Loading summary
Transcript42 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוקי חדש בעראל? יש לנו, נכון בובו? אבא עשה. אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בעראל? אבא יעשה, אבא יעשה.
- [00:11]
אין באמור לעבוד ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום רביעי, 18 במרץ, ואנחנו אחד ביום, מבית N12.
- [00:28]
אני אלעד ספחיוב ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:47]
ביום שישי האחרון צעדת אלקוץ הוא הסתובב ברחובות תהרן הוא היה גאה, בטוח, הוא התראיין הוא שלח איומים יומיים אחר כך הוא פרסם פוסט, המוות הוא אושר, חיים תחת דיכוי הם עינוי. עכשיו אין לי מושג על איזה דיכוי אלי לריג'ני הבכיר במשטר ראייתו לא דיבר, אבל בכל מה שקשור לעניין המוות... הבוקר חיסלנו את אלי לריג'ני. אלי לריג'ני זה הבוס של משמרות המהפכה, שזה חבורת הגנגסטרים שמנהלת בפועל את איראן. אז כן, בשם כולנו, ברכות חמות ללאריג'ני, עכשיו אתה באמת מאושר.
- [01:32]
יש משהו שעלול להיות מעט מבלבל במלחמה הזו. מצד אחד, הישגים צבאיים אדירים, כמו החיסול של לאריג'ני. מצד שני, יש תחושה שאנחנו לא באמת מבינים את כל מה שקורה שם. הנזק המיידי הוא ברור, הוא ניכר, רואים אותו. אבל ההשפעה, ארוכת הדווח, לא ממש.
- [01:54]
רואים את הבלבול הזה בדיווחים בתקשורת העולמית? רואים אותו בסקרים? רואים את זה באמירות מאורפלות משהו מישראל או מארצות הברית? ורואים את זה קורה גם אצל מנהיגי אירופה, כשטראמפ למשל דחק בהם אתמול להצטרף למלחמה.
- [02:13]
טוב, הוא דחק והוא הקץ, זה טראם, בכל זאת. אבל התגובה של גרמניה, של בריטניה, של הייחוד האירופי, של צרפת, הייתה, זו לא המלחמה שלנו, והאמת, אנחנו גם לא ממש מבינים אותה. זה לא קרב אירופה, ו...
- [03:00]
אז איפה בעצם הפער? איך מול הצלחות צבאיות כל כך ברורות ומרשימות עדיין יש תחושה שאנחנו לא כל כך מבינים את המלחמה? זו בגדול השאלה שהובילה אותנו בעזרת דני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והצי ראשי ב-INSS, וגם לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמן. אז בעזרתו ניסינו לא ממש לפתור את הבלבול שקיים במלחמה, אלא יותר להבין למה בכלל הוא קיים.
- [03:39]
אנחנו תכננו לדבר על כל מיני נושאים הייתה לנו רשימה מסודרת של שאלות אבל לא הרבה זמן לפני שהתחלנו ממש קצת לפני שדני נכנס לאולפן יצא האישור הרשמי על החיסול של עלילה רג'ני והיה לנו ברור שאם כל הכבוד לשאלות זה לא עוד חיסול בהנהגה האיראנית. כן אין ספק שהחיסול של הרג'ני הוא משמעותי, מהסיבה הפשוטה שהוא לא באמת היה מחליף של חמנאי או אדם החזק במערכת בסופו דבר, לאחר מותו של חמנאי, חיסולו של חמנאי למעשה המערכת, קבעה ממוקדי כוח בעיקר בצד הביטחוני אנחנו רואים, ניהול מערכה בעיקר על ידי מפקד משמעות תהפכה וחידי, ומפקד חטא להמליאה אותו גוף חירום באיראן שמתחיל את המערכה עלי אבדולאי לכן, אילומה של אריג'ני לא חשוב כי בתור יותר הוא היה מזכיר מועצה לביטחון לאומי כלומר הוא זה שהגד את המערכת הביטחונית והמדינית, וניסה בסופו דבר לבנות את האסטרטגיה אותה עמור לאשר מול המנהיג או מול המועצה הזמנית ועכשיו על מודשת הבאה. החיסול שלו הוא משמעותי במובן הזה שהוא מייצר תרושת נרדפות נוספת, הוא גם פוגע מאוד בתהליך קבלת ההחלטות, אבל עדיין הייתי נזהר, מלקשור קשרים לחיסול אחד ולהגיד זה מה שיפל את המערכת, זה מאוד משמעותי במערכה, אבל עדיין האיראנים הוכיחו גם החיסולים של תחילת המערכה עצמה, שהם יכולים להתגבר על חיסולים משמעותיים כמו החיסול של אריג'ני. לחיסול הזה כשלעצמו יש משמעות במלחמה, לריג'ני החזיק המון ידע, היה לו המון ניסיון, הוא היה דמות כזו שפונים אליה כשעולות שאלות אופרטיביות. הדיילי טלגרף בבריטניה, הוא כתב אתמול שהחיסול של הריג'ני הוא משמעותי יותר אפילו מזה של חמינאי.
