האנתרופולוג של נוער הגבעות

Summary

אחד ביום – האנתרופולוג של נוער הגבעות

N12 | 5.4.2026, בהנחיית אלעד שמחיוף

אורח מרכזי: ד"ר עידן ירון, סוציולוג ואנתרופולוג

---

סקירה כללית

הפרק מתעמק בעבודתו של ד"ר עידן ירון, שחקר בעשור האחרון מבפנים את תופעת "נוער הגבעות" – קבוצות צעירים קיצוניים מההתנחלויות הדתיות. ירון חושף את תהליך החדירה שלו למעגלים הסגורים הללו, הדינמיקות הפנימיות, האידיאולוגיה הדוחפת אותם, והדילמות האתיות והאישיות שניצבו בפניו כחוקר. בסיום, ירון מסכם מסקנה דרמטית: יש להכיר בנוער הגבעות כארגון טרור.

---

נקודות מרכזיות ודיונים עיקריים

1. גישת המחקר של ד"ר ירון

• ירון מומחה לשוליות ומרג'ינליות בחברה (00:40).
• נהג להיטמע בקבוצות אותן חקר ("going native"), החל ממנזרי נשים קתוליים ועד צלפים בצה"ל.
• תהליך בניית האמון והנוכחות: "לאט לאט יוצרים קשרים כאלה שמאפשרים לך גם להקשיב ולשמוע ולהבין..." (01:29).
• מבהיר כללי אתיקה ברורים, כולל גילוי זהותו תמידית כלפי מושאיו (12:13).

2. התעניינות בקבוצות קצה וקיצוניות

• השתתף בשלל מחקרים על קיצוניות יהודית, בהם מחתרת בת עין – נחשף לתכנונים של פיגועים אלימים נגד ערבים ויהודים (05:55).
• למד כיצד אנשים המתנהגים "נורמטיבית" במרבית הזמן מסוגלים לפעול באלימות קיצונית בתנאים מסוימים:

  "אנשים מורכבים, זה אולי המסר החשוב ביותר..." (07:14).

3. חדירה לנוער הגבעות והתנועה הגינזבורגיסטית

• נתקל בתחילה בחשדנות מצד מנהיגי נוער הגבעות, במיוחד מול מאיר אטינגר (13:16).
• קיבל עידוד להכיר את הקבוצה מצד הרב יצחק גינזבורג ("יש לנו עניין להיות בקשר עם אינטלקטואלים שמאלנים" (15:43)).
• במשך 2.5 שנים למד באופן קבוע עם אטינגר:

  "הם למדו, ביחד, במשך שנתיים וחצי. כל שבוע, ללא יוצא מן הכלל, במשך כמה שעות..." (18:42).

4. מבנה והרכב נוער הגבעות

• "הגרעין הקשה... זה צעירים, בעיקר בנים, בגילי 14 עד 17. חלק גדול מהם, רובם ככולם, באים מהחינוך הדתי-לאומי" (19:22).
• רובם אינם ציונים, בוזים למדינה ומוסדותיה – לא משתתפים בבחירות.
• מתנערים מהגדרות "נוער נושר": "הם לא רואים את עצמם ככה" (19:56).
• תהליך גיור אידיאולוגי פנימי (20:52), אך ישנה מגמה של חדירה למוסדות המדינה אך ורק משיקולים תועלתניים.

5. כללי האתיקה של החוקר

• נמנע בדרך כלל מהשתתפות או חשיפה לאירועים אלימים, הציב גבולות ברורים:

  "אני אזרח שומר חוק... אם אתם רוצים להשתתף אותי בפעולת טרור שאתם הולכים לעשות מחר, תדעו את המשמעות" (23:00).

• למרות הכל, נקלע לאירועים אלימים ("פרעות ממש") שנערכו על ידי המלווים שלו בשטח (24:08-24:48).

6. רגעים עוצמתיים ומפנה מחקרי

• השתתף במקרה בפרעות חמורות בלובן אשרקיה – הבין את הפער בין המחקר התיאורטי למציאות האכזרית (24:48-25:14).
• ברגעי שיא, כמו פוגרום אחרי מותו של בנימין אחימאיר, חווה קונפליקט פנימי:

  "אני חוזר הביתה ושואל את עצמי איפה הייתי ומה עשיתי ולפעמים אני גם די המום..." (26:24–28:06).

• נחשף מקרוב למשמעות קידוש השם, הקרבה, והרעיון של טרנספר כתנאי לגאולה:

  "עיקרי האמונה בשתי מילים זה ארץ ישראל. זה נאמנות מוחלטת ללא שום פשרה..." (28:24).

7. העידן החדש של נוער הגבעות

• התנועה עוברת שינויים: פיצול סביב שילוב במערכת הפוליטית, יצירתיות תקשורתית, שימוש במדיה כאמצעי הפצה (31:29–31:59).
• גאווה בפרובוקציה, תחושת רדיפות־שווא מזהות וחוסר ייצוג ציבורי (32:18).

8. מסקנה חריגה: יש להכריז על נוער הגבעות כארגון טרור

• אחרי עשור של ניטרליות, ירון בוחר לנקוט עמדה:

  "נוער הגבעות והחוות עומד באופן מלא בכל ההגדרות, בהגדרת הטרור ומאפייני הטרור. אין שום סיבה בעולם שלא להגדיר אותם כארגון טרור" (33:03–33:45).

• קורא להפעיל את כל האמצעים החוקיים כדי למגר את התופעה, משוכנע שהיא מסוכנת לחברה הישראלית:

  "לא מאמין שבמדינת ישראל היום ייתכן חוק וסדר כל עוד יש לנו מזרח פרוע מהסוג הזה" (34:20).

