השב״כ של זיני

Summary

סיכום פרק – "השב״כ של זיני"

פודקאסט: אחד ביום | N12
מארח: אלעד שמחיוף
אורח מרכזי: דני הכט
תאריך: 23 באפריל, 2026

---

הקדמה – עידן חדש בשב״כ

בין אם בעבר ראשי שב״כ היו דמויות אלמוניות ומסתוריות, היום שמו של ראש השירות, דוד זיני, ידוע לכל - ואין כמעט פריט פרטי שלא פורסם עליו ברבים. פרק זה עוסק בבחירתו המסעירה, במדיניותו בששת החודשים הראשונים לכהונתו ובסערות הרבות שמלוות אותו ואת הארגון. מתוך שיחות עם בכירים בשב״כ בעבר ובהווה, מנסים להבין: מה נתניהו חיפש בזיני, איך הניהול שלו משנה את השב״כ, ומדוע במערכת הביטחון גוברת הדאגה.

---

עיקרי דיון ותובנות

רקע למינוי ומתיחות סביבו

[02:40 - 06:59]

• ההתפטרות של רונן בר לאחר כישלון ב-7 באוקטובר 2023, ותחושת הצורך ברפורמה וב"מישהו עם רוח חדשה".
• דוד זיני – אלוף בצה"ל, חסר ניסיון מודיעיני ישיר, לא דובר ערבית או אנגלית ברמת שותף לארגון ביון – והתנגדות שהושמעה למינוי בשל תחושת קרבה פוליטית לנתניהו וחוסר התאמה.
• "הקשר לנתניהו נראה יותר חשוב מהקרדנציות המקצועיות של זיני." (שמחה יופה, 06:12)
• זיני הצטייר בעיניי מתנגדים כאיש שיעשה את דברו של נתניהו, בפרט לאחר שנבחר למרות קמפיין פומבי ועתירות לבג"ץ.

שינויים מבניים ורוח המפקד

[09:11 - 11:38]

• זיני מוביל שינויים מהותיים ברוח ובתפיסה הארגונית:
  • שינוי מושגים – כל המנהלים והעובדים הופכים ל"מפקדים ופקודים", אימוץ שפה ומבנה צבאי.
  • "אם דוד זיני אומר מהיום אין בשב״כ מנהל ועובד, יש מפקד ופקוד – יש לזה משמעות מעבר לאירוע הנקודתי" (דני הכט, 10:01).
• ביקורת מבכירים כי הכנסת היררכיה צבאית חונקת ביקורת וחשיבה ביקורתית, שהיתה תמיד רבה בשב״כ.
• "זה ארגון אזרחי-ביטחוני, זה לא ארגון צבאי... זה פשוט יכול לפגוע ממש בתפקוד." (דני הכט, 11:22)

סוגיית חוות דעת משפטיות והקשר לפוליטיקה

[12:58 - 17:12]

• מקרה טלי גוטליב: זיני, לפי תחקיר הארץ, מעכב הליך פלילי נגד חברת הכנסת, תוך השתהות על תעודת החיסיון המקצועית – מה שנתפס כהיענות ללחצים פוליטיים מצד שר הביטחון.
• שינוי חוות דעת שב"כ בבקשה לאפשר לנתניהו לדחות את עדותו במשפט מסיבות ביטחוניות, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי של השירות.
• "החשש הוא שזיני עושה את דברו של ראש הממשלה, מתייצב לצד המלך ולא לצד הממלכה." (דני הכט, 17:12)

טיפול בטרור יהודי – שינוי גישה מטריד

[17:39 - 19:40]

• בתפיסתו של זיני: אין "טרור יהודי", אלא "אירועי חיכוך" – שינוי העלול להביא להמעיט בחומרת התופעה ולהרפות את האכיפה.
• "כשמכנים טרור כאירועי חיכוך, יש מי שמפנים את זה ופשוט לא עובד מספיק קשה." (דני הכט, 18:09)
• קשרים משפחתיים המדאיגים את אנשי החטיבה היהודית: בנו של זיני היה מעורב בפעילות תג מחיר, גיסו – בן של רב המזוהה עם 'נוער הגבעות'.

מינויים שנויים במחלוקת

[19:40 - 21:41]

• מינוי "נון" לסגן ראש השב"כ – קידום חסר תקדים של מי שפרש מהארגון שמונה שנים קודם וללא ניסיון כראש אגף.
• ביקורת חריפה בתוך השב"כ, תחושת מינויים פוליטיים: "האינטראקציה עם ראש הממשלה הייתה גבוהה... אם אתה בוחן את זה מקצועית, כנראה שזה לא מה שצריך היה לקרות." (דני הכט, 20:46)

שינוי תפקיד השב״כ – מבצעי או אזרחי?

[21:41 - 23:41]

• זיני שוקל לאשר לשב"כ לעסוק בטיפול בפשיעה במגזר הערבי, בהתאם ליוזמות השר בן גביר – בניגוד לעמדה המסורתית בארגון.
• התרעה מגרירת הכנסת שב״כ לעיסוק באזרחים ישראלים, ולא רק בארגוני טרור.

"יום אחד אתה עוקב אחרי פושע במגזר הערבי, מחר אחרי אזרח יהודי – איפה הגבול?" (אילן שגב, 22:33)

סערות סביב דימוי ותרבות ארגונית

[24:30 - 27:12]

• נהלי דת וזהות: זיני שולח פרשת שבוע לראשי האגפים, שומר מסך ארגוני מוחלף בתמונת הר הבית (לכאורה בטעות טכנית) – ותחושת דאגה בקרב עובדים.
• מכתב מאשתו של זיני לנשות אנשי השירות – הודר מכוונתו את הנשים העובדות בארגון, ונתפס כמסמן הדרה מתמשכת של נשים.
• בולט במיוחד: זיני לא לוחץ ידיים לנשות שב"כ, ומסריו מחזקים תחושת שונות ואי-שוויון מגדרי.

