Loading summary
Transcript43 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוקי חדש באר-אל? יש לנו, נכון בובו? אבא עשה. אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו באר-אל? אבא יעשה, אבא יעשה.
- [00:11]
אין באמור לעבוד ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום ראשון, חמישה עשר במארץ, ואנחנו אחד ביום. מבית אין שתים עשרה.
- [00:28]
אני אלעד סבחיוב ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:52]
הם עמדו על הדשא, רגע לפני שהמשחק התחיל, הרגע הזה שבו העמנונים הלאומיים של שתי הנבחרות מתנגנים באצטדיון. נהוג ששחקני נבחרת שרים את העמנון בהתלהבות, הם הרי שם כדי לייצג את המדינה. לשיר את העמנון זה כמו להפקיע שער, זה אקט פטריוטי. אבל ברגע הזה, כשהעמנון שלהם התנגן, כל השחקניות שנבחרת איראן עמדו בפנים ובעיקר עם שפתיים חתומות.
- [01:22]
כל מה שקרה בתשעים הדקות שבאו אחר כך כבר ממש לא היה משנה. איראן נפסידה 3-0, אבל הסיפור בשלב הזה הפך להרבה הרבה יותר גדול מכדורגל.
- [01:44]
אני מניח שכבר שמעתם בגדול על הסיפור, הוא עשה כותרות, הוא העסיק את כל העולם בימים האחרונים, כי ההחלטה הזו של שחקניות הכדורגל של איראן לא להשאיר את האמנון קרתה בתזמון לא מקרי. שלושה ימים לפני כן נפתחה המלחמה באיראן והמנהיג העליון חוסל. הפנים והשפתיים החתומות של השחקניות נתפסו בעולם כאמירה, כמחאה, כאקט אמיץ או אקט בוגדני, תלוי כמובן את מי שואלים, נגד המשטר. ומאז, הסיפור הזה רק הולך ומתפתח. והוא התפתח לתקרית דיפלומטית בינלאומית, כזו שמעורבים בה נשיא ארה״ב, ראש ממשלת אוסטרליה, ומי שזה לא יהיה שמנהיג עכשיו את איראן.
- [02:22]
הסיפור התפתח לתנועה של רבבות שדרשו Save Our Girls, ולהמון המון עיניים שעקבו אחרי השחקניות הצעירות שהתפצלו בגלל שנאלצו לקבל החלטה בלתי אפשרית. אז הפעם, בעזרת פרשן הכדורגל אורי לוי, מגיש הפודקאסט שר למונדיאל בכאן, ומייסד אתר הכדורגל הבינלאומי, בבגול. אנחנו לא נספר על נבחרת הנשים של איראן בכדורגל, כן, אבל גם נספר על איך הכדורגל האיראני הפך למקום שבו האירנים יכולים לומר את מה שאסור להם להגיד בשום מקום אחר.
- [03:09]
אז כבר בשלב הזה אני אגיד משהו על אורי כי באופן כללי הוא מת על כדורגל אבל יש לו חיבה מיוחדת לכדורגל איראני. הוא מכיר הוא עוקב הוא אפילו שוחח בימים האחרונים עם אחת מהשחקניות שנבחרת איראן בכדורגל אבל נגיע לזה. אורי אוהב כדורגל איראני לא כי הוא משובח במיוחד אלא כי שם באיראן הכדורגל הוא סוג של תופעה חברתית תופעה סוציולוגית אפילו תופעה פוליטית. בלי ספק כדורגל זה הספורט שדרכו איראן גם מתקשרת בינה לבין עצמה בתוך כל הקבוצות השונות שמרכיבות את החברה המרתקת והמדהימה הזו וגם עם העולם כל פעם מחדש כל מונדיאל מחדש יש לנו סיפורים עם נבחרת איראן וזה הולך אחורה 98 המשחק בין איראן לארצות הברית.
