Loading summary
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום שני, שישה באפריל, ואנחנו אחד ביום. מבית N12.
אני אלעד ציפחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין, טוב יותר מה קורה סביבנו סיפור אחד ביום בכל יום.
זו הייתה תקופה אחרת, לא ירו אז על ישראל טילים מאיראן, לא הייתה חזית פעילה בצפון, בלבנון, לא היה 7 באוקטובר. כשאיתמר בן גביר מונה הקסר לביטחון לאומי המציאות הייתה שונה לחלוטין, אבל בהקשר הזה של המינוי שלו לתפקיד, דבר אחד נשאר בדיוק כמו שהיה, שופטי בג"ץ נדרשים להחליט אם בן גביר יכול להמשיך לכהן כשר.
בעוד תשעה ימים ייערך דיון בהרכב מורחב בבג"ץ, תשעה שופטים יתבקשו להחליט אם איתמר בן גביר צריך להיות מודח מהתפקיד שלו. זה דיון שכבר היה אמור להתנהל, אבל נדחה לבקשת ראש הממשלה בגלל המלחמה שמתארכת. יש מי שמתחו ביקורת על מערכת המשפט, על הייעוץ המשפטי, שהם בכלל מרשים לעצמם לעסוק בסוגיה כזו בזמן מלחמה. מהצד השני יש את מי שטוען שזו סוגיה מאוד דחופה, שככל שעובר הזמן נהיה קשה יותר להפריד בין השר לבין המשטרה ולבין השוטרים שתחת הסמכות שלו. יש כאן בסיפור הזה ויכוח על הפוליטיקה הישראלית, על המשטרה בישראל, על הגבולות של מערכת המשפט הישראלית, ויש תגובה אחת שקיבלנו מאנשיו של בן גביר שהצליחה להפתיע אותנו.
או אתם יודעים מה, אולי בשלב הזה של הסיפור, אחרי כל הוויכוחים בין הצדדים, אנחנו כבר לא באמת צריכים להיות מופתעים מכלום.
אז הפעם, בעזרת כתבנו יוסי מזרחי ודוקטור עידו באום, מרצה בכיר למשפטים במכללה למינהל והפרשן המשפטי של דה מרקר, אנחנו עם השאלה ששופטי בג"ץ יצטרכו להכריע בה ממש בקרוב. אם איתמר בן גביר יכול להמשיך לכהן כשר הממונה על המשטרה?
דוקטור עידו באום, שלום. שלום אלעד. אנחנו מדברים על עתירה נגד המינוי של בן גביר לשר לביטחון לאומי, אבל אתה יודע מה, אולי שווה שאני אדייק את עצמי, כי אנחנו מדברים על העתירה הנוכחית. הניסיון לטעון בפני בג"ץ שבן גביר לא יכול למלא את התפקיד, התחיל ממש מהרגע שהוא מונה. נכון, עם המינוי שלו הוגש הסבב הראשון של עתירות נגד המינוי, אז הסבב הזה התמקד בעבר הפלילי, בעיקר בעבר הפלילי של איתמר בן גביר, שיש לו שורה של חקירות וגם שורה של הרשאות, נדמה לי שמונה הרשאות לפחות בצעירותו יחסית על עבירות של מחאה, הסתה מהמשפחה הזו, עבר הרבה מאוד זמן, והעתירות האלה, אחרי לא מעט התלבטויות בבג"ץ, העתירות האלה נדחו, ובסיבוב הזה בן גביר ניצח.
עשיתי טעויות. עשיתי כל כך הרבה שנים. התחלתי להיות חבר כנסת, וכן, התעדנתי עוד יותר, צריך ללמד את האמת. זה מגיע לשיא העדינות, או שיש עוד כברת דרך לעשות? אני מקווה שלא יותר מדי, זה כבר מתחיל להפחיד, אחרי זה אני לא אוכל לחזור הביתה.