---

ציטוטים מרכזיים ומרגעים זכורים (עם חותמות זמנים)

• "יש תחושה שהמינוי של זיני מגיע כדי שיהיה נוח לראש הממשלה." (דני הכט, 05:29)
• "אם דוד זיני אומר... מהיום אין יותר בשב"כ מנהל ועובד, יש מפקד ופקוד – יש לזה משמעות." (דני הכט, 10:01)
• "זה פשוט יכול לפגוע ממש בתפקוד." (11:22)
• "החשש הוא שזיני עושה את דברו של ראש הממשלה, מתייצב לצד המלך ולא לצד הממלכה, זה החשש הגדול." (דני הכט, 17:12)
• "אנשים מבינים את רוח המפקד, זה בדיוק העניין, למילים יש כוח." (18:09)
• "מה מתחיל במאבק של השב"כ נגד ארגוני פשיעה, עלול בסוף להגיע למעורבות נגד אזרחים מהשורה." (דני הכט מדבר עם אילן שגב, 23:41)

---

סיכום ומבט לעתיד

הפרק מתאר ארגון סוער – לפניו ועד היום – ומציג קשת של תרעומות, דאגות וחששות: האם השב״כ עובר פוליטיזציה? האם הרוח הצבאית מתאימה לתרבות הארגונית הזו? ומה המשמעות של שינוי הגדרות ונהלים בשירות רגיש כל כך?
לסיכום, לדברי דני הכט:

"דבר אחד אבל כן אפשר לומר בוודאות – השב״כ לא מתנהל כרגע בשקט תעשייתי. אנשים שחששו, היום אומרים שהחשש התממש וביתר שאת. אפשר להבין – חצי שנה בתפקיד, אולי יש מקום לגרייס, אבל הכיוון מטריד מאוד." (28:31)

---

נקודות ציון עיקריות

• רקע למינוי ורעש ראשוני – [02:40–08:17]
• שינויים ארגוניים וגישה פיקודית – [09:11–11:38]
• סוגיות משפטיות (גוטליב, נתניהו והחיסיון) – [12:58–17:12]
• גישה לטרור יהודי ורוח המפקד – [17:39–19:40]
• מינויים ויוזמות חדשות – [19:40–21:41]
• שב“כ במרחב הפשיעה האזרחית – [21:41–23:41]
• דימויים וזהות ארגונית – [24:30–27:12]
• סיכום ותחזית – [28:31–29:14]

---

הפרק ממחיש בגוון פתוח אך מדאיג: השב"כ בזעזוע זהותי, מקצועי וערכי – והתחושות בציבור ובארגון אינן מרגיעות.

Transcript

[A]

בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.

אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום חמישי, 23 באפריל, ואנחנו אחד ביום, מבית N12. אני אלעד שמחה יופה, אנחנו כאן כדי להבין, טוב יותר, מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

במשך הרבה שנים, אם הכרנו את מי שעמד בראש, הכרנו אותו בתור אות. לפעמים היו מצמידים לו איזה כינוי, היו עיתונאים שכתבו על החצוצרן, כשדיברו על יעקב פרי, אבל בגדול הזהות של ראש השב"כ נשמרה בסוד. והקטע הוא שהסוד לא היה רק עניין של ראש השב"כ, ראש השב"כ היה כאן יותר סמל למשהו רחב יותר, כי כל מה שקרה בתוך השב"כ היה אמור להיות סוד. אנחנו, הציבור, לא היינו אמורים לדעת, לא היה רלוונטי שנדע. יותר מזה, הטענה במשך שנים הייתה שמסוכן לנו לדעת.

עמי איילון, שהגיע לשב"כ כדי לשקם את הארגון אחרי רצח רבין, היה הראש הראשון שנחשף בשמו המלא. מערכות עיתונים שסירבו לכנות אותו עין, היו פרסומים בחו"ל, מאבק מול הצנזורה, לא ניכנס לכל הסאגה הזו. הפואנטה היא שהרבה דברים השתנו מימי הסודיות של השב"כ ועד היום. כי היום כל מה שקשור לראש השב"כ הוא ההפך הגמור מסודי. אנחנו יודעים שראש השב"כ הוא דוד זיני, אנחנו יודעים שהוא היה אלוף בצבא, מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים, אנחנו יודעים מי זה אבא שלו, מי זה אח שלו, אנחנו מכירים את אשתו, אנחנו יודעים שהוא אב ל-11 ילדים, שיש לו תואר ראשון בחינוך ותואר שני, בביטחון לאומי ומינהל ציבורי.

אני לא מצאתי בגוגל מה דוד זיני הכי אוהב לאכול, אבל אני מניח שאם הייתי משקיע עוד כמה דקות, היינו מגלים גם את זה.

דוד זיני הפך לשם מוכר עוד לפני שנכנס לתפקיד, רק כשמונה כבר התחילו הסערות סביבו. ועכשיו, חצי שנה אחרי שהתחיל, אנחנו לא רק יודעים הרבה עליו, אנחנו גם יודעים לא מעט על מה שקורה בשב"כ תחת הניהול שלו. בחצי השנה האחרונה נצברו לא מעט שערוריות, לא מעט סערות בשב"כ, ממינויים, חוות דעת, איגרת אחת, שומר מסך שהוחלף, ועוד סיפורים שהופכים את הקדנציה של ראש השב"כ החדש למאוד לא שקטה.

