Loading summary
Transcript35 lines
- [00:02]
A
היום יום חמישי, ארבעה עשר במאי, ואנחנו אחד ביום מבית N12. אני הרד ניר, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:35]
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ נחת אתמול בבייג'ין, בירת סין, והיום הוא התקבל בכבוד מופגן על ידי נשיא סין שי ג'ינג פינג. השניים מכרים ותיקים. הם נפגשים מפעם בפעם בוועידות בינלאומיות, וזו הפעם השנייה שדונלד טראמפ מגיע כנשיא לביקור פסגה בסין. על הפרק: מסחר, כלכלה, אסטרטגיה וסדר עולמי. אבל העולם כולו דרוך לקראת ההחלטה שצפוי טראמפ לקבל כשיסתיים הביקור הזה, איך לפעול באיראן.
- [01:15]
כשנפגש שי עם ביידן, סנו נפשו של טראמפ, הוא העניק לו זוג דובי פנדה, אות להצלחת הפסגה ההיא. הישראלי, שי ג'ינג פינג, מסיגל שהמדינה שלו תשתמש בפנדות ג'יינטים לצרפת. באו לי וקינג באו החביבים נולדו בסין ומתגוררים יחד בגן החיות של וושינגטון כבר שנתיים. האם גם טראמפ יקבל מתנה כזו במסגרת דיפלומטיית הפנדה הסינית, שבה נוהגת סין לשלוח דובי פנדה חביבים ואהובים כמחווה למדינות ידידותיות? האם טראמפ ושי יצליחו לגשר על חילוקי הדעות, תחילתו של עידן חדש, ואיך נדע באמת אם הפסגה הנוכחית השיגה את מטרותיה.
- [02:02]
על כל אלה נשוחח היום עם דוקטור אורי סלע, מרצה בחוג לימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, וחוקר בכיר אורח במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי.
- [02:32]
דוקטור אורי סלע, שלום. שלום שלום. ביקור ראשון אחרי עשור של נשיא אמריקני בסין, הקודם היה דונלד טראמפט, ב-2017. הביקור הזה שלנו נקבע לפני המלחמה באיראן ונדחה משום שנמשכה מעבר למה שתוכנן. קצת רקע על הביקור הזה.
- [02:54]
קודם כל, הביקור, כמו שאמרת, נקבע עוד למרץ. הוא מתוכנן כבר תקופה די ארוכה. זאת אומרת, לכל אורך הקדנציה של הזאת, השנייה, של דונלד טראמפ, היו מפגשים, שיחות עבודה, אפילו בין טראמפ לבין הנשיא אישי. שבעצם נועדו לסמן ששתי המעצמות מנסות לשתף פעולה באיזושהי דרך ולהוריד את גובה הלהבות.
- [03:27]
שיהיו מסוג המנהיגים שטראמפ מאוד אוהב, חזק, אוטוריטרי, לא חייב דין וחשבון לאף אחד. איך נתפס טראמפ הקפריזי והבלתי צפוי בעיני שי? בדיוק כמו שאמרת, קפריזי ובלתי צפוי, אבל מצד שני אני חושב שגם בעיני שי, העובדה שהוא עומד מול מנהיג שלכל הפחות מוצג כמנהיג חזק, שלא נרתע מלעשות מהלכים שאפשר לקרוא להם אולי לא פופולריים בלשון המעטה בזירה הגלובלית, אני חושב שזה מביא להערכה מסוימת, ואני חושב שגם הנכונות של דונלד טראמפ ללכת על הקצה ולפעמים לעבור את הקצה, גורמת לכך שבסין מסתכלים בזהירות מסוימת ומשתדלים לא להביא את דולנט טראמפ לאותן נקודות שבהן הוא יעבור את הקצה בראייה הסינית. אומרים שההחלטה איך לנהוג באיראן תתקבל אחרי שיסתיים הביקור של טראמפ בסין, זה עניין של נימוסים טראמפיים או שסין יכולה באמת להטות את הקו? לפי דעתי מבחינת ארצות הברית יש פה דילמה בתוך ניהול המתחים או הסיכונים של ארצות הברית הדילמה היא בעצם עד כמה להשתמש בסין או להפעיל את סין או לפעול יחד עם סין תלוי איך אנחנו מסתכלים על זה בשביל להביא לפתרון בהקשר האיראני ועד כמה הפעלה כזו או פעולה משותפת שכזו בעצם יוצרת לארה״ב בעיה מסוג אחר, בעיה גיאופוליטית במרחב המזרח תיכוני, משום שבמצב שכזה סין מקבלת גם בזירה הגלובלית, אבל קודם כל בזירה המזרח תיכונית, יתר חשיבות.
