ההנפקה של SpaceX

Summary

סיכום מפורט — אחד ביום (N12): ההנפקה של SpaceX

תאריך: 27 במאי, 2026
מגיש: אלעד שמחיוף
אורח עיקרי: דרור גלוברמן (מייסד Jumpstart AI, מגיש "בזמן שעבדתם")

---

סקירה כללית

בפרק זה בוחנים שמחיוף וגלוברמן מקרוב את הנפקת הענק הקרבה של SpaceX בבורסה האמריקאית – מהלך שצפוי להפוך להנפקה הגדולה בהיסטוריה, לשנות את תעשיית החלל, התקשורת, שוק ההון ואולי גם את עתיד האנושות בעיני אילון מאסק. השניים מפרקים את החזון המורחב של מאסק, את המודל הכלכלי המורכב שמאגד טכנולוגיות חלל, אינטרנט ולמידת מכונה, ואת השאלות הקשות על עוצמה, אחריות, וכוח אישי של יזם אחד.

---

נקודות עיקריות ודיונים מרכזיים

1. התשקיף של SpaceX והייחודיות שבו

• תיאור המסמך:
  שמחיוף מתאר את טופס ההנפקה ל-SEC ("S1") כ-"דף ראשון משעמם ואחר כך מדהים" ([00:30]).
• גרפיקה לא שגרתית:
  "ב-14 העמודים הראשונים יש תמונות של טילים, לוויינים, חלל – תמונות מהממות, אבל תמונות" ([00:56]).
• חזון יוצא דופן:
  מטרות החברה לא רק כלכליות: "להרחיב את אור התודעה אל הכוכבים, לרתום את השמש כדי להפעיל בינה מלאכותית שמחפשת אחר האמת... להפוך את בני האדם ליצורים מולטי-פלנטריים... אנחנו לא רוצים שלאנושות יהיה את אותו גורל שהיה לדינוזאורים" ([01:18]–[01:47]).
• גילוי נאות משמעותי:
  "בעמוד 54 מודגש – יש לנו היסטוריה של הפסדים כספיים, ואולי לא נגיע לרווחיות בעתיד" ([01:47]).

2. אילון מאסק והדרך ל-SpaceX

• הסיפור האישי:
  מתארים את מאסק לאחר אקזיט מפייפאל ותחילת ההתעניינות שלו בחלל – כולל הניסיונות הכושלים לקנות טיל מרוסיה, והאמונה שאפשר להוזיל עלויות דרמטית ([05:17]–[06:08]).
• החזון האינטרפלנטרי:
  "כדי להנציח את המורשת האנושית – חייבים להיות אינטרפלנטריים... לא יכולים להסתפק בכוכב לכת אחד" ([06:38]).
• חדשנות עסקית וטכנולוגית:
  הרעיון שהביא למהפך: "למה שלא נעשה בעצם רקטה רב-פעמית?" — שאלה שהובילה לצחוק ולזלזול בתעשייה, עד שמאסק הצליח ([08:03]).
• הדמוקרטיזציה של החלל:
  "מה המשמעות של זול לשגר קילו? שלא רק מדינות או חברות ענקיות יכולות... גם תלמידי תיכון יכולים להציע רעיון ולשגר אותו" ([10:48]).

3. המנוע הכלכלי – Starlink

• משמעות Starlink:
  "65% מהלוויינים בחלל הם שלה... יותר מ־10,000 לוויינים, שירות ב-150 מדינות" ([13:00]–[13:39]).
• שינוי שווקים ותחומים:
  בזכות Starlink ניתן לספק אינטרנט בכל מקום בעולם – עם השפעה תהומית על צבא, ימאות, חקלאות, ועוד.
• כוחו של מאסק:
  "למאסק יש את השלטר על איזו מדינה להאיר ואיזו להחשיך" ([13:39]).
• דוגמאות:
  • אוקראינה – מאסק העניק גישה לאינטרנט במהלך המלחמה, ובשלב מסוים קבע הגבלות על השימוש ([14:25]).
  • איראן – סיוע למחאות באירן על ידי חלוקת אנטנות לוויין מוסתרות ([14:25]).

4. סינרגיה: SpaceX, Starlink, XAI

• חיבור עם AI ורשתות חברתיות:
  "רכש את טוויטר... הוסיף את XAI, שילב את הבינה המלאכותית של גרוק עם תשתיות האינטרנט והחלל" ([15:49]).
• חזון משולב:
  "בינה מלאכותית דורשת מחשבים יקרים, שמתחממים. איפה קר? בחלל. נשים את הדאטה סנטרים במעבורות, שם יתקררו על חשבון השמש" ([16:24]).

