Loading summary
Transcript48 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [00:09]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום שלישי, 12 במאי, ואנחנו אחד ביום, מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין, טוב יותר, מה קורה סביבנו?
- [00:32]
סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:48]
בשנת 2001 יצא הסרט Ghost World, בעברית קראו לו בשם הלא קשור, העולם שבפנים.
- [01:00]
נזכר לג'והנסון וסטיב בושמי ככבור, סרט שמבוסס על קומיקס מצליח, משהו על שתי חברות מתבגרות, לא פופולריות, גבר מבוגר, אני לא יודע, אל תתפסו אותי במילה, לא ראיתי את הסרט הזה מעולם, ואחרי שצפיתי בטריילר וקראתי קצת בוויקיפדיה, מרגיש לי שלא הפסדתי כלום. אני ממש מתנצל אם יש כאן מעריצים. בכל אופן, הסרט הוא ממש לא העיקר, אלא התובנות שהיו ליערה אחרי שצפתה בו. הסרט הזה ואז דיברה עליו עם חברים והיא קלטה שקרה משהו מאוד מסקרים. אנחנו שנינו זכרנו דברים נורא נורא שונים ופתאום הבנתי שהדברים שזכרנו כנראה קשורים למי אנחנו, זאת אומרת לא למה שקרה בסרט.
- [01:47]
ועניין אותי העניין הזה של כל אחד בורא לעצמו או חי באיזושהי מציאות משלו ובטוח שזו המציאות היחידה. ו... וזה לא ככה. אותו סרט, שתי חוויות שונות לחלוטין. לא בקטע שאחד אהב והשני לא.
- [02:05]
שני אנשים שכאילו ראו שני סרטים שונים. הם יצאו מאותו סרט עם תובנות שונות. הם שמו לב לדברים שונים. הדבר הזה הטריף אותה. ויותר מהכל, כל אחד מהשניים בטוח שהגרסה שלו של הסרט היא הגרסה הנכונה.
- [02:21]
היא המדויקת. היא... היחידה. כמה שנים עברו מאז, ויערה הפכה להיות פרופסור יערה ישורון, מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. יערה הפכה להיות חוקרת מוח, והיא הסתובבה איתה כל הזמן עם הדבר הזה שסקרן אותה, עם התגובות השונות סביב אותו סרט.
- [02:42]
ופתאום, כשיערה כבר הייתה במעבדה, והייתה לה אפשרות לנהל מחקר, הכל התחבר. זה היה כמה חודשים אחרי שהתחלתי את המשרה באוניברסיטת תל אביב, ואז הוכרזו בחירות, ואמרתי, וואו, זה איזושהי הזדמנות, בזמנו חשבתי חד פעמית, בדיעבד לא ממש, להסתכל על משהו מרכזי שמשפיע על איך שאנחנו רואים את העולם, על דעות פוליטיות, ולנסות ולהבין איך הדעות האלה משפיעות על איך אנחנו מאבדים מבחינת... המוח את אותו מידע, אבל עוד לפני הנקודה שבה הכריזו על בחירות, אני שמתי לב שאני מוקפת באנשים שחושבים כמוני, ומדי פעם כשפרצו לי את הבועה, אני הייתי כל כך נסערת מאיך זה יכול להיות, איך מישהו יכול לחשוב אחרת, ואני באמת רוצה להבין איך זה קורה. כן, ספק אם סקאלה ג'והנסון הייתה יכולה לשער שהסרט היחסית דל תקציב, שעשתה לפני רבע מאה, יוביל למחקר שבודק את הפעילות של המוח שלנו כשאנחנו חשופים לתכנים פוליטיים. אבל זה בדיוק מה שקרה.
- [03:50]
פרופסור יערי שורון החליטה לחקור בדיוק את זה. אם שני אנשים שונים ראו את אותו סרט ויצאו ממנו עם תובנות אחרות לגמרי, אז מה יקרה לשני אנשים שיראו נאום של פוליטיקאי או תשדיר בחירות? מה יקרה אם אחד מהאנשים האלה... הוא איש ימין, והשני איש שמאל. פרופסור ישורון חקרה האם יש דבר כזה מוח עם נטייה פוליטית.
- [04:15]
ובעצם, אני באמת לא הבנתי למה אני נכנסת כשנכנסתי לנושא הזה, כי אני גם לא בן אדם פוליטי, ואני לא אוהבת להשתתף בריבים וסכסוכים. לא צפיתי איך שזה הולך להתפתח.