---

רגעים וציטוטים מרכזיים

• "אנשים מורכבים, זה אולי המסר החשוב ביותר…" (07:14, ירון)
• "יש לנו עניין להיות בקשר עם אינטלקטואלים שמאלנים." (15:43, הרב גינזבורג)
• "הם למדו, ביחד, במשך שנתיים וחצי..." (18:42, ירון על היחסים עם אטינגר)
• "אני חוזר הביתה ושואל את עצמי איפה הייתי ומה עשיתי ולפעמים אני גם די המום..." (26:24, ירון)
• "...נוער הגבעות והחוות עומד באופן מלא בכל ההגדרות, בהגדרת הטרור ומאפייני הטרור. אין שום סיבה בעולם שלא להגדיר אותם כארגון טרור." (33:03, ירון)

---

נקודות ציון כרונולוגיות עיקריות

• 00:40 – הצגת ירון והגישה האנתרופולוגית לחדירה לשוליים
• 09:52 – חדירה לתנועות מגזריות, הכרות עם התיאולוגיה הגינזבורגיסטית
• 13:16–16:10 – תיאור תהליך ההתחברות למאיר אטינגר ונוער הגבעות
• 18:42–21:41 – עבודה שוטפת עם אטינגר, חדירה לשטח, קבלת בלוג באתר קבוצתי
• 23:00–24:48 – חשיפה מקרית לאירועים אלימים – רגע שובר שוויון אישי
• 26:24–28:06 – תיאור חווייתי של עמידה בלב פוגרום
• 33:03–33:45 – קריאה רשמית להגדיר את נוער הגבעות כארגון טרור

---

לסיכום

הפרק מספק הצצה נדירה ובלתי מתפשרת לעולמם של נוער הגבעות, דרך עיניו של חוקר שבילה עשור "בשטח". זהו מסע מרתק, מלא קונפליקטים מוסריים ואתיים, שבסופו ד"ר ירון מנפץ את הדימוי האקדמי האובייקטיבי וקורא לפעולה ברורה וישירה כלפי אחד הפלגים הקיצוניים בחברה הישראלית כיום.

Transcript

[A]

בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.

אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום ראשון, חמישה באפריל, ואנחנו אחד ביום. מבית N12.

אני אלעד שמחאיוף, מה קורה סביבנו? סיפור אחד ביום, בכל יום.

דוקטור עידן ירון הוא סוציולוג ואנתרופולוג, ואני יודע שזה יכול להישמע לכם מוזר, אבל זה בדיוק מה שמאפשר לו לחיות על הקצה. לאורך שנים רבות התעניינתי בתופעה שנקראת שוליות. מרג'ינליות, והאמנתי תמיד שבשוליים קורים הדברים המעניינים ביותר, ומהשוליים אפשר גם להבין ולהשליך על המרכז, להטיל איזה אור מיוחד על המרכז. למשל, את ה-MA והדוקטורט עשיתי על אחיות או נזירות קתוליות. עשר שנים ביליתי במנזרים באזור שלנו, וגם במרכזים של הקהילות השונות, בפריז ובמקומות אחרים.

כך שנכנסתי כגבר יהודי לתוך מנזרי האנשים הקתוליים ולמדתי את הדברים מבפנים, מנקודת השקפה שלהם. אותו דבר עשיתי למשל בקבוצה מאוד ייחודית של צלפים בצה"ל. במשך הזמן הפכתי, מה שנקרא באנתרופולוגיה, going native. הפכתי ל... כן?

והייתי מנהל ידע בתחום הצליפה של צה"ל. הוא נטמא. הוא מבלה עם מושאי המחקר שלו זמן, הרבה זמן. בחודשים הראשונים הוא בכלל מקדיש את הזמן הזה כדי לבנות אמון, לבנות מערכות יחסים, ורק אז המחקר יכול להתחיל. לאט לאט יוצרים קשרים כאלה שמאפשרים לך גם להקשיב ולשמוע ולהבין את הקבוצה שאליה נכנסת או היחידים שאתה עובד מולם, ובמשך הזמן גם להיות במצב שבו אתה באמת מידמה לזבוב על הקיר והדברים מתנהלים פחות או יותר באופן משוחרר מהנוכחות שלך.

עם כל הכבוד לנזירות הקתוליות, אנחנו ביקשנו מדוקטור עידן ירון לדבר כאן איתנו על משהו אחר. אחרי המנזרים, אחרי עוד מחקר שהוא עשה על צלפים בצה"ל, בילה את עשר השנים האחרונות בלחקור את נוער הגבעות. גם במקרה הזה הוא נטמא בתוכם, הוא למד איתם, הוא מצא את עצמו באירועים, גם אירועים אלימים, יחד איתם. דוקטור ירון מזהה עכשיו כמה מהפרצופים שהוא מכיר לא רע בסרטונים של הצתות או יידויי אבנים.

הוא מזהה למשל את מי שלפני שבועיים בכפר כוסרה תקפו פלסטינים ופעילים, פרעות שבסופן גבר פלסטיני נורה למוות.

גם חלק מהאנשים ואחרים כמותם שבשבוע שעבר התפרעו מזרחית לג'נין, שם נהרג תושב מזרח ירושלים, וגם את מי שמטרידים באופן קבוע חקלאים פלסטינים בכפר אלובן הוא מזהה. כשאני עובר את השביל הזה, אסור לו להיות פה. כששהוא מצא לירות. הערבים ילכו מפה אם אתם לא תהיו פה. איך עד השם יסרוקו אתכם?