5. הכלכלה שמאחורי ההנפקה

• גודל ההנפקה:
  "שווי של 1.5 עד 2 טריליון דולר, גיוס של 75 עד 80 מיליארד דולר – פי 2.5 מהנפקת ארמקו הסעודית" ([17:45]).
• סטארלינק כמנוע רווח:
  "ב-2025 11.5 מיליארד דולר הכנסה, מתוכם 4 ומשהו מיליארד רווחים" ([19:05]).
• הכל כלול:
  "כל הרווחים של הלוויינים, ההפסדים של הטילים, המנוע הרווחי של האינטרנט, הכל יחד בתוך SpaceX — קשה לחשב את השווי? זו המטרה" ([19:51]).
• הביקורת על שווי ותחזיות:
  "דוגמה לכך שהמתמטיקה של המספרים לא תמיד קובעת – טסלה לא מובילה במכירות, אבל שווה כמו כל תעשיית הרכב" ([18:43]–[19:05]).

---

סוגיית הכוח וההשפעה של מאסק

• שליטה אבסולוטית:
  "85% מכוח ההצבעה יהא שלו – הרבה יותר מצוקרברג או וורן באפט... אי אפשר להחליף מנכ"ל גם אם ירצה הדירקטוריון" ([20:44]–[21:00]).
• הצעת מניות לציבור:
  "במקום 5%–10% לציבור – מאסק מציע 30% מהחברה בבורסה, כי הציבור הולך אחרי החזון, לא אחרי המספרים" ([22:00]).
• סכנות ריכוז הכוח:
  "אם הייתי פעם מוטרד מהעוצמה של מאסק, עכשיו זה עוד יותר – הוא הופך למי שמחזיק בעתיד האנושות... הוכיח את עצמו כגאון, אבל גם קפריזי בצורה מעוררת רחמים" ([23:21]).
• המשמעות החברתית והפוליטית:
  גלוברמן: "יש לזה השפעה... על תרבות, על שיח פוליטי, גבולות השיח... אולי יש תחומים שאדם כזה לא צריך לגעת בהם" ([23:21]–[24:11]).

---

ציטוטים בולטים ומדויקים עם ייחוס וזמן

• "המהות [של SpaceX] היא להפוך את בני האדם ליצורים מולטי-פלנטריים. אנחנו לא רוצים שלאנושות יהיה את אותו גורל שהיה לדינוזאורים."
  — אלעד שמחיוף, [01:31]

• "יש לנו היסטוריה של הפסדים כספיים, ואולי לא נגיע לרווחיות גם בעתיד."
  — שמחיוף מקריא מתוך התשקיף, [01:54]

• "כדי להנציח את המורשת האנושית – חייבים להיות אינטרפלנטריים"
  — דרור גלוברמן, [06:38]

• "אם מטוסי נוסעים היו נוחתים ואז מושמדים – לא היה תיירות, לא היינו מסוגלים לממן את ענף התעופה."
  — גלוברמן, [08:36]

• "למאסק יש את השלטר על איזו מדינה להעיר ואיזו להחשיך מבחינה תקשורתית – יש להחלטות האישיות שלו השפעה צבאית קטלנית."
  — גלוברמן, [13:39]

• "הנפקה לפי שווי של בין טריליון וחצי לשני טריליון דולר – זה פי שתיים וחצי מהנפקה הכי גדולה בהיסטוריה, של ארמקו"
  — שמחיוף, [17:45]

• "אני לא רואה חברות כאלה מצליחות בלי אילון מאסק"
  — גלוברמן, [21:20]

---

רגעים וזמנים מרכזיים

| נושא | טיים קוד | |------------------------------------|------------| | תיאור התשקיף הגרפי של SpaceX | 00:30–02:20| | הרקע לאילון מאסק וההתחלה | 04:11–06:38| | המעבר לרקטות רב-פעמיות | 08:03–09:59| | הדמוקרטיזציה של החלל | 10:48–11:23| | סטארלינק והשפעתו על העולם | 13:00–14:25| | חיבור AI וחזון הדאטה סנטרים בחלל | 15:49–16:44| | סקירת מודל ההכנסות והנפקה | 17:45–19:51| | סוגיות שליטה, כוח והשפעה | 20:44–24:11|

---

סיכום

הפרק סוקר את מסעה של SpaceX מהחלום הפרטי של יזם אחד לחזון שנועד להבטיח את עתיד האנושות כחברה אחת בכמה עולמות. בניתוח מעמיק ומשעשע גם יחד, שמחיוף וגלוברמן מציבים את הנפקת SpaceX לא רק כאירוע פיננסי חסר תקדים, אלא כמאורע שמנענע את הגבולות בין כלכלה, טכנולוגיה, שליטה פוליטית וחזון אישי.
העיסוק בשאלה האם ציבור המשקיעים קונה "מספרים" או "חזון" והאזהרה מסכנת ריכוז הכוח אצל אדם אחד – הופכות את הסיפור של SpaceX לדרמה של זמננו.