- [05:16]
זה בעצם מעלה את ה... במרכאות, מניות הסיניות באזור, וזה מראה שטראמפ זקוק לסין. עכשיו, יכול מאוד להיות שטראמפ באמת זקוק לסין. אבל מבחינת ארה״ב לשים את זה על השולחן באופן פורמלי זה כבר דבר שהוא הרבה יותר מורכב ובעצם שוב יוצר פה את הדילמה. גם מבחינתה של סין זה לא שלסין יש יכולת בלתי נגמרת של לחץ על איראן ושכל דבר שסין מעוניינת שאיראן תעשה איראן תעשה.
- [05:47]
ההיסטוריה הקרובה הדגימה לנו שזה לא בדיוק ככה. גם מצידה של איראן שלא מחפשת לקבל תכתיבים, לא ממעצמה ממערב ולא ממעצמה מנזרח. אבל זה גם לא הסיפור מבחינתה של סין, כיוון שסין בכלל לא רוצה להגיע למצב שבו היא דורשת משהו ומקבלת תשובה שלילית או חלקית. לכן גם מבחינתה של סין הסיטואציה הזו היא מורכבת. מה האינטרסים של כל אחת מהשתיים, ארה״ב וסין, בתום המלחמה?
- [06:19]
טראמפ רוצה שלאיראן לא תהיה פצצה גרעינית לעולם, ובמיידי לחזור למצב שבו מצר הורמוז פתוח לתעבורה ימית. הוא אומר שלא, אבל ודאי ישמח שסין תסייע לסיים את המלחמה וכמה שיותר מהר. אבל מה האינטרס של סין? גם שם מדובר על מעבר אנרגיה וסחורות דרך הורמוז אל ומהמפרץ הפרסי. גם היא חוששת שלאייתולות תהיה פצצה גרעינית, ואם על הדרך ארצות הברית גם תיחלש, זה בונוס שיברכו עליו בבייג'ין.
- [06:52]
לא דובר על כך רבות, אבל סין הייתה מעורבת בקידום היוזמה הפקיסטנית להפסקת אש. הפקיסטנים היו בפרונט, אבל הסינים הם אלה שמשכו בחוטים. ופה לא הייתי שוכח ששבוע לפני הפסקת האש, שר החוץ הפקיסטני הגיע לבייג'ין. ונפגש עם מקבילו הסיני.
- [07:23]
זאת אומרת, יש פה מהלכים מאחורי הקלעים שאנחנו ודאי לא מודעים להם. טראמפ מדבר על, או דיבר. או צייץ יותר נכון, על זה שסין סייעה מאחורי הקלעים באיזשהו אופן דיפלומטי או בלחץ כזה או אחר על האיראנים, מקורות איראנים שצייצו באותו זמן עצמו, אחרי הפסקת האש, דיברו על זה שסין לקחה על עצמה איזושהי ערבות ביטחונית מסוג כזה או אחר. לא ברור מה הערבות הביטחונית הזו, מה המשמעות שלה, אבל אם זה באמת המצב וסין סייעה דיפלומטית, ביטחונית וכולי, להגעה להפסקת האש הזו, מהלך כזה, ואפילו השיח לגבי מהלך כזה, מעלה את קרנה של סין גם באזור. אני מזכיר שרק במרץ 2023 סין התגאתה בכך שהיא הביאה לדטאנט או להפשרת יחסים בין איראן לבין ערב הסעודית.
