Loading summary
Transcript40 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [00:09]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום ראשון, 29 במרץ, ואנחנו אחד ביום. מבית N12.
- [00:28]
אני אלעד צמחאיוף, יותר מה קורה סביבנו סיפור אחד ביום בכל יום.
- [00:55]
ינון אזולאי בקריאה שנייה ושלישית, אני מזמין את חבר הכנסת... אני יודע, זה נראה שהמלחמה היא כל כך מסיבית, היא כל כך אינטנסיבית, היא כל כך אגרסיבית, שאין שום דבר שיכול להתקיים במקביל אליה. חיים רגילים, שגרה, לעסוק בכלל במשהו שהוא לא איראן, זה נראה כאילו לא הגיוני. אבל מה לעשות? זה בדיוק המצב.
- [01:19]
הכנסת למשל, היא ממשיכה לעבוד בשבוע שעבר, אפילו הצליחה לעשות משהו שקבוצה של חברי כנסת רצו לעשות כבר הרבה הרבה זמן. לא על הרבה חוקים, אדוני היושב ראש, אפשר לומר, שמנסים להעביר אותם 20 שנה. 20 שנה הכנסת מנסה להעביר את החוק הזה. אנחנו מדברים בתיקון של עוול. של הרבה מאוד מאוד שנים.
- [01:46]
בשבוע שעבר עלה להצבעה בכנסת חוק שמרחיב מאוד את הסמכויות של בתי הדין הדתיים בישראל. אנחנו מדברים על בתי הדין הרבניים ובתי הדין השריים. הם יוכלו עכשיו במקרים מסוימים לעסוק ולהכריע במגוון רחב מאוד של תחומים, הרבה יותר ממה שיכלו עד היום. ואל מול התומכים שדיברו על פלורליזם משפטי ועל אוכלוסיות שיוכלו סוף סוף לקבל מענה מותאם, הייתה גם התנגדות די גדולה. אנחנו נלחמים באיראן בשביל להפוך להיות איראן?
- [02:23]
החוק הזה הוא חוק גרוע שהוא מכניס רגל בדלת על מנת שיוכלו להמשיך את המסע הזה להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה במובן הכי עמוק והכי שלילי שלה. אתם מעיזים לדבר איתנו על חופש בחירה בחוק שעוסק באחת המערכות הכי לא ליברליות במדינת ישראל, שאין לה אח ורע בשום מדינה מתוקנת? הוויכוח נמשך ונמשך, ובסוף החוק עבר. בעד, 65, נגד, 41. אני קובע כי הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו 2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, מהפכה של ממש במערכת המשפט בישראל יצאה לדרך וזו מהפכה שתאפשר בפוטנציה לבתי דין דתיים לעקוף את חוקי המדינה, ליצור מערכת משפט מקבילה.
- [03:24]
זו מהפכה שארגוני נשים טוענות שעלולה לפגוע בנשים דתיות ולא רק בהן. אז הפעם בעזרת עורכת הדין ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה אנחנו נדבר על החוק החדש שמעניק לבתי דין דתיים, גם יהודים, גם מוסלמים, סמכויות שלא היו להם מעולם.
- [04:03]
באופן רשמי לפי החוק לבתי הדין הדתיים בישראל היו נקודות השקה איתנו במקרים יחסית מצומצמים בתחומים ואירועים מאוד מוגדרים במהלך חיינו. אנחנו בעצם פוגשים אותם בשני תחומים, נישואים וגירושים, יש להם סמכות בלעדית שכאשר אנחנו נדרשים לאחד משני התהליכים הללו אנחנו בעצם פונים לבתי הדין בתחומים האלה אגב זה חריג במדינות דמוקרטיות שיש בכלל סמכות בלעדית לבתי הדין דתיים אבל זה היה עד היום הסכמה שיש להם לבתי הדין הדתיים שני תחומים בלעדיים שזה הסמכות שלהם. בית הדין הרבני ובית הדין השרעי הם היו על פי חוק מוסמכים לעסוק בניסויים, בגירושים או בנושאים נלווים שנכרכו בניסויים או בגירושים. משמורת על הילדים למשל, ענייני רכוש. לדון בהם בפני עצמם, אבל אם השאלות האלה היו עולות במסגרת סכסוך גירושים, אז כן.