---

בסיום הפרק, גלוברמן מסכם:

"יש גבולות לכוח… לנו כחברה אנושית, עוד אין באמת דרך להציב אותם בפני אילון מאסק." ([24:11])

Transcript

[A]

בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.

אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.

היום יום רביעי, 27 במאי, ואנחנו אחד ביום, מבית N12.

ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום. ההתחלה נורא, אבל נורא משעממת. הטופס הוא טופס S1 של ה-Securities and Exchange Commission, ה-SEC. הצהרה רשמית של חברה לפני תהליך הנפקה. כל הדף הראשון הוא ממבו ג'מבו בירוקרטי.

אבל משם, או משם נהיה מעניין. אפשר לומר שמסמך רישום כזה לפני הנפקה בבורסה, החבר'ה ב-SEC לא ראו מעולם. ב-14 העמודים הראשונים יש תמונות. תמונות של טילים, לוויינים, תמונות מהחלל, תמונות משיגורים מכדור הארץ. אלו תמונות מהממות, אבל בגדול, תמונות.

אחר כך מגיעים מאות עמודים. 200 אלף מילים עם הסברים על החברה, על החזון שלה, על הפעילות שלה, על למה כדאי להשקיע בה. כתוב שם למשל שאחת ממטרות החברה היא להרחיב את אור התודעה אל הכוכבים, לרתום את השמש כדי להפעיל בינה מלאכותית שמחפשת אחר האמת. החברה מספרת שהמהות שלה היא להפוך את בני האדם ליצורים מולטי-פלנטריים. אנחנו לא רוצים שלאנושות יהיה את אותו גורל.

שהיה לדינוזאורים, כך כתוב בעמוד 3. חלק מהשווקים העתידיים שהחברה מציינת שתיקח בהם חלק, הם שווקים שעדיין לא קיימים. הקמת תעשייה על הירח ועל מאדים, קריאת משאבים מאסטרואידים. אה, ויש עוד דבר. בעמוד 54 מודגש בבולד המשפט, יש לנו היסטוריה של הפסדים כספיים, ואולי לא נגיע לרווחיות גם בעתיד.

עכשיו, בואו נחשוב לצורך הדוגמה שאין לכם מושג על מה מדובר. אתם הייתם משקיעים? הייתם שמים כסף בחברה כזו? לא בטוח. אבל מה?

המסמך הזה שהוגש לפני שבוע עם מאות העמודים, 200 אלף המילים, התמונות מהחלל, התיאורים המוזרים, המסמך הזה לפי הערכות מדבר על מה שתהפוך להנפקה הגדולה בהיסטוריה. ההנפקה של חברת ספייס אקס. SpaceX IPO is here, baby, it's coming.

לא רק בלועזית אגב, גם דרור גלוברמן, מייסד בית הספר Jumpstart AI ומגיש הפודקאסט בזמן שעבדתם יחד עם דני פלד, תעשה היסטוריה. יש המון סופרלטיבים שאפשר לקשור להנפקה הספציפית הזאת, מיתית אם אתה רוצה, חד פעמית, באמת הכל הולך, כי היא שוברת את כל הגבולות האפשריים, גם בגודל, אורך, מרחק, עצימות החזון שלה, וגם בהשלכות הכלכליות שהיוצר החד פעמי שמאחוריה חושב שניתן לקשור לאירוע הזה. אז הפעם, עם גלוברמן, נספר על המהלך שישנה את תעשיית החלל, התקשורת, האינטרנט, שוק ההון, וכן, גם המהלך שצפוי להפוך את אילון מאסק לטריליונר הראשון אי פעם. כי בדרך לחלל, בדרך לירח, בדרך למאדים, SpaceX עוצרת בבורסה.

במשך הרבה שנים החלל היה המקום שאליו הגיעו פרויקטים בסדר גודל לאומי. נאסא לדוגמה, היא עבדה עם חברות מסחריות פרטיות אבל כקבלני משנה. החומרים היו שלה, הרקטות היו שלה, התכנון, הביצוע, הכל שלה.

