Loading summary
Transcript45 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [00:09]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום שלישי, 26 במאי, ואנחנו אחד ביום, מבית N12. אני אלעד שמחאיוף, מה קורה סביבנו?
- [00:32]
סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:40]
אומרים שנשיא ארה״ב הוא האיש החזק ביותר בעולם. זה לגמרי נכון, זה לגמרי נכון כי הנשיא טראמפ יכול להשפיע בקלות על הכלכלה העולמית. הוא יכול להשפיע בציוץ על יחסים בין מדינות. וכמו שאירון אברהם, כתבנו המדיני, גילה על בשרו, הנשיא טראמפ גם יכול להשפיע על השאלה אם כדאי לכם להדליק את הדוד לחפוף. אתה יודע, אנשים שמו את התוכניות שלהם על הולד, אני לא מקבל הודעות על מה הולך לקרות בין ישראל לבין ארה״ב או על כמה צנטריפוגות מסתובבות.
- [01:12]
השאלה שאני נשאל זה האם אני אוכל להתחתן, האם אני אוכל לנסוע לחו"ל, אפילו בתוך המלחמה קיבלתי שאלות של האם אני יכולה להיכנס להתקלח.
- [01:25]
ברור לכולנו שאם טראמפ איכשהו מאזין, על המקלחות של הישראלים. אם אני הייתי אומר לכם שלפני חמש דקות טראמפ פרסם פוסט שבו הוא כתב שהוא ידאג שההסכם עם איראן יהיה כל כך טוב שהישראלים יוכלו מעכשיו לא רק לעשות מקלחת, אלא אמבטיה. אמבטיה יפהפייה. טרמנדס אמבטיה. בלי הפרעה.
- [01:47]
אתם בטוח הייתם עוצרים לרגע ואומרים כן, מתלבטים אם אני רציני וטראמפ באמת כתב את זה או שלא. אז לא, בינתיים לפחות, אין פוסט כזה, אבל כן ההחלטה שתשפיע על כולנו נמצאת רק בידיים של טראמפ. אני מודה, לנו כעיתונאים זה מורכב, זה מורכב כי הג'וב שלנו הוא להביא מידע, מידע אמין, מידע עם ערך, אבל איך אפשר לעשות את זה כשבסוף המידע היחיד שרלוונטי נמצא בראש של אדם אחד, אדם שכל כמה שעות מעביר מסרים סותרים? אני שותף לתחושה שזה מתסכל, זה מתסכל פעמיים. פעם אחת כיוון שבאמת אנחנו רואים קונצרט, אם אפשר לקרוא לו כך, לפעמים צורם של איש אחד, שבעצמו סותר את עצמו לפעמים כמה פעמים ביום.
- [02:37]
אתה יודע, רק שלשום הוא העלה את התמונה הזאת ב-AI עם האדיוס, עם המטוסים שמפציצים את איראן, ואתה שואל את עצמך רגע, זה אדיוס למלחמה או שזה אדיוס לאיראן? ואתה מתחיל לפענח את הציוצים ואת ה-AI של טראמפ בכל מיני זוויות ובכל מיני משמעויות, אז זה מתסכל פעם אחת במובן הזה, ופעם שנייה כיוון שכל הדיונים בנושא הזה, מטבע הדברים, הם דיונים מאוד מאוד רגישים ומאוד מאוד מסווגים, וקשה מאוד להביא מהם מידע, גם כשמצליחים להגיע למישהו שמוכן לדבר, וזה לא דבר פשוט. קחו לדוגמה שעה אחת שקרתה אתמול, בהתחלה שלה דיווח של רויטרס, דיווח שמצטט גורמים בישראל שטוענים שאין כבר יכולת להשפיע על טראמפ והביעו חשש מההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן. בסוף השעה הזו טראמפ פרסם פוסט שהמגעים מתקדמים יפה ודיווח בוול סטריט ג'ורנל דיבר על האטה בשיחות בין ארצות הברית לבין איראן וקשיים בהתקדמות במגעים. אז תראו, אפשר מראש לוותר, אפשר לדבר על נושאים שהם מאוד מעניינים, אבל אחרים, כמו אבאמים או שייט מסביב לעולם.