הסיבוב השני היה למעשה בערך באפריל לפני שנה, אחרי שבן גביר התפטר מהממשלה על רקע עסקת החטופים ורצה לחזור. ואז באו ואמרו, תראו, זה כבר לא סיפור רק של שר עם רקורד פלילי, אלא מדובר בשר שאנחנו כבר יודעים מהקדנציה הראשונה שלו שהוא עושה פעולות לפוליטיזציה של המשטרה, שהוא מפר את קו הגבול בין התנהלות מיניסטריאלית, ממלכתית לבין התערבות בממשלה, כל מיני טענות מהסוג הזה, ולכן אי אפשר למנות אותו. ובעניין הזה ההפתעה הגדולה הייתה של היועצת המשפטית לממשלה, שמצד אחד אמרה יש כאן בעייתיות מאוד מאוד קשה, ומצד שני הגיעה להסכם, כתבה ממש מסמך הבנות עם השר בן גביר, שמסמך ההבנות היה חתום, השר חתם עליו, ולמעשה גם הממשלה נתנה לו גושפנקה, והמסמך הזה קבע איך בן גביר אמור להתנהג. שמה היה בו? הייתה בו ממש רשימה של פעולות שהוא לא התערב בקביעת מדיניות בנושא מחאות שהוא לא ייתן הוראות אופרטיביות לשוטרים שהוא לא התערב במינויים מתחת לדרגת ניצב אלא אם יש באמת הנמקה מאוד משמעותית וגם זה לא בתחומים של קידומים באגף החקירות והמודיעין שהוא לא התעסק בנושאי חופש ביטוי בלי תיאום והיוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה על כל הדברים האלה בן גביר חתם, וברגע שהוא חתם היועצת המשפטית הגישה את המסמך הזה, הוא גלוי, כל אחד יכול למצוא אותו באינטרנט, ואז בג"ץ אמר, טוב, אם השר התחייב להתנהג בצורה הממלכתית הזו, אז בג"ץ נותן לו את הגושפנקה לחזור למשרד לביטחון לאומי, ועכשיו אנחנו בסיבוב שלישי, למעשה אחרי שהיועצת אומרת שהשר הפר את כל, או חלק ניכר מההתחייבויות האלה.
איך תסביר לי באיזה אופן הוא הפר את ההתחייבויות האלה? למשל, מקים יחידה בתחום של חופש הביטוי שהוא לא אמור להתערב והוא מקים יחידת הסתות שהוקמה בוודאי ללא התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה, לא ברור מי במשטרה טיפל בדבר הזה, זה לא אמור להיות באחריות של בן גביר. הוא מנסה לכתיב מדיניות בתחומי המחאה. אסור לו לתת הוראות אופרטיביות לשוטרים, אז הוא מצטרף לפעולות מעצר. נמצאים בעיר לוד בפעילות מצוינת של משטרת ישראל.
אין מי שיסית נגד המדינה והמשטרה תוותר לו. נגמרו הימים פעם, לפני המשמרת שלי היו דברים כאלה, היום המשטרה מאוד מאוד נחושה, פועלת בצורה ברורה. מי שמסית, רואה דברים, עוצרים, נכנסים אליו לבית. תדמיין את האירוע הזה, שקבוצה של שוטרים הולכת לבצע מעצר ומי שהולך איתה זה... השר, השר עצמו, זאת אומרת ברור מי האיש הכי בכיר באירוע וברור גם שהוא מעוניין במעצרים מהסוג הזה ושקצינים שרוצים להתקדם כדאי שהם יעשו בדיוק את המעצרים שהשר מתעניין בהם והוא כמובן מפיץ את זה ברשתות החברתיות.
אירוע מאוד מאוד דרמטי שסותר את ההתחייבויות של השר זה הנושא של קידום של קצינות, זה יוצא שתי קצינות במקרה, אבל הבולטת ביותר היא רב פקד רינת סבן. קצינת חקירות שהייתה מעורבת בתיקי נתניהו בזמנו והלכה לקורס קצינים, הייתה אמורה לקבל דרגת סגן ניצב ולהתקדם, כל חבריה בקורס הזה קודמו, אבל השר לא חתם על המינוי שלה, סירב לחתום על המינוי שלה, זאת אומרת, זו התנהגות שמשדרת לכל הקצינים במשטרה, אתם רוצים להתקדם? תעשו מה שהשר רוצה, זו פוליטיזציה מאוד מאוד חמורה. זאת אומרת, הוא הפר את ההתחייבות שלו לבג"ץ, וזו גישה שגם שופטים שמרנים, מעט מהם מחזיקים בה, ויכול להיות שהם יבואו ויגידו לא לראש הממשלה, אלא לבן גביר, אתה בכלל לא יכול לבוא בפנינו ולטעון שאתה יכול להמשיך לכהן כשר, כי אתה הבטחת להתנהג בצורה מסוימת והפרת את ההבטחות לנו, לבג"ץ, ודבר כזה אדם לא יכול לעשות. עכשיו, בהתחלה שלושה שופטים דנו בעתירה, הוחלט להרחיב את ההרכב לחמישה, ועכשיו בג"ץ ישב וידון בהרכב של...