חקר החלל היה עסק יקר, הוא היה מסובך, הוא לא היה יעיל בכלל, בטח לא רווחי. לא היה לאנשי עסקים פרטיים מה לחפש שם. הדבר הזה השתנה, בלוויינים למשל, כבר הרבה זמן שיש חברות פרטיות, אבל בכל מה שקשור למשימות, לשיגורים לחלל, היה צריך עדיין כוח של מדינה. אז מפה נקפוץ לשנת 2000. מאסק אחרי אקזיט של עשרות מיליוני דולרים בחברת פייפאל שהקים ואחרי הדחה כואבת מתפקיד המנכ״ל בחברה הזו, הוא התחיל להתעניין יותר ויותר בנושא חלל.

הדרך הכי טובה להיכנס לסיפור הזה היא באמת מהסיפור הפרטי של אילון מאסק. הוא חולם כבר שנים לטוס למאדים. באמת מאז שהיה ילד. וכשהוא התחיל אחרי פייפאל כאדם צעיר להתעניין במה זה אומר לטוס או לשגר משהו לחלל, הוא נפגש עם הרוסים.

והם אמרו לו 12, 13, 20, 50 מיליון דולר לטיל. והוא יושב ואומר, רגע, אבל על מה? הלך הביתה, חישב כמה צריך לעלות T לדעתו, והוא הגיע לשברירי אחוז מהעלות הזאת. ואז הוא אמר לעצמו, אוקיי, אני אבנה את זה. דבר הגיוני שכל אדם שקוראים לו אילון מאסק הולך ועושה.

כשאילון מאסק גילה שאין בנאסא אף תוכנית להגיע למאדים, אז כן, הוא הלך ועשה. אלא שאותם רוסים שהוא נפגש איתם לא ממש הבינו כנראה מי זה הדרום אפריקאי המוזר שבא לקנות טיל בליסטי, דפקו לו חתיכת תג מחיר, וכל הסיפור היה בסכנת קריסה. אלא שמאסק לא ויתר. הוא פשוט לא הצליח להבין איך יכול להיות שהאנושות מסתפקת רק בכדור הארץ. איך היא לא שמה לעצמה מטרה משותפת להפוך לחברה שחיה בכמה כוכבים במקביל.

בעצם כל הקונגלומרט המטורף הזה ספייסיק בסוף נועד לממש את החזון של אילון מאסק שאומר את הדבר הבא ואני מצטט כאן מהספר שלו ודיברנו על זה הרבה בפרק בזמן שעבדתם 249 הרבה ידע שאגרה הציביליזציה האנושית עבד לאורך השנים איך בנו את הפירמידות למשל מה יקרה אם כדור הארץ ייכחד בגלל פגיעה של אסטרואיד או התפרצות הר געש, או שנהרוג את עצמנו בעצמנו, ולא יישאר כלום מהידע שלנו. כדי להנציח את המורשת האנושית, אנחנו חייבים להיות אינטרפלנטרים. אנחנו לא יכולים להסתפק רק בליישב כוכב לכת אחד, חייבים ליישב כוכבי לכת נוספים.

זה מזמן מאוד, אנחנו צריכים להתחיל מהר ולהשקיע מוסדות תחנות על המרץ ולעשות את כל המדינה על מרץ ולהצהיר כמו מדינה שפלסטינית, ספציפליזציה מולטי-פלנטית. אנחנו לא רוצים להיות אחת מהספציפליזציות המולטי-פלנטיות, אנחנו רוצים להיות ספציפליזציות מולטי-פלנטיות. מאסק הבין שהדרך היחידה לייצר תוכנית ריאלית להגיע למאדים ולרתום אליה אנשים נוספים היא להוזיל משמעותית את עלויות השיגור. הוא פגש מהנדסים, ולפי הסיפורים חלק ממש צחקו עליו. והאמת, נו, מה לעשות, הזיה.

אחרי עשרות שנים שבהן תעשיית החלל פעלה בדרך מאוד מסוימת, הגיע מאסק ואמר, היי, למה שלא נעשה בעצם רקטה רב-פעמית?

בסופו של דבר היו מספיק אנשים, מעטים קומץ, אבל מספיק שהאמינו בחזון של אילון מאסק שאמר, בצדק, שאם מטוסי נוסעים היו נוחתים ואז מושמדים לא היה תיירות, לא היינו מסוגלים לממן את ענף התעופה. הוא השקיע 180 מיליון דולר. חצי מהכסף בא מהכיס שלו, לא היה לו קרוב למה שהוא שווה היום. אבל הוא הצליח, חברת ספייס אקס הוקמה. זה היה הימור כנגד כל הסיכויים, כנגד כל המדע הידוע, כנגד כל היגיון עסקי.