- [08:27]
מבחינתה של סין יש פה עוד הוכחה לכך שבעוד שארצות הברית ברטוריקה הסינית היא מחרחרת המלחמות, סין היא זו שבאה ובעצם מביאה יציבות, שלום ופתרון. טראמפ קיווה להגיע לביקור הזה בטח אחרי שהוא דחה אותו כשהניצחון על איראן מתנוסס על חזהו, לא כך קרה. הפרשן הבכיר של ניו יורק טיימס דייוויד סנגר כותב שהעימות באיראן דבר החליש לא רק את ארצות הברית, אלא גם את סין, גם היא יוצאת מוחלשת מהמלחמה הזאת. אני חושב שהשאלה למה הוא מתכוון במוחלשת בסיפור הזה, מכיוון שאין ספק, אין ספק שסין נפגעה כתוצאה מהמלחמה. היא נפגעה באופן שהוא חלקו ישיר וחלקו עקיף.
- [09:18]
אבל בראייה הסינית, אני קורא לזה כואב אבל פחות. היא נפגעה אבל פחות מהרבה שחקניות אחרות, ראשית, צריך להבין שאחד מהדברים שסין עמלה עליו מהרגע שהיא הבינה שנפט זה דבר קריטי עבורה ושהיא זקוקה לו כיבואנית מרכזית של זה עוד בשנות התשעים, לאחר מכן נוסף לזה גם הגז הטבעי הנוזלי, סין דאגה לגוון מקורות. ולכן כשאנחנו מסתכלים למשל על המצור הזה בהורמוז, או על אי יציאה של מכליות נפט מהמפרץ הפרסי לעבר העולם או לעבר אסיה. דבר מרכזי שאנחנו רואים זה שבעוד שסין פחות משליש מיבוא הנפט שלה מגיע מהמפרץ, כשאנחנו מסתכלים על מדינות אחרות, דוגמת יפן, למעלה מ-90% מיבוא הנפט שלהם מגיע מהמפרץ. כך ש...
- [10:18]
בעצם, שוב, אנחנו בכואב אבל פחות, כן מושפעת, אבל פחות. אבל מכיוון שמחירי הנפט עלו, התוצאה היא שגם המחירים בסין עלו. או במילים אחרות, מחירי האנרגיה בסין גם הן עלו, וכאשר הם עלו, המשמעות היא בעצם עליית מחירים גם לצרכנים הסינים. אז זאת נקודה אחת. נקודה שנייה, שמבחינתה של סין, היא משלמת מחיר, אבל המחיר הזה עשויה להיות תמורה מאוחרת יותר.
- [10:51]
זאת אומרת, כן, היא נפגעת כרגע ברמה הכלכלית, אולי במידה מסוימת ברמת היוקרה שלה או המוניטין שלה, אפשר להתווכח על זה, אבל בסופו של דבר, בראייה הסינית, אם הפגיעה ההרבה יותר משמעותית היא בארצות הברית, גם ברמה הכלכלית, אבל אולי אפילו יותר מזה, ברמת התדמית של ארה״ב, ברמת המיצוב של ארה״ב במרחב המזרח-תיכוני ומעבר לו, ומעבר לו, אז מבחינתה של סין, לאורך זמן, כלומר לא בטווח הזמן המיידי, אבל בטווח הזמן הבינוני-ארוך, בעצם סין עשויה להרוויח מהמלחמה למרות הפגיעה.
- [11:34]
חסות אחת וממש מיד חוזרים.