תשעה שופטים. נכון. מה זה מלמד אותנו? כי בסוף, אתה יודע, יש מחסור של שופטים בעליון, לא מובן מאליו שעל עתירה אחת, חשובה ככל שתהיה, ישבו תשעה. אני חושב שבעיקר מלמד שהסוגיה על הפרק היא סוגיה מאוד מאוד דרמטית, הטענות מאוד מאוד דרמטיות, התערבות בשיקול דעת של הממשלה בסוגיה כל כך פוליטית ורגישה, זה אומר שבג״ץ רוצה...
לבוא בהרכב הכי רחב, הכי פוליפוני. פה זה משטרה, זה הזכויות הבסיסיות, זכויות האדם הבסיסיות של אנשים, החופש האינדיבידואלי הכי הכי רגיש, זה נושא שבג"ץ מאוד רגיש אליו, ולכן השאלה היא, כאשר שר מפר, בעצם מוביל להפרת זכויות אדם בדברים הכי רגישים, האם סביר שראש ממשלה ישאיר אותו בתפקידו? ועדיין, למרות ההתחייבות שלו, למרות החתימה, בן גביר אומר שהוא צריך את הסמכות, כי הוא השר הממונה על המשטרה וזו מהות התפקיד שלו, לא להיות חותמת גומי, אלא לשנות ולהשפיע על הארגון לפי האידיאולוגיה שלו. הוא אמר את זה לא פעם בעבר, הוא אמר את זה כשהוא דיבר באופן ישיר על היועצת המשפטית לממשלה שעכשיו הצטרפה לצד של העותרים, הוא אמר את זה גם ממש לפני כמה שבועות בכנס של בשבע. היא אומרת בן גביר ממנה מינויים במשטרה, היא צודקת.
היא צודקת, מה, אני עציץ? אני, תפקידי למנות מינויים במשטרה. היא כותבת, השר שינה את המדיניות בהר הבית. למה מי ישנה את המדיניות? היא תשנה את המדיניות, זה תפקיד שלי.
אני השר, בשביל זה נבחרתי, אני לא עציץ. היא שונאת אותי כי אני עושה את מה שאני אומר. וזה גם מתחבר לתגובה של עורך הדין דוד פטר, שמייצג את בן גביר בהליך. הוא טען שהדחה של שר מכהן באופן הזה תייצר תקדים מסוכן, חריג שלא קיים בדמוקרטיות מוכרות, אנחנו דיברנו עם אנשיו של בן גביר, הם אמרו לנו, רק העם שבחר את השר יוכל לפטר אותו, וככה זה עובד בדמוקרטיה. השר הזה, השר בן גביר, מלכתחילה חושב שמוטת ההתערבות שלו, הסמכות שלו להתערב במשטרה הרבה יותר גבוהה ממה שהיועצת המשפטית חושבת, והוא עושה את זה ופועל בזה, ואפילו לא כל כך מסתיר את זה, כי הוא חושב שזה מה ש...