יש לי שם אישה וילדים. אף אחד לא נכנס לך הביתה. כשמישהו נכנס לך הביתה, אף אחד לא נכנס לך הביתה, לא ירד אף אחד. אני יורה בו. אתה הראשון אם תיכנס לי לבית.

כשהנשיא הרצוג כתב בשבוע שעבר שהטרור היהודי מכתים את דמותה המוסרית של ישראל, כשהשגריר של ישראל בארצות הברית והשגריר האמריקני בישראל, כשסגן הנשיא בארצות הברית ושר החוץ האמריקני, כל אלה אמרו שמצב האלימות והפשיעה הלאומנית מצד יהודים בשטחים עבר את הגבול, צריך להיפסק, אז דוקטור עידן ירון יודע שהם מדברים על חלק מהאנשים שהוא בילה איתם עשור.

אז זו הסיבה שהוא כאן, כדי לדבר על המחקר שהוא עשה, על מה הוא למד, על איפה הוא הופתע, ולמה למרות שהתחייב לעצמו אז שלא יביע עמדה, דוקטור ירון הגיע עכשיו למצב שבו הוא מרגיש שלא נשארה לו ברירה.

העניין של ד"ר עידן ירון במרג'ינליות בקבוצות שוליים הוביל אותו להתעניין בתופעה שהיא קשורה אבל לא תמיד זהה, קיצוניות. קיצוניות היא סוג מיוחד של התנהגות, שהרג אידיאולוגית מחבל כפות, יורם שקולניק, ב-93' על יד סוסיה, וניסיתי להבין באמת מה קרה שם, מה הניע אותו ומה התרחש משם. אחר כך, למשל, ביליתי שלוש שנים עם מחתרת בת-עין. מדובר על שלושה חברים ששמו עגלת נפץ פשוט בכמויות אדירות טור בירושלים והתכוונו לפוצץ את המטען הזה בשבע וחצי בבוקר, כאשר התלמידות בבית ספר יסודי מגיעות למקום. זה באמת מעשה שקשה להעלות על הדעת.

הכרתי באופן כללי מאוד את הסיפור הזה והגעתי אליהם, וכמובן כל דבר כזה, כמו שאמרנו, לוקח זמן עד שאתה מגיע ויוצר יחסי אמון ואינטימיים כאלה, שאתה שומע את הסיפור האמיתי כפי שהם רוצים לספר אותו. כאשר נוצרת סיטואציה שבה אני שואל, נגיד, אחד החברים, המנהיג של מחתרת בת עין, למה בנות כאלה צעירות? מה העניין, כן? ואני שואל את זה באמת ממקום מאוד נמוך, פחות אפילו מגובה עיניים, אלא ממקום סקרן אנושי. למה בנות?

למה שמתם את עגלת הנפץ שם על יד בית ספר לבנות? ואם לא הייתי שואל את זה ככה, הוא גם לא היה מסוגל לענות. הוא פתאום אמר לי, שלהבת פס, תינוקת צעירה בעגלה, שנורתה בתוך העגלה. שלהבת פס, זכרה לברכה, נרצחה במרץ 2001 מירי של צלף פלסטיני, וחברי מחתרת בת עין, שבמסגרתה הורשעו ארבעה, סיפרו לדוקטור ירון שהם רצו לנקום את מותה. הוא נזכר שאחד הדברים שלמד מהשיחות איתם זה את רמת השכנוע העמוק, השכנוע העצמי שלהם שהם עושים את הדבר הנכון, הדבר המוסרי.

הוא למד שמעשים שלבן אדם נורמטיבי ייראו לא נורמליים, נראו עבורם ברורים לחלוטין. הזמן שהוא העביר איתם, הוא מספר, הרחיב לו את ההבנה סביב תופעת הקיצוניות. אני לומד מזה שיש אנשים שיכולים להיות... עדיני נפש, ממש, שלא יפגעו בזבוב, שלא יעברו באור אדום, זו אחת הדוגמאות המובהקות של אותו מוביל של מחתרת בת עין, באמת אדם שקט וצנוע ועדין, ויחד עם זה, ברגע מסוים או בהקשר מסוים, כן, משהו שם משתבש, כן, אז אנשים מורכבים, זה אולי המסר החשוב ביותר, אנשים מורכבים, פסיכופתים יש אולי משהו כמו שני אחוז מהאוכלוסייה, אבל היתר הם כל מיני גווני ביניים שאתה צריך להכיר ולהבין, ואגב, רוב מי שעוסק בטרור לאו דווקא בעל רקע של בעיות נפשיות, זה מאוד מעניין לדעת. אנחנו דיברנו לא מעט על הגבולות שבין חוקר לבין אדם, כלומר אם ואיך אפשר להפריד בין מה שעידן ירון הרגיש שישב ודיבר עם חברי מחתרת בת עין, לעומת איך שדוקטור עידן ירון רצה להגשים את עצמו כחוקר.

אנחנו דיברנו אם אפשר להישאר אובייקטיבי, אם אפשר להישאר ניטרלי, אם אפשר לשים דעות או דעות קדומות בצד. הוא טוען שכן, והוא אפילו מתגאה שבמחקרים שלו אין דעות, אין הזדהות או שיפוטיות, יש רק סקרנות. זה מה שמעניין אותי, ההוויה הפנימית של האנשים האלה ושל הקבוצות האלה, וזה תפקידי, תפקידי בכוח הוא להביא את נקודת ההשקפה שלהם לציבור הרחב כדי שהם יעריכו. הוא לא זקוק לי כדי להגיד להם נו נו נו זה נורא, זה עד כמה זה היום, כן?

