט שלה על הכלכלה העולמית, על המשק האמריקאי, על הפוליטיקה הפנים-אמריקאית, היא במידה רבה הפכה להיות, אני לא אומר חזות הכל, כי עדיין יש דרישות אמריקאיות נוספות, אבל גם האולטימטום בסוף נסוג סביב הסוגיה הזו של מיצרי ערמוז. ולכן בהנחה שהסוגיה הזאת תיפתר בצורה כזו או אחרת, בין אם זה איזשהו מנגנון אזורי או מנגנון בהשתקפות אמריקאית שיוכל לראות מי עובר במיצרים ומה התמורה שהאיראנים יקבלו, למשל רעיון שאפשר להעלות אותו זה שהאיראנים יקבלו משהו בתמורה לפתיחת המיצרים וזה יוצג בעצם כסוג של פיצוי על נזקי המלחמה או משהו מהדבר הזה. עכשיו מרגע שהסוגיה הזו תיפתר, אז בעצם אני מתרשם שהסוגיה היחידה שיהיה קשה מאוד לנשיא טראמפ לוותר עליה לגמרי זה סוגיית הגרעין. ולכן פה אנחנו חוזרים בעצם למה שהיה עוד לפני המלחמה, של ניסיון לגשר על הפערים בין הדרישה האמריקאית שלא תהיה בכלל העשרת אורניום בשטחה של איראן, ושכמובן החומר הבקיע, כלומר האורניום הוא מעשר לרמות גבוהות בראש וראשונה, אותם 440 קילו של אורניום הוא מעשר לרמה של 60 אחוזים יצא משטחה של איראן.
- [10:53]
על זה כנראה יהיה קשה מאוד לאמריקאים לוותר. על כל יתר הסוגיות, אני חושב שלא בעבורן נראה לי שהנשיא טראמפ מתכוון לפוצץ את המשא ומתן. תשמע, נדמה לי שמהצד האיראני לפחות, ואולי אני מגזים, אבל בסוף התברר להם שהכוח שיש להם בשליטה בהורמוז זה דבר חזק לא פחות, ואתה יודע מה, אולי אפילו יותר מלהיות מדינת סף גרעין, ואולי אפילו יותר מאשר להיות מדינת גרעין. יכול להיות שמה שראינו במלחמה הזו זה שהאיראנים מצאו לעצמם איום גרעיני חדש. תראה, לדעתי סוגיית הורמוז והשליטה שלהם במיצרים זה משהו שהם דיברו עליו הרבה מאוד שנים על היכולת לסגור את המיצרים או לנצל את שליטתם במיצרים.
- [11:47]
הבעיה היא שהם אף פעם לא ניסו את זה, וזו הייתה הפעם הראשונה שהם ניסו את זה, ואני חושב שהמסקנה שלהם לפחות כרגע היא מאוד מוצלחת, זאת אומרת שיש אפילו כאלה שכבר מדברים היום באיראן שאפילו יותר מהטילים והרבה יותר מהשלוחים ויותר מתוכנית הגרעין, היכולת הכי משמעותית שלהם לאיים לא רק על סביבתה אלא גם של איראן, אלא גם על הכלכלה העולמית היא באמצעות השליטה במיצרי עורמוס. אז זה לדעתי לקח שהם בהחלט ייקחו בחשבון. וגם הפגיעה באמצעות מערך הטילים והכטב"מים, בעיקר במדינות המפרץ, זה משהו שבהחלט יחזק לדעתי את התפיסה שלהם בנוגע לחשיבות של המערכים האלה, של טילים, רקטות, כטב"מים, כאיזשהו אמצעי שיכול לתת להם איזושהי ערבות. שאולי בפעם הבאה פחות ירצו להסתבך איתם. ואתה חושב שההבנה באיראן של הכוח של מיצר עורמוז יכולה אולי להוביל לנכונות איראנית להתפשר בנושא הגרעין, או שאולי אני אופטימי מדי?