- [04:41]
אפריל 2019, ישראל הלכה לבחירות, ובכוונה הדגשתי שאנחנו בחודש אפריל, כי באותה שנה היו בחירות גם בחודש ספטמבר. אם יש לנו מאזינים בני שש, אז כן, ישראל הייתה בבלאגן גם לפני שנולדתם. בכל אופן, לפני מערכת הבחירות הזו הראשונה, הצוות של יערה. נועה קטבי, גל בוימן וטלי אוהד רצו להשתמש במערכת הבחירות כדי לחקור שאלות שלא ממש נחקרו קודם. אמרנו, אוקיי, בואו נסתכל גם על הבדלים בין ימנים ושמאלנים בזמן שהם צופים בתשדירי בחירות, בנאומים פוליטיים, להסתכל על הפעילות המוחית שלהם בזמן שהם צופים, אבל הדבר העוד יותר חדש זה אמרנו בוא נעקוב אחריהם כשהמציאות משתנה.
- [05:31]
בעצם כל מה שאנחנו יודעים בהקשר הפוליטי נובע מלהנגיד בין אנשים דעות פוליטיות כאלה לדעות פוליטיות אחרות. אבל מה קורה כשבן אדם רואה את אותו גירוי ממש, את אותו סרטון, את אותו תשדיר בחירות, את אותו נאום פוליטי, אבל עברה מציאות ששינתה את איך שהוא. מפרש ואת התגובות שלו ואת הרגשות שלו כלפי הסרטון הזה. ובעצם המטרה הייתה גם להשוות בין אותו בן אדם בשתי נקודות זמן כשהרגשות והתובנות שלו כבר שונות. בעצם נולדו להם כאן שני מחקרים.
- [06:08]
הראשון הוא לקחת שתי קבוצות, אנשים שמגדירים את עצמם בימין הפוליטי ואנשים שמגדירים את עצמם בשמאל. החוקרים יראו לחברים בשתי הקבוצות את אותו תוכן פוליטי ואז ישוו את פעילות המוח שלהם אחד לשני, ימין מול שמאל. הניסוי השני הוא מעט יותר מורכב, לקחת את אותם אנשים אחרי פרק זמן מסוים כשהנסיבות הפוליטיות השתנו ולהראות להם שוב את אותו תוכן פוליטי ואז לבדוק את הפעילות המוחית שלהם ואם היא השתנתה ביחס לפעילות שהייתה להם במקור. אז קודם כל, לפני שהתחילו, היה צריך אנשים שמאלנים וימניים, אלא שהתברר שזה לא כל כך פשוט. זה לא פשוט, כי גם כל זה בלחץ זמן, ויש גם מגבלות שהנבדקים צריכים להיות מתאימים לMRI, שזה אומר שאין להם מתכות בגוף, שהם ימנים ביד, שהם בגילאים מסוימים, אז היו לנו הרבה מגבלות מעבר לדעות הפוליטיות.
- [07:09]
ואז התחלנו להפיץ מודעות, ויחסית בקלות, אולי לא תופתע לשמוע שיחסית בקלות גייסנו את הקבוצה של השמאלנים, רובם היו מצביעי מרצ, אפילו היה לנו מתא מרצ באוניברסיטה, ולצערי התקשינו מאוד בלמצוא נבדקים עם דעות פוליטיות ימניות שיסכימו להשתתף בניסוי שלנו, אז בסופו של דבר הקבוצה הימנית הייתה יותר הטרוגנית. אבל בסופו של דבר הצלחנו להביא בלחץ זמן שעד יום לפני הבחירות הצלחנו לסרוק 40 אנשים ב-MRI, 20 ימנים ו-20 שמאלנים, זהו. ואז חיכינו שהבחירות יקרו. לראשונה מזה עשר שנים גם השליט וגם עושי דברו מבינים שהפעם עומדת מולם מפלגת שלטון חדשה. לפיד וגנץ והחברים שלהם בתקשורת, הם עושים הכל, אבל הכל, כדי להסתיר את הברירה האמיתית שעומדת בבחירות הללו.