הוא זקוק לי כדי להבין מבפנים, כן, את ההוויה האנושית הזאת, וזה מה שאני מנסה לספק.

באותו state of mind, עם אותה ציפייה מעצמו וסט כללים של ניטרליות וחוסר שיפוטיות, דוקטור ירון עשה עוד צעד אחד. אחרי שקולניק, אחרי מחתרת בת עין, הוא המשיך בחקר השוליים הקיצוניים בישראל. התחנה הטבעית הבאה עבורו... הייתה נוער הגבעות. זה באמת נוער הגבעות, והיום נוער הגבעות והחוואות, בגלל הדומיננטיות של נושא החוואות.

התנועה הכהניסטית, שהקדשתי לה הרבה מאוד שנים והייתי בקשר עם כולם, גם הגוורדיה הוותיקה וגם כל המנהיגות שלה היום, וגם עם מה שנקרא התנועה הגינזבורגיסטית על שם הרב יצחק גינזבורג, בראש התנועה, ובעיקר הוא נשיא של הישיבה אולי הקיצונית ביותר היום, ששם התפתחה האידיאולוגיה של לא רק נוער הגבעות בכלל, אלא של תג מחיר. דוקטור ירון מאוד רצה להיכנס לתוך התנועה הגינזבורגיסטית, לחקור את מקור ההשפעה שלה על רבים בנוער הגבעות. יצחק גינזבורג כתב בין היתר את הטקסט הזמן לפצח את האגוז, הוא כתב אותו בשנת 2019. הוא כותב שם שיש לעקר את הרוח הציונית, את בית המשפט עלינו לשבור, את הממשלה, ממשלת שמאל או ימין, עלינו למגר. הוא כותב שאת הצבא, שהוא טוב ביסודו, יש להכניע תחת היד הקדושה.

דוקטור ירון ידע שלהיכנס לתוך הקבוצה הזו לא תהיה משימה קלה. כמה מהקשרים הקודמים שלו, במחקרים הקודמים שלו, עזרו לו להגיע בסוף לאדם שאחראי על הנושאים המשפטיים בתוך התנועה. והאדם הזה הסכים להיפגש. הוא עשה לי איזה מין קוויז כזה של עשר שאלות בנושאים שונים, ובסופו של דבר הוא אמר שלא עברתי את הבחינה. שאלות מורכבות לגבי העמדה שלי בנושא היהודי, כל מיני שאלות כאלה טריקיות שהוא אמר, לא השתכנעתי שאתה אחד מאיתנו.

בסופו של דבר הגעתי לאחד העיתונאים הבכירים שעוסקים בתחום הזה של מה שנקרא כתבי אשתכנע. והוא אמר לי, מה השטות הזאת? פשוט תגיע לכפר חב"ד ותבוא לשיעור סלב גינצברג, כך עשיתי. וכאשר באתי לשיעור, קיבלו אותי מאוד יפה, פגשתי את הנשים, יצרתי יחסים קרובים עם האנשים שם, ואף לאיזה פלא, ברגע שאתה נכנס לתוך הקבוצות האלה, יש רצון עז לנסות להסביר ובעיקר לשכנע אותך. הם רוצים להחזיר אותך, להביא אותך לנקודת השקפה שלהם ובעיקר להחזיר אותך בתשובה.

הוא אמר להם, לכולם, מהרגע הראשון, מי הוא, מה הוא עושה, הוא סיפר שהוא אנתרופולוג וסוציולוג, הוא אמר שהוא רוצה לחקור אותם, לתעד אותם, ומתישהו, אולי עוד הרבה הרבה שנים, גם לפרסם את מה שלמד. נכון, אבל צריך להדגיש שמהרגע הראשון ובכל הקשר, ולאורך כל השנים, כאשר נשאלתי מי אני, אמרתי שאני סוציולוג, אנתרופולוג חברתי, לא בהכרח הם הבינו מה פירוש הדבר בדיוק, אבל אמרתי בפירוש, כן, לא באתי באופן נסתר, גיליתי את זהותי באופן מוחלט, והם קיבלו אותי ככזה. אני אספר אנקדוטה שהיא מאוד מאוד חשובה. את הקשרים הראשונים, אחרי באמת הקשרים הרב גינצבורג, אולי האידיאולוג הבולט היחיד מאין כמוהו והוא מאיר אטינגר. מאיר אטינגר הוא נכדו של הרב כהנא, הרב מאיר כהנא, והוא האידיאולוג של נוער הגבעות ואין בלתו.

עכשיו, כשהגעתי לסביבה הזאת, רציתי מאוד לפגוש את מאיר. ידעתי מה משקלו ומה חשיבותו ומה ערכו. והגעתי לאחת ההתוודאויות וביקשתי לפגוש, טלפון או משהו כדי לדבר עם מאיר. אטינגר היה אז בשנות ה-20 לחייו, הוא נחשב לאחד המנהיגים של נוער הגבעות, הוא מטיף למדינת הלכה. הוא לקח חלק בלא מעט פעילויות של תג מחיר, הוא נעצר, רוצה נגדו צו הרחקה מיהודה ושומרון, הוטלו עליו סנקציות, גם בארצות הברית, גם באוסטרליה, אפילו בסינגפור.