ואחרי שלושה שיגורים כושלים, כשכספו האישי הולך ואוזל שם, הוא מצלצל לפיטר טיל שהיה שותפו לאותה פייפאל אבל השותף שהדיח אותו וזרק אותו ולא רצה לדבר איתו יותר ואומר לו שומע יש מצב שאתה משקיע ב-20 מיליון דולר? וזה עבד לו גם לשכנע גם לקחת את הכסף וגם אחרי שלושה שיגורים כושלים שהתפוצצו לשכנע את כולם את המהנדסים שאיתו וכולי להמשיך לפתח את הטיל הרביעי ושם הוא נחל הצלחה ומאותו רגע הכל הסתובב 4, 3, 2, 1. This is the LCO on the countdown next. Falcon 1 is airborne at this time. בספטמבר 2008, הפלקון 1 של ספייס-אקס שוגר לחלל.

הרקטה הראשונה מסוגה שנבנתה באופן פרטי והגיעה למסלול סביב כדור הארץ. ספייסיקס הפכה להיות החברה שמוכיחה לכל תעשיית האירוספייס, כלומר תעשיית התעופה והחלל, שהדרך שבה אתם עבדתם עד היום הייתה שגויה ובזבזנית. כי הם עבדו בחוזי ענק עם קבלנים ותתי קבלנים ותתי תתי קבלנים, ההוא לייצור הבורג וההוא לייצור הקוגלאגר וההוא לייצור הצינור של הדלק וההוא לייצור המסנן של הדלק. וככה קיבלת טילים שעולים עשרות מיליוני דולרים. הוא בא עם מה שנקרא אינטגרציה ורטיקלית, אני מייצר הכל, יש לי מטרה אחת, לעשות את זה יעיל, בטוח, זול ורב פעמי, יצליח להוריד את זה מ-50 אלף דולר לקילו, ל-5,000, והוא בדרך ל-1,500 ואולי גם בדרך ל-500.

מה המשמעות של כל כך זול לשגר קילו? שלא רק מדינה ענקית. או חברה ענקית, או אקדמיה ענקית יכולה לשגר פעם ב, אלא גם, אתה יודע, בוגרי ט'4 בתיכון עמית בחולון, אם יש כזה, יכולים לבוא עם איזה רעיון ווואלה לשגר אותו, וזה אכן קורה. הדמוקרטיזציה של החלל עברה דרך ספייס איקס, והיא היום מאפשרת להמון חברות, אנשים, גופים, חוקרים, לגשת לחלל ולבדוק אותו. בצורה גם מדעית וגם כלכלית.

כשהוכחת ההיתכנות כבר מאחוריה, ספייס-אקס המשיכה לפרוץ את גבולות תעשיית החלל. רקטות רב-שימושיות, מראות מרהיבים של רקטה שלא רק שוגרה לחלל, אלא גם חזרה ונחתה בחזרה בכדור הארץ. וזה קרה בתזמון מושלם מבחינתה של ספייס-אקס. ארה״ב באותם ימים... העשור הראשון של שנות האלפיים, לקחה צעד גדול אחורה מפיתוח תוכניות חלל.

אנחנו אחרי אסון הקולומביה, שנים שבהן נאסא הסתמכה על תעשיית החלל הרוסית יותר ויותר, ולתוך החלל הזה, תרתי משמע, נכנס אילון מאסק, נכנסה ספייס-אקס, שחתמה על שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האמריקנית. נאסא קולד ואמר לנו שאנחנו קיבלנו קונטרקט של 1.5 מיליון דולר.

מאז ספייסקס היא מובילה עולמית בתחום החלל, אבל זה לא מספיק, זה לא מספיק כדי להסביר את ההנפקה הגדולה בהיסטוריה. מנוע הצמיחה הגדול ביותר, פרת המזומנים של ספייסקס, בכלל מגיע ממקום אחר. זו זרוע שעושה את רוב הרווח בחברה והיא קשורה אמנם לחלל, אבל לא פחות מזה היא קשורה לתקשורת, לאינטרנט. וזו סטארלינק. סטארלינק זה עוד בעצם הזיה אילון מאסקית, אבל מוחשית, פועלת ורווחית מאוד של אלפי לוויינים שמקיפים ברגע זה שאנחנו מדברים על כדור הארץ ומספקים אינטרנט לווייני במחיר, בהישג יד להרבה מאוד אנשים, באזור ה-250 דולר לחודש, אתה יכול לקבל אינטרנט לווייני בערך בכל מקום בעולם.