אז הפעם אנחנו עם דני הכט, כתב חדשות סוף השבוע, שדיבר עם בכירים לשעבר ובהווה, ושמע מהם על מה שקורה בשירות הביטחון הכללי. תחת דוד זיני.

שלום דני. שלום וברכה. עוד לפני שנגיע לדוד זיני, בואו נדבר רגע על השב"כ. ונתחיל ברגע שבו ראש השירות הקודם, רונן בר, התפטר. אחרי שנים בהרבה חזיתות, בלילה אחד, בחזית הדרום, נפלו השמיים.

כל המערכות קרסו, גם השב"כ. כשל במתן התראה. כמי שעומד בראש הארגון, לקחתי על כך אחריות, ועכשיו בחרתי להודיע על מימושה ועל החלטתי לסיים את תפקידי כראש שירות הביטחון הכללי. כשראש הממשלה נתניהו חיפש מועמדים לתפקיד, אנחנו בשלב הזה כבר דיברנו על ארגון שונה לחלוטין מזה שהיה כשרודן בר נכנס לתפקיד. טוב, אז השב"כ אחרי כישלון קולוסלי של 7 באוקטובר, שב"כ לקח אחריות, על חלקו בטרגדיה הנוראה, הטרגדיה הלאומית, ואין ספק שנדרש תיקון, זה השב״כ יגיד קודם כל.

הארגון נזקק לתיקון גדול, לרוח חדשה, למישהו מבחוץ שיבוא אולי וינסה לאתגר את אותה קונספציה שכביכול פשטה בכל הארגונים וגם בשירות הביטחון. עם זאת, המינוי של זין היא לווה ברעש תקשורתי רב. זאת אומרת, מהרגע שהשם שלו עלה, גם האופן שבו... ראש הממשלה ראיין אותו בבסיס צאלים במושב האחורי וגם העובדה שראש הממשלה בעצמו לא רצה אותו כמזכירו הצבאי בגלל שראש הממשלה בעצמו טען שהוא משיחי מדי. אז הרבה אנשים חששו מדוד זיני, האמת בלי כל כך להכיר אותו.

בלי להכיר אותו ממש זה נכון, אבל כן הכירו כבר חלק מההתבטאויות שלו ומשם הרושם הזה הגיע, כלומר... בנאום הפרידה של זיני מצה״ל הוא אמר למשל שמשיחיות זו לא מילה גסה. היו דיווחים שבישיבות מטכ״ל במלחמה, הוא התנגד לעסקאות חטופים ואמר שהמלחמה היא מלחמת נצח. אבל בוא נשים רגע את העמדות שלו בצד ועוד נגיע אליהן, כי היו טענות ענייניות שאין לזיני את הידע ואת הניסיון המתאימים כדי לעמוד בראש גוף כמו השב"כ. זיני עצמו בא מהצבא, לא באמת עסק בעולמות המודיעין, לא עבר את השלבים שכביכול נדרשים מראש ארגון ביון בעצם, להכיר קצת יותר דרכי פעולה, הוא לא דובר ערבית למשל, גם אנגלית לא כל כך, כביכול המינוי לא נראה פחות מקצועי ויותר משהו שאמור להיות מישהו שראש הממשלה הוא יעשה יותר כדברו, בניגוד למשל לראשי שב"כ קודמים שנעמדו על הרגליים האחוריות בסוגיות מסוימות ואמרו לראש הממשלה לא.

למשל, חוות הדעת בנוגע לעדות נתניהו בבית המשפט, שרונן בר לא הסכים להזיז אותה או לדחות אותה, או מה שנדב ארגמן סיפר למשל, שנתניהו ביקש ממנו להודיע על גנץ שהוא סחיט בעקבות כך שהאיראנים פרצו לו לטלפון. אז יש איזושהי מין תחושה שהמינוי הזה מגיע כדי שיהיה נוח לראש הממשלה. זאת התחושה. למשל, אגב, ידוע שאחיו של דוד זיני הוא ראש מערך אבטחה של משפחת פאליק, שמקורבת לנתניהו, ושרה נתניהו בעבר גם דחפה אותו לרמטכ"לות. כך שמשם השם זיני התחיל יותר להיות מקושר לנתניהו.

יותר ויותר הקשר לנתניהו נראה יותר חשוב מאשר, איך נאמר, הקרדנציות המקצועיות של זיני. זהו, אז הדברים קשורים כמובן, כי אותם אנשים שטענו שזיני חסר את הניסיון ואת הרקע המקצועי, טענו שהמינוי שלו נועד לשרת את האינטרסים האישיים של נתניהו. השב"כ חקר אז את פרשת קטרגייט, בין היתר. ונתניהו הקפיד לומר כמובן שזה ממש לא נכון, הוא התייחס ליכולות ולאיכויות של זיני, בטח, ב-7 באוקטובר זיני יצא מהבית שלו ברמת הגולן, נסע דרומה למפלסים ונלחם שם במחבלי הנוח'בה. ונתניהו בעיקר הדגיש שזיני התריע חצי שנה לפני 7 באוקטובר על האפשרות שתהיה פלישה קרקעית שתפתיע את ישראל.