- [08:16]
והנה היא, או ממשלת ימין חזקה של הליכוד בהנהגתי, או ממשלת שמאל חלשה בראשות לפיד וגנץ. שנתמכת על ידי המפלגות הערביות. הבחירות ההן של אפריל 2019 ראו שתי מפלגות גדולות ראש בראש, הליכוד של נתניהו וכחול לבן של גנץ. הרבה השתנה כשחוזרים אחורה לימים ההם. אבי גבאי עמד אז בראשות מפלגת העבודה, תמר זנדברג בראשות מרצ, רפי פרץ הוביל את איחוד מפלגות הימין, ונפתלי בנט דשדש מתחת לאחוז החסימה עם מפלגת הימין החדש.
- [08:53]
לעבור היום על כל הדיווחים מאז, מרגיש כאילו חזרנו מיליון שנה אחורה. בסך הכל זה קרה לפני שבע שנים, זה קטע. אבל לענייננו, אחרי שגובשו הקבוצות של הנחקרים, מימין ומשמאל, הגיע הזמן להכין את המחקר. עכשיו, הדבר הראשון שהיינו צריכים לעשות, זה לבחור איזה סרטונים הם יראו, איזה תשדירי בחירות, או איזה נאומים פוליטיים. וזה היה לא קל לבחור, בגלל שבעצם אנחנו צריכים, מעבר למשהו שאנחנו מנבאים שיקטב, בין ימנים ושמאלנים, אנחנו רוצים משהו שיש סיכוי טוב שהמציאות תשנה אותו, זאת אומרת שהפרשנות שלו תשתנה לאורך זמן.
- [09:33]
אז בעזרת כל מיני שיחות ואינטואיציות שלנו בחרנו את הגירויים, היה לנו ארבעה תשדירי בחירות, היה של מרץ עבודה. אנחנו שמאל, שמאל זה צד, שמאל זאת עמדה ברורה בכל נושא, שלום, חופש ושוויון. של כחול לבן. אין זירת מבצעים שלא פעלתי בה באופן אישי, או שילחתי לשם אנשים בכל המקומות שמדינת ישראל מתמודדת איתם קרוב ורחוק כאחד. אני לא בודק.
- [10:05]
והיה לנו תשדיר בחירות של הימין החדש, בהובלה של, בזמנו זה היה איילת שקד ובנט. כולה פתק, אבל הפתק הזה... יכול לגרום, לאזן את בג"ץ, לגבות את החיילים, לדאוג לשוק חופשי וכלכלה חופשית. ובנוסף היה לנו שני נאומים פוליטיים, אחד של בנימין נתניהו ואחד של שלי יחימוביץ. השמאל יודע שהם הישגים כאלה, הם פשוט לא יכולים לנצח אותנו בקלפי.
- [10:36]
ולכן במשך שלוש שנים הם מבצעים נגדנו רדיפה פוליטית. מסע ציד חסר תקדים שמטרתו אחת להפיל את ממשלת הימין בראשותי מתי אחז מישהו בשמאל נשק ורצח? רימון כמו יונה אברושמי, רובה גליל כמו עמי פופר או אקדח כמו יגאל עמר שכדוריו שוכללו בקפידה כדי לרצוח וגם לוודא הריגה של ראש ממשלה, שר ביטחון ורמטכ"ל מהולל. ונתנו לנבדקים פשוט לראות את הסרטים בזמן שהם ב-FMRI, פונקשן על MRI. בגדול זה אותו מכשיר MRI שאנחנו מכירים מהרפואה, פשוט משתמשים בו כדי להסתכל על הפעילות המוחית.
- [11:29]
ובעצם זה מכשיר שנותן לנו איזושהי אינדיקציה איזה אזורים במוח פעלו בזמן שאנשים צפו בגירויים או עשו איזושהי משימה, ומה שעשינו, הכנסנו את הנבדקים, שחלקם היו ימנים וחלקם שמאלנים, הכנסנו אותם לתוך ה-MRI, והם פשוט, כל מה שהם היו צריכים לעשות זה לצפות בתשדירי בחירות ובנאומים. FMRI הוא מכשיר שמודד פעילות מוחית בזמן אמת, בזמן גירוי ולאורך זמן. הוא שונה ממכשיר MRI שאנחנו מכירים מהבדיקות הרפואיות, שמתמקד יותר במיפוי מבני. מסוים במוח מלמדים על פעילות מוגברת שם, והחוקרים כבר יודעים מה ההבדל בין האזורים השונים ועל מה אחראי כל אזור. אז אפשר ללמוד מה-FMRI המון.