- [05:17]
חמינאי היה הדמות הדתית הבכירה, המנהיג העליון, אבל הריג'ני, נכתב שם, הוא זה שגרם למכונה לעבוד. ואחרי הכל, נשארה עדיין שאלה אחת. מה זה אומר? מה המשמעות בפועל? כסולים מייצרים באמת, אנחנו רואים סוג של בוקה ובולקה במערכת, אנחנו רואים את הקשיים לגבש מדיניות קוהרנטית, יש בעיה מאוד קשה של פיקוד ושליטה בין המטש בטהרן לבין הגורמים הרלוונטיים שנמצאים בכל אוכל איראן, אותם לחידות שיגור וכדומה, כלומר, יש לזה השפעה משמעותית.
- [05:48]
השאלה הבסיסית, האם יש לזה השפעה מצרפית, כלומר, האם זה מייצר איזשהו אירוע אסטרטגי, שבסופו דבר מופיל לאירוע המשטר. ואני חושב שהחיסולים משמעותיים, אבל לא הם לבדם אלו שקריסו את המשטר. כמו שאיראן הצליחה להתגבר לחיסולים במערכת עם כלבית, והיא צליחה להתגבר לחיסולים במערכה עכשיו, אני חושב שהיא גם תצליח להתגבר לחיסול של לריג'ני, אבל עוד נוטה לנו לראות את זה במים ובשבועות הקובעים. יש עוד משהו לגבי לריג'ני שצריך לזכור, הוא לא היה גורם קיצוני כמו וחידים מפקד משמעות מההפכה, כלומר זה לא שהוא אדם עצום פציפיסטי כן, אבל זו עוד דבר במערכת האיראנית לדעתי הוא היה קצת ממתן, אז החיסול שלו אולי אפילו בצורה כזו או אחרת יכול לעזור לאותם גורמים קיצוניים במשטר אפילו לחזק את מעמדם.
- [06:37]
החיסול של אריג'ני במידה רבה מייצג את מה שרצינו לדבר עליו. חלק גדול מהשיח שקורה סביב המלחמה. אי אפשר להתכחש להישגים הצבאיים האדירים שקורים בה. חופש פעולה מוחלט באוויר. ראינו חיסולים של הבכירים ביותר.
- [06:51]
ישראל וארצות הברית משמידות מטרות אסטרטגיות של תוכנית הטילים, של תוכנית הגרעין האיראני, יכולת השיגור של איראן נפגעה מאוד, יכולת הייצור גם. אפילו באלג'זירה באנגלית כתבו אתמול מדוכא הקמפיין האמריקני-ישראלי עובד. זה מה שנכתב בכתבה, באלג'זירה. אבל גם שם וגם במקומות אחרים כבר התחילו לטהות. מה בעצם אמור לקרות מעבר לזה?
- [07:15]
אחרי שכבר לא יישאר באיראן את מה להפציץ? מה יגיע אז? אתה נוגע בנקודה מאוד מאוד משמעותית בתיכון המערכה. אשר מסתכלים כרגע על הישגים עד כה צריך להגיד שיש ישגים אופרטיביים משמעותיים אני חושב שבעיקר בכל נושא של התעשייה הצבאית האיראנית. הם הולכים חודשים אחורה אולי אפילו שנים יהיה להם קשה לשכם לא שלא ישכמו אבל יהיה להם הרבה יותר קשה מאחד 12 עמים.