מה שמותר לו. עכשיו, הוא גם כופר בהתחייבויות וביכולת של היועצת לאכוף את ההתחייבויות, כי הוא כידוע כופר בזה שהיועצת המשפטית לממשלה מכהנת באופן חוקי. אז להערכתי הטענה שלהם, והם עוד לא השביעו טענה בנושא הפרת ההתחייבויות עצמה, להערכתי הטענה הזאת תהיה שמדובר בהתחייבויות במישור הפוליטי, שאי אפשר לאכוף אותן, שזה לא צריך להיות שיקול, ובכל מקרה, אפילו אם השר הפר התחייבויות שלו בהסכם כזה, יורה לראש ממשלה להדיח את השר כי זה סמכות של ראש הממשלה ולטענות שהן לא טריוויאליות בכלל כי השאלה גם אם שר הפר הבטחות שהוא הבטיח ליועצת המשפטית לממשלה האם זה מקנה לבג"ץ סמכות להדיח אותו אין לנו תשובה בשאלה הזאת אלה שאלות שאין להם תקדים אם היה להם תקדים לא היה צריך תשעה שופטים כדי לדון בהם איפה הנתירה הזו עומדת עכשיו מה בעצם אמור לקרות בשלב הזה זה עומד בזה שהדיון קבוע ל-15 באפריל, ואנחנו נשמע את הטענות של העותרים ושל הממשלה, ואז השופטים יצטרכו להחליט גם החלטות ביניים, כלומר למשל, האם נותנים לשר הוראות כבר עכשיו מה מותר לו ומה אסור לו לעשות? יכול להיות שבג"ץ ייתן לו צו שאומר למשל, אתה לא חותם יותר על, הוא לא מתעסק יותר במינויים של קצינים, או בנושא הפגנות ומחאות, או אסור לך, מה שבן גביר עושה, אסור לך לדבר ישירות עם ניצבים במשטרה. זה בתקופת הביניים, כי אם לא ייתנו הוראות כאלה, כמובן בן גביר ימשיך לעשות את מעשיו, ואנחנו נחכה לפסק דין סופי, וזה יכול לקחת anytime בין שבועות לחודשים, אולי אפילו אחרי הבחירות.
אז זהו, לקבל החלטה כזאת. בהרכב של תשעה שופטים, עם טיעונים מורכבים שצריך להתחשב בהם לשני הצדדים, כשכל הזמן על הכף מונחת השאלה אם להדיח שר מכהן. זה מסובך, זה לוקח זמן. אלא שלשופטים יש בארגז הכלים עוד מנגנון, עוד כלי שהם יכולים להשתמש בו באופן מיידי. ולפי טענות שנשמעות גם מצד העותרים וגם מצד מקורות במשטרה בדיווחים בתקשורת, השר בן גביר כבר נערך לתרחיש שבו השופטים יעשו בדיוק את זה.
אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? הבעסה! אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
אבא יעשה, אבא יעשה. אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. בעוד תשעה ימים שופטי בג"ץ יתכנסו לדון בעתירות שהגישו ארגונים אזרחיים בגיבוי של היועצת המשפטית לממשלה נגד המשך הכהונה של איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי. הטענה היא שבן גביר מתערב באופן לא ראוי בעבודה של המשטרה ומשלב אידיאולוגיה פוליטית במדיניות של המשטרה ובמינויים. לא משנה איזו החלטה תתקבל בבג"ץ, אפשר להעריך שזה ייקח זמן.
אז תיאורטית השופטים יכולים להוציא צווי ביניים, צווים שימנעו מבן גביר למשל כבר עכשיו לעסוק במינויים במשטרה עד שתתקבל ההחלטה בעניינו. יש את מי שטוען שבן גביר התחיל להתכונן לאפשרות הזו ועושה כבר כמה צעדים מהצד שלו. שלום המבקר יוסי מזרחי כתב עין אהלן אלעד. תראה, השר בן גביר אומר שהוא מעורב במינויים במשטרה, אבל הוא אומר, אין שיקול לא ענייני מצידו. אני את המינויים במשטרה עושה רק בקריטריון אחד, מקצוענות, נחישות, ריבונות, משילות, מקצועיות, ולא תיכנס, ולא ייכנס שום שיקול אחר, שום שיקול ז...
