Loading summary
Transcript39 lines
- [00:02]
A
אראל ישראל, אראל ישראל אראל גאה להיות תותנת תחסות הראשית של נפחות ישראל בחדור סל היום יום שלישי 25 פברואר ואנחנו אחד ביום, מבי, דיין 12 אני אלה צבחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורס מבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום זה עוד שם רבילי של הראשית של נפחות ישראל כך שבו יום אחרי האנגלית החדרות היוון, הוא עבוד של חגמת קוגמטית שירות שנה אחרי, כשהמשפחה של ברוס ויליס, עודי השעסכן המדהים, לדעתי הוא פשוט מדהים, לוקה באפייזיה מחלה שפגעה ביכולת שלו לדבר, הגיע עוד עדכון מדהיג ברוס ויליס הוא הובחן עם דמנציה ויליס' יבוא נריח זו לאנגלית הוויליסה prefers עוד סליטים, על פסט 對啊ורס זו דמינציה, זו קצת דמנציה קורסת קורסת קרישות אנחנו שמוך זה מבגל או אשך, ועל פסט There is no treatment and there is no cure זו עבידה ענקית לעולם הקולנועה, זו באמת ידיעה מאוד מבאסת שלא יהיו הוצרטים חדשים עם ברוס ויליס וזה אומר גם עוד דבר. אל תצאפו שברוס ויליס, ילבש שרבל קטום יטוס לחלל, על יקדח באומק אסטרואיד, יפוצץ בתוכו פצצת עתום ויציל את כדור הארץ מהתנגשות שעלולה הייתה להחיד את כולנו. זה מאסר את ארמגדונים במקרה פספסטמת הרפרנס. בכל אופן, אם נגיע למצב שאסטרואיד ענק יעשה את הדרך לעברנו, יהיה בכיוון להתנגש בנו, ברוס ויליס כבר לא יכול להציל אותנו. אלו חדשות רעוד במיוחד אגב, כי בשבועות האחרונים חוקרים בכל העולם, מקדו את העיניים באסטרואיד אחד של רגע היה נדמה שנמצא בדרך אלינו.
- [02:16]
בשנה שברה, קבוצת אסטרונומי מצ 'ילה, ארחו מה שנקרא סקר שמיים שגרתי. הם ראו בו משהו שהוא לא ממש שגרתי. אסטרואיד גדול שהמסלול שלו היה נראה להם חשוד. האסטרואיד הזה נמלא התגלה באחד מסקרה שמיים, איש קיימים ב -צ 'ילה בחצי הקדור האדרומי, ואכן הם מדווחים לזמרקז, שנמצא בסמיצוניין בארצות הברית, והם מרכזים את כל הנתונים. יש במקביל גם לנסה, יש מן ארגון מקביל, ובכוונה הם מחשבים את המסלול כל אחד בדרך שלו, כדי לראות שאין איזה טעות ואף אחד לא מפספס שום דבר, ואנחנו אסטרומים בעולם, שולחים להם את המדידות האלה, ואז כולם קופצים ואוקיי, בואו נעקוב אחרי הגופים האלה.
- [03:09]
גם לעום יש ארגון שאמון על הצלת כדור הארץ מהאסטרואידים, וגם עום מרכז את הפעילות הזאת, ישראל חברה אגב, בארגון הזה, אז זה בפירוש פעילות בין -לאומית, וזה גם, את אומר, נחמד אפילו להציל את כדור הארץ ביחד. נו, מה לעשות המציאות היא לא סרט או ליברודי? ככה מצילים את העולם? קבוצה של אסטרונומים, כמו דוקטור דוד פולישוק, מנהל מצפי הכוכבים של מכון ויצמן למדע, עושים תצפיות, חישובים ומדידות, אבל תחושת השליחות הזו, שבכל מה שקשור לאסטרואיד הזה, באמת עוסקים בהצלת העולם, התחושה הזו היא לא סתם. בשלב מסוים, הסבירות שהאסטרואיד הספציפי הזה, יפגה בחדור הארץ, הייתה הגבוהה ביותר שניתנה אי פעם לגוף בגודל הזה.
- [03:59]
אבל רגע לפני שאתם אומרים, הוא וצדק, שיש לנו מספיק צערות על הראש, מה עכשיו אנחנו באים לכם עם אסטרואיד? אל תדאגו, יש פסורות טובות.