- [11:56]
דוקטור אורי סלאם, אנחנו עם הפסגה של טראמפ בבייג'ינג, אירוע ש... קורה כפי שאנחנו רואים רק פעם בעשור, וזה לא שרק בקדנציות שלו היחסים בין שתי המדינות מסובכים. למעשה, אנחנו מדברים כבר שנים על כך שסין ממתינה לשקיעתה של האימפריה האמריקאית, בסבלנות. כלומר, היא לא מזרזת איזשהו עימות צבאי או משהו דרמטי קנטי, כפי שנהוג לומר בימים האלה, אלא בשיטות של כלכלה, שימוש בתשתיות. באופן הזה היא משתלטת על צמתים חשובים באירופה, במזרח התיכון, באפריקה ובאסיה, שולחת גם עיניים חומדות לארצות הברית באמצעות טכנולוגיה של מחשבים, סייבר, AI, כל הדברים שקשורים בעניינים האלה.
- [12:40]
מה עושה המלחמה הזו לתהליך הזה? היא פוגעת בסבלנות הסינית או שהיא מדרבנת את הסבלנות הסינית? אני לא חושב שמבחינתה של סין המלחמה משנה משהו לעניין הסבלנות האסטרטגית שלה, אם אפשר לקרוא לזה ככה. זאת אומרת, הרעיון שהמערב בשקיעה וארה״ב בשקיעה הוא רעיון שמלווה את סין כבר יותר ממאה שנה ועוד לפני שהייתה סין העממית כמובן. לדרך החשיבה הזו אנחנו לא רואים בה איזשהו שינוי או בקע משמעותי, כלומר מבחינתה של סין המלחמה הזו היא אולי יותר סימן לכך שהסבלנות שלה היא מדויקת.
- [13:24]
זאת אומרת, ארה״ב מביאה על עצמה את נפילתה בראייה הסינית, או את שקיעתה, ובמלחמה הזו, שוב, לשיטתה של סין, זה בדיוק מה שאנחנו רואים. למרות הצלחות צבאיות, למרות שמבחינתה של סין היא רואה טכנולוגיות אמריקאיות מאוד מתקדמות, בחלקן היא גם התקנאה, אבל בסופו של דבר, שוב, ההסתכלות הסינית היא לא ל... מה קורה מחר. טראמפ חוזר כמו מנטרה על ההתחייבות שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, ובניגוד להרבה דברים אחרים שיעלו בפסגה הזו, בכך הוא ושי תמימי דין. סין לא רק הייתה שותפה, אלא היא גם הייתה בין הדוחפות המשמעותיות, הרבה פעמים שוכחים את זה, אבל כמו שאמרת, לסין היה לה מקום של כבוד בהסכם הזה.
- [14:13]
ואולי אפילו רגל חשובה בזה שהגיעו להסכם. אפשר לא לאהוב את ההסכם או לחשוב עליו מה שרוצים, אבל לסין הייתה פה מעורבות. ויש לזה הרבה סיבות, אבל מבחינתה של סין, סין לא מעוניינת לראות איראן גרעינית, ואני הרבה פעמים משתמש באנלוגיה של צפון קוריאה. סין גם לא רצתה לראות את צפון קוריאה כמדינה גרעינית, היא כמובן לנשק גרעיני, לא לאנרגיה גרעינית אזרחית. ובמובן הזה, מבחינתה של סין, גם איראן גרעינית, עם נשק גרעיני, זו בעיה, היא לא מעוניינת בזה, יש על זה הרבה מאוד השפעות על כלל המרחב שהיא מודעת להם, ולכן, מבחינתה של סין, היא לגמרי במובן הזה, הייתי אומר, על אותו שולחן כמו האמריקאים.
- [15:00]
שניהם היו שמחים לראות שהאיראנים הם בלי יכולת גרעינית. כשיש דיווחים עכשיו על זה שאולי במסגרת ההסכם אומרים יעבירו את אותם 400 וכמה קילוגרם של אורניום מועשר למדינה שלישית, יכול להיות שהמדינה השלישית זה בכלל סין? אין לדעת. ובהקשר הזה יכול להיות שבסופו של דבר טראמפ ושי יחתמו על איזשהו הסכם שנוכל אולי לכנות אותו איראן תמורת טיוואן? זו השאלה הגדולה, זו בעצם שאלת טריליון הדולר, לא מיליון הדולר.