- [07:41]
ואם אני מחבר את זה לעובדה שהחיסול של אלי חמנאי אסיר בן אדם המערכת האיראנית של מסע היה די חסם לחצות את הרוביקון מעבר לספר גרעיני לפצצה ושם מקומו את הבן שלו שהוא נתמך עד המשמעות ההפכה ואולי אלה שידחפו את איראן מעבר לרוביקון כאלה דברים ש, אם אנחנו נתקדם שנה שנתיים קדימה ואנחנו נסתכל מבט אחורה, לא בטוח שנגיד שהמערכה הייתה מוצלחת במובן הזה שהיא כן באמת פגעה באיראן, אבל יכול להיות שהיא זאת שדחפה את איראן מעבר לרוביקון בסוגי הגרעינית, זה דוגמה אחת. דוגמה שנייה נוגעת לעובדה שבסופו של דבר מה שהציגו לנו, לאזרחים זה העובדה שאנחנו הציפייה שנייצר את התנאים שאנשים יצאו לרחוב למרות שהסיכוי שזה יקרה, הסיכום מאוד נמוך, לכן אתה שואל את עצמך איך אנחנו עודים את המערכה, האם בכמות החימושים שאנחנו מתאים על איראן, האם בסופו של דבר בנשים שאנחנו מחסנים, או האם בסופו של דבר המשטר הזה נשאר מוחלש יותר, אולי קיצוני יותר, ואולי עושה יותר בעוד ישראל במערכת סופי פנתיד, מאשר לפני המערכה. זה לא סתם שיש בלבול מסוים, לא סתם שבאירופה אומרים שהם לא מבינים מה מטרות המלחמה, לאן היא הולכת, לא סתם שסקרים מראים שגם בארצות הברית לא ממש בטוחים, זה קורה כי אחת המטרות המשמעותיות ביותר של המלחמה, המבחן בדווח הארוך אם היא מוצלחת או לא, לא תלוי כל כך בארצות הברית ובישראל, הרי אנחנו בונים על כך שהעם האיראני יצא בסוף לרחובות, יצליח להפיל את המשטר, כבר עכשיו די ברור שזה יותר מסובך ממה שחשבו. הוושינגטון פוסט, הוא דיווח אתמול על מברק שמסתובב במשרד החוץ האמריקני, ולפיו גורמים ישראלים סבורים שאם האירנים יצאו לרחובות עכשיו, המשטר יטבח בהם. אז הרי למה שיצאו, ואם הם לא יצאו, מה זה אומר על הצלחת המלחמה?
- [09:20]
הסיבה השנייה, שגם היא גורמת לבלבול, היא האסטרטגיה האירנית. האופן שבו האירנים מגדירים לעצמם, מה יהיה ניצחון אירני במלחמה. את האסטרטגיה האיראנית שאנחנו רואים כרגע, אני חושב שאורשיה נמצאים במערכת 12 עמים, זה לא שאיראן נמציאה את עצמה. אני חושב שהיא למדה לא מעט מהמערכה עצמה, היא הופתעה, לא שלא ציפתה לתקיפה, אבל היא באמת הופתעה מעומק החדירה, וגם מהבנה כמה אפשר להשתמש בסופו של דבר ביכולת האסימטרית שלה, כלומר, הטילים הקדברים כדי להשיג הישגים אסטרטגיים, וגם מהי התיקת הסוכית, וצריך לשלב סוגיות נוספות כגון חסימת מצרי אומוז. כלומר, המהלכים שאנחנו רואים היום הם נובעים מהחיכוך ומהבנה שמחת האיראנית שמערכה הבאה היא רק עניין של זמן וכנראה הם צדקו.