וזה שינה לחלוטין את תעשיית הלוחמה, זה שינה לחלוטין את תעשיית הימאות, כי פתאום אפשר לדעת מה שלומה של אונייה בכל רגע, ולנהל אחרת את כל הביזנס המולטי מיליוני הזה, וחקלאות וכולי, יש לזה המון המון השלכות, אבל עכשיו אתה יכול לקחת אנטנה, להסתכל למעלה ולקבל אינטרנט בכל מקום, ודבר הזה מרוויח רווחית, לא הכנסות, רווחית. של מיליארדים. צריך להבין משהו על הגודל של סטארלינק. 65% מהלוויינים היום שמסתובבים בחלל הם שלה. זה נתון שקשה לתפוס.

יותר מ-10,000 לוויינים מספקים שירותי טלקומוניקציה ל-150 מדינות. ספייסקס יודעת לשגר לחלל בזול וביעילות, וסטארלינק משתמשת ביכולות האלה כדי לספק מערכות תקשורת. אילון מאסק הוא יכול לספק שירותי אינטרנט יציבים לכל מקום בעולם כמעט, לספינות, למטוסים, לאוהל בנקודה מבודדת במדבר, או למשל למדינות ששירותי האינטרנט הרשמיים שלהם חסומים. כשבידיים של אילון מאסק יש את השלטר על איזה מדינה להעיר ואיזו להחשיך מבחינה תקשורתית, להחלטות האישיות של אילון מאסק, להעדפות שלו, יש משמעות שיכולה להיות צבאית. קטלנית וגורלית עבור הרבה מאוד אנשים, ראינו את זה גם באוקראינה וגם באיראן.

כשנפתחה המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, הצליחו הרוסים באמת להתקדם מאוד מהר ולהשמיד תשתיות תקשורת של הצבא האוקראיני, והוא הפך להיות יחידות מפורקות, שלא מצליחות תקשר ולתאם פעולות. ואילון מאסק בהחלטה פרטית שלו, נתן להם משדרים של סטארלינג ופתח להם אלומה, שם להם לוויין, אגב הוא יכול ממש להזיז את הלוויין מעל המדינה, לפתוח אלומות של שידור מעל המקומות הנכונים, ופשוט... הפך להיות התשתית של התקשורת הצבאית של צבא אוקראינה. היו רגעים שאילון מאסק בעצם החליט שאוקראינה כרגע לא לטעמו, ולכן הוא מחבל להם את התקשורת, או לא נותן אותה בחינם, וגם זה השפיע על הדרך שבה צבא אוקראינה יכול או לא יכול לתפקד. ראינו את זה גם באיראן, כשהתחילו ההתקוממויות העממיות, אז אילון מאסק הדליק הלומה מעל איראן, או שהייתה כבר דלוקה קודם, אבל הוא גם חילק להם יחידות, תקשורת, את האנטנות הקרקעיות הללו, ובעצם אפשר למוחים, לאזרחים, להתארגן, מחאה אפקטיבית ובעיקר להציל את עצמם ולברוח מהבסידג' שרדפו אחריהם בשביל להרוג אותם וממש נוצרו שם כזה תורות לחימה של המחאה האיראנית אתה לוקח את האנטנה, פותח אותה, שם אותה בגג בין הדוד שמש לקיר כדי שאף אחד לא יראה מלמטה או מהצד משדר מהר מהר את התקשורת שלך או את הציוץ שלך לעולם על מה קורה איפה או את ההתארגנות והתאום בין המוחים ומהר מקפל ובורח כי הבסידג' כבר התארגנו על אמצעים אלקטרונים לזהות אנטנות ולתפוס אותם.

אל שתי החברות האלה נוספה עוד זרוע, AI. אילון מאסק רכש את טוויטר ב-44 מיליארד דולר בשנת 2022 והוסיף לה אחרי שנה את XAI. הוא פיתח את כלי הבינה המלאכותית גרוק והכניס הכל לתוך ספייס-אקס וסטארלינג. זו ישות עסקית ענקית אחת שמשגרת רקטות רב פעמיות לחלל מספקת שירותי אינטרנט לכל העולם, ובמקביל מציגה פוסטים של משתמשים שהעלו סלפי והפכו את התמונה שלהם בעזרת AI לציור דיסני, או לפעמים גם למשהו פחות משפחתי. מה זאת אומרת, אלעד?

אתה לא רואה איך זה מתחבר באופן טבעי? כמובן, כדי לייצר בינה מלאכותית צריך מחשבים מאוד יקרים שמתחממים. איפה קר? בחלל. אז בוא נשים את הדאטה סנטרים שהבינה המלאכותית תדרוש על גבי טילים, נשגר אותם לחלל, ושם הם התקררו להם מעליהם בעודם שואבים את אנרגיית השמש.