- [04:01]
שרפובליקה איסלאמית עשרה לחיצות ידיים בין השחקנים השחקנים האיראנים עלו לדשא עם זרי פרחים כדי להעניק לה ערבים שלהם ובסוף עשו תמונה משותפת, או אם זה באמת מונדיאל 2022 שלפני המשחק הראשון בין איראן לאנגליה בקטר בדוח אני הייתי שם, השחקנים האיראנים הגברים לא שרו את האמנון כי זה היה בתקופה של המחאה של מסה אמיני אותה צעירה איראנית שנרצחה על ידי משמעות המהפכה בגלל שלא לבשה את החיג'אב שלה כמו שצריך. זה הפך להיות מחאה מאוד גדולה בנושא זכויות נשים בכל איראן אז אם אתה רוצה להבין אני חושב את רכשי הלב של החברה האיראנית כן תסתכל על הכדורגל תסתכל על נבחרת ותסתכל גם על המועדונים. זהו המועדונים הקבוצות המקומיות בתוך איראן בזמן שהנבחרת הלאומית האיראנית עושה לא פעם כותרות בעולם המועדונים הם המקום שבו קורים הדברים המעניינים שרובנו לא נחשפים אליהם, ואם מדברים על מועדוני כדורגל באיראן אז בעיקר שווה להתמקד בשניים. אני חושב שהדוגמה הכי טובה להבין ככה קצת על הקבוצות השונות בתוך איראן זה הדרבי של תאיראן מצד אחד יש לך את אסטגלל, מצד שני את פרסה פוליס עכשיו איזה סיפור מעניין זה מועדון שהוא קם ב1945 בהתחלה עד כמו עדון של רוחבי אופניים אוקיי אז הלוגו שלהם היה להם שלושה עיגולים כאלה. וזה תפס זה ככה היה איזה משהו שנהיה כזה פופולרי ומי שמאוד נדלק על הפעילות שלהם היה שע פלבי האב.
- [05:47]
והם התרחבו גם לסייף, טניס שולחן וכדורגל. כשהכדורגל התחיל מלא אנשים הגיעו למגרש לראות אותם משחקים והשאר ראה את זה והחליט ממש לשנות להם את השם. הוא אמר אני אתמוך בכם ואני אשנה לכם את השם, יקראו לכם מעשיו תאג' תאג' בפרסית כמו בערבית קטר. וזה הפך להיות הסמל של המשטר באיזשהו מקום של איראן לפני המהפכה. אם המהפכה בגלל שרצו לשבור את כל הסמלים התרבותיים של איראן ההיא של איראן הפרסית של איראן של השעה של איראן שמתכופפת מול המעצמות אז שינו לטאג' את השם לאסטגלל אסטגלל בפרסית עצמאות.
- [06:28]
וממצב שהדבר הזה היה סמל של המשטר הישן של השעה זה הפך להיות הסמל של המשטר החדש של הרפובליקה האסלאמית.
- [06:39]
הכדורגל באיראן הוא סמל, וככה היה כבר שנים, ולכן זה באמת לא מפתיע שבזה התעסקה המהפכה האסלאמית אחרי שתפסה את השלטון במדינה. היא רצתה לשנות את השם, לשנות את האפיון, לשנות את הציוויון של הקבוצה הרשמית של השאבט איראן. בטח, השינויים בעקבות המהפכה האסלאמית באיראן זה שינויים של, אתה יודע, זה הרס תרבות. וזה הקמה של תרבות חדשה. תאץ' באמת הייתה אחת הקבוצות הגדולות באסיה עד שנות ה-70.
- [07:08]
היא גם ניצחה את הפועל תל אביב בגמר ליגת ההלופות של אסיה 1970. זה ממש היה איזשהו מוסד, אם תרצה זה היה כזה, אתה יודע, ברצלונה של אסיה של ה-70's. העיריבה המושבת, האויבת הגדולה של אסטגלל היא פרספוליס, על שם עיר הבירה של האימפריה הפרסית העתיקה. וגם היא הפכה ליותר מקבוצת כדורגל, היא הפכה לאמירה פוליטית, אלא שהאמירה הפוליטית שלה היא לכיוון השני. בניגוד לפאג' אסטגלל שהייתה מזוהה עם האליטה או עם הקבוצות שמקושרות לשלטון בין אם זה שלטון השם ומאוחר יותר שלטון היאטולות.