- [03:47]
אז א', כבר עשינו את זה, אבל ב', בסוף העובדה שההחלטה נמצאת בידיים של אדם אחד, לא אומרת שבכל זאת אין על מה לדבר, זה לא אומר שאין אינפורמציה שחשוב לתת, זה ממש לא אומר שאין כאן דברים שבעזרתם נוכל להבין טוב יותר מה קורה סביבנו.
- [04:06]
אז הפעם ירון אברהם יספר לנו את מה שכן אפשר לדעת וגם את מה שאפשר להעריך על נקודת הזמן הזו ביחסים שבין ארצות הברית, איראן וישראל. בעיקר, איפה אנחנו נמצאים כרגע על הציר שבין מלחמה לבין הסכם.
- [04:31]
שלום ירון. שלום אלעד. תראה, בשבעה באפריל הנשיא טראמפ הודיע שקיבל את ההצעה להפסקת אש בין ארה״ב לאיראן, הוא דיבר על שבועיים. עברו מאז יותר משבעה, ארבעים פלוס ימים. מה בעצם קרה מאז בשטח?
- [04:48]
מה שקרה בארבעים הימים הללו זה שהמשא ומתן התנהל די בצורה עקיפה, כשהנציגים האיראנים והאמריקאים מעבירים את המסרים שלהם דרך מתווכים, לא יושבים בכלל פנים אל מול פנים, יש כנראה שיחות בסיגנל והתכתבויות בין הרקצ'י לבין וויטקוף, אבל אין מפגשים ישירים, זה מה שהיה לאורך הזמן הזה, כשארה״ב שמה על השולחן כמה וכמה מתווים שכולם נדחים על ידי האיראנים, זלות, כמעט לועגים, לא כמעט, לועגים לטראמפ, והתחושה הייתה, ואני חושב שזה גם המסר שעבר מארה״ב לישראל, ואולי במידה רבה זה גם מלמד על תחושת ההפתעה אצלנו, שהגם שטראמפ מאוד מאוד רוצה להגיע להסכם, האיראנים לא ייתנו לו את הדרישות שהוא רוצה, ולכן יהיה הבדל בין הרצון לבין מה שיהיה בפועל, בין הרצוי לבין המצוי. ההבנה בישראל שהתקופה הזו, התקופה הזמנית של הפסקת האש, כן תסתיים באיזה סוג של פעולה צבאית, ולפחות לעת עתה, לא ככי. רגע, אבל ישראל הייתה מעורבת באיזשהו אופן בשיחות? כלומר, אני מניח שלא הייתה נוכחות ישראלית פיזית בחדר, בפקיסטן, אבל איזושהי מעורבות הייתה? תראה, בהתחלה לכל הפחות ישראל הייתה מעורבת, אפילו מעורבת מאוד.
- [06:14]
ואני חושב שלפחות בתחילת התהליך, ארה״ב עדכנה את ישראל כמעט בכל פיפס, כמעט על כל התקדמות או נסיגה במגעים. אגב, נתניהו באמת באמת שוחח עם טראמפ כל יום או יומיים, זאת לא מליצה, כדי לוודא שכל הסכם שייחתם יענה על הצרכים הביטחוניים של ישראל בסוגיית הגרעין, בסוגיית הטילים הבליסטיים, שזה לא יגביל את חופש הפעולה העתידי הישראלי מול איראן וגם מול חיזבאללה. ושמענו גם את נתניהו, גם את כץ, גם את הרמטכ"ל, כולם דיברו על כך שישראל לא תסכים לשום הסדר שמשאיר יכולות גרעין משמעותיות בידי האיראנים ולהסכם שבעצם יכבול אותנו בלבנון. אז תסביר לי, כשטראמפ העריך את הפסקת האש בפעם הראשונה, בפעם השנייה, בפעם השלישית, וכשהוא דיבר על התקדמות במגעים ועל פוטנציאל להגיע להסכם? בישראל כל הזמן נערכו למלחמה במקביל, כי מה?
- [07:11]
כי חשבו שטראמפ מכוון לשם, או חשבו שאיראן לא תיתן לנשיא את המינימום שהוא יהיה מוכן לקבל? ההבנה הייתה שטראמפ פועל בשני מסלולים מקבילים, כן? מצד אחד, לחץ צבאי, או יותר נכון, לחץ כלכלי מקסימלי בעומוז כמה שהוא יכול, ומצד שני... משאיר את האופציה למשא ומתן ולסיכומים. אני חושב שבישראל קראו את הדפוס הזה, אולי בניגוד אלינו בתקשורת, לא כבלבול מקרי, אלא כשיטת משא ומתן טראמפיסטית אופיינית, כן?