אני עוקב אחרי האלוף זיני במשך כל השנים האלה, רק שאני קראתי את הדוח שהוא כתב חצי שנה לפני הטבח. והוא ראה את הדברים נכוחה, הוא הזהיר בדיוק שיש סכנה של פלישה קרקעית שאנחנו נופתע בה. הייתה איזו הערכה של זיני שבאמת מפקד אוגדת עזה הזמין את זיני לבדוק משהו מאוד מאוד נקודתי ומזה הם עשו את לב העניין כאילו זיני הוא אדם שיכול להתריע נגד סכנות כאלה אבל עשו מזה כנראה הרבה יותר ממה שזה, זה היה משהו מאוד מאוד נקודתי ולא איזושהי התרעה אסטרטגית נגד פלישה, הייתה איזו הערכה שהוא נקודתית עשה לבקשת מפקד האוגדה, אבל זה לא שהוא התריע כמו למשל הנגדת ו' ב-8200 שממש התריעה ואמרה שזה הולך לקרות. אז אמרנו, המינוי של זיני היה מלווה בהמון חילופי האשמות, הגיע לבג"ץ, אתה יודע מה, אני אפילו מרשה לעצמי להגיד שהוא היה מלווה בשיח פוליטי, כלומר באיזשהו שלב המינוי של ראש השב"כ הפך לסוג של מבחן כוח לנתניהו, לקואליציה, חלק מהמאבק הגדול יותר בין הממשלה לבין מערכת המשפט. ראש הממשלה הוא שנבחר על ידי העם ולא היועמ"שית, וזכותו ואף חובתו למנות לראש השב"כ את מי שהוא חושב כראוי לשמור על ביטחון ישראל בשעה גורלית זו.

ראשי שב"כ לשעבר, הם התריעו אז נגד המינוי, היו מי שטענו שיש ניסיון לסכל את המינוי, שיש קמפיין נגד זיני כדי לפגוע בראש הממשלה והסוף ידוע, דוד זיני מונה לראש השב"כ בחודש אוקטובר, נכנס לתפקיד לפני חצי שנה אני עומד כאן לפניכם נרגש מגדולת המעמד וחשיבות האירוע נרגש כאדם פרטי, אך ביתר שאת נרגש להיות שליח ציבור של עם ישראל ומדינת ישראל. ובעצם דני, זיני נכנס ללשכה ומיד התחיל בשינויים? תראה, כל ראש שב"כ שנכנס עושה שינויים, שינויים מבניים ומתווה דרך אחרת. זיני לא יימדד על האם הוא סיכל פיגוע אחד או לא הצליח לסכל פיגוע אחד, זה הרבה יותר במאקרו ובמדיניות ורוח המפקד. זאת אומרת...

יש הרבה שינויים שהוא עשה שהם נדמים סמנטיים, אבל את ההשלכות שלהם אנחנו נראה בעוד שנים, כי הוא מתווה דרך מסוימת. זאת אומרת, זה לא מתבטא בסוף במפגע בודד או במרגל איראני שנתפס, זה ב-state of mind ובהשקפת עולם שהוא מנחיל. אני אתן לך דוגמה, למשל, כל מה שקשור למאבק בפשיעה הלאומנית היהודית בשטחים. אם זיני אומר אין טרור יהודי, יש אירועי חיכוך, בחטיבה היהודית יש מי ששומע את זה ומבין את זה, ולפי זה אומר, מפנים, ומבין, אני לא אתייחס לאירועי חיכוך כמו שאני מתייחס לאירועי טרור, זה משהו אחר לגמרי. זאת אומרת, זה לא שזיני בא ואמר, עזבו את החטיבה, תקצצו משאבים, זה לא במובן הזה, זה במובן של רוח המפקד.

ואיך מפנימים אותה העובדים בשירות. עוד דוגמה שנראית כאילו היא סמנטית, אבל יש לה הרבה משמעות, כי למילה יש המון כוח. אם דוד זיני אומר, מהיום אין יותר בשב"כ מנהל ועובד, יש מפקד ופקוד, יש לזה משמעות מעבר לאירוע הנקודתי. השינוי הזה כבר מופיע בטפסים כמו הערכת עובד. מה זה אומר?

זיני בא מהצבא. שם יש היררכיה ברורה, ולפקודה, ברור מה זה פקודה. השב"כ זה ארגון שמבקש ביקורת עצמית, מבקש לאתגר קונספציות. וזאת אומרת, רכז שטח יכול לחשוב אחרת, ומתבקש להגיד אחרת מהמנהל שלו אם יש צורך בזה. כן, אלו דברים שכמובן לא באים ממך, אלא דברים ששמעת מאנשי שב"כ גם בהווה, ובעיקר בעבר.

אחד הדברים היפים בשירות זה העובדה שהמנהל שלך יכול להגיד מה הוא חושב, באיזה דרך לעשות את הדברים, ואם אתה חושב אחרת, אין לך שום בעיה לעלות לדרג מעליו. אף אחד לא יעצור אותך, אף אחד לא יבלום אותך. דרך אגב, גם בשירות, כשיש מבצע כזה או אחר, אז יש מפקד מבצע, אין מנהל מבצע. כלומר, אנחנו יודעים לעשות את ההבדלה מתי צריך... יכולת פיקודית של פקודות עבור, ומתי יכולת ניהולית של שיח, התלבטות, הערכות שונות.

זה ארגון אזרחי-ביטחוני, זה לא ארגון צבאי. ואם זיני מבקש להכניס לשם נורמות של צבא, היררכיות צבאיות, אז זה יחנוק את הביקורת ואת הפלורליזם, וזה פשוט יכול לפגוע ממש בתפקוד.

חסות אחת. וממש מיד חוזרים.

בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.

אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצדק. צרכים ובנתונים של כל אדם.