- [12:14]
כל אחד שוכב בתוך ה-MRI, זה לא הדבר הכי ידידותי בעולם מבחינה קלוסטרופובית, אבל כל אחד שוכב בתוך הגליל הזה, ויש מסך שדרכו, ואוזניות, שדרכו הם יכולים לראות ולשמוע את הסרטונים. וכל אחד רואה ושומע את אותם סרטונים בדיוק. המחקר התחיל בסוג של נקודת איפוס, תהליך שבעזרתו פרופסור ישורון כבר קיבלה תשובה אחת לשאלה מאוד מעניינת. האם יש בכלל הבדל בין המוחות? האם בלי קשר לתוכן פוליטי, מוח של אדם עם דעות ימניות ומוח של אדם עם דעות שמאלניות יתפקדו אחרת?
- [12:53]
אז גם נתנו להם איזשהו... סרטון ניטרלי קצר כדי באמת לבדוק האם תמיד יש הבדל בין מוח ימני ומוח שמאלני או שזה ספציפי לפרשנות ולתגובות הרגשיות לגירויים הפוליטיים עצמם. אז קודם כל השורה התחתונה, לא תמיד יש הבדל, זאת אומרת עבור הסרטון הניטרלי לא ראינו שום הבדל בדרך שבה הנבדקים הימנים והנבדקים השמאלנים איבדו את הגירוי. יפה, אז אפשר לשים את זה בצד, מוח של שמאלנים ומוח של ימנים מתפקד באותו אופן כששתי הקבוצות צופות בתוכן שהוא לא פוליטי. הימני והשמאלני קולטים את התוכן הזה באותה צורה, מאבדים אותו באותה צורה ומגיבים עליו באותה צורה.
- [13:36]
ה-MRI הראה את זה באופן ברור. מכאן לפוליטיקה, לתשדירי הבחירות ולנאומים והבדיקה אם כשהם מוקרנים אז כן אפשר לראות הבדל בין שמאל לבין ימין. קודם כל אני רוצה להגיד שגם כשאנחנו מסתכלים על הסרטונים הפוליטיים, רוב המוח של ימנים ושמאלנים עובד אותו דבר, אוקיי? זה ממש חשוב להגיד את זה, כי גם לי יש נטייה תמיד לחפש את ההבדלים, אבל בגדול רובנו ממש ממש דומים. החלק המפתיע היה שאנחנו מצאנו הבדלים בפעילות המוחית.
- [14:10]
בין ימנים ושמאלנים כבר באזורים מאוד ראשוניים, כמו אזורים שמאבדים את הראייה ואת השמיעה. זאת אומרת, אם היית נותן לי עכשיו, תגידי לי אם מישהו ימני או שמאלני, לא היית אומר לי כלום, רק היית נותן לי כמה המישהו הזה דומה בפעילות המוחית שלו לקבוצה של השמאלנים או לקבוצה של הימנים, והיית נותן לי את זה באזורי ראייה, באזורים שמאבדים את הראייה, הייתי אומרת לך אם הוא ימני או שמאלני בדיוק של 80 אחוז, שזה דיוק מטורף כשאנחנו... מדברים על פעילות מוחית. אז מה שלמדנו, אם אני אקצר את זה למשפט, זה שאנחנו לא רואים ולא שומעים את אותו הדבר, זה לא רק מטאפורה. זאת אומרת, המוח שלנו ברמה הכי בסיסית מגיב בצורה שונה כתלות בדעה הפוליטית שלנו.
- [14:59]
זאת אומרת, המידע שמגיע למוח שלנו הוא שונה לגמרי והוא מעובד אחר כך בצורה שהיא שונה לגמרי. מהשלבים הראשונים, הראייה, השמיעה, האופן שבו המוח שלנו בכלל קולט את מה שהוא רואה, ואחר כך גם בשלבים המתקדמים יותר, האזורים שמפרשים מציאות, שיוצרים נרטיב, סיפור, בכולם היה הבדל. שמאלנים וימנים ראו את אותם סרטונים והמוח שלהם פעל אחרת. זרימת הדם והחמצן היו שונות. הגלים שנמדדו היו שונים.