אפשר להניח שאטינגר למד עם השנים להיות אדם חשדן, אבל מה לעשות, דוקטור ירון... מאוד רצה להתחבר אליו. יש לי ככה רקע, גם הוראתי וגם מחקרי, בעניין של המאפיה האיטלקית האמריקאית. ברגע שאתה רוצה להתחבר למאפיה, נגיד, כן, מישהו צריך to vouch for you, כן? ואנשים לא רצו לעשות זה.

כולם אמרו לי, תשמע, אתה רוצה לדבר איתו, אנחנו לא רוצים להיות אלה שנפנה אליו. פגשתי אותו בשטח באיזה אחת ההזדמנויות, ואמרתי, מאיר, אני רוצה לדבר איתו. כמובן שבשווים הראשונים הוא אמר שהוא לא מדבר איתי ואין לו מה לדבר איתי וכולי ואז באותה מחויבות ובאותה עקשנות שאני עושה בדרך כלל ולפעמים זה לוקח שנים אמרתי בסדר בוא זה אמרתי אתה יודע מה תן לי רק את ה... תכתוב לי את האימייל שלך ונראה מה יהיה נהיה בקשר מאיר אומר לי דבר נורא מעניין, הוא חשוב גם להבין את הסביבה של נוער הגבעות, הוא אומר לי, אבל אני לא יודע לכתוב אנגלית, הוא לא יודע לכתוב את האימייל באנגלית. אמרתי לו, מאיר, לא נורא, בוא תגיד לי איכשהו, וזה איכשהו הצלחנו לשחזר את האימייל.

אגב, אנשים באמת אידיליגנטים ביותר. אבל בלי השכלה יסודית ואתה יודע, בלי מקצועות היסוד כמו אנגלית, חלק גדול מהם. בדיעבד למדתי שמאיר פנה לרב גינצבורג, שהוא, אצל נורא גבוהות אין בדיוק רבנים, הם לא נענים לסמכות של רבנים, אבל הם בזיקה לרב גינצבורג. והוא שאל אותי האם כדאי להיפגש וללמוד עם ה... עם האיש המוזר הזה.

והרב גינצבורג אמר לו משהו מאוד מעניין. הוא אמר לו, יש לנו עניין להיות בקשר עם אינטלקטואלים שמאלנים. אתה שומע? עכשיו, אני לא בטוח שאני הייתי מגדיר את עצמי ככה, אבל זה, הרב גינצבורג הגדיר אותי ככה. כלומר, נכנסתי לשדה כאינטלקטואל שמאלני.

הדלת לעבר נוער הגבעות מהשלב הזה כבר הייתה פתוחה. האנתרופולוג השמאלני, שעשור הסתובב בין מנזרים קתוליים, התחיל בשלב הזה מסע שהוביל אותו בין התיישבויות מאולתרות, חוות בשטחים, שיעורים ושיחות על אידיאולוגיה, וגם מה שהוא מגדיר, הוביל אותו ללב פוגרום. אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.

בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.

אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל ה... באופן די מפתיע, כשהרבנים המובילים בנוער הגבעות שמעו שדוקטור עידן ירון רוצה להיטמע בקבוצה שלהם, רוצה לחקור אותם, ההססנות והחשד הפכו לכן, אחר כך אפילו לכן נלהב. הם רצו לתת לו גישה לא למרות מה שהוא ייצג עבורם, אלא בגלל.

אנשים רוצים להסביר את עצמם, מאוד חשוב להם, כן? גם אם הם יגידו אחרת, גם איך אנשים אחרים רואים אותם. בסדר? זה משהו, תכונה אנושית מאוד מאוד בסיסית. אז אתה יכול באמת להגיע למקומות שבהם אנשים מקבלים אותך ונפתחים בפניך, גם כאשר אתה אומר להם בצורה מפורשת, שימו לב, אני חוקר, אני כותב, אני מתעד את כל מה שאתם אומרים, ואם אתם לא רוצים שמשהו ייוודע, אל תגידו לי.

זו הסיבה שהרב יצחק גינצבורג המליץ למאיר רטינגר, הנכד של מאיר כהנא, ובאמת, אטינגר הסכים לקיים פגישה אחת. באתי ופגשתי אותו, והוא התחיל לשפוך עליי באמת כל מיני, אתה יודע, טענות נגד העיתונות, ונגד האקדמיה, ונגד המדע, והורדתי את הראש, השתמעתי איזה חצי שעה שיטפון של דברים כאלה. בסופו של דבר אמרתי לו, מאיר, אני מבין מה אתה אומר, אבל מה זה קשור אליי? אני באתי לדבר איתך. אז הוא אומר לי, מאיר, אני לא יודע לדבר.

אמרתי לו, מאיר, מה אתה יודע? מה אתה יודע? אז הוא אומר לי, ללמוד. אמרתי לו, מאיר, באתי אליך כדי ללמוד. באתי כדי ללמוד.

אז הוא אומר, מה ללמוד? אמרתי, מה שתגיד, באתי ללמוד. הם למדו, ביחד, במשך שנתיים וחצי. כל שבוע, ללא יוצא מן הכלל, במשך כמה שעות ישבנו ולמדנו יחד, אם זה ספרות ספרים של הרב גינסבורג, או ספרות של הרב כהנא, ומשם אני גם יוצא לשטח ונמצא ברחבי הגדה המערבית, או יהודה ושומרון, לאורך כל השנים האלה, למעלה מעשור, כמובן מתוך ידיעה של השטח, שאני בקשרים קרובים. עם רטינגר האחד והיחיד.