- [05:05]
אלא שלענייננו כאן, במקביל לעיסוק בנושאים היחסית מצומצמים תחת הכובע של בית דין, קרה במהלך לא מעט שנים עוד דבר. בתי הדין הדתיים התעסקו בכל זאת גם בנושאים אזרחיים אחרים, הכל תחת הכובע של כאילו בוררים פרטיים. המילה כאילו היא באמת מאוד רלוונטית, כי זו באמת שאלה. זאת אומרת, יש פה בית משפט, יש לו את כל הסממנים של בית משפט, מסממנים ממש שלטוניים של דגל וסבל למדינה, וגם תהליך למשל בחירת הדיינים שיושבים שם, זה בעצם מוסדר בחוק. כלומר, כל המרכיבים שמאפיינים בית משפט, אבל הם בעצם דנו כמו מוסד פרטי.
- [05:49]
של בוררות בנושאים שהם לא הוסמכו בהם בחוק. סכסוכים מכל מיני סוגים, סכסוכים בתחומים אזרחיים, הרבה תחומים במשפט העבודה, וכן, הם בעצם יצרו פסק בוררות כמו כל מוסד בוררות פרטית, למעט הכוכבית שהם לא מוסד פרטי אלא מוסד מדינתי. מה שקרה הוא שאומנם החוק קבע שבתי דין דתיים יכולים לעסוק רק בגירושים ונישואים, אבל החוק לא אסר עליהם לעסוק בנושאים אחרים כבוררים, החוק בכלל לא דיבר על זה. אז בתי הדין הדתיים שימשו כבוררים בסכסוכים אזרחיים אם שני צדדים הגיעו לפניהם וביקשו מהם לשמש כבורר. בסוף, אם הצדדים היו רוצים להפוך את הבוררות הזו להחלטה מחייבת, כזו שאפשר לאכוף, לבית המשפט.
- [06:46]
אז בגדול, פסק בוררות הוא בעצם מחייב בין הצדדים כי הם הסכימו לבוררות ביניהם. התוקף שצריך מבית המשפט הוא כאשר צריך לאכוף אותו על ידי רשויות המדינה והדוגמה הכי מובהקת היא כשאם רוצים להוציא לפועל את פסק הדין לאכוף אותו בהוצאה לפועל ואז באמת חייבים לקבל תוקף של פסק דין בבית משפט וזה אכן היה בעבר גם נדרש. הבעיה היא שברוב רובם של המקרים, וזה מלמד אותנו גם על המציאות היום, רוב רובם של המקרים לא פנו בעצם לבתי המשפט כדי לקבל תוקף של פסק דין. ולכן אין לנו יכולת להגיד עד כמה פיקוח בית המשפט היה, עד לאותה נקודה, אנחנו כן יודעים שבפסקי הבוררות בעצם פעמים רבות לא ניתן משקל לחוקים שמסדירים זכויות יסוד, כמו פיצויי פיטורים, כמו שכר מינימום. זהו, מה שקרה זה שהיו פעמים שבהם בתי הדין הדתיים הוציאו פסק בוררות שאיך נאמר, לא בדיוק התיישב עם חוקי המדינה.