חצי שנה מאז שדוד זיני נכנס ללשכת ראש השב"כ, אחד המינויים הכי סוערים, הכי שנויים במחלוקת בגוף ביטחון בשנים האחרונות בישראל, ודני הכט, אתה דיברת עם בכירים לשעבר ובהווה בשירות, וניסית להבין איך מתנהל השב"כ בששת החודשים האלה. אתה הבאת בכתבה שלך בחדשות סוף השבוע לא מעט אירועים, לא מעט החלטות, שינויים, חוות דעת שזיני אחראי עליהם, משהו על הכיוון שאליו הוא מצעיד את השב"כ. יש אירוע ספציפי אחד מתוך הרשימה שאתה רוצה להתחיל איתו? תראה, אני אשמח לדבר על משהו שדווקא לא היה בכתבה, והוא מאוד מאוד מעניין. השבוע פרסם גידי וייטס בהארץ, שדוד זיני למעשה מעכב הגשת כתב אישום נגד חברת הכנסת טלי גוטליב.

עכשיו, זה סיפור מאוד מאוד מעניין, מהסיבה הפשוטה שכל הסיפור... כל הכתב אישום המתהווה נגד טלי גוטליב הוא נולד בעצם בשב"כ, זו יוזמה של השב"כ. בואו רק נזכיר, טלי גוטליב בעצם עומדת לפני הגשת כתב אישום לאחר שהיא חשפה את זהותו של איש שב"כ כשהיא צייצה שהבן זוג של שקמה ברסלר הוא משרת בארגון. אז בעצם כל המוטיבציה לתיק הזה נגד טלי גוטליב נולד בשב"כ. עכשיו אני פרסמתי במאי שנה שעברה שהפרקליטות עומדת להגיש כתב אישום נגד טלי גוטליב, מאז עברה כמעט שנה.

מה שקורה זה שכשהשב"כ מעורב הרבה פעמים בתיקים, הוא מבקש תעודת חיסיון, כי הוא לא יכול לחשוף הרבה דברים. הוא צריך חיסיון מכל מיני מידע, חוות דעת, ולפעמים גם זהות של עדים. אז הוא מבקש תעודת חיסיון ששר הביטחון יחתום עליה. פרקטיקה שגורה, זה קורה הרבה, 99% מהמקרים שר הביטחון פשוט חותם כי הוא פשוט סומך על השב"כ, על אנשי המקצוע, שר הביטחון ישראל כץ פשוט מסרב לחתום, פשוט מעכב את זה, ממסמס את זה, אולי בגלל שטלי גוטליב חברה במפלגה שלו והיא חברת כנסת מאוד מאוד קולנית, אז בעצם הוא עכשיו מצוי בצוות בין שלטון החוק, בין היועמ"שית. שמשגרת אליו מכתבים פומביים, שדוחקת בו לחתום על תעודת החיסיון, לבין טלי גוטליב.

מה עושה ישראל כץ? פונה לדוד זיני ומבקש ממנו לוותר על תעודת החיסיון. עכשיו אני חוזר שוב פעם, שב"כ מבקש את תעודת החיסיון על מנת שהפרקליטות תוכל להגיש כתב אישום, ועכשיו שר הביטחון מבקש מראש השב"כ לעשות משהו שמנוגד לאינטרס של שב"כ. עכשיו, אנשים שאני מדבר איתם שמצויים בתיק, הם אומרים שהיה מצופה מזיני להשיב מהר ובאופן נחרץ ופשוט שיש בתיק חומר חקירה חסוי של השב"כ, ובהתאם לכך, כמו בכל סיטואציה דומה, השב"כ פונה לשר הביטחון לחתום והוא מבקש לסיים את התהליך, אבל זה פשוט לא קרה. וייט מפרסם שזיני במשך שבועות פשוט לא מטפל בזה להפתעת כולם.

עכשיו, שוב, האמת שזיני נקלע לכל האירוע הזה. בגלל ישראל כץ, בגלל פוליטיקאים, והוא לא היה צריך בכלל להתעסק בדבר הזה, זה לא נוגע לו. אבל עצם זה שהוא לא פשוט אומר לכץ שזה לא יקרה, אז הוא בעצם מעכב את הגשת כתב האישום ומתייצב לצד ישראל כץ וגם טלי גוטליב.

אז זהו, הסיפור של טלי גוטליב, זו לא הסוגיה המשפטית היחידה שקשורה עכשיו לשב"כ ולזיני, כי ראש הממשלה נתניהו, אנחנו יודעים, עומד למשפט, הוא אמור להעיד. ולפי דיווח שפורסם בנובמבר 2024 בעיתון הארץ, נתניהו ביקש מרונן בר, ראש השב"כ הקודם, חוות דעת שלפיה ראש הממשלה לא יכול לשהות זמן ממושך במקום קבוע שידוע לציבור, ולכן נתניהו לא יוכל להמשיך להעיד כמו שנדרש. רונן בר לא הסכים לספק כזו חוות דעת, והסוגיה הזו עלתה, לפחות בשיח הציבורי, כשזיני החליף אותו בשב"כ. בינתיים עניין אחר, ראש השב"כ זיני, הוא שינה את חוות הדעת של הארגון וקבע שהגעה של נתניהו למשפטו מסכנת את חייו. ירון אברהם, כתבנו, אתה חושף הערב את הבעייתיות של חוות הדעת הזאת.