לכל הדבר הזה שהוא חלק מהחזון המוצהר של ספייסיקס, אם הוא נשמע מופרע באוזניים של חלק מהאנשים, תרגישו נוח, יש גם הרבה מדענים שיש להם הרבה השגות על הדבר הזה, האם זה באמת ייתכן, האם זה כדאי כלכלית, האם זה יעבוד, איך מתקנים את זה בכלל ברגע שזה כבר צף שם בחלל, אבל אילון מאס מרגיש מאוד מאוד נוח לשים את כל זה על גבי תשקיף שיוצא למשקיעים בבורסה, ואומר להם קחו חלק בחלום המטורף הזה שאוגד ביחד. טכנולוגיות מקצוות שונים לחלוטין של מערכת השמש המדעית והכלכלית שלנו. לכל זה אני שם תג מחיר של שווי של בין 1.75 טריליון ל-2 טריליון דולר. עכשיו להנפקה הכי גדולה אי פעם בהיסטוריה.

חסות אחת וממש מיד חוזרים.

בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.

אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. SpaceX של אילון מאסק כבר הצליחה לעשות לא מעט מהפכות בלא מעט תחומים, ובעוד שבועיים היא אולי, לפחות לפי התחזיות, תעשה עוד היסטוריה אחת. ספייס אקס תונפק בבורסה האמריקנית לפי שווי של בין טריליון וחצי לשני טריליון דולר וכן אמרתי טריליון היא צפויה לגייס בין 75 ל-80 מיליארד דולר זה פי שתיים וחצי מההנפקה הכי גדולה בהיסטוריה עד עכשיו זו של ענקית הנפט הסעודית ארמקו שגייסה קצת פחות מ-30 מיליארד דולר בשנת 2019 עכשיו לא סתם פתחתי וציטטתי מהדוח שספייס אקס הגיש על הרשויות בארצות הברית ההוא הארוך עם התמונות כי עולה שאלה, עד כמה מההייפ מבוסס על כלכלה ועל המשפטים המפוצצים שכתובים שם, ועד כמה אולי מדובר בעצם במשהו אחר?

אלה דברים שסופג הנייר של תשקיף לבורסה, אף אחד לא יודע אם זה יהיה אמיתי או לא. צריך להגיד, התקדים הברור שיש לנו מול העיניים, זו כמובן טסלה. שגם עכשיו כשאנחנו מדברים, היא החברה שבתוך תעשיית המכוניות, היא ממש לא מהמובילות במכירות שלה, היא מספר 11, בסדר? הרבה מאוד חברות לפניה. זה המכירות שלה.

השווי שלה הוא כמו כל תעשיית הרכב יחד. למה זה דוגמה? לזה שהמשוואות הכלכליות שאנחנו רגילים להסתכל עליהן כדי לשפוט את העולם, חברות והנפקות ומניות וכולי, לא חל על המיזמים של אילון מאסק. הוא רוצה את הכלל הזה למתוח עכשיו להנפקה הכי גדולה אי פעם בהיסטוריה. אז זה בעצם הסיפור הכלכלי שהוא מספר, תראו את העסק הנהדר שלנו בסטארלינק, הוא הכניס ב-2025 11 וחצי מיליארד דולר, מתוכם 4 ומשהו מיליארד הם רווחים, זה חלק מהדבר הזה שנקרא ספייסיקס, שיש לו גם את השיגור, שיגור הטילים שלו, שגם הוא מכניס עוד 4 מיליארד דולר, אבל הוא כבר הפסדי קצת של 700 מיליון דולר, ואת כל זה חיברתי לכם גם לכל תעשיות הבינה המלאכותית שלי.

XAI ולטוויטר שהפכתי אותו ל-X ולמנוע גרוק, הכל ארוז ביחד בתוך הדבר הזה שנקרא SpaceX ויוצא עכשיו להנפקה ואם אתה מתקשה כבר לחשב בעצם כמה זה אמור להיות שווה, נדמה לי שזו המטרה. עזוב, אל תחשב, תראה את החזון.

זהו, אי אפשר להסתכל ואי אפשר להבין את ההנפקה של SpaceX בלי לדבר על האיש שמנהל את הכותל. אילון מאסק, נשים לרגע בצד את הביצועים הכלכליים, את הזרועות שמרוויחות, הזרועות שמפסידות, את האזהרה שמופיעה בתשקיף שאולי לעולם לא יהיו רווחים. יש מי שטוען שלמרות שאנחנו בסוף מדברים על הנפקה בבורסה, כל הדבר הזה הוא שולי. רבים ממי שיקנו מניות של ספייס אקס יעשו את זה כדי להשקיע באילון מאסק. גם אחרי ההנפקה הוא...

ישמור על שליטה מאוד ריכוזית, 85% מכוח ההצבעה יהיה שלו. זה הרבה יותר ממה שיש לצוקרברג בפייסבוק לדוגמה, או לוורן באפט בברקשייר האטוויי.