- [07:44]
אז פרס פוליס הייתה הקבוצה של הבוהמיאנים של הליברלים של האנשים שרצו את איראן החופשית נקרא לזה ככה אפילו קצת סוציאל דמוקרטית לא סתם הצבע שלהם הוא אדום אדום לבן. אז פרס פוליס זה היה מועדון שלא הסכים לקחת על עצמו את שינוי התרבות הזה שהרפובליקה האסלאמית רצתה להכניס דרך הכדורגל. ניסו לכפות עליהם שינוי שם במשך שבע שנים במסגרת כל מהפכת התרבות של הרפובליקה האסלאמית. ניסו להצמיד להם כל מיני שמות אבל פרס פוליס הייתה מועדון שהורכב מחברים מה שנקרא מחברי מועדון והם לא הסכימו לקבל את זה. ורק ב-1987 כשהוקמה מחדש הליגה הלאומית של איראן הציבו בפניהם תנאי אתם רוצים להפסיק להתחרות רק בליגות המקומיות של המחוז שלכם ולהצטרף לליגה הלאומית הם חייבים לקחת שם.
- [08:38]
שהוא יהיה מזוהה עם המהפכה ונתנו להם את פירוזי פירוזי זה ניצחון הניצחון שלי בעצם. אל מול האולטימטום המועדון נאלץ לזרום עם השם החדש ברוח המהפכה האיסלאמית אבל ההועדים הם ממש לא הם המשיכו לקרוא לקבוצה בשם המקורי על החולצות שלהם היה כתוב פרספוליס ואז כשהתנאים אפשרו בשנת 2012 גם המועדון הודיעה רשמית אנחנו זונחים את השם פירוזי וחוזרים להיות פרספוליס. והדבר הזה הפך אותם לסמל של המידה היתנה על הזהות הפרסית המקורית החילונית האחרת. ושתי הגדולות של טהרן בעצם מייצגות את היחס האיראני לדבר הזה שנקרא המהפכה האסלאמית. לא רק באיראן מועדוני הכדורגל הפכו לסמל חברתי, הרי בכל העולם יש קבוצות שנחשבות כמייצגות את המעמד הגבוה, את מעמד הפועלים, יש קבוצות שעורדים אותם יותר מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, יש כאלה מהימים, הרי גם אצלנו בישראל יש חלוקה כזו של לא מעט מועדוני כדורגל.
- [09:43]
אבל בכל זאת באיראן קרה משהו נוסף. בסוף שנות ה-90 קרתה שם מה שמכונה מהפכת הכדורגל. אלו אירועים שקרו סביב הספורט שנתפסו כמחאות נגד המשטר, מחאות נגד כפייה דתית, בעיקר מחאות בעד זכויות נשים. כשהנבחרת האיראנית, לדוגמה, ניצחה את ארצות הברית 2-1 במונדיאל של 98, המוני איראנים יצאו לחגוג ברחובו.
- [10:11]
בין החוגגים גם נשים, נשים שחלקן, הורידו את החיג'אב. בתקופה ההיא התחילה גם תנועה חברתית עם דרישה ברורה מהרשויות באיראן, לאפשר לנשים להיות חלק מהקהל בהצטדיונים. הבעיה הגדולה שבאיראן, בגדול, על פי חוק, אסור לנשים ללכת לראות גברים משחקים כדורגל. זה עד היום ככה אז יש לי סטדיונים מסוימים וערים מסוימות שעושים אחרגות ויש יציאה משפחות שבדרך כלל מי שמקבלות את הכרטיסים אליהם זה נשות השחקנים מקורבות למארגנים להתאחדות. כל מיני משפיעה ניות רשת כאלה ואחרות ולאו דווקא הקהל הרחב הוא קהל הועדות הרחב.
- [10:55]
זהו זה חוק ישן והיו במהלך השנים האחרונות ניסיונות לשנות אותו. דווקא אחמד אינג'אד כנשיא הוא רצה לאפשר לנשים להיכנס להצטדיונים אבל המנהיג העליון חמינאי הפך את ההחלטה שלו. נשים ניסו בכל זאת בכוח להיכנס למגרשים הן היו מחפשות כל מיני דרכים כדי לצפות במשחקים כי באיראן נשים רבות אוהבות ואוהדות כדורגל לא פחות מהגברים. אז קודם כל זה בטירוף נשים באיראן מטורפות אסטגרל ופרס פוליס זה מותגי ענק. וזה באמת משהו שהוא בלתי נפרד וגם דרך של הרבה נשים איראניות להגיש חלק להגיש חלק ממשהו גדול יותר ומזהות גדולה יותר ואת יודעת אחת התופעות הכי מטורפות.