- [08:01]
נוצרו מתחים סביב העובדה שבית דין ממלכתי, רשמי, של מדינת ישראל, נוצרו מתחים שמערכת שלפי החוק רשאית לעסוק רק בנישואים וגירושים עסקה בפועל בעוד המון נושאים אחרים. ובאמת בשנת 2006 המתח הזה הגיע עד לבג"ץ, בג"ץ סימה אמיר. שם החליטו השופטים שלא הגיוני שבית דין ממלכתי שפועל מתוקף חוק שהוא חלק מהמערכת הציבורית של המדינה יהיה במקביל גם בורר פרטי. בג"ץ קבע שזאת פרקטיקה שנעשתה ללא סמכות. בית משפט אמור לשלוט ברזי החוקים ובסמכויות שניתנות לו, וזה בית משפט שפעל ללא סמכות.
- [08:46]
יש כאן רמז, רמז מטרים. האמירה הזו של בג"ץ שבית דין דתי לא יכול לעסוק בבוררות כי החוק לא קבע את זה במפורש. האמירה הזו תוביל למה שיקרה 20 שנה אחר כך, למה שקרה. בשבוע שעבר, אבל נשים את זה כרגע איפשהו בצד בראש ונמשיך בכרוניקה. בשנת 2006 בג"ץ קבע שבית דין דתי לא יכול להיות בורר, אבל בישראל היו כבר אז לא מעט מוסדות פרטיים אחרים שעסקו בבוררות בשורה ארוכה מאוד של נושאים.
- [09:16]
יש הרבה מאוד בוררויות ויש לברך על כך, כלומר באופן טבעי גם בשוק העסקי. הכלכלי, יש מקום לבוררות בעצם להסדרה של סכסוכים מחוץ לבית המשפט. הרבה פעמים זה בגלל העומס בבתי המשפט מייצר, שבאמת זדים מראש מעריכים שאם יהיה סכסוך ביניהם הם לא רוצים להיקלע לשנים ארוכות של בירור בבתי המשפט, ולכן מוצאים לעצמם בורר. או מוסד בוררות, או בורר או בוררת מוסכמת, וככה מגדירים את הסכסוך. שוב, הכל בהנחה שיש פה איזשהו פיקוח ובקרה של בתי המשפט.
- [10:00]
היו ניסיונות לשנות את המצב. חודש אחרי בג״צ סימה אמיר, הסכם קואליציוני בין קדימה לבין ש"ס קבע שיחוקק חוק ששוב יאפשר לבתי הדין הדתיים לשמש גם כבוררים. זה לא קרה. בינואר 2023, בממשלה הנוכחית, גם הסכם קואליציוני בין הליכוד לש"ס שוב דיבר על חוק שיאפשר באופן מפורש לבתי הדין לשמש כבוררים. אנחנו עשינו אז, בינואר 2023, פרק על הנושא הזה, כי עצם היוזמה שבה בית דין יחזור להיות בורר גרמה למהומה לא קטנה.
- [10:34]
כן, אז יש פה בעצם במהלך הזה, קודם כל הרחבה של סמכויות שהן מדינתיות של בית משפט שלא בעצם היו עד היום נידונות על בסיס דתי שאסור היה לדון בהן על בסיס דין דתי וזה שינוי אחד שהוא משמעותי. דבר השני זה בעצם זה שאנחנו מרחיבים סמכויות לבתי דין שאין בהם דיינות. כלומר אין נשים, בבתי הדין הרבניים אין בכלל באופן גורף, בבתי הדין השריים יש קאדית אחת ואפשר לומר באופן מאוד מובהק שזה בתי משפט שיש בהם אפליה מובנית כלפי נשים כאשר אין נשים דיינות בבתי הדין האלו. המרכיב השלישי הוא בעצם השאלה באמת עד כמה למרות שהוגדר שזה במותנה בהסכמת שני הצדדים, עד כמה באמת יכולה להתגבש הסכמה חופשית ומרצון בכל מיני מקרים. קודם כל, במקרים שלא ברור שאפשר לא להסכים להליך כזה בגלל ההיברידיות, בעצם שני הכובעים שבית משפט נושא הוא גם בית משפט והוא גם בורר בהסכמה ויכולים לקרות הרבה מקרים שפשוט לא יהיה ברור לצד שהוא יכול להגיד לא.