- [15:35]
כי בסופו של דבר כשאנחנו מסתכלים על מה בכלל סין רוצה בתוך כל הסיפור הגדול הזה, סין מדגישה חזור והדגש, ולא מהיום, כבר שנים, שהדבר מספר אחד שמעניין אותה מהצד האמריקאי זה טיוואן. מה הכוונה? הכוונה היא שסין מעוניינת לקבל מהצד האמריקאי איזושהי אמירה. הצהרה, רמיזה ברורה, לכך שהצד האמריקאי מקבל לפחות חלק מנקודות המוצא הסיניות של סין העממית בנוגע לטיוואן. כמובן, מבחינתה של סין, הדבר הטוב ביותר היה אם טראמפ בביקורו יבוא ויצהיר שהוא מקבל לא רק את מדיניות סין האחת, כלומר איזושהי קבלה עמומה של הרעיון שיש רק סין אחת, אלא את עקרון סין האחת לפי השיטה הסינית, דהיינו שיש רק סין אחת והמייצגת הרשמית שלה היא סין העממית נקודה.
- [16:33]
הצהרה שכזו נוגדת בעצם את הדיפלומטיה האמריקאית לאורך עשרות שנים. האם טראמפ ייתן הצהרה שכזו? ספק רב. אבל יכול להיות, יש ספקטרום של הצהרות ואמירות שטראמפ יכול לספק לסין שיכולות לרצות אותה בשלב הזה. למשל, אחד מהדברים שמאוד מטרידים את סין העממית זה ייצוא של נשק אמריקאי לטיוואן.
- [17:02]
ולכן, אם טראמפ יצהיר משהו או ייתן רמיזה ברורה מספיק על משהו שקשור למשל לתחום הזה, זה דבר שיכול מאוד מאוד לשמח את סין. האם בתמורה לזה סין תבוא ותגיד: אנחנו נותנים את איראן? התשובה היא פשוטה. there is to give, איראני לא של הסינים, אבל סין יכולה לבוא ולהגיד, אנחנו ניתן תמיכה יותר גדולה, ניתן דחיפה יותר גדולה, נהיה יותר משמעותיים במשא ומתן וכולי וכולי. האם זה באמת יעזור או לא, זה כבר תלוי במידה רבה באיראנים.
- [17:43]
עוד סוגיה שמטרידה את דונלד טראמפ ואת הסינים בעניין טיוואן, גדולה בעולם, המובילה בעולם, כל האייפונים, מחשבים, טכנולוגיות מתקדמות עוד יותר מהמחשבים שאנחנו מחזיקים ביד, כולם תלויים במה שמגיע מטיוואן, וכל נושא הטכנולוגיה גם הוא יעלה על השולחן בפגישה הזאת. בהחלט. אין ספק שהסוגיה הטכנולוגית באופן כללי, בין אם זה AI, בין אם זה... נושאים קוונטיים וכולי וכולי, כל הנושאים הללו הם חלק מהסיפור, כשמבחינתה של סין הרצון העיקרי הוא בעצם לשחרר את צוואר הבקבוק של סנקציות כאלה ואחרות שארה״ב מטילה, בין אם כסנקציות מלאות ובין אם כהגבלות ייצוא כאלה ואחרות על טכנולוגיות מתקדמות. ככל שארה״ב טעות להסיר חלק מהמגבלות הללו, ולאפשר לסין קבלה של הטכנולוגיות הללו, סין תשמח, ובוודאי גם מה שנקרא באנגלית will reciprocate, ותענה ותיתן מצידה.