- [11:38]
בכדורגל היה לי שהם שנים קוראת זה נשים שמתחפשות לגברים כדי להיכנס להצטדיונים ולתמוך בקבוצות שהם אוהדות בין אם זה אסטיגלל פרס פוליס טרקטור סאזי ספאהן. בכל מועדון כזה סיפור מאוד גדול על אוהדות שמתחפשות לגברים מצליחות להיכנס ואז גם מתעדות את זה ומעלות את זה לרשתות החברתיות שמציירות לעצמם שפם שהם מכסות את עצמם בכל מיני קובעים וחולצות ודברים. ובאמת אחד הסיפורים הכי מטורפים אני חושב בשנים האחרונות שהציבו את הנושא הזה גם לרמה בינלאומית הסיפור של הנערה כחולה בלוגר אוהדת של אסטגלל, שר חודאירי קראו לה שהיא עשתה את זה היא התחפשה ותיעדה את עצמה ונתפסה. ואז היא נשפטה למעצר כולל אונשים מאוד קשים של עלכאות ודברים כאלה ואחרי שיצא מבית המשפט בתירה נהיצית את עצמה. זה סיפור שהיה בעצם איזה שהוא אם תרצה אינטרודקשן.
- [12:45]
איזושהי הקדמה לכל הסיפור הזה של מה עשה מיני זה הוציא אנשים לרחוב זה עיר את כל קהילת הכדורגל האיראנית והציף מחדש את הדבר הבאמת מטורף זה שקשה לאנשים לתפוס קשה לאנשים בישראל לתפוס את זה קשה לנשים בישראל לתפוס את זה מה באמת הזכויות של אישה באיראן. ללכת למשחק כדורגל להודד את הקבוצה שלך זה לא לגיטימי. במציאות שבה נשים לא מורשות לצפות בגברים משחקים כדורגל בהצטדיון, כדורגל נשים באיראן קיבל מקום מיוחד. אם להודות על האמת, אין שם את הרמה הכי גבוהה של כדורגל, אבל החשיבות של נבחרת כדורגל נשית במקום כמו איראן, היא לא ביכולות הספורטיביות. ובאמת לא פעם הנבחרת הצליחה למשוך תשומת לב, ולא בזכות הכדורגל.
- [13:30]
זה כן עולה לכותרות לפעמים אפילו בינלאומיות אחת לכמה שנים סביב כל הדברים שבאים מעל ומתחת לחיג'אב אני קורא לזה. כי הנבחרת אנשים של איראן מחויבת לשחק עם חיג'אב לפי אתה יודע שיהיה תקני איסלאמית אז לפני מספר שנים היה סאגה שלמה שניסו להאשים אותם שהם הכניסו גברים בתור נשים לשחק בנבחרת. ואז חפרו ומצאו שזה היה איזה גבר שעשה ניתוח לשינוי מין והוא היה בדיוק בתהליך וכל מיני סיפורים כאלה או ב2021 באליפות אסיה, נבחרת ירדן הגישה תלונה רשמית להתאחדות האסיאדית על זה שהם טענו שהשוארת זור החודאי היא בכלל גבר, היא לא גבר אבל זה סיפור שאנשים לקחו אותו לארכאות משפטיות כאילו נבחרת איראן בנשים זה תמיד, בלאגן תמיד יש איזה סיפור תמיד יש דרמה, תמיד יש דרמה, כן, אבל אפילו לא קרוב לדרמה שקרתה לנבחרת הנשים של איראן בחדורגל באוסטרליה לפני שבועיים. חד משמעית גביעה אסיה לנשים באוסטרליה 2026 טורניר שאתה יודע נקבע מראש לא תוכנן שזה יצטלב עם מלחמה כזאת גדולה אבל רצה הגורל. ושוב נבחרת איראן לפני טורנירים גדולים בינלאומיים תמיד יש בעיות אם זה אם זה בגברים אם זה בנשים אם זה בכדורגל אם זה בדוקים.