- [12:53]
אני מזכיר לך, אלעד, שכבר במהלך המשא ומתן שהתנהל לפני המלחמה, האיראנים היו מוכנים לפשרות. ולכן אני חושב שלא, זה לא שזה פשוט, אבל אני חושב שאם באמת הסוגיה הגרעינית זה הסוגיה האחרונה פתרון אז פתרונות שעלו לפני המלחמה למשל שארה״ב תכיר באופן עקרוני בזכותה של איראן להשאיר אורניום בשטחה אבל מימוש הזכות יידחה בלא יודע שבע עשר שנים ואולי נכונות שלא הייתה לפני המלחמה מצד טהרן באמת להוציא את הארבע מאות ארבעים קילו מחוץ לאיראן זה משהו שהאיראנים אני חושב יהיו מוכנים לשקול והאמריקאים יהיו שמחים לאמץ ולסיים בעצם את המערכה הזו גם עם סוגיות אחרות כמו פרוקסיז או טילים או נסיגת כוחות אמריקאים מהמפרץ כפי שהאיראנים דורשים לא בהכרח ייפתרו בשלב הזה.
- [13:54]
חסות אחת וממש מיד חוזרים.
- [14:09]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [14:18]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
- [14:27]
דוקטור רז צימט, אנחנו ראינו הרבה גרסאות, הרבה נקודות שנשלחו בימים שלפני הפסקת האש, היה את המתווה האמריקני, היו כמה מתווים איראניים, פקיסטן היא המתווכת, מדינות כמו מצרים, טורקיה, אפילו קטאר, ניסו גם להעביר מסרים. אתה חושב שזו אולי הסיבה למה שנראית כמו חוסר הבנה, פשוט קצר בתקשורת לגבי השאלה אם לבנון כלולה בהפסקת האש או לא? והפקיסטני בהתחלה אמרו שכן ואז כשהתקיפות בלבנון נמשכו גם בישראל וגם בארצות הברית אמרו שממש לא, שלבנון זה סכסוך נפרד. אני מבקש לומר לכם, אין הפסקת אש בלבנון, אנחנו ממשיכים להכות בעוצמה את חיזבאללה. טוב, סוגיית לבנון היא באמת סוגיה שאני קצת מתקשה להבין אותה, אבל באמת היה כאן איזשהו כנראה כשל שלא ברור לי עד עכשיו האם זה מסרים שונים וסותרים שהפקיסטנים העבירו לאיראנים ולאמריקאים, יש גם גרסה כזו, או שהאיראנים רצו להבין דבר אחד והאמריקאים רצו להבין דבר אחר, ויכול להיות גם שהאיראנים עצמם כשהם הלכו למהלך הזה של הפסקת אש, לא היו מספיק מחודדים לגבי הסוגיה הלבנונית ואולי העריכו.
- [15:44]
בטעות, שכשמדברים על הפסקת האש במלחמה, מדברים על כל החזיתות. אני חושב שכרגע זה עניין שהוא, לא אומר, אני לא רוצה להקצין ולומר שזה מאיים על עצם המשא ומתן, אבל אין ספק שאחרי התקיפה המאוד מאוד דרמטית בלבנון של חיל האוויר, התעוררו באיראן במיוחד הגורמים שמזוהים עם משמרות המהפכה, וגם אפשר להבין אותם, זאת אומרת מבחינתם חיזבאללה בשונה מעמקל אבי, נכנסו הפעם למערכה ולאיראנים יש בעיה כרגע לנטוש את חיזבאללה ברגע הזה ולא לבוא לעזרתם או לפחות לדרוש שהמלחמה בלבנון תסתיים ולכן צריכים לראות לאן זה יתפתח. אם זה ימשיך להתנהל בצורה קצת פחות דרמטית אז יכול, לא יכול להיות, ברור לגמרי שהאיראנים יעלו את זה כדרישה במשא ומתן בפקיסטן אבל אני לא משוכנע שהם יסכנו את עצם קיומו של המשא ומתן ושל הפסקת האש בעבור חיזבאללה. טוב, אז בואו נסתכל רגע על המפה באזור של איראן, כי אנחנו ראינו במלחמה הנוכחית את איראן תוקפת את מדינות המפרץ השכנות שלה עם מאות טילים בליסטיים. איך מדינות המפרץ רואות את הפסקת האש הזו?