- [04:15]
אז הפעם, אנחנו נעים לסיפור של 1224 YR -4, וספוילר, גם בלי ברוס ויליס, אנחנו נהיה ממש ממש בסדר.
- [04:35]
כמעט 20 שנה, לפני שעשרת ארמגדו נפחיד אותנו מהאסטרואידים, הילד דוד פולישוק ראה סרטים שעוסקים בחלל, הוא ידע כבר אז, שבזה הוא רוצה לעסוק כשהיא גדול. מילדות אני מאוד אוהבת נושא החלל. אתה יודע, אתה רואה את סטרווס, ואתה מדמיין את עצמכה בכוכבים. בזמנו, הייש שם בשנות ה -80 הייתה סדרה בשם קוסמוס, שהוביל אותה אחד קרל סייגן. זה ממש דיבר על מדע אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, ושוואי תליבי.
- [05:16]
אתה מסתכל על כוכבים, על גלקסיות, דברים שנמצאים מיליוני מיליארדי שנות אומים לך, אין לך את היכול להתלגת בהם. אבל אסטרואידים, ממש פה קרובים, במערכת השמש והאפילו, יכולים לפעול על כדור הארץ. פשוט נפלא, שאתה יכול ממש להרזיק את החפץ החללי בידך שלך. אז זה כיף, זה לענות מכל העולמות.
- [05:44]
כוכבים, פלנטות, זה רחוק. היופי באסטרואידים, זה שהחלל בא אליך, הביתה, במשלוח. וגם ילד שראה סטרווס, וידע שהוא רוצה לעסוק בתחום, יכול, נניח, לנסוע למקום על כדור הארץ, במטור, סרגיל, ולגעת בידיים, בעצם שהגיע מהחלל. אני מתן עכשיו, הייתי בין שש. יש מקום בארצות הברית עם מחטש, מחטש פגיעה.
- [06:09]
גדול, זה באריזונל. קוטר המחטש הוא כקילומטר, כלומר, זה מקום גדול ומרשים. ויש שם שברים מהאסטרואיד שפגע בו. וזה, אתה יכול להגעת וזה, זה נפלא. יותר מאוחר, כשלמדתי בכל, הפרופסור שלי היה לו אוסף כזה, יש לך אסטרואיד מסוג, אלף אסטרואיד מסוג, בית, אסטרואיד שמגיע מימדים, הוא מהירח, פי, שטענו.
- [06:35]
זה סיפור מקסים, באמת, אבל אני רציתי לצאת טיפה נודניק, אז אמרתי לו לדוד, בציניות, קלה, שבסוף הוא נגע באבן. ההבדל הוא שהם האחורי האבן הזו, יש סיפור. אתה יודע, אנחנו אוהבים, אומר, עיצים, זמרים, וסחקני כדורגל, בסך כל זה בני אדם כמונו, והסיפור מאחוריהם, זה מה שעושה את העניין, אנחנו אותו דברים אסטרואידים ומתיאוריטים. ואנחנו יכולים ללמוד ממה הבנויים, ממה עשויים, הגופים שיש בחלל, משימה אחרת של נאסה, בשם אוזיירס רקס, דגמה אסטרואיד, ששמעו בנו, והביאה את החומרים לכדור הארץ, ורק בשנה הזאת, פורסמו תוצאות מדהימות, שכל מיני מולקולת אורגניות, כלומר, הבסיס של החיים, בסיס של דייני, בסיס של חובצות אמינו, שנמצא באסטרואידים האלה. כלומר, יש משמעות גדולה מאוד עדיין גם להגיע לסטרואידים בחלל.