- [18:54]
אבל אני רוצה רגע להחזיר את זה דווקא לעניין של המזרח התיכון, מכיוון שמה שאנחנו רואים בעשור האחרון, ובוודאי, זה שהקשר של סין עם המזרח התיכון הוא כבר מזמן לא רק קשר של יבוא של אנרגיה. נפט או גז טבעי. ומה שאנחנו רואים בעשור האחרון זה דווקא את הניסיון הסיני לחזק את הקשרים הטכנולוגיים שלהם, כולל במחקר ובפיתוח, עם למשל מדינות המפרץ, מדינות כמו ערב הסעודית או איחוד האמירויות במיוחד, שתי השותפות הכי חשובות שלה במרחב. ולכן, כאשר אנחנו מדברים על האפשרות שסין תרוויח גיאופוליטית מהמלחמה באיראן בטווח הזמן הבינוני והארוך, הרווחים הללו הם לא רק רווחים בזה שסין תקבל עוד נפט יותר בזול, אלא הרווחים הללו קשורים גם לאפשרויות של חברות סיניות ושל סין כמדינה לעסוק במחקר ופיתוח המתקדמים ביותר שאפשר מבחינתם, יחד עם מדינות המפרץ, בדיוק אותן מדינות שבביקור של טראמפ במפרץ לפני שנה, בעצם הכריזו על סדרה של שיתופי פעולה ביניהן לבין ארצות הברית בתחומים הללו, דוגמת AI. אז כאן, 1.
- [20:13]
יש מקום גדול לשאלה כמה ארצות הברית תהיה פרואקטיבית כדי למנוע את זה, 2. האם באמת סינתציה מורווחת מהמלחמה לאורך זמן, ופה, ב-3. האם מעורבות ישראלית בתוך קבלה של איזשהו סדר אחר חדש במזרח התיכון יכולה גם היא להשפיע על זה, עם הרבה ספקות שישראל בכלל תהיה מוכנה ללכת לשם, אבל גם פה אני חושב שיש משהו שאפשר לחשוב עליו. ואגב, טכנולוגיות ומסחר, דונלד טראמפ מגיע לביקור הזה כשעל המטוס שלו שורה של דמויות מפתח בכלכלה העולמית, החל באילון מאסק, טים קוק מנכ"ל אפל, פורש בקרוב, אבל הוא עדיין המנכ״ל, מנכ״ל NVIDIA נמצא שם על המטוס, מנכ״ל בואינג מגיע, טראמפ רוצה, איך אמרו על גולדה, היא מגיעה עם סל גדול כדי למלא אותו בעסקאות. ובמקרה הזה אלה עסקאות הדדיות, זאת אומרת אילון מאסק למשל, המפעל הכי גדול שלו הוא בסין ושנגחאי לטסלה.
- [21:24]
והוא רוצה להמשיך להפעיל אותו ולהמשיך לעשות ממנו כסף. אז אילון מאסק זה לא רק שהוא בא כדי למכור אל הסינים, אלא גם כדי להמשיך להרוויח מהסינים בזה שהוא יהיה שם ויוכל להמשיך להפעיל את המפעל שלו, וכמובן שהסינים מבחינתם מקבלים פה טכנולוגיות מתקדמות. Nvidia זה בדיוק סוגיית השבבים, ואפל זה כבר קשור לרשתות ייצור גלובליות, אבל שוב, בסוף... כל הדברים האלה מתכנסים. דיפלומטיית הבואינג הפכה להיות חלק משמעותי, ואם סין באמת תלך על עסקה גדולה לרכישה של מטוסי בואינג, זה יהיה מעניין, מכיוון שיש לזה שלושה צדדים.
- [22:05]
הצד האחד והברור זה שסין תשקיע הרבה מאוד כסף במטוסים שהם אמריקאים. זאת אומרת, יש פה הרמה ליחסים הכלכליים, ליחסי הסחר. וכולי בין סין לבין ארה״ב. אבל יש לזה משמעות אחרת מהצד האירופי, כי זה אומר שבעצם סין תבחר הרבה פחות מטוסי איירבאסט. אז כאן יש מכה לאיחוד האירופי.