- [12:00]
מי שהיו בעד הרחבת הסמכויות של בתי הדין אמרו שמדובר בפלורליזם משפטי. מה הבעיה לאפשר לשני אנשים, מרצונם החופשי, בהסכמה מלאה, לבחור בית דין רבני שינהל עבורם בוררות? אז המתנגדים טענו שיש בעיקר שתי בעיות. אחת היא שבתי הדין הדתיים כבר הראו שהם לא תמיד לוקחים בחשבון את חוקי המדינה. הם הראו שהם מוציאים החלטות שיכולות גם להיות מפלות.
- [12:25]
הבעיה השנייה, לטענתם, היא שאי אפשר לדעת ששני הצדדים באמת הגיעו לבוררות בהסכמה מלאה ומרצונם החופשי. בחברות הדתיות, גם היהודית וגם המוסלמית, יש לא פעם יחסי כוחות לא שוויוניים. יש קבוצות מוחלשות, קבוצות שאולי הרגישו שאין להם באמת ברירה, אלא להסכים לבוררות דווקא בבית דין דתי. הקטע הוא שלא פעם יש חפיפה, הקבוצות המוחלשות שאולי יגיעו לבוררות שלא מרצון, הן גם אלה שלא פעם בית הדין מפלה נגדן. ובתוך זה זיהינו שבתוך הקבוצות המוחלשות האלה, קבוצת הנשים עלולה להיות הקבוצה שתיפגע באופן מיוחד, כי יש לה ייצוג יתר בכל אחת מהקבוצות המוחלשות.
- [13:11]
כלומר, אם אנחנו מסתכלים על... עובדים בשכר נמוך, אז רוב העובדים הן העובדות. אם אנחנו מסתכלים למשל על קבוצת החד-הוריות, זה הרוב נשים. ולכן יש פה מיקוד גם בהקשר הזה, כשהחשש הגדול במיוחד בהקשר של יחסי כוחות הוא בקהילות דתיות סגורות, בעצם קהילות שיש חשש. שהלחץ הקהילתי בתוכן יגבר ויהיו סנקציות חברתיות שעלולות להיות לאור הסירוב ללכת לבתי הדין הדתיים, בעצם ללכת לבוררות שהיא על בסיס דין דתי ולא על בסיס חוקי מדינת ישראל.
- [13:55]
ענת ליוותה במאבקים משפטיים בעבר כבר חברות בקבוצה הזו, נשים בחלק המוחלש של יחסי הכוחות בחברה הדתית, למשל סייעות בגנים. מההיכרות שלה, היא אומרת, סייעת שהבוס שלה יציע הליך בוררות בבית דין רבני, לא בוודאות תגיע לשם רק מרצונה החופשי המלא. מה שמחריף את פערי הכוחות זה בעצם שאין הגנה על זכויות יסוד בבית דין דתי כפי שיש בבית משפט, ולכן נדרשת גם הסכמה. אני לא יכולה לסרב להיות בהליך משפטי על פי חוקי מדינת ישראל, כי חוקי מדינת ישראל נקבעו באופן דמוקרטי על בסיס מפלגות שנבחרו כדין, בעוד שעל בסיס הדין הדתי אני לא בחרתי, יכול להיות שאני גם לא מאמינה בדין הדתי, ולכן ההחרפה בין פערי הכוחות, כי אם... אין הסכמה באמת אמיתית, אז לא נוצרת סמכות, ולכן זה מחריף עוד יותר את הפערים.
- [15:02]
היו הרבה דיונים, היו הרבה ויכוחים. ארגוני נשים הובילו את המחאה מול מקדמי היוזמה בקואליציה. באוקטובר של שנת 2023 פרצה מלחמה, מלחמה שנמשכת עד היום. אבל היוזמה, החוק, מתברר שלאורך כל הדרך הוא המשיך להתקדם. הוא קיבל כמה שינויים מאוד משמעותיים.