- [07:35]
אני יכול גם להוסיף פה שבעניין הערכב שלהם הוא כל כך מגוון, שזה גרם לאנשים לחשוב, אולי גם אפשר לנצל את האסטרואידים כלכלית. למשל, אנחנו יודעים שיש אסטרואידים שהם השירים במתחות, מתחות נדירות, פלטינום, מירידיום, טיטניו, כל מיני דברים כאלה, אפילו זאב. והרעיון היה, בואו, נלך לכזה אסטרואיד, אסטרואיד מהסוג המאוד מסוים הזה, ונחצוב אותו ויהיה לנו המון זאב או פלטינום ונראה מה זה השירים, ואפילו כמה חברות משחריות שהתעסקו בתחום, שפשטו את הרגל, פשוט ושוב, בכל זאת זה מליב, הייתה איזו חברה שכמה במטרה לא למצוא זאב או פלטינום, אלא למצוא מים, מים H2O, אם הרבה יותר שכיחים על אסטרואידים, אתה אומר, רגע, לא חסר לי פה מים על כדור הארץ, לא, המטרה הייתה לספק מים לאסטרונאוטים של אלון מסק שיתוסו למאדים. טוב, נו, השתכנעתי, אסטרואידים זה דבר מגניב. הוא באמת דוד פולישוק, הילד שנגע באיבן מהחלל בטיול בארצות הברית, ומאוד התרגש, כמו ששמעתי, מפח מאז לדוקטור, למומחה לאסטרואידים.
- [08:47]
ההגדרה שנראה לי הכי טובה לאסטרואיד היא מאין אבן שמקיפה את השמש. כוכבי הלכת, כדור הארץ, עדיק, מאדים, מקיפים את השמש, הם גופים יחסית גדולים, אבנים יותר קטנות, אלא הם אסטרואידים, יכולים להיות עשויים מכל מיני דברים, ברזל או מתחות שונות, אבנים, משהו מכוני סיליקטים, כן, זה כמו אבנים שאנחנו נמצא פה על הארץ, יכול להיות גם גופים שאסויים מחומרים יותר עקים, כמו מיני מולקולות, פחממניות, פחמן מוצק, קרח, ועוד כל מיני יסודות, שפה על כדור הארץ, הם במצב צבירה גזי, אנחנו, הם נמצאים בעביר, אנחנו יכולים לנשום אותם, אבל בחלל הכפו, הם במצב מוצק. באופן טבעי, מומחה לאסטרואידים, הוא האיש המתאים לדבר איתו, כשכל העולם עוסק באסטרואידים יכולת פוטנציאלית להתפוצץ בעוצמה, שהיא פי חמש מאות מהפצצה שירות לה לירושימה. אז דיברנו על אסטרואידים, מתברר שיש המון, המון אסטרואידים, מיליון ורבע שמוכרים לנו ליתר דיוק. יש אסטרואידים שהם בעצם שעריות, גופים שלא הצליחו להצטבר, לכדי כוכב לכת עצמאי בימים הראשונים של מערכת השמש.
- [10:05]
או זו הדרך השנייה שבהאסטרואידים נוצרים, יש אסטרואידים שהם חלקים מגופים גדולים יותר שפשוט התפרקו. הם מסתובבים בחלל, כשהרובם הגדול בכלל לא מטריד אותנו, אבל חלק מהם, גם כאן אגב, יש לא מעט כאלה, חלק מהם מסתובבים במרחק יחסית לא גדול מכדור הארץ. בלאז נקרא נירר פאסטרואידס, NEA זו, NEOs, וכאלה אנחנו מכירים היום משהו בין 30 ל -40 אלף גופים, יש איזה נשמע הרבה, אסור לשכוח שהחלל גדול מאוד, ומספיק שמן אסטרואיד כזה יעבור במרחק של 100 אלף קילומטרים איתנו, הוא לא יפגע בנו, אוקיי, והחלל עצום, זה מרחקים גדולים מאוד, אז קל מאוד לפספס. 30 או 40 אלף אסטרואידים, עכשיו, הרגע, ברגע הזה שבו אתם עומדים בפקק בעיילון, שוטפים כלים, יוצאים לטיולים הכלב, 30 או 40 אלף אסטרואידים שהם כאלה שמוגדרים קרובים אלינו, קרובים לחדור הארץ, ומה שחוקרים בכל העולם מתמגדים בו, זה הם, הגבוצה הזו, הגופים המשותטים בחלל הקרוב יחסית. אלו שעלולים להתקרב אלינו עוד, להתקרב אלינו מדי.
- [11:22]
בהם, בעיקר, החוקרים מתמגדים. מה שהאסטרונומים עושים, אנחנו מצלמים את השמיים שוב ושוב ושוב, ומחפשים שינויים. אנחנו רואים כוכבים, את אותם כוכבים שנמצאים מחק של שנות אומיתנו, אבל פתאום יש איזה נקודה שיזזה. ואז תומר, אופ, זה האסטרואיד. אז אני רואה נקודה אחת, למחרת, אני רואה אותה במקום אחר, וככה אני עוקב אחרי הכל שהיא מתקדמת, ואז אני יכול לנבט המסלול, או להטעים למסלול לאסטרואיד הזה, מסלול סביב השמש.