- [10:06]
ובסופו של דבר הם גיבשו את אותה תפיסה שומרת אנחנו נצח באמצעות יסד במובן הזה שאנחנו לא מתמודד צבאית לא עם ישראל לא עם ארה״ב יש להם יכולות טכנולוגיות מאוד משמעותיות. אבל אנחנו, יש לנו את היתרונות הבסיסיים שלנו, איראן היא מדינה גדולה, עם היסטוריה, יש לה גם היסטוריה של בסופו הדבר של רזיליאנס, של עמידות, המערכת היא בנויה הרבה יותר גדול, חסה חלקי יותר גדול מאנשים שבה, ולכן לא משנה מה בסופו הדבר, איך יתקפו אותה ומה יעשו לנו, אנחנו נצליח לשרוד, והבסיס של האסרדיות הזאת היא למצוא עד כמה שניתן, את היכולות האיראניות, הטילים, הקטבאמים, בצרי אומוז וכדומה, והמיקום האסטרטגי שלנו. זהו זו גישה שיש בה משהו מעט מבלבל המנהיג העליון שלהם חוסל עשרות בחירים במשטר במשמרות המהפכה גם הלכו מטוסים אוניות בצי הושמדו מתקנים חשובים כבר אינם אבל האיראנים מקווים להכריז ניצחון בזה שהם לא הפסידו בזה שהמערכת שלהם השיטה עדיין מחזיקה מעמד. אתה מרזיק ממד זה שהמהפכה שורדת, כלומר בסוף הסיפור הוא לא אנשים מבחינתם, כל בן אדם גם מוכן להקריב את עצמו למען המהפכה, הרעיון הוא שבסופו דבר המהפכה שורדת, והמהפכה יכולה לשרוד על ידי כך שהיא תקיים מערכה תשתית, שבסופו של דבר תפגע בבטן הרכה, של למשל שמדינות המפרץ, אפרופו הפגיעה במרכזי הנגב ובכלל, בתפיסת החוסן שהם פיתחו בשנים האחרונות, ששום דבר לא יקרה להם ולכן בסופו של דבר אפשר להשקיע בנות עליו וכדומה. זה גם כל הנושא של הבית הפסיכולוגי במנת ישראל, הצורך לשבש עד כמה שניתן את החיים במנת ישראל, דרך אגב, והם למדו שאפשר לעשות את זה לא על ידי מתחים של עשרות טילים, אלא מתחים של טילים בודדים, כמו שאנחנו רואים עכשיו, אם הרשת מתפזר שמאתגר אותנו כל פעם מחדש.
- [11:54]
וזה בסופו של דבר גם היכולת לכפות הסדר אחר באמצעות שימוש באותו כלי שמצרה הומוז, מתוך הבנה ברורה שהמערכת הבינומית אין לה באמת תחליף לאירוע הזה. ולכן אנחנו מסתכלים על מצב שבו המערכת האיראנית הנוכחית, מי שכרגע שולט באיראן, לתפיסתו המטרה שלו היא להסרד את המהפכה, והם יעשו את זה תוך ניצול כל היבטים הללו והם יודעים היטב שיהיו בעיות בדרך. מתעסקים בשני מדינות מאוד מתקדמות, יחסו להם את ה... אלי, לרי, ג'אני, יחסו להם בעתיד, המטרה היא לייצרת אותה עמידות מול העם שלהם, ומול המערכת הבינלאומית, מתוך הבנה ברורה שבסופו של דבר אנחנו לא קורסים ולא נשברים, נעמוד לא רק שנעמוד על רגלינו, אלא בסיום המערכה, בסופו של דבר אנחנו נכפה תנאים חדשים אחרים, שמנום ישראל ומארה״ב תתקוף אותנו שוב.
- [12:42]
חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
- [12:51]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוקי חדש בעראל? יש לנו, נכון בובו? אבא עשה. אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בעראל? אבא יעשה, אבא יעשה.
- [13:12]
אין באמור לעבוד ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
- [13:18]
אנחנו יצאנו לשיחה הזו מתוך שאלה שעלתה אצלנו, והאמת לא רק אצלנו, שאלה סביב מה שנראה כמו בלבול מסוים, בכל מה שקשור למלחמה. גורמים שונים אומרים שהם לא ממש מבינים מה המטרות שלה, אם המטרות ברות השגה, אם אנחנו בדרך להצלחה, או אולי לניסיון לא מוצלח להביא לשינוי אמיתי באיראן. וכן, אני יודע שאנחנו עדיין בעיצומה, אבל הבלבול הזה בולט במיוחד כי על דבר אחד אין מחלוקת, בדבר אחד אי אפשר להתבלבל. ההצלחה המבצעית, הצבאית, היא פנומנלית. חד משמעית, בסופו של דבר, המערכה היא מערכה מוצלחת במובן הצבאי שלה.