זה ספציפית קטע מיולי 2025, אבל זו בעצם טענה שנשמעה מבן גביר ועל בן גביר מההתחלה. אם אמרנו שהיו טענות נגד המינוי שלו, אז אחרי שהמינוי אושר והוא נכנס לתפקיד, הטענה המרכזית נגד בן גביר הייתה שהוא מבצע את התפקיד שלו באופן לא ראוי, כי הוא לכאורה מנסה להשתלט על המשטרה. זה התחיל כבר בהתחלה כאשר הוא ביקש לשנות את פקודת המשטרה ולהרחיב את הסמכויות שלו כמה שיותר, לשמש כסוג של מפכ"ל על. בשלב מסוים בן גביר ירד וגם המערכת המשפטית הורידה אותו מרוב הדרישות שלו אבל מה שקרה התנהלה מערכת מקבילה בשטח ששם זה עולם אחר כביכול המינויים הם של המפכ"ל של בכירי המשטרה בפועל בן גביר מנהל משא ומתן כמעט על כל דרגה על כל תפקיד שיש מה שבמיוחד בעיניו נתפס כמשמעותי דהיינו מפקד מחוז שי, הוא שם שם מקוריו שלו, ראש ימ"ר שי, גם כן נזכיר יהודה ושומרון, הם רוצים לעזור או לסייע לפחות לחלק מהבוחרים שלו שם, והוא מסמן את הנקודות ונלחם עליהם, ובמקומות שאין לו ברירה, שהמפכ"ל דורש דברים אחרים, עושים סוג של עסקאות, אתה תמנה את התת-ניצב הזה שאתה רוצה, בתמורה, תן לי את התת-ניצב ההוא שאני ביקשתי. זהו, בסוף אנחנו מדברים על בן גביר ועל התערבות במינויים.
מי שאמור להיות אחראי על מינויים במשטרה, אלו אנשי המשטרה, בראשם כמובן המפכ"ל. בשורה התחתונה, מי שמציע מועמדים ומעלה אותם, את האפשרות שלהם להיבחר לתפקידים שונים, הם קציני המשטרה. כל אחד באגף, במחלקה או במחוז שתחת סמכותו, זה עולה לדרגה גבוהה יותר. ושם דנים בספק, בסגל פיקוד הבכיר של המשטרה, האם הקצין ראוי או לא ראוי. בן גביר אמור כשר לחתום על כל מינוי מדרגת סגן ניצב ומעלה.
עד עכשיו, במשך עשרות שנים, המשמעות של החתימה הייתה למעשה חותמת גומי, כי שר לא אמור להיכנס לדרגות כל כך נמוכות, כל כך לא משמעותיות בראייה כוללת של המערכת. והוא בדרך כלל חותם וסומך על שיקול הדעת של המפכ"ל ושל הניצבים בארגון. אצל בן גביר, העניין הזה נמחק לגמרי. כל חתימה שלו על כל דרגת סגן ניצב הוא בודק, הוא מזמין אנשים אליו ללשכה, הוא מזמין אנשים אליו לכנסת, אנשים זה קציני משטרה שבאים ממדים כדי לתת הסברים ולהגיד לשר למה הם ראויים לתפקיד מסוים. שלפעמים זה לא בכיר, זה יכול להיות בחור בן או בחורה בת 35 בדרגת רב פקד ניצר שהיא מבינה אצלה בראש שהנה השר צריך לאשר אותי, אני צריכה למצוא חן בעיניו, אני צריכה להביע דעות שמזוהות עם עולמו הפשיסטי ואז אקבל דרגה.
ועכשיו אנחנו לקראת דיון בעתירה שעוסקת בין היתר בהתערבות של בן גביר במינויים במשטרה והעותרים טוענים, יש גם מקורות מהמשטרה שצוטטו בדיווחים בתקשורת בימים האחרונים. הם טוענים שבן גביר מקדם עכשיו מינויים באופן דחוף, מהיר, הכל כדי להקדים מצב שבג"ץ יורה עליו לא לעשות את זה. זה יותר מחששות, כן. בן גביר כבר הציב מספר מועמדים משלו לתפקידים שונים. בוא קודם נדבר על התפקידים ברשותך, אלעד, ואז נבין איך הוא רוצה לשלוט על הארגון.
אנחנו מדברים על ארבעה תפקידים מרכזיים. ראש חטיבת החקירות, ראש חטיבת התביעות, היועץ המשפטי של המשטרה. וראש אגף משפטי חדש שמוקם בימים אלו, סוג של יצירה של בן גביר. למה זה קורה? מה שעשה בן גביר בשנים האחרונות, הוא העביר מסר לכלל המערכת.