נכון, דני, אנחנו מספרים הערב שחוות הדעת שהוגשה על ידי ראש השב"כ דוד זיני, שלפיה יש לדחות את עדותו של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב משיקולים ביטחוניים, חוות הדעת הזו גובשה שלא על דעתו ולא על הסכמתו. של היועץ המשפטי של השב״כ. על פי מקורות, זיני היה זה שגיבש אותה בעצמו כראש השירות עם גורם בכיר נוסף בארגון. בשורה התחתונה, היועץ המשפטי של השב״כ הסתייג מחוות הדעת הזו וסבר שלא צריך להגיש אותה. אבל נתניהו עדיין נואם במקומות ברורים ביד ושם ובטקסי יום העצמאות, ככה שהרבה אנשים לא מבינים מה פתאום דוד זיני...

נותן חוות דעת מנוגדת כשהמצב בשטח הוא טוב בהרבה. ראש השירות לא צריך להגיד שאי אפשר לעשות. ראש השירות צריך להגיד איך אפשר לעשות. אז אם הוא יכול להגיע לערד, שזה מקום מטווח, המקום הכי מסוכן זה המקום שנפל בו טיל. אני לא מבין שום סיבה שבעולם שהוא לא יכול להגיע לבית משפט.

וזה רק ממחיש אולי גם כן את החשש. שהרי מי מבקש את החוות דעת האלה בסופו של דבר? נתניהו ביקש את החוות דעת הזאת מרונן בר, ועכשיו הוא מבקש אותה מדוד זיני. אז החשש הוא שזיני עושה את דברו של ראש הממשלה, זאת אומרת שדוד זיני בעצם מתייצב לצד המלך ולא לצד הממלכה, זה החשש הגדול. אבל אתה יודע, גם בקשר למדיניות שזיני מוביל ולא קשורה ישירות לנתניהו, נשמעת ביקורת, כי היה קטע בכתבה שלך.

שבכיר שב"כ לשעבר אילן שגב לדוגמה, דיבר על האלימות של פורעים יהודים ביהודה ושומרון. הוא אמר לך שמדובר בטרור ושיש בשב"כ את מי שנמנע מלטפל בטרור הזה בגלל רוח המפקד החדש. בתקופה האחרונה אנחנו רואים עלייה מפחידה ומטרידה מאוד של אלימות יהודית ביהודה ושומרון. ואפילו מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, ידיד ישראל גדול, אמר שארה״ב מוטרדת. מאלימות המתנחלים בגדה המערבית.

ועם זאת, אנחנו לא רואים עבודה מיוחדת של החטיבה היהודית, אנחנו לא שומעים על מעצרים, אנחנו רואים הרבה הרבה אלימות וטרור, אבל כאמור, כשראש הארגון מכנה טרור כאירועי חיכוך, יכול להיות שיש מי שמפנים את זה, ופשוט לא עובד מספיק קשה. גם זה נאמר לי, שפשוט אנשים מבינים את רוח המפקד, זה בדיוק העניין, למילים יש כוח, ויש אנשים, ובשב"כ מבינים רמזים היטב. נוסיף על זה עוד משפט, פרסמנו גם כן שבנו של זיני היה מעורב בפעילות תג מחיר ברמת הגולן. מעבר לכך, בתו של זיני נשואה למי שאביו שמו אליעזר קשתיאל, שהוא סוג של סמכות רוחנית של נוער הגבעות. זה בן אדם שהיה תחת עין של השב"כ הרבה זמן.

עכשיו, זה בן אדם שייתכן והוא וזיני מסיבים יחד לשולחנות חג, לארוחות שישי. עכשיו, אנשים במחלקה היהודית מבינים את זה, הם מכירים את קשתיאל, ייתכן והם אפילו עוקבים אחריו. מה הם מבינים כשהוא בעצם נמצא בסביבתו הקרובה של דוד זיני? ייתכן ואפילו יש מקורות שהם עובדים עבור המחלקה היהודית והם נמצאים בסביבתו של דוד זיני. מה זה אומר?

איך זה תורם לעבודה שלהם או פוגע בעבודה שלהם? מה הם מבינים מזה? השאלה היא האם זה פוגע במוטיבציה שלהם? כי אני אומר שוב פעם, אנחנו לא רואים... לנוכח האלימות המשתוללת אנחנו לא רואים פעילות של המחלקה היהודית, אנחנו לא רואים שמשהו משתנה.

מה העובד הפשוט במחלקה היהודית מבין מזה? גם הוא בן אדם, הוא גם כן עובד שרוצה אולי יום אחד להתקדם, רוצה להיות ראש אגף ביום אחד, מה הוא מבין מזה? זהו, אתה מדבר על קידומים, ויש פה עוד סערה שקראת תחת זיני. ההחלטה... למנות את נון, בעצם המינוי הבכיר ביותר שזיני עשה בשב"כ.

נון עזב את הארגון לפני שמונה שנים, הוא היה ראש חטיבה במרחב דרום, בדרגה הכי גבוהה שלו, והוא מונה על ידי זיני לסגן ראש השב"כ. הכותרות שיצאו סביב המינוי הזה, אז באמצע ינואר, הם אמרו, תדהמה בשירות, אנשים לא האמינו שנון... מקודם לתפקיד כל כך בכיר באופן הזה? נון זה אדם שהוא עבד הרבה שנים בשב"כ, ואנשים אומרים עליו המון דברים טובים, שהוא איש חד מאוד וחריף, לצד גם כמה דברים פחות טובים, אבל בסופו של דבר זה אדם שצמח בארגון. מצד שני, יש אנשים שאומרים לנו שהוא איש שלמה של נתניהו באופן מובהק, את שמונה השנים האחרונות הוא בילה במל"ל, ממש ליד נתניהו.