- [07:46]
כזו שיוצרת עמימות מכוונת, כדי גם להחזיק את האיראנים וגם את בעלות הברית וכמובן מדינות המפרץ וגם את השווקים העולמיים ואיזושהי יד שמנסה לנענע ולשלוט. בשלל פרמטרים. ולכן, מטבע הדברים, גם בדרג המדיני אבל גם במערכת הביטחון, עבדו על כמה תרחישים במקביל: חידוש מיידי של הלחימה, שהוא כל הזמן היה שם, כולל בשבוע האחרון ביתר שאת, הסכם זמני בלבד שכולם התריעו מזה שזה נורא ואיום, או הסדר רחב יותר מול איראן שכולל את כל הסוגיות, למרות שהסיכוי לזה היה נמוך מלכתחילה, כי היה ברור שהאיראנים לא יסכימו לשלם במזומן. אז אם אני מבין נכון, אין כרגע מישהו שמדבר ברצינות על הסכם רחב, מקיף, שמטפל בכל הסוגיות כבר בשלב הראשון. שתי האופציות הריאליות הן או הסכם ביניים והמשך משא ומתן, או חידוש מלחמה.
- [08:43]
עכשיו, ממה שאתה שומע, בישראל יש קונצנזוס שבברירה הזו בין הסכם חלקי שלא עונה על כל הצרכים שלנו לבין מלחמה, מלחמה עדיפה? יש ממש מחלוקת בין המומחים לגבי הדבר הזה. במוסד למשל, סבורים שהדבר הכי טוב לישראל היה המשך המצור, לא חזרה לפעולה. הם סברו שהישארות במצור ימי שאיראן מצד אחד סוגרת, אבל ארה״ב סוגרת מצידה, זה מה שיקריס את המשטר האיראני בסוף, בעוד חודשים, הם מדברים על שנה. כן, אחרים במוסד דיברו על שנתיים, אבל הבכירים מאוד במוסד דיברו על שנה שבה ארה״ב לוחצת ולוחצת כלכלית, סופגת מחירים גם מבחינת השליטה בשווקים העולמיים, אבל זה מה שמפיל בסוף את המשטר ומגשים את המטרה האסטרטגית של כל המהלך.
- [09:38]
טראמפ פחות השתכנע, אנחנו מבינים את זה. היועצים שלו פחות השתכנעו, וגם אם השתכנעו הם לא היו מוכנים לקחת את ה... את הסיכון. זהו, אז מעניין אותי מי הכוחות שמנגד, כלומר מי לוחש על האוזן של טראמפ ללכת להסכם גם אם הוא לא הסכם מושלם ושזה יהיה עדיף מעוד פעולה צבאית או אפילו המשך המצור שיש לו גם השלכות כלכליות לאיראן אבל גם השלכות כלכליות לארה״ב. בימים האחרונים אני שומע יותר ויותר קולות שמאשימים את הצוות הקרוב של טראמפ בכך שזרע חול בעיניו.
- [10:15]
אני מדבר בעיקר על סטיב וויטקוף ועל ג'ארד קושנר, שבעצם על פי הטענות הישראליות החליטו שמבחינתם דיפלומטיה בלבד היא הדרך, אחרי בעצם שני סבבים, והם לא רואים עוד אופק לעוד פעולה צבאית כרגע. ושהדבר הנכון כדי להרגיע את השווקים, גם ברמה הפוליטית, כן, עוד לא דיברנו, מונדיאל ובחירות האמצע וכדומה, והסקרים הלא מחמיאים לטראמפ, והלחצים שמגיעים ממקומות נוספים, ממדינות המפרץ, טורקיה וכדומה. במארג האסטרטגי של ארצות הברית כך סברו שני יועציו הבכירים ולא רק הם, גם סגן הנשיא, גם אחרים, אפילו מרקו רוביו, שהגישה שלו ניצית יותר, התרכך.