- [13:56]
החיסולים, הפגיעה מאוד קשה באתרי השיגור, במקומות הייצור, אלה סוגיות שהאיראן תצטרך להתנודד איתה מבט סופי פני עתיד, גם המערכה תסתיים והמשטר שורד. כלומר, יש פה הישגים משמעותיים, בשלוב הכוחות בין פיקוד מרכז אמריקאי, סנט, כלומר, בין צה",ל, הוא כזה שבאמת מביא להישגים מאוד משמעותיים בצד האופרטיבי. השאלה שצריכים לשאול את עצמנו בסופו של דבר, מה היעד? כי אם היעד אבל אם היעד בסופו דבר לייצר את התנאים להחליף את השלטון והשלטון לא נופל ויתרה מכך, הוא מצליח בסופו של דבר לצחות ויתורים מדינות המפרץ לדוגמה, ולאחר המלחמה הולך ומשקמת יכולותיו וכמובן שוקל לפוץ לגרעין. אז בעוד שנתיים שלוש כמו שאמרנו יכול להיות שנראית המערכה באור שונה.
- [14:38]
התוצאה היא מאוד מאוד מעורבת ומגוונת כלומר זה נכון שיש הישגים אבל עדיין מול המטרה אנחנו לא בטוח שהתקרבנו אליה יותר מדי בוודאי שאנחנו מחלישים את המשטר אבל לא בטוח שבסופו של דבר שנסכם את המערכה הזאת מתי שהיא תיגמר נגיד בסופו של דבר זה הניצחון. יכול להיות שנגיד בסופו דבר דחה וראינו את זה בעם כלבי בצורה יפה מאוד, היו הישגים אופרטיבי משמעותיים גם בגרעין גם התקק ועדיין סטטגית לא השתנה כמעט כלום, לכן אנחנו נמצא למצוא עצמנו באותה נקודה עם סיום המערכה ואנחנו צריכים לחשוב טוב אנחנו נוצרים בנקודה מאוד משמעותית במערכה עצמה, האם בסופו דבר אנחנו מרחיבים אותה באופן שכן הולכים לנסוע להפעיל את המשטר, ועם כל מה משמעות של הדבר הזה, או מחפשים את אותה נקודה אופטימלית שבסופו של דבר אחריה, היא תפוקש והתפוחתת. כלומר, הסוג המטרות והיכולת להכריס את המשטר הם כאלו, שבסופו דבר אל מול המחיר שאנחנו משלמים, מעדיף אולי לעצור כרגע.
- [15:37]
אז אמרנו, העובדה שאנחנו בעיצומה של המלחמה, ערפל קרב, הוא דבר טבעי. קשה מבעד לערפל הזה לבחון באמת את ההשלכות. גם המטרות של המלחמה הן בחלקן מאופלות. הסרת האיום האיראני, יצירת תנאים להפלת המשטר. המטרות האלה גם משתנות.
- [15:53]
אתמול נתניהו דיבר על פתיחת מיצר אורמוז והסרת השליטה האיראנית שם כמטרה רשמית של המלחמה. מטרה שנדמה לי שברור שהיא לא כל כך ישראלית, אלא יותר אמריקנית. מטרה שלא הייתה קיימת לפני אתמול. טראמפ, הוא בעצמו שולח כל מיני אמירות מנוגדות לאוויר. מדבר על מלחמה ארוכה יותר או פחות, תלוי באיזה יום שואלים, טראמפ כבר אמר גם שאין כבר את מי לחסל באיראן, שאין כבר את מה להפציץ.