- [15:32]
עכשיו, יש כאן משהו קצת מתסכל, וזה ש-FMRI לא יודע לפרש את מה שעושה המוח, הוא רק יודע להראות שהפעילות של המוח הייתה שונה. החוקרים לא יודעים לומר מה ראה שמאלני בתשדיר של מרץ או בתשדיר של הליכוד, ומה ראה שם ימני. מה שכן, יש הבדל אחד שהם כן הצליחו לשים עליו את האצבע, וזאת תופעה שקרתה רק לקבוצת הימנים ורק כשהם ראו תוכן פוליטי מימין. אז כשימנים ראו גירויים ימניים, נגיד את תשדירי בחירות של הימין או את הנאום של ביבי, אז ראינו שם עוד שכבה של פעילות באזורים שנקראים סומטו-סנסוריים ומוטוריים. מה זה האזורים האלה?
- [16:16]
זה אזורים שקשורים לתנועה ולתחושה. זה אזורים שהם בעצם פעילים, כשאני נגיד רואה אותך עכשיו, לא יודעת, מזיז את היד, לוחץ יד, שותה מים, המוח שלי עובד כאילו גם הוא עושה את זה. זאת אומרת, יש איזושהי מערכת שהיא נקראת נורוני מראה, שכשאני רואה מישהו מבצע פעולה, גם המוח שלי עושה סימולציה של זה. ומה שראינו זה שרק כשימנים ראו גירוי ימני, הם עשו את הסימולציה הזאת. שמאלנים לא עשו את זה לגירוי הימני, האמת שגם שמאלנים, לרוב הגירויים השמאלנים גם לא עשו את זה.
- [16:54]
מה שאנחנו, וזו רק השערה, הממצא הוא זה, אבל ההשערה שלנו, שזה שהם הפעילו את המערכת הזאת של נורוני המראה, אפשרה להם להזדהות יותר עם התוכן. כשלמשל באחד התשדירי בחירות של הליכוד רואים את ביבי לוחץ את היד לראש ממשלת הודו, אז בעצם נבדק שרואה את זה, מרגיש כאילו הוא זה שלחץ את היד לראש ממשלת הודו, ואז זה מקל על ההזדהות. עכשיו, אני יודע מה אתם חושבים, כי אני חשבתי בדיוק את אותו הדבר. האם יכול להיות שיש כאן משהו אחר? זה לא שימנים מזדהים פיזית ממש עם תוכן ימני בזמן ששמאלנים לא הציגו את אותה התופעה.
- [17:45]
האם יכול להיות שמה שראינו כאן, חשבתי, זה אנשי ימין שהמוח שלהם הרגיש שהם מזדהים וממש מדמים פיזית את התוכן שהם רואים רק כשראו באופן ספציפי את בנימין נתניהו? וואו, זו שאלה מצוינת. אין לי את המספיק דאטה כדי לענות עליה, אבל זו שאלה שהיא מאוד מאוד חשובה, כי אני אתן דוגמא ממחקר אחר שעשו בגרמניה לפני כמה שנים, הם לקחו פוליטיקאים שהם נואמים טובים יותר או טובים פחות, ומה שהם הראו זה שפוליטיקאים שהם נואמים טובים, הם מסנכרנים את המוחות של הקהל שלהם, שזה מדהים, זה איזושהי יכולת מדהימה לגרום לאנשים להיות אחד, בעצם אחד עם מה שאתה רצית, עם מה שרצית לעשות. וזו שאלה מצוינת, האם זה מה שאנחנו ראינו, זה ספציפי למנהיג מסוים? או ספציפי לדעה פוליטית מסוימת.
- [18:56]
וזו שאלה ממש טובה שצריך מחקרי המשך כדי לענות עליה, אם אתה רוצה.
- [19:03]
אל תדאגו, אמרתי לה שאני רוצה. אני באמת חושב שיהיה מאוד מעניין לבדוק את זה. אבל בכל אופן, לפני שנקפוץ למחקרים שעוד צריך לעשות בעתיד, יש עוד תובנות מעניינות מהמחקרים שפרופסור יערי שורון כבר עשתה. קודם חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
- [19:35]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! גם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [19:48]
אבא יעשה, אבא יעשה. אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
- [19:58]
אחרי שחיברו למכשיר MRI 40 משתתפים במחקר, 20 עם עמדות פוליטיות מהשמאל ו-20 עם עמדות פוליטיות מהימין, אחרי שהקרינו להם תכנים פוליטיים, לצוות של פרופסור יערי שרון כבר היו תובנות והבנה שיש הבדלים משמעותיים באופן שבו כל צד קולט ומפרש את אותם הקטעים. עכשיו הגיע הזמן לשלב השני, למחקר השני. זה שאמור לחכות שהמציאות הפוליטית תשתנה, תתייצב ותתעצב, ואז החוקרים רצו להשוות את פעילות המוח של כל נבחן לעצמו. אלא מה? המציאות הפוליטית הישראלית לא התייצבה.