- [14:56]
רואים זה בטקוונדו ואנחנו זוכרים את סעיד מולאי עוד ג'ודוקה שביקש מקלט גם בישראל עבר לייצג את מונגוליה הרבה שנים. סיפור מטורף אחרי שהוא ביקר את הרפובליקה האסלאמית אז כבר ערב התרוניר ילד בגלל שהשטח בער ובעירן היו הפגנות. המצב הפוליטי היה זה אז עיתונאים שאלו במסיבת העיתונאים את הכוכבת של נבחרת שרה דידר, איך השחקניות מרגישות והיא התחילה לבכות ואמרה שהם מאוד מודאגות. אני כשאמרתי לך.
- [15:36]
אין להם קשר עם המשפחה בעצם מאז שהם יצאו כי באיראן הורידו את האינטרנט, ומה שהיה צריך שם התערבות של קצין התקשורת של התחתות האסיאטית שגיד חברה לא לשאול את הבנות על פוליטיקה כאילו בנו לפה, טורניר כדורגל וזה היה בלתי נמנע. פוטבול בוזיקה עם קטן מוהם נגרנות בנובדה המון כשבארון הסיבה אומרים כמה דרסלמת וקומל בסביבה. גם המאמנת דיברה על זה ואמרה ג'פרי אמרה מאוד מאוד קשה לנו אנחנו פה כן נסות להתרכז בכדור רגל למחרת. חמינאי חוסל והיה משחק הפתיחה של הטורניאל שהיה איראן נגד דרום קוריאה עכשיו הבנות. עמדו באמנון של הרפובליקה האסלאמית שפתותיהן חתומות פניהן חתומות לא זזות לא שרות.
- [16:28]
והעולם חגג את זה. והפכו אותם לגיבורות בצדק זה אקט אמיץ בטירוף, אבל בתוך איראן זה הוביל לזה שהמשפחות שלהם קיבלו איומים התנכלויות, וממש גם השחקניות קיבלו מסרים דרך מי שהצליחה לתקשר עם האנשים שלהם בבית דרך vpn או משהו כזה, אז גם הן קיבלו איומים ברגע שאתם חוזרות לאיראן אתם בצרות. בקרובה חיינים בזמן הג׳נג בשדית. שמה יש איזה מגיש מאוד פופולרי בתוכנית שבתאגיד השידור של הרפובליקה האסלאמית שאמר לא לשיר את האמנון בזמן מלחמה זו בגידה. וכשבנות האלו חוזרות הביתה אין יקבלו טיפול של בוגדות עכשיו בוגדים ברפובליקה האסלאמית נכלאים.
- [17:16]
עוברים התעללויות ובסוף מוצאים להורג. זה מדהיג מאוד ושם כבר השחקניות ממש ממש פחדו ובגלל זה במשחק השני לפני המשחק השני מול אוסטרליה. כל השחקניות שרו את האמנון צעקו אותו בזמן שהן מצדיעות לדגל.
- [17:35]
זה כאילו זה היה השפלה בינלאומית לעיני כל העולם לא שרתם את האמנון במשחק הראשון לא חיבדתם עכשיו אתם תעשו מה שאנחנו אומרים לכם. פתאום כל העולם התחיל לדבר על השחקניות של נבחרת הכדורגל של איראן. תשומת לב אדירה, ובאופן טבעי גם מאוד מלחיצה. בשלב הזה אורי הצליח לשוחח עם אחת השחקניות מהנבחרת, ויכול היה לשמוע עליה כמה הסיטואציה הזו מפחידה אותה. ופשוט היא אמרה לי בהדמעות, אני פשוט רוצה שהטורניר יסתיים, ושנחזור הביתה, ושהחיים יחזרו להיות מה שהם היו.
- [18:11]
כאילו הפחד והחוסר ודאות מה קורה עם המשפחה שלי בבית מה יקרה לי שאני אחזור מאיראן וזה היה מאוד מאוד קשה לשמוע שבסוף הם שמה כן הם. שחקניות כדורגל ומוצאות להגיע לרמה הכי גבוהה של המטלטיות זה המון אגוז המון גאווה זה המון דרייב. מצד שני יש להם את מה שהם חושבות על המשטר של המדינה שלהם ומייצגות אותו. ומצד שלישי החיים שלהם ושל המשפחה שלהם אז זה מין סיטואציה לעד שהשחקניות האלה היו מצויות בה שלא משנה מה הן היו עושות הן היו סובלות. וזה חוסר עונים ואני כשדיברתי עם המשחקנית הזאת פשוט.