- [15:20]
ובשבוע שעבר הוא עבר בכנסת. אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.
- [15:31]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [15:49]
אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. כשהחוק החדש שאמור להחזיר לבתי הדין הדתיים, הרבני והשארי, את היכולת לשמש כבוררים התחיל להתקדם במסלול החקיקה, הוא עבר כמה שינויים די גדולים. היו חששות שבתי הדין האלה יפלו בהחלטות שלהם אוכלוסיות מוחלשות, יפלו למשל נשים. היה חשש שחלק ממי שיגיע לבוררות שם ירגיש שהבוררות נכפית עליו, בית דין דתי.
- [16:22]
אז לקראת ההצבעה הסופית בכנסת, יוזמי החוק הכניסו כמה מנגנונים, כמה הגנות, כדי לנסות ולהרגיע את החששות. כן, בעצם ההגנות המרכזיות נוגעות לשני תחומים. התחום אחד זה באמת הנושא של וידוא הסכמה. צריכה להיות בעצם חתימה על הטופס שמצורף לחוק, ובית הדין מחויב בעצם לבדוק את ההסכמה בתחילת הדיון. כל הצדדים לבוררות בבית הדין התבקשו לחתום על טופס הסכמה, טופס בוררות ייעודי שהניסוח שלו קבוע בחוק.
- [16:58]
זו דרך לוודא שכולם נמצאים בהליך מרצונם, שאין כאן כפייה, אין לחץ. אלא שגם כאן לא כולם מסכימים שהטופס באמת יפתור את הבעיה. גם אם נדרשת הסכמה של שני הצדדים, ובית הדין מחויב לבדוק את זה, מספיק שצד אחד מעוניין בבוררות בבתי הדין הדתיים והוא פונה לבית הדין הדתי וחותם על טופס ההסכמה כדי שבית הדין הדתי יוכל לפנות לצד לסכסוך גם אם הצד השני לעולם לא הסכים או אפילו רמז לכך שהוא יהיה מוכן לדון בסכסוך על בסיס דין דתי ובית הדין יפנה אליו ובעצם יגיד שפנה אליו אדם שיש לך איתו סכסוך ואתה בעצם מוזמן להגיע לברר את הסכסוך. נכון שהזימון איננו מחייב, אבל פה החשש הוא שהעובדה שזאת פנייה מבית משפט משנה לגמרי את התמונה ואגב זה גם נאמר על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה שצריך להבין שבית משפט שנושא את סמלי השלטון זה לא דבר של מה בכך. הבלבול עלול להיות נרחב כי יש מבינינו שכשמקבלים מסמך מבית משפט עם שיח משפטי לא קוראים כל מילה ומילה וזה יכול להיות מבלבל ועלול אפילו להוביל אדם שהוא ירגיש מחויב.
- [18:36]
לא לסרב לזימון של בית הדין הרבני. זו נקודה אחת שעלתה. האפשרות שניתנה לבתי הדין להזמין צד לבוררות והחשש שהאקט הזה יפעיל על הצד לחץ או יגרום לו לחשוב בטעות שהוא מחויב להגיע. מנגד המחוקקים אמרו שהם הוסיפו צורך לחתום על טופס וככה אפשר לוודא שמי שהגיע לבוררות אכן הגיע מרצון. עכשיו היה עוד שינוי בחוק הסופי לעומת ההתחלה, שינוי שנועד להתמודד עם הביקורת שבתי הדין הדתיים לא תמיד פועלים בהתאם לחוק, לא תמיד מקבלים החלטות שנקיות לגמרי מהאפליה.