הוא היה אאוטסיידר, באופן מאוד ברור לא היה אחד מהם, אבל מבחינות אחרות גם קצת כן. הוא למד להכיר את נוער הגבעות, הוא למד להכיר רבים מהם אישית, ויותר מזה, הוא למד להבין מה מניע אותם. הגרעין הקשה של נוער הגבעות זה צעירים, בעיקר בנים, בגילי 14 עד 17. חלק גדול מהם, רובם ככולם, באים מהחינוך הדתי-לאומי. נגיד משהו כמו חמישית הם מרקע יותר חרדי, כן, במקור, מעט מאוד הם בכלל חילונים.

זה נוער שמוגדר באופן חיצוני או באופן מקובל כנוער נושר או נוער שוליים, אבל צריך להדגיש שלא כולם כאלה, ואותם נערים או מבוגרים יותר שאיתם הייתי בקשר התמרמרו מאוד מההגדרה הזאת, כי הם לא רואים את עצמם ככה, כל הדיבורים שמדברים לגבי הטיפול בחינוך ורווחה בנוער הזה הם דיבורי סרק. כי הנוער הזה לא יקבל שום סיוע ברמה הזאת מרשויות המדינה. הם לא ציונים, והם לא מחויבים למדינת ישראל, והם לא מחויבים לרשויותיה בשום תנאי ובשום מקרה. הם לא רוצים שום מגע עם המדינה, וכיוון שכך באופן עקרוני... הם לא מצביעים לכנסת באופן עקרוני, גם לרשויות המקומיות באופן עקרוני.

אגב, זה נכון גם לגבי החרדים, אני רואה דברים מאוד דומים. כל מה שאמרתי עד עכשיו נכון עד לתקופה האחרונה, שבה אנחנו רואים איזה שינויים מאוד מעניינים, שבהם יש איזו פתיחות יתר אולי יותר פרגמטית מתוך הכרה מסוימת, למשל, של... התגייסות ואפילו לבחירות ברשויות המקומיות ואפילו בפריימריז של הליכוד, שזה פתאום איזה שינוי באמת מאוד גדול שהתרחש לאחרונה, שפתאום הם מוצאים את הדרך קצת יותר לתוך הממסד. החיבור שלו לתוך נוער הגבעות היה כל כך הדוק, שד"ר ירון אפילו קיבל בלוג משלו באתר "הקול היהודי", זה אתר חדשות מאוד פופולרי אצל נוער הגבעות. יהודה ושומרון.

כך קראו לבלוג, שלא פעם קיבל תגובות לא קלות מהקוראים. אלא שבכל הזמן הזה ד"ר ירון לא פרסם תובנות או מידע שאסף מהמחקר שלו. עשר שנים שהוא היה במקומות הכי סגורים של נוער הגבעות. והוא, בכל הזמן הזה, רק המשיך לכתוב ביומן התצפית. העניין היה כזה: לא רציתי להיות מעורב בפוליטיקה ולא רציתי לעסוק בסוגיות האלה כי הייתי עמוק בשטח.

האלה לפרסם, גם שילמתי אגב מחיר אישי נגיד אקדמי, אתה יודע, פאבליש או פרי, שאם אתה לא מפרסם אתה לא קיים, והחלטתי לא לפרסם שום דבר בעבודת שטח שעשיתי לאורך שנים ארוכות מאוד. החלטתי שאני רוצה עוד להכיר ולדעת ולהבין, לראות עוד אנשים, להכיר יותר קבוצות, לראות יותר פעילויות, ומשבוע לשבוע, מחודש לחודש, משנה לשנה אמרתי לעצמי... עוד לא, עוד משהו, חכה, אל תצא, עדיין יש דברים ששווה להבין. גם בסביבה החברתית וגם בסביבה האקדמית אמרו לי, אתה בוגד, כן? אתה לא נאמן למחנה שלנו, אתה יודע המון דברים שאם היית משתף היום, אז יכול להיות שזה היה משנה את המצב החברתי והמדינתי שלנו.

ואמרתי לו, זה מוקדם, אני עדיין לא בש... דוקטור ירון המשיך במחקר, הוא המשיך ונטמע, הוא הגיע למפגשים, הוא הגיע לשיעורים, אבל לסוג אחד של פעילות הוא ממש לא רצה להגיע. לי לא היה עניין לצאת איתם לפעילות שיש בה אלימות או טרור, ואני גם מחויב, גם במקרה של אלימות בפועל, באמת לא לעמוד על דם רעך ולא לאפשר אלימות כזאת כלפי אדם. אני אמרתי להם, תקשיבו, אני אזרח שומר חוק, ואני רוצה להגיד לכם שיש דברים מסוימים שאני מחויב לדווח עליהם. אז אם אתם רוצים להשתתף אותי בפעולת טרור שאתם הולכים לעשות מחר, תדעו את המשמעות של הדבר הזה.

Fair enough. כמו שאומרים, הכללים היו ברורים ומקובלים על כולם. נערי הגבעות שאוליבה ידעו שאם יספרו לו מראש על פעילות אלימה מתוכננת, הוא ידווח לרשויות. ודוקטור ירון, הוא לקח בחשבון שלא ייחשף בעצמו, במקור ראשון, לחלק מהפעילויות של האנשים שהוא רצה לחקור ולהכיר. אלא שזהו, למרות הכל, למרות הכללים, זה קרה.

זה בהחלט קרה, אבל זה קרה באופן אקראי. כאשר הייתי בשטח והפעילויות התרחשו, ונגיד היה אירוע של תג מחיר בלובנה שרקיה או במקום אחר, והייתי כבר בפעילות והייתי במקום, ידעתי שזה קורה. הגעתי למקום והצטרפתי לפעילות הזאת, לפרעות ממש. ותיעדתי את זה מבפנים, מה שהיה מאוד מסובך, כי הם לא אוהבים כל כך שמישהו בא ומצלם את הפעילות הזאת. אז כן, התשובה היא כן, אבל לא באופן מתוכנן מראש ולא כחלק מפעילות אלימה או פעילות טרור.