- [16:17]
ככל שהמלחמה הזו נמשכת, השאלות מתחדדות, הבלבול גובר. ובדיוק על זה, בין היתר, האיראנים בונים. זו אחת הבעיות שאנחנו ניצבים בפניה, שאנחנו למעשה נמצאים באותו הגאון התשתי שהאיראני משכו אותנו אליו, וזו אכן בעיה משמעותית. בסוף אני חושב שיש בעיה בצד האסטרטגי, כלומר אנחנו רואים שאין באמת הלימה בין מה שאנחנו רוצים להשיג למה שהממשל האמריקאי רוצה להשיג, אנחנו ראינו את זה, בתקיפה ישראלית בהכסון הנפט באזור טהרן שממשל בהרבה אושר מאוד לא אוהב את זה, אנחנו גם צריך לזכור שאנחנו מאוד תלויים בחטא של טראמפ בסוף מי שיקווה אם אנחנו משיכות את המערכה זה טראמפ עצמו, לכן אני אומר שאנחנו עושים את הדבר הזה מאוד קשה לעשות זה במסגרת אותה המערכה כי אנחנו כל יום קוראים דברים וקשה מאוד לעצור ונתח אנחנו רואים המון את העצים וקשה מאוד להסתכל על היער. אבל איך מסתכלים על היער באופן כללי, אני חושב שאנחנו צריכים לעצור, או לחשוב ולהגיד האם באמת אנחנו יכולים להשיג את המטרה אלא אנחנו שואפים.
- [17:14]
כי בסוף תראו, שדובר צהל שיש לי המון כבוד ואהבה עליו, מתייצב כל ערב ואומר, הפצצנו את המפקדה הזאת, המפקדה הזאת, זה חשוב. אבל תשאל עצמך אל מול מה היעד. האם בסופו של דבר מה שאנחנו רואים כל ערב וערב, שווה בסופו של דבר את המחיר שכולנו משלמים, אנחנו מדינות המפרץ, ארצות הברית, בהקשר הזה. וזה אני חושב, זה סיכום שכאן לא נעשה כרגע. כלומר, לא שאנחנו יודעים עליו אזרחים, אני מקווה שהוא כן נעשה במקומות הרלוונטיים.
- [17:40]
העובדה שאנחנו לא יודעים מה מטרות המערכה מלכתחילה, מקשה לנו מאוד לקבוע אם אנחנו בסביבו לומר מצליחים המערכה כן או לא. ושוב אני חוזר מערכת 12 ימים, שנראתה על פניו כמערכה מאוד מאוד מוצלחת, והיו להישגים משמעותיים, ואנחנו יודעים שהייתה קצת פחות מוצלחת ממה שסיפרו לנו. אולי זה רק לפי חוץ, אולי בחסות הבלבול האיראנים באמת חושבים שהם יכולים לנצח, אבל האיראני ממשיכים לשדר מידה מסוימת של ביטחון עצמי. אחרי כל מה שהם ספגו, למרות כל מה שהם ספגו, הם ממשיכים להציג קו תקיף ואפילו מתגרה. סגן שר החוץ האיראני, הוא התראיין בסקאי, הוא נשאל על אפשרות שחיילים אמריקנים ייכנסו לאיראן קרקעית.
- [18:18]
יש אלפים מריאנים באיראן. מה יקרה אם הם יחזורים לזה, מה אתה חושב? תחזורו. זאת תהיה וייטנאם. הוא אמר, או הזהיר, או איים.
- [18:43]
כלומר, האיראנים עדיין מרגישים שגם אם ימשיכו באיומים ובהתרסות, יש קו שטראמפ לא יהיה מוכן לחצות. זו נקודה חשובה כי אני חושב שבניגוד למה שאנחנו חושבים ומערכים אפרופו התקיפות אמריקאיות שמאוד משמעותיות. עצם העובדה מה, הם לא תוקפים, דווקא העובדה הזאת ממחישה לאיראנים את מגבלות הכוח של אמריקאים. במובשל הראשונה, את כל הנושא הזה, ראינו את התקיפה האמריקאית באי חארג', שהיא לכאורה הייתה תקיפה משמעותית, שפגעה במתקנים הצבאיים, באי עצמו. אבל היא לא פגעה במתקני הפקת הנפט.