- [19:17]
הוסיפו מספר חוקים שהבוררות בתוך בית הדין הדתי מחויבת להתחשב בהם, בין היתר חוק חוזים אחידים, חוק שיווי זכויות האישה, ונקבע שבעצם הבוררות לא יכולה לדון בזכויות שאדם לא יכול לוותר עליהן. כלומר, אני, גם אם אני רוצה לעבוד כרגע פחות משכר מינימום, אסור לי לוותר על זה, אז זה זכויות שבתי הדין בעצם חייבים לקחת בחשבון בפסיקה שלהם. ההגנות האלו חשובות, וטוב שיתווספו. גם כאן, אפשר עוד לשמוע התנגדויות וביקורת, טענות שרשימת החוקים שבתי הדין יחויבו להתחשב בהם היא קטנה מדי. היא לא כוללת למשל את חוק השכר השווה בין עובדת לעובד.
- [20:07]
גם חוקים אחרים שעוסקים בשוויון לא נכללים ברשימה. אלא שבסוף הגיים צ'יינג'ר האמיתי, הבשורה הכי מרחיקת לכת של החוק החדש, הגיעה די בהפתעה. היה שם עוד שינוי אחד שעלה בשלב יחסית מתקדם של הליך החקיקה. פסק הבוררות הוא פסק דין לכל דבר ועניין. זה בעצם התוספת, זה בוודאי לא היה בנסחים של הצעות החוק, זה ממש דובר באמת בשולי הדיונים, כולל איזושהי אמירה שזה לא העת לשנות את זה, זה לא נכון לתת תוקף של פסק דין, ובעצם המפץ הזה שמשנה לגמרי את המשמעות של פסק הבוררות מפסק בוררות רגיל כלומר של כל מוסד פרטי לפסק בוררות עם תוקף של פסק דין, עלה רק בשלב ההסתייגויות ולא נדון באופן מעמיק והוא באמת משנה באופן דרמטי את משמעות החוק.
- [21:12]
כי בעצם בית משפט, התפקיד שלו לאשר תוקף של פסק בוררות הוא לבדוק את כל השאלות, האם באמת הייתה הסכמה. האם יש פה חריגה מסמכות או חריגה בחוק, יש לומר שבדרך כלל בתי משפט לא נוהגים להפוך פסקי בוררות, אבל יש בקרה ופיקוח, וכאשר פסק הבוררות הוא פסק דין לכל דבר ועניין, בעצם מבטל את האפשרות של בתי המשפט לעשות את אותה בקרה ופיקוח, וזה אכן משנה את התמונה לגמרי. אם אתם זוכרים, איפשהו בתחילת הפרק, אנחנו סיפרנו שבוררים פרטיים נותנים לצדדים את ההחלטה ואם הצדדים רוצים להפוך אותה למחייבת ואכיפה, הם פונים איתה לבית המשפט, שהופך את הבוררות לפסק דין. זו גם דרך לפקח שהבוררות תואמת את החוק. עכשיו, החוק החדש קובע שבמקרים שבהם בית דין דתי מתפקד כמוסד בוררות ומקבל החלטה לא צריך יהיה ללכת לבית משפט.
- [22:15]
ההחלטה של בית הדין כבר תיחשב בעצמה כפסק דין מחייב לכל דבר. המחוקקים הסבירו, בית דין דתי הוא בסוף לא רק בורר, הוא בית דין, הוא ממילא מורגל להוציא פסקי דין. זה באמת דבר מיותר כאשר מדובר בגוף שיפוטי שפסקי הדין שלו בנושא מזונות עוברים ישר להוצאה לפועל. אז מה הצורך ללכת? לקחת את זה לבית משפט שלום שיאשר שמה?
- [22:40]
שהבוררות התקיימה כדין כאשר מדובר בגוף שהוא גם מפוקח, גם יש לו ייעוץ משפטי, גם יש לו עורך דין. כן, אז זה צד אחד. והצד השני טוען שזה בדיוק מה שהזהירו מפניו. הדואליות של מערכת שהיא גם בית דין ממלכתי, כזו שיש לה את סמל המדינה, דגל, מעמד, אבל במקביל גם מוסד בוררות פרטי. אם פסק בוררות של בית דין רבני לדוגמה יקבל ישר מעמד של פסק דין, בעצם נוצרה כאן מערכת משפטית כפולה.