האינטראקציה בין ראש הממשלה לבינו הייתה מאוד מאוד גבוהה, הוא התרשם ממנו, והחליט למנות אותו. בוא נגיד ככה, אם אתה בוחן את זה מבחינת משאבי אנוש, האם הוא זה שתחליט למנות, אני חושב שלא. מה שאומרים זה שפשוט הוא לא עבר את השלבים הדרושים. זאת אומרת, הוא היה ראש חטיבה, אבל הוא לא היה ראש אגף. ורק נזכיר, סגן ראש השב"כ זה תפקיד שאחראי על הפעלת הכוח.

זה שונה מסגן הרמטכ"ל. תפקיד מאוד חשוב, שבאמת מקצועי צריך להבין בו. וייתכן שנון קפץ כמה דרגות למעלה. אנחנו ימים יגידו, הוא ייבחן במעשים. זה נכון, ואולי חלק מהמעשים שהוא יימדד בהם בעידן הנוכחי יהיו לא רק נגד ארגוני טרור מחוץ לישראל, מה שהשב"כ באופן מסורתי מטפל בו, אלא גם מאבק נגד ארגוני פשיעה בתוך ישראל, כי הפשיעה בחברה הערבית משתוללת, את זה אנחנו יודעים, דיברנו על זה לא פעם.

הייתה יוזמה שעלתה בין היתר של השר בן גביר לערב את השב"כ במאבק נגד ארגוני הפשיעה, לאפשר לשב"כ להשתמש ביכולות שלו במאבק נגד הארגונים האלה. ודוד זיני, שוב לפי דיווחים, הוא שוקל לתמוך ביוזמה הזו ולאמץ אותה בניגוד לעמדה המסורתית של השב"כ עד היום. העניין הזה של שב"כ שנכנס לטיפול באזרחי מדינת ישראל זה מדרון מאוד מאוד חלקלק אומרים לנו. זאת אומרת, יום אחד אתה עוקב אחרי פושע במגזר הערבי, מחר אתה תעקוב אחרי אזרח מהמגזר היהודי, איפה בדיוק תעשה את החלוקה הזאת? כמו גם שגם כאן אתה מסכן, כל הזמן אתה מסכן את אופן דרך הפעולה שלך, מסכן מקורות, יש הרבה עניינים וכמובן משאבים, כוח אדם, אתה מסית אנשים מלחמה בטרור הפלסטיני באיו"ש, שזה מעסיק את השב"כ.

בחלק נכבד מהזמן, עכשיו הוא יצטרך לטפל גם בעבודה שהמשטרה אמורה לטפל בה. יש הרבה אנשים בשב"כ שיגידו לך, תשמע, וקודם כל ראשי שב"כ לדורותיהם התנגדו לדבר הזה. עכשיו ראש שב"כ חדש, צריך להביא תיקון, אבל פה הוא בעצם מיישר קו עם יוזמה של השר בן גביר, אז גם פה יש איזושהי מין מגמה, שוב. כמו שאמרנו מההתחלה, זה לא ציון, אבל זה קריאת כיוון שהיא מעוררת תהיות, איך ראש שב"כ רואה עין בעין עם פוליטיקאי כמו בן גביר, בניגוד לדעת הדרג המקצועי, שזה התיקון שהוא מביא, שזה תיקון שיותר דומה למה שהשר בן גביר רוצה. כן, נשמעה לא מעט ביקורת על זיני בהקשר הזה.

להיכנס עם רוגלות ועם פיקוח, שהם אמצעים מאוד מאוד חסויים. זה גם יגרום לכך שהאמצעים, שהם אמצעים מאוד מאוד ממודרים, יאבדו מערכם, וגם העובדה שבסופו של דבר אתה יכול גם להגיע לפיקוח על יהודים ישראלים. אתה מתחיל לפקח על חרירי, עולה מיכאל מור. מיכאל מור אזרח ישראלי יהודי. מה?

ממשיכים הלאה? שוב, זה אילן שגב, בכיר שב"כ לשעבר, שדיבר איתך, אבל יש גם אחרים שהזהירו שמה שמתחיל במאבק של שב"כ נגד ארגוני פשיעה, עלול בסוף להגיע בקצה גם למעורבות של שב"כ נגד אזרחים מהשורה. ועדיין, גם האפשרות הזו שזיני יתמוך בשילוב של שב"כ במאבק בארגוני הפשיעה, התמיכה הזו שלו בניגוד לקודמים בחוק עונש מוות למחבלים, שינוי הגישה שלו בנוגע לטרור יהודי, המינוי של נון, כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו וקרה בחצי השנה האחרונה, אלו סוגיות שאפשר לומר סוגיות מבצעיות, מקצועיות של השב"כ. אבל הסערות בעצם לא נגמרות כאן, כי יש גם סערות סביב זיני בנוגע לעמדות שלו, לאני מאמין שלו וגם של סביבתו הקרובה. הדבר הזה לא עוזר לייצר שקט תעשייתי בשב"כ.

דיברו על כך שזיני שולח את פרשת השבוע לראשי האגפים, על סיור שהוא עשה בירושלים, אני מודה באופן אישי, אני לא רואה בדברים האלה בעיה. אבל היה סיפור שאתה חשפת של שומר מסך שהתחלף במשרדי השב"כ לתמונה של הר הבית. כן, אז זיני החליף לעצמו ולכל העובדים בארגון את התמונה מהלוגו של השב"כ, מגן ולא ייראה, לתמונה של הר הבית. אז העובדים ראו את זה ומאוד נבהלו, וישר הודיעו ליחידת המחשוב שהם מיהרו להחליף את זה ואמרו להם שזו הטעות, שזיני בסך הכל רצה לעשות את זה במחשב האישי שלו. אבל אפשר להבין מזה כמה אנשים מוטרדים באמת מהסיפור הזה, מהכיוון, מהאדם שנתניהו אמר עליו שהוא משיחי מדי ומחליף את השומר מסך לתמונה של הר הבית.