- [19:15]
מכיוון שברור שהממשל מאוד חושש, שמנתן פגיעה שכזאת, האיראנים ישר יעבירו את כל המפרץ, את כל מתקני הפקת הנפט במפרץ, הם עשו את זה במסורה כרגע, הם לא עושים את ולכן אני חושב שלפחות התפיסה האיראנית אומרת, גם הם מצרי ערמוז, אותו דבר, אנחנו רואים שהאמריקאים הם כמעט עובדי עצות, יש להם יכולות משמעותיות, אבל לא צריכים להקים קוליציה בינלאומית, הם חוששים מאוד להתקרב מכיוון שהאיראנים עדיין יש יכולות לפגוע בעוניות שלהם, ולכן האיראנים אומרים, אל מול מה שאנחנו יכולים להביא לשולחן, גם דרך אגב התקיפות של האתרים וכדומה, אנחנו עדיין משגרים טילים, עדיין קטבאבים, כלומר האיראני אומר לעצמו, למרות כל מה שאני סובל ואני סובל כיש השגים, עדיין אני מצריך לקיים את האסטרטגיה להוציא אותה לפועל ולכן אני חושב שצריך לקחת בחשבון שמסתכלים על המלחמה באמת מטהרן, הם לא טיפשים הם יודעים היטב מה הם סופגים ואיזה יכולות יש לצה״ל והצבא האמריקאי ועדיין אני חושב שבערכת הרחבה שהם עושים, הם לא בטח חושבים שמפסידים, הם חושבים שלעתים יכולים בנקודת הזמן הוכחית כן לסיים את המלחמה הזאת, בהישגים משמעותיים להם, כי לפחות את תפיסתם הם אומרים אסור לנו לחזור ליוני, אסור לנו לחזור למצב שבו ישראל וארה״ב תתקפו אותנו עוד ארבע חמישה חודשים, ואנחנו צריכים למקסם עד כמה שניתן את נצרי ארמוס וכדומה, כדי לכפות את המשוואה על האויבות.
- [20:35]
אז כאן אנחנו מגיעים לנקודה שמוכרת לנו מחזיתות אחרות שניהלנו בשנתיים וחצי האחרונות. אנחנו דיברנו עליה הרבה בהקשר של אסה וחמאס, דיברנו עליה בהקשר של חיזבאללה ולבנון, והיא היום שאחרי, הרגל המסיימת, המסגרת המדינית, זו שתשלים את ההישגים הצבאיים. יותר ויותר מתחדד שהדבר היחיד שיפתור את הבלבול שקיים כרגע, הוא בדיוק העניין הזה, המסגרת שתסיים את המלחמה. עם כלבי. שם הייתה מערכה צבאית מאוד מוצלחת, אבל לא כזו שהביאה את איראן להתפשר מספיק, להפך.
- [21:08]
אז השאלה, שכרגע באופן טבעי אין עליה ממש תשובה, היא מה יידרש כאן כדי שהפעם המלחמה תסתיים אחרת. על מה ישראל וארה״ב בונות, מה השאיפות, מה התוכנית. בכל מקרה, ברור שמה שזה לא יהיה, צריך יותר מרק להשיג עליונות אווירית באיראן. ההנחה שלך היא מאוד נכונה. כי בסופו של דבר, אם המשטר הזה שורד והוא משקם את יכולותיו, בסופו של דבר נכון שעיקבנו, אבל לא באמת מנענו.
- [21:36]
או כי עשינו את המהלך הזה, האם בעוד שנה, שנתיים, שלוש שנים, צריך לעשות אותו מהלך שוב. ולפחות איפה שאנחנו נמצאים כרגע, שוב, אנחנו לא יודעים מה יקרה, אנחנו לא יודעים איזה עוד הפתעות מחכות בקנה, אבל בהינתן המשכה של המערכה בתוצאה כזו או אחרת, גם אם מחר יחוסל עוד בכיר או פחות בכיר, אנחנו עולים להגיע למצב שבו בסיום המערכה באמת איראן תלך אחורה, אבל שלא נשלט עצמנו. עוד חצי שנה, שנה, שנתיים, יחזרו כמעט לאותה נקודה, אמנם אליהם קשה הרבה יותר, כי הארץ היותר משמעותי, אבל עדיין הידע קיים באיראן. צריך לזכור שמערך הטילים האיראני, הוא קם בידע איראני מקומי, בסדר? אנחנו יכולים להקים את זה שוב, כנעל הסוגיה של ההשערה באיראן, היא מתבססת על ידע מקומי, כלומר, אתה לא יכול למחוק את הידע, אתה לא יכול להפסיץ את כל האנשים שמכירים את הידע, ולכן אנחנו נמצא במצב שבו, בהינתן זה שהמשטר הזה שורד, ולמרות כל המקות שהוא חוטף, לא לדבר על זה שיכול להשתמש במהלך המצד הרמוז לטובתו.