- [11:06]
זה מה שאנחנו עובדים עליו עכשיו, אבל הבעיה הזאת תהיה נסבלת כשהממשלה תביא את זה לכתב אחד על ידי השני. אנחנו מקווים שזה ייעשה בצורה דיפלומטית. הם אמרו לטראמפ, אין לך מה ללכת לזה כרגע, בוא תנסה להביא איזשהו הסכם שיהיה אפשר לעבוד איתו. ששוב אני אומר, אני לא יודע להגיד במאה אחוז שזה יסתיים בהסכם, יש פה עוד פרמטרים, מוטשטאבה לא עונה וכדומה, נכון לשיחתנו כרגע. אבל המאמץ הוא כן לסיים את זה בנתיב דיפלומטי.
- [11:36]
כלומר, אתה שומע ממקורות ישראלים שההבנה שלהם בימים האחרונים היא שטראמפ רוצה מאוד לסיים את המלחמה גם עם ההסכם, הוא לא יהיה כזה שישראל רואה כהסכם טוב? מה שקרה בשבוע האחרון זה שחלה נסיגה או הידרדרות בהרמוניה שבין ישראל לבין ארצות הברית. בישראל התחילו להרגיש את זה בשיחת נתניהו-טראמפ, ביום רביעי האחרון, שלא כל כך היה ברור לאן הוא הולך, הוא נשמע קצת מסויג, הוא עוד לא אמר באופן מפורש שהוא מעדיף את הנתיב הדיפלומטי על פני פעולה צבאית. לאורך כל הימים האלה בישראל בטוחים שאו-טו-טו יוצאת פעולה, כן? אני אומר לך ממה שאני הכרתי בישראל, הייתה דריכות דרמטית לפעולה לפחות פעמיים, ובפעמיים הללו התברר שטראמפ דוחה ודוחה.
- [12:26]
ביום שישי הייתה שיחה בין נתניהו לטראמפ, ששם כבר היה ברור שטראמפ כן רוצה לתת את ההזדמנות הזאת למשא ומתן, ואפילו יותר מכך, שהוא עושה את מה שבישראל הגדירו כנורא מכל, קודם עוצר את המלחמה, מגיע לסיכומים כלכליים, ורק אחר כך מטפל בעניין הגרעיני, כשבכלל סוגיית הטילים הבליסטיים בחוץ. הסבירו לך בישראל מה הוביל לשינוי אצל טראמפ? כי אני מניח שהטיעונים הישראלים על הסכנות מצד המשטר האיראני לא מאוד השתנו, אלו טיעונים שטראמפ כבר שמע בעבר והשתכנע. ובכל זאת, ממה שאתה אומר, נשמע לי שהפעם מערך השיקולים של טראמפ לא פועל באותו אופן. נכון, כי השתנה משהו דרמטי.
- [13:13]
ארה״ב נכנסה אול אין לתוך מלחמה באיראן, לא הגיעה כמו במבצע הקודם, לפינאלה, אלא ממש הובילה את הכל עם חלוקה ברורה גם גיאוגרפית, גם אסטרטגית של מטרות בין ישראל לבין ארה״ב. ובתום המערכה, איראן עדיין עם 70% מהטילים הבליסטיים שלה, אתרי הגרעין נפגעו, אבל לא כולם, הצנטריפוגות עדיין מסתובבות, יש חומר גרעיני גם ברמה של 60% אבל גם ברמה של 20% ופחות מזה בידי האיראנים. המשטר נפגע משמעותית אבל עדיין עומד על רגליו ויותר מזה מצליח לשתק את הכלכלה העולמית, אולי הפך יותר קיצוני, משמרות המהפכה מיצקו את ההשפעה שלהן בתוך הפסיפס האיראני, מנגנוני הדיכוי למרות פעולות מדהימות טקטיות עדיין שולטים, העם האיראני יושב ספון בבית ולא מעז להתמרד. כשאלו הפרמטרים שמונחים בפני הנשיא, אז יכול להיות שמה שהוא חשב זה שצריך לחתוך הפסדים מוקדם.
- [14:28]
חסות אחת וממש מיד חוזרים.
- [14:43]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל. יש לנו, נכון בובו? אבא עשה. אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל. אבא יעשה, אבא יעשה.