- [22:30]
ואם אנחנו משלבים בזה את העובדה שבסין עצמם מנסים לאורך השנים האחרונות לייצר מטוסי נוסעים משל עצמם, כולל בהדרגה גם מטוסי נוסעים רכבי גוף, אז אנחנו בעצם נצטרך לתהות איך כל העסק הזה מתחבר גם לתעשייה. האווירית, אם תרצה, המקומית הסינית. כל הדברים האלה בסופו של דבר, הם קשורים זה בזה. ואם הסינים יתנהגו יפה, בעיניו של טראמפ כמובן, ויחתמו עסקאות גדולות ויפות, כפי שהוא אוהב לכנות דברים שמוצאים חן בעיניים שלו, או אז הוא יוותר על המכסים שהוא הטיל על הסחורה הסינית שמגיעה לארצות הברית? אני מתאר לעצמי שלא על כולם, חלק מהמכסים כמובן יישארו, חלק ממילא הוא כבר הוריד, אבל הוא הוריד לשנה, ואנחנו מתקרבים בחודשים הקרובים לסיומה של שנת הטיים-אאוט בריב בין הילדים, אז אני מתאר לעצמי שחלק מהם יישארו באופן די טבעי כמכסים נורמליים שיש בין מדינות, אבל בסופו של דבר מבחינתה של סין, ואגב לדעתי גם מבחינתה של ארה״ב, הגעה למצב שבו מחזירים את המכסים לגבול נורמלי כלשהו ולא לריצות מטורפות אל עבר ה-80, 100 ומעלה אחוז, זה דבר שהוא חיובי, מכיוון שבסופו של דבר האינפלציה בארצות הברית היא בעיה, הכלכלה בארצות הברית היא בבעיה, וכמובן גם הכלכלה בסין היא בבעיה.
- [24:03]
לכן יש פה אינטרס משותף של שתי המדינות להגיע להבנות. בתחומים הללו, כאשר הייתי רק אומר שמבחינתה של סין, אני חושב כדאי לזכור שלמרות שלסין יש בעיות כלכליות, ויש לה, גדולות, הסוגיה של היצוא לארצות הברית והמכסים, אלה דברים שסין מאז 2017-2018, כשהעסק התחיל, סין למדה להתמודד עם זה, סין למדה איך לעשות כל מיני משחקים. סין לא בהכרח כמדינה, גם כמדינה, אבל גם החברות הסיניות, כדי לדעת להתמודד עם המכסים הללו. דוקטור אורי סלע, לאף אחד מאיתנו אין ספק שבסופו של הביקור טראמפ יגיד שזה היה beautiful visit, היה נהדר. איך נדע?
- [24:55]
תן לנו סימנים. איך לדעת אם הוא צודק או לא? אני חושב שבסופו של דבר השאלה המרכזית תהיה האם יצאו דברים קונקרטיים שאנחנו לא נדע מיד לאחר הביקור. מה שאנחנו כן נוכל לראות מיד לאחר הביקור זה האם הרטוריקה של משרד החוץ הסיני ושל האמריקאים, האם הרטוריקה הזו הולכת ומשתפרת לאורך הזמן, מראה איזשהם סימנים של ניסיון להרגיע את המצב. אלה סימנים שיראו לנו שאולי יש פה מסלול שהוא באמת התחלה של דרך חיובית נוספת.
- [25:32]
אבל בסופו של דבר, הסוגיות הקונקרטיות של הסכמים של ממש, אלה הדברים שייתנו לנו אינדיקציות של הצלחה של הביקור. הימור שלך, הוא יחזור עם פנדה? לא, אני חושב שהוא אפילו לא רוצה את הפנדה. דוקטור אורי סלע, תודה רבה לך. תודה רבה.
- [25:58]
זה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום, הפודקאסט היומי. האורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה, דניאל שחר, מתן זמיר, שירה הראל, הילה פז ועדי חצרוני. על הסאונד יובל ברוסילובסקי. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני ערד ניר, אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.