- [22:30]
עדיין, בסיום המערכה, אנחנו חייבים להניח שהמשטר הזה ילך לבנייה מחדש, ואנחנו עשינו פה מהלך משמעותי, אבל בסופו דבר הוא זמני אל מול הרצון של המשטר החדש לרוץ קדימה בבניין הכוח שלו, כנראה גם בגרעין, וזו בעיה אחרת שנצטרך לדבר איתה. ולכן, הרנחה הזאת חייבת להימדד לאורך זמן מצד אחד, ומצד שני, החייבים להיות מאוד מאוד מאוד, מה שנקרא מציאותיים, ויכול לנוגע לציפיות שלנו מתוצאות המערכה. עכשיו, אפשר אולי לדהות אם זה הזמן להתחיל לדבר על היום שאחרי, אבל הרי ככל שידוע לנו, היום שאחרי יכול להיות גם מחר. זה תלוי בטראמפ, אני חושב שעל זה כולנו נסכים. ולטראמפ יש מערך שיקולים שהוא גדול יותר ומורכב יותר מאלו של ישראל.
- [23:14]
אנחנו ראינו כבר, מערכה בדרום שניהלנו מול חמאס, ואיך למרות ההצלחה המבצעית שלנו שם, חמאס עדיין שולט על אזורים מסוימים בעזה, ראינו איך הצלחה צבאית לקטוש את חיזבאללה בצורה הכי מתוחכמת והכי אפקטיבית שיש, הובילה לעוד סבב, סבב לחימה שאנחנו נמצאים בעיצומו עכשיו. אני מאוד חושש שלמהות ההישגים משמעותיים, אנחנו עולים לגרר שבועות קדימה לאותה נקודה, שלא נצליח מהאוויר, ואז שוב אנחנו חוזרים לשאלת הצומת, האם אנחנו משנים או האמריקאים משנים משהו בתפוס ההתנהלות שלהם, כוחות בקרקע, דברים יותר משמעותיים, או שבסופו של דבר מתכוננים לאיזשהו סוג של סיום. כן צריך להגיד שהסיום יהיה מאוד קשה להשגה, מהסיבה המאוד פשוטה שיש אפס אמון בין אמריקאים לבין האיראנים, לכן היכולת לייצר שוק של הסכם, או ממש תכפרות הפסקת תשק כמו שהביון, היכולת הזאת כמעט לא קיימת. אז גם מנגנון הסיום הוא מאוד מאוד בעתי. אז אנחנו בהחלט הולכים להגיע לעוד ימים ושבועות של מערכה ללא מנגנון סיום, למרות שהזדים לא באמת מצליחים להוביל לניצחון אחד לחשבון השני, או אם בכלל אפשר להגדיר ניצחון.
- [24:19]
זה נכון שכל ערב ההפצצות האלה נראות כאילו איראנות אותו קורסת, ובאמת יש להן אתגר מאוד משמעותי. אבל אם בסופו של דבר, בתפיסה האיראנית, המערכת תסתיים בכך שהם ניצחו בידי EFZ, עם הסיפור של מצרי ארמוז וכדומה, אני חושש מאוד, שבסופו של דבר, המערכת תהיה מוצלחת אופרטיבית, לא בטוח שתהיה מוצלחת אסטרטגית, ואנחנו צריכים להיות עם הבעיה האיראנית שנים קדימה, בצורה יותר חמורה, המשטר חלש יותר, אך קיצוני יותר, אמיץ יותר, וכזה שבסופו של דבר יבנה מכוחו מחדש, ועלול, כמו שאמרנו, גם מחצות אורוביקון בהקשר לגרעיניה, אז צריך עוד, מאוד צנועים מאיפה שאנחנו נמצאים לנקודת הזמן הנוכחית.
- [25:00]
דני סיטרינוביץ', תודה. תודה רבה, ילד.
- [25:09]
וזה היה אחד ביום, שלאין שתים עשרים. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי. האורך שלנו הוא רומטיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, שירה הרל, דניאל שחר, מתן זמיר ואילה פז. על הסאונד, יאיר בשן, שגם ייצר את מוזיקת הפתיחה שלנו. אני אלעד שמחאייוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
- [25:42]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוקי חדש ב-RL? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו ב-RL?
- [25:51]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להבות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.