- [14:54]
אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
- [15:02]
ירון, אנחנו בשיחה שאולי היה עדיף לקרוא לה אמת לשעתה על מצב המשא ומתן בין ארה״ב לבין איראן, או הסכם ביניים, הסכם חלקי וניסיון להגיע להסכם רחב יותר בהמשך, או חידוש המלחמה. עכשיו אני אומר, אמת לשעתה, כי לפני שבוע, ביום שני, היה מאוד נדמה, וזה גם לדעתי ציטוט של אחד הבכירים הישראלים, שחידוש מלחמה זו לא שאלה של אם, אלא שאלה של מתי. טראמפ פרסם פוסט, הוא גם אמר בקולו, שתכנן לתקוף שוב את איראן בטווח המיידי. אבל נעתר לבקשה של מדינות ערב וברגע האחרון דחה את התקיפה.
- [15:51]
עכשיו, לפחות בכל מה שקשור לצד הישראלי, זה נכון? אנחנו היינו שעות מחידוש המלחמה? להבנתי, הציוץ הזה לא היה אמת. המתקפה לא תוכננה ליום שלישי, היא תוכננה ללילה שבין רביעי לחמישי. לפחות זו הייתה ההיערכות בישראל, כך שנדמה לי שבאותה נקודה טראמפ ניסה פשוט להראות גם למדינות ערב אולי לגרוף לגיטימציה, אולי לנסות להלחיץ את האיראנים של הנה הנה אני בא והנה עצרתי את הסוס הדוהר שנקרא צבא ארה״ב כי אני נותן לכם עוד סיכוי.
- [16:29]
אבל בפועל לא תוכננה באמת תקיפה באותו הזמן, זה התקבל די בתדהמה בישראל. ביום רביעי וחמישי זה כבר הייתה סוגיה אחרת, חשבו שתהיה תקיפה, טראמפ החליט שהוא דוחה, הוא אמר את זה לנתניהו בשיחה ביניהם ביום רביעי, וההיערכות הייתה לסוף השבוע, אלא שאז בשיחה ביניהם בסוף השבוע הוא כבר הבהיר שהוא גונז את זה לעת עתה, ומחליט על הסכם מסגרת עם איראן, שמבחינתו זה די מעשה גמור. ובהמשך דן בסוגיות שירכיבו את ההסכם הגדול. אז בוא נדבר על ההסכם, או אתה יודע מה, לפחות על המסגרת המסתמנת, כי המשא ומתן אמרנו עדיין מתנהל, ולא ברור למה האיראנים יסכימו, ומה האמריקנים יהיו מוכנים לקבל. אבל כשטראמפ אמר אתמול שהמגעים מתקדמים יפה, וכשבסביבתו מדברים על אופטימיות לסגור משהו בקרוב, על איזה הסכם מדברים?
- [17:21]
מה יש בו? בשלב הראשון, וזה היה הדבר הכי דרמטי גם לטראמפ וגם לאיראנים, מסיימים רשמית את המלחמה. היינו עד עכשיו בהפסקת אש זמנית, עם פרובוקציות הדדיות, מדי פעם שמענו על תקריות כאלה ואחרות, גם בים, גם במדינות המפרץ, מסיימים רשמית את המלחמה. אני שם סוגריים, אבל זה הכי לא סוגריים, כי בעיניים ישראליות זה... סופר דרמטי, כולל בלבנון.
- [17:51]
מסיימים באופן רשמי. אחר כך עוברים לשלב, זה עניין מיידי של שעות או ימים, עוברים לפתיחת מצר הורמוז, מסירים את המצור הימי האמריקני. ופה יש מחלוקת, וכיוון שלא ראינו את ההסכם אני אהיה מאוד מאוד זהיר, אבל יש טענה שארצות הברית מתחייבת מיידית להפשיר נכסים איראניים מיליארד דולר והדבר הבא הוא ברור ומוכר אמריקה נותנת אפשרות לאיראן למכור נפט באופן חופשי בעצם מסירה חלק מהסנקציות מעל איראן כבר בשלב הזה אחרי השלב השני פותחים סוג של חלון זמנים של 60 יום של חודשיים שבו דנים על הסכם רחב יותר שכולל את כל הסוגיות מה הן אותן סוגיות? הגרעין, שבעצם עולה לדיון רק בשלב השלישי, האורניום. תראה, אתה מדבר על האורניום, מצד אחד זו סוגיה מורכבת, אז כאילו הגיוני שהיא תגיע בשלבים מאוחרים יותר של השיחות, אבל זו סוגיה בסיסית, כי זו הייתה אחת ממטרות המלחמה, טיפול ב-440 קילוגרם של אורניום מועשר שעדיין נמצא בידיים האיראניות.