- [20:37]
שלום לכם וערב טוב, זאת לא מתיחה, אלא... מציאות ישראל הולכת לבחירות בפעם השנייה בתוך פחות מחודשיים ובכך קובעת תקדים מעולם לא כיהנה כנסת במשך זמן קצר כל כך ואז חיכינו שקואליציה יציבה תיווצר כי בעצם מה שרצינו זה לסרוק את הנבדקים האלה פעמיים כשהמציאות משתנה אבל אם קואליציה יציבה לא נוצרת אז המציאות משתנה בכל מיני זוויות ולא באיזה משהו אחיד שכולם מסכימים עליו ולכן חיכינו עוד בחירות, עדיין לא הייתה קואליציה, אחרי הבחירות של ספטמבר, אחרי זה היה עוד בחירות, הייתה קואליציה סמי יציבה עם כחול לבן, עם גנץ, אבל הייתה קורונה, זה היה במרץ 2020, אז שוב חיכינו, ובסופו של דבר... ברגע מכריע כזה צריך לקחת אחריות. לכן, אני מודיע היום שבכוונתי לפעול בכל כוחי כדי להקים ממשלת אחדות לאומית יחד עם ידידי יאיר לפיד. סרקנו את הנבדקים, עוד פעם, הנבדקים האלה חזרו באוגוסט 21, שנתיים וחצי אחרי הפעם הראשונה, ושזה היה חודשיים אחרי שממשלת השינוי הוקמה.
- [21:50]
במקרה, בגלל העיכובים, יצא לפרופסור ישורון מחקר שהיא לא הייתה יכולה לתסרט אפילו אם הייתה מנסה, בייחוד באופן מובהק בנוגע לאיש אחד. במחקר של 2019, הנחקרים צפו בתשדירי בחירות של נפתלי בנט במפלגת ימין קטנה, שולית, מפלגה שלא נכנסה בסוף לכנסת. כשהם חזרו לסבב השני של המחקר, ב-2021, אותו בנט הפך פתאום לראש הממשלה. ראש הממשלה של מה שנקראה ממשלת השינוי. בעצם בדקנו מה קורה, מה ההבדל בתוך אותו בן אדם.
- [22:22]
נגיד, אתה, אלעד, ראית באפריל 2019 וב... אוגוסט 21 ואנחנו מסתכלים על הפעילות המוחית שלך כשראית סרטון של הימין החדש וראית את איילת שקד ונפתלי בנט מבטיחים דברים, אומרים דברים ומן הסתם חלו שינויים, לא משנה לאיזה צד אתה משתייך, חלו שינויים באיך שאתה תרגיש ומה שתחשוב על הסרטון הזה. זו שאלה מעניינת, איך אותו אדם, נפתלי בנט ואותם סרטונים שלו ישפיעו על אותם אנשים כשהנסיבות הפוליטיות סביבו השתנו לחלוטין. אז כן, מתברר שגם במוח של הנבחנים היה שינוי. אז קודם כל מה שגילינו זה שההבדל הכי גדול בפעילות בין הפעם הראשונה לשנייה היה באזורים שקשורים לרגש, אזורים שקשורים לזיכרון ואזורים שקשורים לתגמול.
- [23:18]
זאת אומרת אם ניקח את האזורים שמעבדים את הראייה והשמיעה היה בהם אפס הבדל, אוקיי? כי זה אותו מידע, אותו בן אדם. אבל מה שהשתנה כאן זה לא הסיפור שאנחנו מייצרים מהסרטון שראינו, זה לא המידע הוויזואלי או השמיעתי, זה רק הרגש והריוורד, התגמול שאנחנו מקבלים מלראות את הסרטון, זה מה שהשתנה. קחו נבחן שמאלני, הוא ראה קטע וידאו של בנט ב-2019 או ב-2021. בנט הציג בקטע הזה מדיניות ימנית.