בלובן אשרקיה, כפר דרומית לשכם בש... הוא נקלע במקרה לפעילות אלימה של חלק מהאנשים שהוא ליווה. פרעות שבמסגרתן חמישה מתושבי הכפר נפגעו מירי, בתים הושחתו, שדות הוצתו, בתי עסק ורכוש ניזוקו בצורה קשה מאוד. האירוע השפיע על דוקטור ירון. הוא הוביל אותו למחשבות על גבולות וקווים אדומים שהציב לעצמו גם בתור חוקר וגם בתור בן אדם.

כמה חודשים אחר כך, אוקטובר 2023, ימים לפני הטבח של חמאס, הוא החליט שבתום עשור הוא מיצה את מחקר השדה על נוער הגבעות. הוא החליט בפעם הראשונה לדבר. הוא כתב מאמר, בכתב העת, דעות של הציונות הדתית, והוא התראיין להארץ. שם סיפר על חלק מהדברים שראה וחווה. וכמובן, חבריי, ידידיי הקרובים, לא אעבור מה שנכתב שם, נחשף גם סוג הפעילות שעשיתי בשטח, והקבוצות השונות שהייתי מעורב בהן.

די מהר אני משתמש בשפה שלהם כי אני רואה את זה לגמרי אחרת, ראו בי סוג של בוגד, מישהו שהם הכניסו אותו הביתה והם קיבלו אותו בזרועות פתוחות והוא לא השיב טובה. מאיר רטינגר ניתק איתו קשר, אבל אחרים בשלב הזה עדיין שמרו על מערכת יחסים איתו. כשבאפריל 2024 בנימין אחימאיר בן 14 נעלם אחרי שיצא לראות צאן, התנהלו חיפושים אחריו במשך שעות. דוקטור ירון הצטרף ליחידת הכלבנים והגיע לסייע. אחרי יממה התגלתה גופתו של אחי מאיר זכרו לברכה ודוקטור ירון עדיין היה שם, עדיין היה בשטח.

נסעתי בדרך לכיוון יצהר ובדרך ראיתי קבוצה של נערים צועדים משני הצדדים של הכביש, מעט נערות אבל בעיקר נערים שהולכים באופן מזורז ויש איזו פעילות מעניינת, הכנתי את האוטו לא רחוק משם בסמוך לכפר וירדתי והצטרפתי לחברים ואז באמת מצאתי את עצמי בתוך אירוע של פוגרום ממש שבו הם שרפו שדות, שרפו בתי עסק, שרפו בתים, השליכו אבנים על כל הסביבה הקרובה, על התושבים המקומיים. אני רואה איך הם מוציאים את האלות מעץ או מברזל, אני רואה איך שהם יוצאים לשטח, אני רואה איך הם מציתים, אני רואה איך הם מגיעים לבתים, איך הם זרוקים אבנים, איך הם מסכנים את התושבים שנמצאים. במקום ואני גם מבין לעומק את המוטיבציות שלהם כי אני נמצא איתם לאורך שנים רבות מאוד. אני חוזר הביתה ושואל את עצמי איפה הייתי ומה עשיתי ולפעמים אני גם די המום ממה שהתרחש במשך היום וגם קצת בוכה אולי בלילה ומתייסר טיפה אבל הדברים האלה אני משתדל לא להביא לס... אז זה מאוד מורכב, זה לא תמיד אפשרי, אבל ככה אני מנסה לנהוג גם אישית וגם מקצועית.

כשהוא היה שם, במה שהוא מגדיר, אחד האירועים הטראומטיים בחייו. דברים פתאום התחברו. האידיאולוגיה התיאורטית, השיעורים, השיחות. הוא פתאום ראה את הפרקטיקה של כל זה בעיניים. להיות שם, בעיצומו של פוגרום שבסופו נהרגו ארבעה פלסטינים, שם התחדדה אצלו הבנה מהסוג שאפשר להבין.

רק כשנמצאים בשטח ועדים לאירוע מהסוג הזה. אני מבין בעיקר את עיקרי האמונה, ועיקרי האמונה בשתי מילים זה ארץ ישראל. זה נאמנות מוחלטת ללא שום פשרה, ונוכחות לא רק להסתכן, אלא להקריב נפש, ממש מה שנקרא קידוש השם, למען קידום המטרה הזאת. של התנחלות בארץ ישראל ושל גם התיישבות וגם של גירוש הערבים מהארץ. וכאשר אני מדבר על הארץ, אני מדבר על הארץ המובטחת, המקראית, כך שהמאבק, צריך להבין את זה היטב, על ארץ ישראל הוא לאו דווקא מאבק שמתוחם ביהודה ושומרון בלבד.