- [19:07]
אנחנו יודעים לומר כבר עכשיו בגדול איך הצדדים רואים את העתיד, את מה שאמור לקרות עם החומר הזה, שנזכיר, יכול יחסית במהירות ובקלות לעבור טיפול ולהיות מותאם לנשק גרעיני? לכאורה האיראנים הסכימו, מתחייבים בעל פה למצוא פתרונות לסוגיה הזאת, אבל רגע, מה זה בעצם אומר? האם מסכימים למסירה, לדילול, ואם למסירה, אז באיזה סד זמנים? למי מוסרים את זה? לאמריקה?
- [19:37]
למדינה שלישית? לרוסיה? מה כל צד מקבל. ההסכם העתידי ממש לוט בערפל, זה נורא מזכיר את מה שהיה בעזה. נצרו את האש, הפסיקו, כל צד התייצב על הקווים שלו, חטופים חזרו הביתה, והוקמה מועצת השלום והוועדה הטכנוקרטית, ועד לרגע זה חמאס לא עומד במחויבות שלו לפרק את עצמו.
- [19:58]
ואגב, בישראל משתמשים בזה, ואומרים, הנה, חמאס, האויב הקטן... לחוץ מאוד שצה"ל בתוך הרצועה לא מפרק את עצמו מנשק. אז איראן הגדולה, הפונדמנטליסטית, תאבת הנקמה עם המנהיג הקיצוני שנשאר חי אחרי שחיסלו את אבא שלו ואת כל השדרה שלו, היא תסכים למסור את הנשק האסטרטגי שבידה? ישראל ממש סקפטיים לגבי זה, ובצדק. זה נשמע לירון שבקטע אירוני אולי משהו, בישראל תולים את התקוות בסרבנות האיראנית ובעובדה שאיראן כבר הוכיחה שהיא לא יודעת לקרוא ממש טוב את טראמפ ולא פעם חשבה שהקשחת עמדות מולו תוביל להתקפלות שלו וקרה ההפך.
- [20:40]
אבל יש בישראל אמון ואופטימיות גם כשמסתכלים על טראמפ עצמו, יש אמונה שהוא מבין את ההשלכות של הסכם רע בתור מי שגם תקף את אובמה על ההסכם הקודם, יש אופטימיות שהוא ישרטט קווים אדומים שמתואמים עם האינטרס הישראלי. טראמפ לאורך השנים שהוא נשיא לא אכזב את ישראל בנושא האיראני. הוא בא פעמיים לתוך מלחמה הכי לא פופולרית, בניגוד לכל מה שאמרו לו אנשיו, יועציו, האנשים הבכירים בסביבתו, דעת הקהל, הסקרים, מעשה הכי לא פופולרי, והוא הלך על זה פעמיים. הוא יצא מהסכם הגרעין. אז במובן הזה יש עדיין לאן לשאוף, זה נכון שעכשיו מקבלים...
- [21:24]
הפסקת אש ומשלמים במזומן, אבל יגידו לך אלו שמסתכלים על האופי של טראמפ ועל דפוס הפעולה שלו, יגידו לך, הוא לא יוותר במרוצת הדרך, הוא עוצר עכשיו כדי לווסת את הכלכלה העולמית, אולי כדי לעבור את המונדיאל, ואחר כך אם האיראנים לא יסכימו לדרישות הוא יחדש את המלחמה, כי הוא עשה את זה כבר, והוא יעשה את זה שוב. אז אתה יודע מה, בוא נעשה רגע תרגיל מחשבתי. כי אני שומע גורמים בישראל שמדברים על מציאות חדשה שבה אנחנו אולי אפילו ניכנס לסבבים תקופתיים מול איראן. אז בואו נצא מנקודת הנחה שמתישהו המלחמה תתחדש. שוב, אנחנו בתרגיל מחשבתי.