אני הבוס, תתחשבו בי, תדעו מה דעותיי, איפה להפעיל כוח, איפה לא, מה מותר לעשות נגד חרדים ומתנחלים ומה מותר לעשות או כמה שיותר קשה נגד מפגינים בבימה או בחיפה. וזה המסר עבר, אתה רואה שוטרי מג"ב ושוטרות מג"ב צעירים מאוד בגילאי 18-21 פשוט משתוללים עם אלימות פראית נגד מפגינים ואתה מבין את רוח השר שמחלחלת למטה, זה צד אחד. כעת הוא מסימן את הפנים של הארגון, את נקרא לזה מערכת העצבים של הארגון, שזה העולם המשפטי והוא מנסה להשתלט עליו. ראש חטיבת החקירות הוא גוף בתוך אגף החקירות של ניצב בועז בלט. אם אתה שם שם אחד ממקורביך, הוא זה שקובע איפה פותחים בחקירה, נגד מי פותחים בחקירה, האם לפתוח בחקירה נגד פוליטיקאי, האם לפתוח בחקירה נגד עיתונאי, האם לפתוח בחקירה בענייני הסתה, הסתה לגזענות וכו'.
שכרגע היא מאוד מוגבלת באישור פרקליט המדינה ועוד, הוא רוצה לשלוט על זה. נושא נוסף, ראש חטיבת התביעות, זה התפקיד. 90% מהתביעות במדינת ישראל מתנהלות על ידי מחלקת התביעות של המשטרה. ברגע שאתה שולט שם, אתה מחליט נגד מי להגיש כתבי אישום ומי לא. והסדר הפוליטי שלו והאידיאולוגי של בן גביר...
יחלחל לשם. לתפקיד היועץ המשפטי של המשטרה מייעדים ככל הנראה את היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר, כך לפי דיווח בעיתון הארץ, שם כבר יש קרבה לבן גביר ולקובי יעקובי שמנהל את הארגון, אבל הנה כך דוגמה, בין היתר מעלה בן גביר את היועץ שלו, קוראים לו דוד בבלי, כמועמד לתפקיד היועץ המשפטי למשטרה. קודם כל הוא לא שוטר, הוא בא מבחוץ. שתיים הוא עורך דין, בסך הכל שש שנים זה הכל, הוא רוצה שהאיש הזה יהיה היועץ המשפטי של המשטרה, אדם ששירת בצבא חצי שנה בלבד ואדם שמואשם עכשיו על ידי הנציבות בהתנהלות לא ראויה וקללות כלפי חברות כנסת ועוד, גם חשוד בפרשת כלי הירייה של בן גביר וחלוקת הרישיונות, זה נותן לך דוגמה לא רעה בכלל עד כמה קיצוני בן גביר, דעותיו, אנשיו והוא לא בוחל בשום אמצעי. תראה, אנחנו פנינו לאנשים של השר בן גביר, אנחנו ביקשנו תגובה לגבי הטענה הספציפית הזו על מינויים שנעשים עכשיו.
אמרו לנו שם שאין צורך בתגובה שתסתור את הטענה, ואני מצטט, השר מינה 800 קצינים, הוא שינה את פני המשטרה, הוא גאה בזה, ובדיוק בשביל זה הוא נבחר. אז תגיד, יוסי, איפה כרגע הדברים עומדים? המינויים האלה של השר בן גביר ששמענו שהוא מאוד גאה בהם, הם יוצאים לדרך? זהו, אז קודם כל ניסיונות יש כרגע, יש פסח ויש עיכובים קצת, אז ספק אם הוא יצליח למנות את כל האנשים שהוא רוצה ויכול להיות שגם על זה, אם ימנה את אנשיו, גם על זה יוגש בג"ץ. הבהילות שלו עומדת מסיבה אחת, להגיע לפני ה-15 לאפריל, לפני האפשרות לצווים נגדו עם המינויים שלו בפנים ואז הוא יוכל לשלוט על המשטרה גם מרחוק ואפילו בהמשך אם הוא יורחק מהמשטרה או שיעבור מהתפקיד בעקבות הבחירות תהיה לו איזו השפעה רחבה על מה שקורה בתוך המשטרה ועל הרקע הזה אנחנו צריכים להגיד שלבן גביר יש כמה כישלונות משפטיים שמתחילים לצמצם את כוחו זה התחיל עם פרשת רינת סבן, רב פקד במשטרה, שהוא לא רצה פשוט לחתום על המינוי שלה ותקע אותה במשך שנה שלמה כרב פקד ולא כסגן ניצב.