מבחינתם אין הבדל עקרוני בין יהודה ושומרון לבין עזה, או סוריה, או עבר הירדן המזרחי. מבחינתם המסירות והמחויבות המוחלטת הזאת לארץ ישראל כוללת את מה שאנחנו קוראים ארץ ישראל השלמה בגבולות המקראיים, ובשביל זה הם מוכנים למסור נפש, וכיוון שהם מאמינים שלצורך זה אי אפשר להגיע באמת לגאולה השלמה, כאשר נמצאים כאן גויים בארץ הקודש, גויים כמובן זה לא רק ערבים, זה יכול להיות גם מוסלמים, גם נוצרים באשר הם, הם גם מכוונים לגירוש, או מה שנקרא בעיקר בעגה הכהניסטית טרנספר, והשילוב הקטלני הזה של המחויבות להתיישבות מצד אחד והמלחמה בערבים מצד שני, שזה שני דג... שבעבר אולי היו קצת מאובחנים, היום הם התלכדו כיוון שבשטח נוצר חלל שמאפשר ללכד את שני הדגלים האלה והתוצאה במילה אחת היא טרור. ומאז בעצם המחקר שלו הסתיים והוא מרגיש לא רק רצון אלא צורך, אפילו חובה לדבר, לדבר על קבוצות נוער הגברות שהוא פגש וליווה, לספר מה הוא ראה ומה למד במשך עשר שנים. שנים.

אין לנו מקום בחזון שלהם, כי החזון הוא בסופו של דבר חזון של אחרית הימים, בחזון הגאולה השלמה, וכתנאי לגאולה אנחנו צריכים לחזור בתשובה. וכיוון שכך יש להם עניין רב שכולנו נחזור, ואם לא נחזור אין ודאי שום ערך, לא במדינה, בתרבות המערבית בכלל אין ערך, זו תרבות זרה וגויה וראויה לכל, אתה יודע, מוחלטת אין לה שום ערך תרבותי וערכי ושום ערך אחר, זו תרבות גויה. לנו אין מקום, לנו אין מקום. אחת המסקנות המרכזיות שלו, אחד הדברים החשובים שהוא למד, היא הלהיטות. הדבקות באמונה במה שנקרא פרויקט ארץ ישראל הגדולה.

היא גדולה הרבה יותר מיהודה ושומרון, היא מתפרסת על פני שטחים אחרים, נרחבים במרחב. דוקטור ירון אומר שתנועות נוער הגבוהות משתנות כל הזמן. יש היום פיצול, יש ויכוח אם לשתף פעולה עם מוסדות המדינה, אם להיכנס לפוליטיקה הישראלית למשל ולהשפיע מבפנים, אם להתפקד לליכוד או להמשיך את הפעילות מבחוץ, מהשוליים. חלקם, הוא מספר, הפכו ליותר תקשורתיים. הם התחילו להשתמש אפילו ברשתות חברתיות כדי להעביר את המסרים שלהם החוצה.

תכלס, כמה מכם באמת מכירים אותנו? אתם שומעים עלינו בעיתון, ברדיו, דרך מסכים, פוליטיקאים, אנשי תקשורת. עיניים, אף ארוך, זנב וריח. אוי, איזה ריח. כתם אותנו, הפכתם אותנו לשוליים, ולא נתתם לנו הזדמנות להסביר את עצמנו.

טוב, ברור לנו שאנחנו לא משהו סטנדרטי. יש בנו משהו שונה, שובר מוסכמות. יש לנו גם חברים שיושבים בכלא על תג מחיר. לא עלינו. אבל תהיו איתנו רגע.

מה אנחנו מחפשים? בעיקר, ד"ר ירון אומר ומזהיר, חלק מנוער הגבעות מרגישים בימים האלה רוח גבית. הם מרגישים שאחרי שבעה באוקטובר חלקים גדולים יותר בעם, תומכים בהם, תומכים באידיאולוגיה שלהם, תומכים במאבקים ובמעשים שלהם, גם אלו האלימים. כל הדברים האלה נתונים בפנינו. מה שנותר היום זה לחדש את המשטרה ואת פעילותה, מה שלא קיים היום בשטח, להפעיל את רשויות הביטחון, כולל הצבא, שלא פועל מספיק, לאורך שנים רבות מעלים עין או לעיתים משתף.

פעולה ולאפשר להם באופן חוקי ומשפטי לעשות מה שנדרש כדי למגר את התופעה. ולצורך זה, מה שצריך להעביר בהקדם האפשרי, כן? אני אומר בפירוש: להכריז על נוער הגבעות והחוות כארגון טרור. נוער הגבעות והחוות עומד באופן מלא בכל ההגדרות, בהגדרת הטרור ומאפייני הטרור. אין שום סיבה בעולם שלא להגדיר אותם כארגון טרור, ובניגוד למה שאמרתי עד עכשיו לגבי האופן שבו אני פועל מקצועית, כן?

כיוון שאני מכיר את האנשים, אני מכיר את הקבוצות, אני מכיר את הסיכון שכרוך בנוער הגבעות והחוות והקבוצות, אגב, האחרות. הכהניסטיות ואחרות, כולל עוצמה יהודית, אני מכיר את הסיכון שכרוך בהם, ואני יודע מה הן מחוללות לחברה והמדינה בישראל. לכן, נוער הגבעות והחוואות צריך להיות מוכרז כארגון טרור, ולהפעיל את כל האמצעים החוקיים כדי למגר, ואפשר לעשות את זה, את ה... התופעה הקשה, המסוכנת הזאת, היא מסוכרת עד כדי כך שאני לא מאמין שבמדינת ישראל היום ייתכן חוק וסדר כל עוד יש לנו מזרח פרוע מהסוג הזה. התופעה הזאת לא יכולה להימשך אם אנחנו רוצים לקיים חברה ומדינה בריאות.

דוקטור עידן ירון, תודה. תודה רבה לך.

וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי. העורך שלנו הוא רום עתיק, תחקיר והפקה דניאל שחר, שירה הראל, מתן זמיר, עדי חצרוני והילה פז. על הסאונד יובל בוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה. שלנו, אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.

אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.