- [11:57]
אם יש לי מעט נקודות, מעט מדידות, מסלול הזה יהיה בעייתית, כלומר, יכולת שלי לדעת את המסלולי בעייתית. אז ככל שיש לי אותם מדידות, השגיעת הניבוי שלי תלך ותראית. אז מתוך הגבוצה הגדולה הזו, שלושים או 40 אלף, אנחנו מתמגדים באחד. אותו אחד שזוהה על ידי האסטרונומים בצ 'ילה בשנה שעברה, שיצלצלו בפעמונים וביקשו מכל העולם לתצפט ולמדוד אותו, אותו אחד שכרגע נמצא די רחוק, אבל לפי חישובים ומדידות, אותו אחד שעלול להיות מאוד מאוד קרוב בסוף חודש דצמבר בעוד שבע שנים. אז אנחנו מדברים על האסטרואיד 1224 YR -4, שזה סוג של מספר הטלפון שלא לצורך העניין.
- [12:42]
האסטרואיד הזה מכיף את השמש פעם בארבע שנים, ולכן הוא מצפה על ידינו עכשיו, הוא יעבור שוב לא רחוק מאיתנו ב -1228, ופעם שלישית ב -1232 ואז הוא עלו להתנגש בנו.
- [13:01]
חסות אחת הוא ממש מיעט חוזרים.
- [13:23]
תותנת חסות הראשית של נבחרות ישראל בחדור סעל.
- [13:29]
חזרנו עם הסיפור של 1224 YR -4, האסטרואיד שנצפה וזוכה בשנה שעברה, והתריד בשבועות האחרונים את החוקרים, ולא רק אותם, אחרי שהתברר שיש סיכון, סיכון פיצפון נומנם, שב -12 ב -1232 הוא התנגש בחדור הארץ. הוא כשאנחנו חושבים על אסטרואידים, אז אמרנו, ארמגדון, נסרת, משחק הווידאו של עטרי מאיתז, למי שזוכר, אבל אולי האסוציאציה הבאה תזרוק את רובנו 65 מיליון שנה אחורה. לאסטרואיד בגודל של עשרה קילומטר, שהתנגש אז בקדור שלנו, וחוקרים מאשימים אותו שהוא זה שיחיד את הדינוזאורים. זו הייתה בגיעה בסדר גודל אפוקליפטי, אבל לא כל התנגשות חייבת להיות דרמה גדולה. מתברר שהתנגשות של אסטרואיד בחדור הארץ, היא ממש לא אירוע חריג או נדיר.
- [14:22]
אסטרואידים פוגעים בקדור הארץ כל הזמן, אפילו כמה פעמים בשנה, אבל כאמור, הגודל שלהם קטן מאוד. לפעמים אנחנו רואים איזה מטאור. מטאור זה פס אור כזה שינה באוויר, או אוהבים ללכת לראות במדבר גשם של מטאורים, אז זה לא בדיוק גשם, אבל זה באמת הרבה חלקיקי אבק שנכנסים לכדור הארץ, ונראים כפסים, כמשות מסרפים באטמוספירה. כדור הארץ גדל או מוסיף למהסה שלו, משהו כמו 30 אלף תון בשנה, מהחומר מהחלל, כל הזמן אנחנו גדלים וגדלים, אבל זה אבא, כן, זה יפה מאוד, אבל זה באמת לא מסוכן. גופים מסוכנים פוגעים בכדור הארץ, בואו נגיד ככה בערך פעם במהשנה, יש לנו איזה פגיעה שהיא משמעותית מבחינה מקומית.
- [15:15]
זהו להגיד פעם במהשנה, זה קליט, מלוח זמנים כזה שנשמע טוב, אבל זה לא מדע מדויק. קחו לדוגמה אסטרואית שהתפוצץ בשמי רוסיה בתחילת המאה ועשרים. מקום בשם תונגוסקה, וזה קרה ב -1908, ושם לא גרים אנשים, אז זה אף אחד לא נפצע, ורק זה עשרים שנה אחרי הפגיעה הזאת, הגיעו לשם חוקרים, וראו שכל היר שם נשכב, כל יצי היר נפלו על הארץ, באיזו תחום של כ -2000 קילומטר עבוע. לא אומר שזה שטח גדול. בערך הסירית, מהגודל של ישראל, זה משהו משמעותי.