- [18:51]
הרבה זמן לא לא זיהיתי כזה חוסר עונים על בן אדם שלא משנה איזה צעד הוא יעשה הוא ירגיש שהוא יפסיד. שלושה משחקים, שיחקה הנבחרת באוסטרליה והיא הפסידה את שלושתם. תשוב, זה באמת לא הדבר החשוב כאן. מה שחשוב הוא השיח שנוצר סביב הנבחרת. עם ההפסד השלישי נגמרו המשחקים של נבחרת איראן בתורניר.
- [19:13]
בתקשורת העולמית תהו אם השחקניות יחזרו בחזרה הביתה, ואם כן, מה יעלה בגורלן שם? שאלו בכל אם הן יבקשו מקלט מדיני באוסטרליה, ואם כן, אם יקבלו אותו. בקהילה האיראנית באוסטרליה, קהילה לא קטנה, חלק מהאנשים הגיעו למשחקים של הנבחרת עם דגלי איראן של לפני המהפכה. אז מאות מהם התגודדו מסביב לאוטובוס של שחקניות הנבחרת, ניסו למנוע ממנו לנסוע וצעקו, הצילו את הבנות שלנו. מהחלונות של האוטובוס אפשר היה לזהות לפחות שחקנית אחת שסימלה SOS.
- [19:51]
הצילו.
- [19:58]
באוסטרליה בהתחלה הרשויות היו די מאורפלות בנוגע למה בדיוק הן מתכוונות לעשות. הנשיא טראמפ פרסם פוסט וקרא לראש הממשלה, האוסטרלי-אלבניזי, לתת לסכניות מקלט מדיני. אחרת, הוא כתב, ארצות הברית תעשה את זה. מאחורי הקלעים, למרות הכול, כנראה כבר התבשל משהו. אתם באוסטרליה, אמאלה!
- [20:17]
אתם באוסטרליה! אתם צריכים ללכת! כן, אנחנו הולכים לצלם אתכם עכשיו! אתם צריכים ללכ מה ששומעים כאן אלו הרגעים הדרמטיים שבהם חמש שחקניות אירניות נמלטו מהשומרים שהצמידו להן משמרות המהפכה בבית המלון. זו שמקללת היא נראית כעובדת במלון ואולי סייעה להם לברוח.
- [20:42]
וכך דרך דלת אחורית השחקניות האירניות נמלטו מהחיים שלהן באיראן ישר למקלט מדיני באוסטרליה. אחר כך הצטרפו אליהן שתי שחקניות נוספות, כלומר שבע שחקניות בסך הכל ביקשו וקיבלו מקלט מדיני ונשארו באוסטרליה כשהיתר חזרו בחזרה לאיראן. נכון גם צריך להסתכל על גילאים של 7 סכניות שנשארו זריגן ברי 34 זר עשר ולי 32 מטאפי רמזן זרדי 33 מונח עמודי 32. הם כבר אתה יודע אם חיות החיים שלהם ידעו מה הם עושות אחת מהם יש לה בן זוג באוסטרליה. פסנדידה בת 21 גולנוש חוסר אבי אחת הכוכבות בת 24 ומוהד זולפי בת 21 שהצטרפו לקראת הסוף.
- [21:29]
צעירות יותר אבל הם כנראה דיברו עם המשפחה שלהם הבינו מה השלכות מה הסכנות. ואולי משפחות שלהם כבר חלק הספיקו לברוח מאיראן חלק אמרו יאללה סעי הבנתי תכנית החיים שלך אנחנו נתמודד עם מה שיבוא. כי בסוף זה סיטואציה רגשית חברתית משפחתית בלתי אפשרית אז זה נורא נורא אינדיבידואל. זו סיטואציה בלתי אפשרית. אפשר רק לנסות לדמיין מה עבר עליהן כשהתלבטו אם להישאר או לחזור.
- [21:57]
מה יקרה למשפחות שלהן באיראן אם יבקשו מקלט מדיני באוסטרליה? מהצד השני, מה יקרה להן אם יעלו על המטוס וייסעו בחזרה לאיראן? אחרי שקיבלו את המקלט המדיני, שר הפנימה האוסטרלי הצטלם עם השחקניות כשהן עם שיער חשוף, בלי חיג'אב. הן מחייכות. באיראן האשימו את אוסטרליה בחטיפה.