- [22:01]
אחרי עם כלביא, אחרי שאגת הארי, מה בישראל חושבים שעוד אפשר להשיג בפעולה צבאית? כלומר, מאיפה האמונה שמה שלא עבד בגלים הקודמים כן יעבוד בגל הבא? זו שאלה טובה שאני לא בטוח שיש לי אליה תשובה מלאה, היא גם קצת שופט פני עתיד, אז מאוד מאוד קשה לענות עליה, אבל אני אנסה בכל זאת, אם בגלים הקודמים, עיקר המאמץ היה תקיפות אוויריות, פגיעה במערך טילים, חיסול בכירים במכת פתיחה מאוד מרשימה, פגיעה בתשתיות צבאיות, סגרים ימיים סביב הערמוז. הבעיה, גם מבחינת ארה״ב וגם מבחינת ישראל, שאחרי חודשים של לחימה, כל היעדים הקלאסיים, בסדר? הותקפו.
- [22:50]
בסיסים, מחסני טילים, מכ"מים, מתקני גרעין, תשתיות של משמרות המהפכה, הכל הותקף. לכן, אם המלחמה תחודש, היא תהיה מלחמה הרבה יותר ממוקדת בניסיון לשבור את יכולת ההתאוששות של המשטר. אני אתן דוגמה, לפגוע בצורה עמוקה יותר, ממוקדת יותר, בתשתיות אנרגיה, חשמל, בנמלים, במערכות פיננסיות, בפיקוד. אני חושב שהפעם המטרה לא תהיה לכפות משא ומתן, אלא לכפות שינוי מציאות. זה אומר לפגוע בצורה משמעותית ולאורך זמן, לא משהו נקודתי, לפגוע באורך זמן ביכולת המשטרית של איראן לשקם את עצמה.
- [23:40]
ואת זה אתה עושה רק דרך תשתיות שכואבות למשטר. תשתיות שטראמפ נמנע מלפגוע בהן בכוונת מכוון, כי הוא השאיר את האופציה של... לחזור למשא ומתן, ואני לא בטוח שאם תהיה פעם שלישית הוא ישאיר את הפתח הזה. כי פעם שלישית מבחינתו שהוא לא מצליח היא באמת באמת הרסנית. המשמעות של הדבר הזה, אני לא רוצה לצייר פה איזה תרחיש אפוקליפטי, אבל אנחנו בעידן של משוואות.
- [24:12]
כשאתה תוקף מתקני אנרגיה, אתה חוטף במתקני אנרגיה. כשאתה פוגע במתקני גז וחשמל, אתה עלול לחטוף במתקני גז וחשמל. ואיראן היא אלופת המשוואות בדברים האלה וחיזבאללה חיכה אותה. כך שמצד אחד, המלחמה הבאה תהיה יותר ממוקדת ואולי כזו שתבחר להוציא את הבלון מהזרועות האימתניות של המשטר, ומצד שני, היא מלחמה שעלולה להיות לה השפעה יותר דרמטית. אז אני מוכרח לשאול אותך לסיום, אני חייב, אפשר כבר להתקלח?
- [24:51]
גם בזמן המלחמה אמרתי שכן, מקלחת היא לפני הכל, אבל באמת בלי צחוק, יש איזו תחושת, לפחות בסביבה שלי, תחושה של הנחת רווחה. אנשים שפתאום עושים תוכניות, פתאום... אומרים לעצמם, אולי בכל זאת יש חופשה בקיץ. היה פה קפיץ מאוד דרוך בחודשים האחרונים, גם שלכאורה לא הייתה מלחמה והייתה הפסקת אש. אז במישור האזרחי יש איזה רפיון, שאני לא מזלזל בחשיבותו, גם לזה יש חשיבות.
- [25:28]
חד משמעית. ירון אברהם, תודה. תודה, אלעד.
- [25:34]
וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום, הפודקאסט היומי. העורך שלנו הוא רום עתיק, תחקיר והפקה הילה פז, מתן זמיר, דניאל שחר, עדי חצרוני ושירה הראל. שירה שיחד עם אבישג הביאו לעולם את רותי והרחיבו את משפחת אחד ביום בתוספת מאוד מאוד מתוקה. אז מכולנו המון מזל טוב והרבה הרבה אהבה.
- [25:57]
נחת ואושר. יובל בוסילובסקי היה על הסאונד, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני אלעד שמחה יוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
- [26:35]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [26:44]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.