- [15:54]
משמעותי, כן, לגמרי. ובאמת קצת יותר ממהשנה אחר, כך 2013, שוב אסטרואיד חדר את האטמוספירה, התפוצץ בשמיים, ושוב זה קרה מעל רוסיה. הפגיעה האחרונה שהסתאגלים הייתה בעיר בשם צ 'יליאבינסק, ושם אסטרואיד שהקוטר שלו כ -20 מטרים התפוצץ מעל העיר.
- [16:27]
אופן הוא לא פגע בעיר, אבל הפזק האור היה חזק מאוד, ותושבייה של צ 'יליאבינסק ראו את הפזק האור מאוד נבלו, נכנסו לא יודע, לחדר מתחד לשלוחן, ואז הם הלכו לחלון ואמרו, וואו, איזה דבר מדעים. ודקה וחצי אחרי הפזק האור, הגיע גל העדף.
- [16:59]
שווה, זכוכיות, חלונות, גגות, וכל הזכוכיות האלה מהחלונות נכנסו להם בפנים, וכאלף, אלף, חמש ומותיש נפצעו. כלומר, לא צחוק. ופה אנחנו מדברים על גוף שהוא אמרתי, יחסית קטן, 20 מטרים. עוצמת האינרגיה שהשתחרר שם הייתה שקולה לעוצמת אינרגיה שמשתחרר את מבצעשות התום. למשל, מרועי רושימה ונגסקי.
- [17:23]
כלומר, זכמות אנרגיה מטורפת. אסטרואידים אמרנו, הם גופים שמורכבים מכל מיני חומרים, אבנים, גזים שקפעו בחלל, חול, קרח, נקבוביות, חללים. הכל כאילו מודבק ביחד לגוף אחד. כשהאסטרואיד נכנס במהירות לאטמוספירה שלנו, הוא מתחמם מאוד, הוא נשרף, ויחד עם הלכצים העדירים הוא גם עלול להתפוצץ. זה מה שקרה בשמיים של רוסיה.
- [17:47]
ככל שהאסטרואיד יהיה גדול יותר, ככה באופן טבעי הסכנה שממש התנגש בקרקע, היא גדולה יותר. החום של האטמוספירה והלחץ יפרקו רק חלקים יחסית קטנים ממנו בשוליים, אבל תישאר מספיק מסה כדי שימשיך את המסלול עד שהיבגוש את האדמה בקדור הארץ. יש מכתשים, יש עדויות, לבגיעות לא מעט מקומות בעולם. ולמוד שלא עברה, מהשנה, מהאז 2013, מהאסטרואיד התפוצץ לוקח בשמיים, הנוראות האדומות בחדר הבקרה בצ 'יל נדלקו, כאשר בשנה שעברה, 2024, YR -4 נצפה שם לראשונה. כי הבחור, האסטרואיד, לא קטן.
- [18:26]
אני אומר, רגע, שכבר נצפו אסטרואידים בעבר, התגלו אסטרואידים בעבר, וידענו שמלכים להתנגש בנו, וזה לא אקפיץ אף אחד, בגלל שהם היו מאוד קטנים. מטרים בודדים, לא יודע, אולי 20 מטרים. זה... אסטרואידים כאלה נסרפים באטמוספירה, והכול טוב והפה, ואין בעיה. אבל האסטרואיד הזה גדול.
- [18:48]
הוא הקוטר, אני אומר, הערכה מינימלית, המזרית, כ -40 -50 מטרים, יכול להיות אפילו שהוא גדול עד כדי 90 או 100 מטרים. ואז פגיעה של אסטרואיד כזה, יכולה לעשות נזק משמעותי ברמה המקומית. אני עכשיו נמצא בתל אביב, פגיעה של אסטרואיד כזה בתל אביב. אז אין תל אביב, וגם אין גיבתיים, ועד נידם הארצליה וראשון לציון גם יהיו בעיות קשות. לפי הערכות השמרניות, האסטרואיד החדש הזה הוא פי שניים, ואולי אפילו פי חמישה יותר גדול מזה שנכנס לאטמוספירה שלנו לפני 12 שנה והתפוצץ מעל השמיים ברוסיה.