- [22:16]
טענו שהשחקניות מוחזקות שם כבנות ערובה. זו סיטואציה כל כך מורכבת, כל כך קשה, שאחת משבע השחקניות התחרתה, ביקשה לחזור בחזרה לאיראן. הממשלה האוסטרלית העבירה במהירות את שש השחקניות האחרות לדירת מסתור חדשה, למקרה שהמיקום שלהן יחשף. הנסיעה באוסטרליה לאיראן היא ארוכה, וברשתות החברתיות מדי פעם העלו כל מיני עוברי אורח. סרטונים של שחקניות הנבחרת עומדות באיזה נמל תעופה.
- [22:49]
ברגע שהם יחזרו לאיראן לך תדע מה אנחנו נקבל משם מה יחכה לשם איזה חקירות אני יכול להגיד לך שאני מדבר עם אנשים בתוך איראן ומחוץ לאיראן שמכירים גם את ההתאחדות טוב מאוד והם אומרים לי שבכלל לא בטוח שהתנקלו לבנות בגלל שהמנות כבר סמל בינלאומי כל כך גדול. יכול להיות שהמשטר שדי מדהים שבזמן מלחמה הוא. מתעסק בדבר הזה כל כך הרבה אירצה להראות דווקא שלא תראו הם רצו לחזור הביתה ואנחנו נתנהג אליהם מאוד מאוד יפה והם הגיבורות שלנו והם מייצגות אותנו ואיזה מזל שהצלנו אתכם מהידיים של דונלד טראמפ ואלבנזה אוסטרליה וארה״ב. אז יכול להיות שזה גם סנאריו שיקרה כן יכול להיות שלא יעשו להם כלום בסוף אני רוצה לקוות אולי בני לבן עצמי. ועכשיו עוד לפני שממש הסתיימה הסערה של שחקניות נבחרת הכדורגל באיראן התחילה סערה חדשה על התפר שבין כדורגל ליחסים בינלאומיים שר הספורט האיראני הוא הודיע שאין מצב שנבחרת הגברים בכדורגל תשתתף במונדיאל הקרוב שיערך בין היתר בארצות הברית הנשיא טראמפ הוא כתב אחר כך שמבחינתו הנבחרת האיראנית מוזמנת בכיף אבל שהוא טראמפ לא מאמין שזה ראוי או בטוח שהם יגיעו.
- [24:03]
יש פה איזה שהיא מלחמת סמלים גם. שבא לידי ביטוי בסיפור הזה בין מזרח לבין מערב בין ליברליזם אם תרצה עולם חופשי או אפילו נצרות מאפשרת לכת דעה כל אחד לכיוון שהוא לוקח את זה אל מול חוק השריעה. והאסלאם והשיעה והרפובליקה האסלאמית ומשמרות המהפכה ומשטרה היטולות איזשהו תמונה שזה סוג של מלחמה פסיכולוגית זה כלי במלחמה פסיכולוגית. וזה עם את מאוד מאוד חזק כמובן שאתה יודע אם זה מה שהבנות רצו והכל אז קודם כל אני שמח בשבילם ואני חושב שאני אני מצטער ש. לא כל אחת מנה הייתה היה יש לה את הזכות לבחור ולהחליט לעשות מה שהיא רוצה במקרה הזה אבל בלי שום ספק שהאירוע הזה הפך להיות לא סתם זה הפך להיות הנושא הכי מדובר במלחמה הזאת בשבעים ושתיים שעות האחרונות לא סתם.
- [24:58]
יש בו רגש, יש בו ספורט, יש בו פוליטיקה, יש בו דרמה, יש בו גיבורות אמיצות מאוד, ובאמת בוא נקווה שכולם יהיו בסדר, מי שנשארה באוסטרליה ותתחיל חיים חדשים ומי שחוזר את הביתה לאיראן.
- [25:18]
אורי לוי, תודה. תודה לך, ילד.
- [25:23]
וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם, הקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי. האורך שלנו רום עתיק, תחקיר והפקה אילה פז, אדיח עצרוני, שירה ערל ודניאל שחר. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו. אני אלעד שמחה היופ, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
- [25:55]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוקי חדש באר-אל? יש לנו! נכון, בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו באר-אל?
- [26:17]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור לעבוד ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.