- [16:59]
כי אם איראן, אחרי כל מה שהיא עשתה, תצליח להשתמש במשא ומתן עם ארה״ב כסוג של מקפצה ותתחזק, זה משהו שישפיע עליהן באופן הכי ישיר שיש? תראה, אני חושב שהתמונה היא מאוד מורכבת, משום שמצד אחד, לפחות חלק ממדינות המפואץ, בוודאי איחוד האמירויות, בחריין, אולי כוויית, היום מבינות יותר מאי פעם שהמדיניות הפיוס או המדיניות של ניסיון לקנות את האיראנים באמצעות שיפור יחסים והטבות כלכליות, מזכיר שאיחוד האמירויות במשך שנים היו סוג של האב עבור איראן לעקיפת הסנקציות, המדיניות הזו, מה שנקרא ביום פקודה, לא עובדה, האיראנים תקפו אותה. וזה לא שהם תקפו רק כוחות אמריקאים במדינות האלה. מצד שני, המציאות הנוכחית היא בעייתית, משום שראשית הרפובליקה האסלאמית... חיה, נושמת ומתפקדת, לפחות כרגע, והנחת העבודה במדינות המפרץ צריכה להיות שעם כל הבוגדנות, חוסר הלויאליות והתקיפות של האיראנים, בסוף זה השכן.
- [18:15]
וטראמפ מקסימום בעוד פחות משלוש שנים כבר לא יהיה נשיא ארה״ב כנראה, וגם לא בטוח שהאמריקאים... יהיו מוכנים ללכת להרפתקה כזאת בעתיד הנראה לעין. מצד שני האיראנים ממשיכים להיות האיראנים והמשטר ממשיך להיות אותו משטר. ולכן אני חושב שלצד האפשרות, למשל, שיתוף פעולה יותר גובר בינינו ובין איחוד האמירויות בהקשר הביטחוני, מודיעיני, צבאי, אני מניח שגם במדינות המפרץ זה לא שהם ימהרו לשנות ב-180 מעלות את המדיניות שלהם כלפי איראן, אני מניח שהם ינסו בשלב מסוים בכל זאת לשמר איזה שהם ערוצים פתוחים מול האיראנים, בהבנה שזה לפחות מה שיש כרגע על הפרק. מעניין, ומה קורה פנימה בתוך איראן?
- [19:03]
הרי המלחמה הזו נפתחה תחת הכותרת הגדולה של טראמפ, שאמר למפגינים האיראנים, העזרה בדרך. נתניהו דיבר יותר מפעם אחת על ההזדמנות של העם האיראני לקחת את גורלו בידיו. והנה עכשיו יש הפסקת אש, המשטר באיראן בינתיים עושה רושם ששרד, הבן של השאה, רזי פלבי, הוא פרסם סרטון שהוא אמר שם שהוא מבין שיש תחושה של החמצה ואכזבה בקרב העם האיראני, אבל שיש עוד מקום לתקווה, יש עוד הזדמנות להחליף את המשטר. והמי שומע כדרין סדרוז, ברואי האוזדי והבוס פסקירי האיראן, איסטודי כשאתה בוחן היום את הדופק של העם האיראני, מה אתה מזהה? אני בשבועיים שלושה האחרונים של המלחמה זיהיתי, ואני כמובן לא היחיד, זיהינו איזשהו שינוי מטריד בחלק מהקולות ששמענו מתוך איראן.
- [19:58]
קולות של איראנים שבאו ואמרו, אנחנו בתחילת המלחמה באמת היינו משוכנעים שהמלחמה הזאת היא מלחמה שנועדה ושיכולה גם להוביל לקריסה של הרפובליקה האסלאמית, בוודאי אחרי הטבח שנעשה במפגינים בתחילת ינואר 2026, אבל ככל שהמערכה הזאת המשיכה, הם התחילו לראות שהפגיעות הן כבר לא רק פגיעות במנהיגים האיראניים או במפקדים האיראניים ולא רק ב... מפקדות ובבסיסים של משמרות המהפכה והבסידג' וכוחות ביטחון הפנים, אלא גם בתשתיות ובאוניברסיטאות ובתעשיות כימיות. אז נכון, כל דבר כזה אפשר להסביר, ואפשר להסביר מה הקשר בין מכון פסטר שמייצר חיסונים ותרופות לתעשיית הנשק הכימי, אבל אותם זה לא מעניין, מבחינתם זה איזושהי אינדיקציה. שישראל בוודאי כבר לא חותרת רק לגריעת יכולות או להפלת המשטר האיראני, אלא ממש רוצה, כמו שאגב המשטר האיראני טען במשך הרבה מאוד שנים, שישראל בסוף רוצה לפגוע במדינה האיראנית, להפוך אותה ל-failed state, למדינה כושלת, אפילו להביא לפיצולה הטריטוריאלי, ולכן היו גם קולות מהסוג הזה. ואני חושב שבסוף זה שילוב בין אזרחים איראנים שמתוסכלים, מיואשים, אני חושב שגם הם מבינים שלפחות כרגע אין באמת איום משמעותי מיידי על יציבותו של המשטר, לבין באמת תחושה קשה מאוד של ייאוש, שהם עכשיו צריכים להתמודד לא רק עם מציאות כלכלית מאוד מאוד קשה, אפילו יותר קשה ממה שהייתה לפני המלחמה, אלא גם מול משטר שהוא משטר לכל הפחות באותה מידה קיצונית.