- [19:29]
הוא באמת ברגע שזיהו אותו שם, בסקר השמיים שהרחוב את שילה, וברגע שהבינו אז, כבר בהתחלה, שהמסלול שלו עלול להתנגש עם זה של כדור הארץ בעוד כמה שנים, אז יצרו קשר עם קולגות בעולם, ביקשו מהם לעקוב אחריו להסוף כמה שיותר מדידות של המסלול שהאסטרואיד הזה עושה. גם בישראל הצליחו לתצפט אותו. עכשיו, זה לא שממש אפשר לראות גוף מסתובב בשמיים, הוא עדיין מאוד רחוק מאיתנו. אז אנשים חכמים מומחים מכל מיני מדינות בעולם השתמשו באור שהאסטרואיד הזה מחזיר, כדי לנסות דרכו למדוד את המהירות, את הגודל, את הכיוון, ואת המסלול שהוא עושה בחלל. איך אנחנו יודעים את הגודל של אסטרואידים?
- [20:11]
ברגע שאנחנו יודעים את המסלול, אנחנו יודעים מה מרחק מהשמש, אנחנו יודעים כמה אור שמש פגע בהן וכמה אור שמש חוזר אלינו מפני הסטרואיד. אז בהתאם לבהירות שאנחנו מדדים, אנחנו יכולים גם לדעת את גודל שטח הפנים. אבל אולי אסטרואיד הוא явן מאוד, אז הוא מחזיר הרבהого שמש, והוא אולי הוא שחור מאוד, אז הוא מחזיר מאהת אור שמש. כך שיש לנו איזו תחום אפור שאנחנו לא באמת יודעים, יש לנו איזה תווח שגיעה גדול. יש הבדל עצום, בין עם אסטרואידו בגודל 40 מטר או 100 מטר, ואם הוא יתקרב אלינו בשנת 2032 או בשנת 2047, אלו תווחים מאוד גדולים.
- [20:53]
וכאן בדיוק נכנסת תפקיד של המדידות שנעשות עכשיו. להתצפיות מכדור הארץ יש מגבלות, ובכל זאת אנחנו מדברים על מה שעלול להיות משבר פוטנציאלי. אז החוקרים מרחיבים את זוויות הצילום. הם מנסים עכשיו למדוד את האסטרואיד גם מהחלל. טלסקופה חלל, ג 'יימס רב, למשל.
- [21:11]
גם הוא מסתכל על 2024, YR -4, ומהחלל יוכל להנות על חלק מהשאלות שיש לנו לגביו. כמו למשל איזה אזורים על כדור הארץ נמצאים בסכנה במקרה המאוד לא סביר שתהיה התנגשות. אנחנו כאמור יודעים את המסלול עד כדי איזושהי גיעה מסוימת. עכשיו למשל, יש איזה מין קשת כזאת שאנחנו יכולים לצייר על המפה של כדור הארץ ולהגיד האם האסטרואיד יפגע הוא יפגע באחד ממקומות האלה. אז הקשת הזאת מתחילה אישם בג 'ונגילים של דרום אמריקה, ינזור ברזיל, עוברת נעה מזרחה אל האוקיינוס האטלנטי, חולפת מעל מרכז אפריקה, מקום שגם ככה יש בו צרות בלי סוף, וממשיכה מעל תימן, ואז קצת מעל האוקיינוס האטלנטי ומסתמת בעודו.
- [22:05]
כלומר, גם אם האסטרואיד הזו יפגע בכדור הארץ, הוא יפגע לא אצלנו, אנחנו כאילו מוגנים. אבל בגיעה כזאת מקומית יכולה לעשות נזק רב, ואז ההשפעות עלינו יכולות להיות השפעות כלכליות, חברתיות, גאופוליטיות, תדמין רק שמין אסטרואיד כזה מתנגש בעודו, מיליוני, עשרות מיליוני אנשים, אולי צריכים לברוח, כאילו מה עושים עכשיו, אם זה פוגע באוקיינוס האטלנטי, אולי יש לנו גוגלי עצונה ממהות גדולים שיכולים לפגוע בריאודה ז 'נרו, בונוס הארס, כלומר, התחום הפגיעה פתאום אוניים השמעותיות הרדפקה בגלל שזה פוגע בים. יש מה שהוא מרגיע בלדת שאפילו בתרחיש קיצון עם סבירות של מקסימום שלושה אחוז לקרות עוד שבע שנים, יש כבר רערכות בעולם, יש מי שחושב על פתרונות, ויש, יש גם פתרונות. לפני כשלוש שנים, נאס האובילה משימה מיוחדת, לבטוח בדיוק את העניין הזה, האם אפשר לדחוף אסטרואיד ולשנות לו את המסלול? אז המשימה הזאת נקרה דרת, והיתה המשימה טיפשה, כן?