למה? כי היא פשוט צפויה להיות עוזרת של ראש אח"מ, אגף החקירות המשטרתי, והוא לא מוכן לעזור לבועז בלט, הוא רוצה להשפיע, ללחוץ עליו, ולכן הוא לא אישר לה את הדרגה. בסופו של דבר בג"ץ קובע, אם אתה לא תיתן דרגה... אנחנו נורה למפכ"ל לתת דרגה וזה מה שקרה, יש קצינה נוספת, רותי האוסליך, בדרך לתביעה נוספת ודי דומה, גם היא תקבל את הדרגה. זה מעביר מסר לשוטרים שבן גביר יכול להשתולל ולהבטיח ולנפח את עצמו ומעמדו, אבל בסופו של דבר הוא לא שולט על הכל והוא לא באמת רוצה את טובת השוטרים.
הוא רוצה את טובתו. ובסוף, אתה יודע, אנחנו רואים את הנתונים. בנתונים של שנת 2025, של חלקה לפחות, זינוק של 45% בעבירות מין, זינוק של 18% במקרי רצח וניסיונות רצח. המשטרה היא גוף כל כך חשוב לנו, לאזרחים. ובין אם אתה תומך של בן גביר או מתנגד לבן גביר, אני חושב שזה צריך להדאיג את כולם שכל העיסוק סביב הגוף הזה, מלווה במתח, במתח בין השר הממונה לבין מערכת המשפט.
תראה, זה מתח שטוב לבן גביר. א', ברמה האידיאולוגית הוא משדר, תראו, מערכת המשפט נגדי, אוקיי? וזה חלק ממערכת רחבה יותר נגד בג"ץ, ייעוץ משפטי מנתניהו ומטה, שמנסים לנפח את המלחמה הזאת, להקצין אותה כמה שיותר כדי לצבור נקודות פוליטיות. אבל בפנים הוא עדיין עושה כבשלו והסיפור הזה הוא הרבה יותר רחב מהמינויים הנקודתיים שלו, מאבק עקרוני על גבולות הכוח בין הדרג הפוליטי לבין מערכת אכיפת החוק והשאלה היא לא רק מי יאייש את התפקידים האלו, אלא האם המשטרה שלנו תישאר גוף מקצועי עצמאי או שתהפוך להיות מערכת שנתונה להשפעה פוליטית ישירה ואז למעשה אתה תראה את הקריסה הסופית של המשטרה. איזה מין אדם ילך להתלונן במשטרה על כך שפעיל ימין מקורב לבן גביר או חבר מרכז ליכוד תקף אותו, גנב לו או לא יודע מה עשה לו בידיעה שהמערכת לא תעשה שום דבר בעניין?
יוסי מזרחי, תודה. תודה, אלעד. ותודה לדוקטור רידו באום.
וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי. העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה דניאל שחר, מתן זמיר, שירה הראל, הילה פז ועדי חצרוני. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו. אני אלעד סבחיוף, אנחנו נהיה כאן שוב ביום חמישי.
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
אבא יעשה! אבא יעשה! מתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
N12 | מנחה: אלעד שמחיוף | תאריך: 6.4.2026
הפרק עוסק בסוגיה המשפטית-פוליטית הבוערת: האם על בג"ץ להדיח את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו. בעזרת ד"ר עידו באום (משפטן, פרשן משפטי של דה מרקר) ויוסי מזרחי (כתב המשטרה), מנותחים העימות בין בן גביר למערכת המשפט, סוגיות ההתערבות במשטרה, והמשמעויות האזרחיות והדמוקרטיות של פסיקת בג"ץ בנושא.
הפרק מתאר את האירוע המשפטי המרכזי שיקבע האם ניתן להדיח שר מכהן בשל הפרת הסכמות עם בג"ץ, ואת המאבק על דמותה של המשטרה הישראלית – גוף מקצועי ועצמאי או שלוחה פוליטית. הוויכוח איננו רק משפטי-פרטי כי אם קרב מפתח על גבולות הדמוקרטיה והמערכת הממלכתית במדינה.