- [23:54]
המוח של הנבחן פעל בגדול באותו אופן בשני הסבבים. הוא קלט שמדובר באיש ימין, שמדובר באג'נדה ימנית, האזורים במוח שאחראים על הראייה, על השמיעה, על הפרשנות. כולם פעלו באותו אופן, אבל היה דבר אחד שהשתנה, וזה האזור במוח שאחראי על הרגש. ואם ממש נתרגם את זה לעברית הכי, יש וואטסאפ ששלחו אחרי שממשלת השינוי נבחרה, מישהו שמאלני שלח, לא שמחתי ככה מאז שהימין החדש לא עברו את אחוז החסימה. ואני חושבת שזה תמצית הניסוי, אמנם השקענו בו הרבה כסף וזמן, אבל בסופו של דבר זה מה שמצאנו, שמה שמשנה, לפחות בניסוי שלנו, ברמת הזהות הפוליטית, הייתה הרבה יותר האם מישהו משלנו או לא, מאשר התוכן והאידיאולוגיה שלו.
- [24:51]
אז בעצם מה שזה אומר שיש פה איזשהו... עיבוד יותר בסיסי ופשוט שאנחנו כנראה מרדדים את זה ל"הוא איתנו" או "נגדנו". אז ברמת הדיווח, אם היית שואלת אנשים וכששאלנו אותם, אז הכל הרבה יותר מורכב, ברור, כי אנחנו אנשים מורכבים ואנחנו יודעים לתמלל את מה שאנחנו רוצים, אבל כשאנחנו מסתכלים על המוח, אנחנו מבינים שברמה הכי בסיסית זה כנראה מה שחשוב. אנחנו יכולים לנסות להסביר את הרציונל שלנו בטיעונים מסובכים ומלאי חשיבות עצמית, אבל בסוף המוח חושף את האמת. השינוי שקרה בפעילות של אותם נבחנים, שראו שוב את אותם קטעים, הוא שינוי מאוד בסיסי.
- [25:35]
אידיאולוגיה ומדיניות הפכו לפחות חשובים. השאלה המרכזית שהניעה את המוח הייתה אם האדם שאני רואה איתי או נגדי. שמאלנים. חוו שינוי רגשי כלפי נפתלי בנט, למרות ששוב ראו אותו מציג את אותן עמדות ימין. וגם להפך, כל מה שקורה בפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות הצטייר באופן מושלם באמצעות ה-FMRI.
- [25:59]
ועכשיו אנחנו שוב לפני מערכת בחירות, ופרופסור יערה ישורון חמושה כבר עם כמה תובנות מהמחקרים שלה, אלא שהיא לא שומרת אותם רק לדיונים תאורטיים. היא מנסה לפעול, היא מנסה לשפר את המצב. אם אנחנו מבינים שבאמת הצד השני לא רואה ולא תופס את אותה מציאות, גם כשהוא קולט את אותו מידע חושי כביכול, אז אנחנו יכולים להבין שלפני שאנחנו מתחילים להתווכח, בוא רגע נסכם על איזושהי מציאות ואז נתווכח עליה. אבל אנחנו לא יכולים להמשיך ככה שכל אחד חי בעולם שלו ובטוח שזו המציאות היחידה. והמחקר הזה ברמה האישית, אני אגיד עכשיו, בשילוב כמובן עם דברים שקרו בעולם החיצוני, גרמו לי להבין שלא יכול להיות שרק אני צודקת ורק המציאות שלי היא הנכונה, ולכן אני חייבת לשמוע ולהבין גם את הצד השני, להבין שיש שתי מציאויות ולהפסיק להיות כל כך נמצאים בתוך הבועה והעולם שלנו.
- [27:06]
זהו, שעכשיו, בעזרת המחקרים שלה על המוח הפוליטי שלנו, פרופסור ישורון אופטימית, היא יודעת ששינוי כזה הוא באמת אפשרי. כביכול, לא מספיק לי שמישהו אומר לי אני רואה את זה ככה, ומישהו אומר אני רואה את זה אחרת, עכשיו אני יודעת, יש גושפנקה במוח שרואים את זה, ואז לא משנה אם הגושפנקה הזאת צריך אותה או לא צריך אותה. היא מאפשרת איזשהו שיח יותר פתוח, אני חושבת.
- [27:34]
פרופסור יערה ישורון, תודה. תודה רבה, אלעד, היה מאוד מעניין.
- [27:43]
וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום, הפודקאסט היומי. העורך שלנו הוא רום עתיק, מחקיר והפקה הילה פז, מתן זמיר, שירה הראל, דניאל שחר ועדי ח... חצרוני, על הסאונד, יובל בוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
- [28:29]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [28:38]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.