- [23:16]
פסח כל לקחו איזה חללית, שיגרו את הכל הדרך לאסטרואיד, ומדדו עד כמה הוא נדחף. בגלל שהאסטרואיד, אם יש להם יבני פריך של לבנים וכל, ברגע שיש את הפגיעה, הרבה מאוד חול והבנים והבק נזרק, כאילו, אףוך לכיוון התנועה של האסטרואיד, הם למעשה מסייעים לחללית, לדחוף את האסטרואיד אפילו יותר. אז זה בדיוק היה הניסוי, כן, עד כמה הבק הזה יעזור לחללית לדחוף את האסטרואיד, מתברר שעיזז הסדר גודל של כמה עשרות מטרים, אז זה אפילו משמעותי, ולכן היום אנחנו יודעים שיש לנו איזה כלי לדחוף אסטרואיד כזה. עכשיו, שם נשתמשנו רק בחללית אחת, אבל אפשר להשתמש בהרבה יותר חלליות, וככה לדחוף אותו, ויש לנו עכשיו ארבע שנים להתכונן. נוכל להחליט שברגע שנקבל את כל המדידות של התקופה הנוכחית, כן, של השנה הנוכחית, אם נחשוב, כן, אסטרואיד הזה יפגע בנו, אז אנחנו, ב -2008, נדחוף אותו עד כדי שהוא לא הסכן אותנו.
- [24:24]
בימים האחרונים, אנחנו, כמובן לא רק אנחנו, הוקבים אחרי עמוד באתר של נסה, שמכיל את כל האסטרואידים הקרובים המוכרים לכדור הארץ, הוא מספק מידע על הסבירות שהפגעו בנו, בכדור. זה לא אתר שממלץ לבעלי חרדות, אני אומר לכם כבר עכשיו. 1224 -YR -4 היה שם ממש בראש הראשימה, ופתאום בימים האחרונים, הסבירות לקטסטופה צנחה, מ -3 אחוז, לחמש אלפיות היחוז. דוקטור פולישוק נושם לרווחה. הכל כמובן יכול להשתנות עם עוד תצפיות ומדידות חדשות שמגיעות כל הזמן, אבל כשאנחנו מדברים על 7 אחוז קטן כל כך, הסיכוי שנראה זינוק לא נראה סביר.
- [25:07]
אז אם אובלי ברוסוויליס, אם אובלי חלליות שיתוסו לעבר האסטרואיד והתנו לו דחיפה קלה, אפשר להיות רגועים. תראו מה זה, בכל זאת יצא לנו כאן פרק אסקפיסטי. בכל מה שקשור ל -2024, YR -4, אין שום סיבה להיכנס לפאניקה. לעולם אין סיבה לפאניקה, זה טוב של הרגוע, גם אני רגוע. יש הסכנות הרבה יותר גדולות משלל דברים אחרים, בדרך כלל בני האדם, אם הם יכולים לעבוד את הסכנה לציבור, אני לא חושב שיש לחשוש מהדבר הזה, אבל בטח שצריך להמשיך להעקב, ובטח לנו, זה התפקיד שלנו, כאסטרונומים או אנשים באמת שעסוקים בנאמר הגנה על הפיקוד האורף כזה, אז זה התפקיד שלנו, לעקוב ולהציע פתרונות, להנגות של הציבור.
- [26:05]
דוקטור דוד פולישוק, תודה. תודה רבה לכם, פתרונות.
- [26:16]
וזה היה אחד ביום של אין 12, אנחנו מחכים לכם בגבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפוטקסטיומי. ההורך שלנו, רום עטיק, תכירי בהפקה השיר העירל, דניאל שחר, עילה פאס ועדיך אצרוני, על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני אלה צמחה יופ, אנחנו נהייקן, גם אחר.
- [27:00]
תותנת תחסות הראשית של נבחרות ישראל בחדור סל.