הנה חברה שלעולם לא יוכל הדירקטוריון שבה להצביע על פיטורי המנכ״ל והנשיא. אין דרך. זהו. היא תלויה לחלוטין בו. בריא זה לא, בריא לחברה בורסאית ממש ממש לא, זה חלק ממה שחברה בורסאית אמורה לעשות, להחליף מנכ"ל כשדברים הולכים לא טוב.

מצד שני סיכמנו, אני חושב, שלחברות האלה, במודלים המורכבים שלהן ובתוכניות, לחברות הללו, עם החזון שלהן והמודל העסקי שנתפר על החזון הזה והגדלים והמספרים. שלא נמצאים בשום מקום אחר, אני לא רואה חברות כאלה מצליחות בלי אילון מאסק. אז אם אתה לא חושב שאילון מאסק זה האדם הנכון להיות שם, או אתה חושש שיקרה לו פשוט משהו שקורה לפעמים לאנשים ואין אותם פתאום, אז עדיף לא להיכנס לשם, זאת האמת. ואולי עוד אלמנט מעניין, הוא מציע גם חלק גדול יותר מכל חברה אחרת לציבור הרחב. הלא בדרך כלל אתה כבר סוגר עם משקיעים מוסדיים כאלה ואחרים, אתם תיקחו 3%, אתם תיקחו 14%, ו...

ולציבור משאירים 5%, 10% לציבור הרחב, לך ולי כרוכשי מניות מהבורסה. כאן הוא הולך להציע 30% מהחברה לך ולי. למה? כי הוא מניח שאתה ואני וכל, אתה יודע, ציון ונחמה שמשקיעים מכספם ב-S&P 500 ואומרים הנה השקעה טובה, לא יקראו את כל המספרים, הם ילכו אחרי החזון. אז הוא מציע להרבה מאוד אנשים מן הציבור את ההזדמנות להיכנס לתוך החברה.

ולקנות את המניות שלה, מה שבעצם שם אותה על המשחק של המים סטוק, המניות הוויראליות, המניות שקונים כי כולם מדברים עליהן, אבל לא כי הן באמת שוות את הכסף או לא כי בדקתי את זה. זהו, אז יש מומחים שטוענים שההייפ לא מבוסס על ביצועים כלכליים, ואחרים אומרים שהמותג שהוא אילון מאסק הוא כל כך חזק שהוא לבד יכול להשלים את הפער, אלא שיש את מי שמזהירים וטוענים שאם מאסק... היה אדם שעד היום החזיק ביותר מדי כוח והשפעה, אחרי ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, הכוח שהוא ירכז בידיים יהיה פשוט חסר תקדים. כן, ואני מודה שאותי זה מפחיד מצד אחד, שאדם כזה לקח בעלות על העתיד האנושי. מצד אחד, אי אפשר לערער, אני חושב, על באמת הגאונות החד פעמית שלו בכל מה שקשור למדע וכלכלה ולקשר ביניהם.

מצד שני הוא הוכיח את עצמו כקפריזי בצורה כמעט מעוררת רחמים ויש לזה השפעה, יש לזה השפעה על תרבות, על שיח פוליטי, על איך שאנשים תופסים את העולם, על גבולות השיח. אולי יש דברים שאדם כל כך מוכשר לא צריך לגעת בהם, כמו למשל חברה או פוליטיקה בכלל. כל המעורבות הפוליטית שלו עם טראמפ והדודג' כן, היוזמה הזאת שלו למגר את הבירוקרטיה הממשלתית היא כישלון מהדהד, אי אפשר להתווכח על זה בכלל, זה נסגר מרוב שזה היה כישלוני. פוטרו אנשים וצומצמו תקציבים כדי לחסוך משהו, בסוף התברר שלא חסכו שום דבר. אז הדבר שמפחיד אותי כאן, זה שאדם שהוא מאוד מאוד טוב בתחום אחד, מתמלא בעצמו לחשוב שהוא גם טוב בכל תחום אחר.

אז יש גבולות לקוח, לנו כחברה אנושית, עוד אין באמת דרך להציב אותם בכלל, בטח לא בפני אילון מאסק. דרור גלוברמן, תודה. בכיף, אלעד. וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום, הפודקאסט היומי.

העורך שלנו הוא רום עתיק, תחקיר והפקה, הילה פז, דניאל שחר, מתן זמיר, שירה הראל ועדי חצרוני. על הסאונד, גיא ענבר, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו. אני אלעד שמחאיוף, אנחנו נהיה כאן. גם מחר. בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל?

יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל. אבא יעשה!

אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.