- [23:09]
בית דין רבני רשאי עכשיו על פי החוק לדון בנושאים שהם כבר לא רק נישואים וגירושים. הוא רשאי לקבל בנושאים האלה החלטות והן יהיו מחייבות כמו החלטה של בית משפט, פסק דין. אלא שבית הדין הזה, הרבני, אמרנו, הוא פוסק על פי... דין תורה עם היסטוריה של הטיה נגד אוכלוסיות מסוימות והחלטות שלא תמיד מתיישרות ומתאימות לפי כל חוקי המדינה. חד וחלק, נכון?
- [23:35]
וזה גם הופך את האמירה שבית הדין הרבני הוא כמו כל מוסד בוררות פרטי אחר לאמירה לא נכונה כי מוסד שמתאפשר לו לתת פסק דין הוא בהחלט יותר מאופיין כמוסד מדינתי ממוסד פרטי. אני רוצה להדגיש לגבי המוטיבציה של המחוקקים, שבאמת הם אומרים אנחנו רוצים פלורליזם משפטי, אנחנו מאמינים בדין הדתי, רוצים שהוא יהיה המרכיב הדומיננטי בבירור סכסוכים בינינו, ואני חושבת שאין עם זה שום בעיה. כלומר גם היום אפשר לפנות למוסדות פרטיים שפועלים על בסיס הדין הדתי ושצדדים בעצם יבררו את הסכסוכים ביניהם בצורה הזאת. הפלורליזם המשפטי מתקיים. הבעיה היא כאשר אנחנו רוצים פלורליזם משפטי בתוך מערכת חוקים של מדינה ואז הרבה יותר קשה לייצר פלורליזם משפטי כי באמת מה שאנחנו מייצרים זה באמת מערכת דינים מקבילה.
- [24:46]
בשורה התחתונה קשה להתעלם מהעובדה שנוצרו באמצעות החוק החדש כמה מערכות משפט בישראל, מערכת המשפט האזרחית, מערכת בתי הדין הרבניים ומערכת בתי הדין השרעיים, שיכולה כל אחת מהן לקבל עכשיו החלטות נרחבות על מגוון תחומים אזרחיים וההחלטות האלה יהיו מחייבות כפסק דין רשמי. חשוב לי להדגיש בעצם את התמונה היותר רחבה, שבעצם מעבר לבעייתיות של החקיקה והחשש שזה יפגע בזכויות יסוד ויצירת מערכת דינים מקבילה, שכמובן נושאת הרבה מאוד בעיות, יש פה בעצם חיבור למהלך רחב יותר ומדאיג. בעיניים שלי ביחס לפגיעה בבתי המשפט. כי זה לא רק שצדדים עלולים למצוא את עצמם בבירור סכסוכים בבתי הדין הדתיים, החשש הוא שתהיה דה-לגיטימציה לפנות לבתי המשפט, לבתי המשפט המדינתיים. בעצם אם יש תהליך שאפשר לברר על בסיס הדין הדתי, בעצם אנחנו מייצרים מצב שבו אנחנו יכולים להיות במקום עבודה אחד ולבחור לעצמנו מה הדין הראוי ביותר ואם אני יהודייה ואם החבר לעבודה שלי מוסלמי בעצם יחולו עלינו דינים אחרים והעיקרון הבסיסי של מדינה דמוקרטית שיש בה שוויון בפני החוק ושלטון חוק אחד לכולם עלול להתערער במהלך הזה שאני חושבת שמתחבר למהלך יותר רחב ומדאיג.
- [26:38]
עורכת הדין ענת טהון אשכנזי, תודה. תודה. וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום. הפודקאסט היומי.
- [26:51]
העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה הראל, הילה פז, עדי חצרוני, דניאל שחר ומתן זמיר. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
- [27:24]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [27:33]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.