- [21:50]
כמו המשטר הקודם ואולי אפילו יותר קיצוני מהמשטר תחת חמני האבא שמוכן בכל רגע לדכא אותם באותה מידה של אכזריות. טוב אז בוא נדבר על ישראל כי היו מטרות למלחמה הזו, מטרות ישראליות, היו הישגים צבאיים אדירים אבל אם אתה מדבר על תחושה באיראן שהמשטר שם לא רק שלא קרס אלא יכול לצאת מ40 ימי המלחמה מחוזק זה מעלה שאלות קשות, אני לא רוצה לדבר במונחים של מנצחים ומפסידים, אבל אתה יודע. לא, אז אני מציע להסתכל על התמונה בצורה מפוכחת עד כמה שניתן, וגם להזכיר שאנחנו נמצאים לפני המשא ומתן, ואנחנו לא יודעים איך המשא ומתן הזה יסתיים, ומה בסוף נקבל. אני חושב שאם אנחנו מסתכלים על שלושת היעדים הברורים של המלחמה, ומיצר עורמוז לא היה חלק מהיעדים האלה ולכן אני שם אותו כרגע בצד. הסוגיה של יציבות המשטר, ואני בכוונה אומר יציבות המשטר כי לא היה יעד מוצר של הפלת המשטר, אני חייב לומר כרגע זה לא נראה טוב, המשטר כרגע נראה יציב, זה לא אומר כמובן שאין אפשרות שבעוד חודשיים או בעוד ארבעה חודשים או בעוד שנה לא תפרוץ מחדש תנועה של מחאה באיראן אבל השאלה בעיניי זה לא האם אנחנו נראה גל מחודש של מחאה אלא האם בגל הבא של המחאה לכשיפרוץ התוצאה שלו תהיה שונה מזו של גלי המחאה שפקדו את איראן בשנים האחרונות וכרגע אני ממש לא משוכנע בכך.
- [23:30]
היעד השני היה פגיעה קשה מאוד ביכולת הטילים של איראן פה אני חייב לומר, אני טיפה יותר אופטימי ממה שהייתי בסוף עמקל אבי, משום שבשונה ממלחמת 12 הימים, הפעם מה שישראל וארה״ב עשו, זה לפגוע לא רק בטילים ובמשגרים, אלא גם ביכולות הייצור, בשרשראות הייצור, בתעשיות הצבאיות והביטחוניות, וזה כמובן לא אומר שלאיראנים אין טילים ומשגרים שעדיין נמצאים באותן ערי טילים תת-קרקעיות, יותר קשה לאיראנים לשקם את היכולות האלה אחרי המלחמה. והסוגיה שהיא בעיניי המרכזית ביותר, זה כמובן הסוגיה הגרעינית, ופה אנחנו נדע, אני מניח בתוך כשבועיים, האם אנחנו מסיימים את המערכה הזו עם הסכם שכולל את הוצאת החומר הבקיע ל-60 אחוזים, טיפול כזה או אחר בחומר שמועשר ל-20 אחוזים, למשל דילולו לרמות יותר נמוכות. הקפאת ההשערה לפרק זמן מאוד ארוך, אם הנושאים האלה מטופלים, אז לפחות בהקשר הגרעיני אפשר לסמן איזשהו וי, וזה מבלי להתייחס כמובן גם למחירים הכלכליים והחברתיים שישראל ספגה, גם למחיר שאנחנו סופגים ונספוג לצערי בהקשר של המעמד שלנו בארצות הברית, אבל לפחות בהקשר הגרעיני אנחנו כנראה נדע בתוך פרק זמן קצר מה השגנו ומה לא השגנו בעניין.
- [25:05]
דוקטור רז צים, תודה. בשמחה. זה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום, הפודקאסט היומי. העורך שלנו הוא רום עתיק, תקריב והפקה דניאל שחר, שירה הראל, הילה פזד, מתן זמיר ועדי חצרוני.
- [25:26]
על הסאונד יאיר בשן, הפתיחה שלנו, אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
- [25:55]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [26:05]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.