טוב, אני מודה שאני לא יודע אם ההסבר על תקלה טכנית במחשבים של השב"כ זה משהו שמרגיע אותי במיוחד, אבל בואו נשים רגע את הסיפור הזה בצד. לפני שבועיים הייתה עוד סערה. אחרי שנעמי זיני, אשתו של דוד זיני, שלחה איגרת לאנשים של עובדי השירות. ראייה יקרה, כמוני כמוך, היא כתבה שם, באתי לשאת מסע ביטחון ישראל, כתף אל כתף עם אישי. בתוך השב"כ האיגרת הזו התקבלה באופן מאוד שלילי, כי בעצם אשת ראש השב"כ עושה רושם שהיא התעלמה באופן די בולט מהנשים הרבות שעובדות בשירות, שהן לא רק ראיות תומכות של גברים.

אבל תגיד, זה דבר נפוץ בכלל שאשת ראש שב"כ שולחת איגרת כזו לעובדים? זה דבר שקורה? לא, זה דבר מאוד מאוד חריג, זה דבר שלא קורה, ופורסם אגב שזה גם קרה ביוזמתו של זיני עצמו, בעצם רעיית ראש השב"כ נעמי זיני שלחה איגרת לראיות אנשי השירות, כשהיא בעצם מדירה את נשות השירות, שהן 50% מכוח האדם בשב"כ, לוחמות עזות נפש ואמיצות. שפשוט לא זכו לכל התייחסות. אגב, ראוי לציין גם שזיני לא נוהג ללחוץ להן ידיים, בסדר, זה גם כן זכותו, אבל הדרת נשים במובן הזה, מייל שנשלח מתוך המייל הארגוני של השב"כ, זה דבר שבאופן גורף, לא שמעתי אדם אחד שלא התנער מהדבר הזה.

הרבה אנשים שדיברו בזכותו של זיני, גם הדבר הזה ממש הטריד. תמוה לגמרי בעיניי, מעולם לא היה דבר כזה. היא לא הפיצה את האיגרת ביוזמתה, שלחה במייל לנשות העובדים, אין דבר כזה. אף אחד, גורם חיצוני, לא יכול לפנות לבני או בנות זוג של עובדי ועובדות השירות. אני חושב שבסופו של דבר הכוונה עצמה הייתה טובה, אין ספק בזה.

זאת אומרת, זה לא שניסו לפגוע ברגשות של נשות השירות, אבל... פשוט לא מבינים כנראה עדיין עד הסוף את הארגון שהוא ארגון דמוקרטי שבו צריך להתייחס לכולם כשווים ושוב כשראש השב"כ גם לא לוחץ ידיים לנשות השב"כ, זה האיגרת הזאת בעצם המחישה את היחס הזה. אז תראה אנחנו סקרנו כאן לא מעט אירועים שקרו בסך הכל בפרק זמן של חצי שנה ואני יודע שהנושא של דוד זיני הוא נפיץ ואולי אפילו פוליטי ואני יודע עוד דבר, לי אין את היכולת, אני מניח שגם לך וגם לאחרים, לשפוט כרגע אם זיני הוא ראש שב"כ מוצלח או לא, מבחינת ההישגים הביטחוניים שהביא ושעוד יביא. דבר אחד אבל אני חושב שכן אפשר לומר בוודאות, השב"כ לא מתנהל כרגע בשקט תעשייתי, אני לא יודע אם ארגון שיש לו כל כך הרבה תשומת לב ורעש סביב הפעילות שלו, יכול להיות מפוקס, וזה חשש שעולה גם בדברים שאתה שמעת, שמעת והבאת. אני שומע הרבה דאגה והרבה חשש, אנשים שעם המינוי הרימו גבה, אבל אמרו בכל זאת, תנו לו צ'אנס, הוא עוד יפתיע אתכם, הוא עוד יפתיע אתכם, אתם תראו שהרבה מינויים של נתניהו התקבלו בתימהון, ובסוף הם עשו את עבודתם נאמנה.

אז היום הם אומרים שמה שהם חששו ממנו מתגשם ביתר שאת ובמהירות. אז אני מבין את הטענה שמה אנחנו רוצים מזיני, הוא בסך הכל חצי שנה בתפקיד, תנו לו קצת גרייס, תנו לו קצת זמן ללמוד, להבין מה קורה. ויש עם זה צדק, אני יכול להבין את זה. אבל עם זאת, התיקונים שאנחנו ראינו, השינויים שראינו שזיני הכניס בארגון, שחלקם סמנטיים וחלקם רק רוח המפקד, הם מצביעים על כיוון כללי שמטריד מאוד אנשים בארגון שהם חושבים שהמטוטלת מתחילה לנטות מהפן המקצועי הממלכתי של השב"כ לכיוון שהוא נאמר יותר של עמדה, יותר של אידיאולוגיה.

דני הכט, תודה. תודה, תודה רבה לכם.

וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום, הפודקאסט היומי. העורך שלנו הוא רום עתיק, תחקיר והפקה דניאל שחר, שירה הראל, מתן זמיר, הילה פז ועדי חצרוני, על הסאונד יאיר בושן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.

בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.

אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.