Loading summary
Transcript44 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [00:09]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום חמישי, ארבעה ביוני, ואנחנו אחד ביום, מבית N12. אני אלעד שמחיוף, טוב יותר, מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:40]
כששאלתי את דוקטור אילת מעוז איך אנתרופולוגית מאוניברסיטת חיפה הגיעה בכלל לחקור את הפשע המאורגן, הייתה לה תשובה מוכנה. היה ברור שאני ממש לא הראשון ששואל. מה שאני אומרת, כששואלים אותי איך הגעתי לחקור סגוני פשיעה, או איך הגעתי לבית ספר לקרימינולוגיה, זה שהיום אי אפשר להבין לא את המדינה ולא את הכלכלה, לא את הקפיטליזם בן זמננו, בלי לקחת בחשבון את הצדדים הלא פורמליים והלא חוקיים שלו. היום אנחנו יודעים שבעצם הרבה מאוד מהפוליטיקה האמיתית ומהעסקאות הכלכליות מתנהלות באזורים קצת יותר חשוכים, ולכן כדי להבין איך מתנהלות היום מדינות ואיך מתנהלים עסקים כלכליים, אנחנו צריכים בעצם את ארגז הכלים שמספקת גם הקרימינולוגיה וגם האנתרופולוגיה. זה התחיל מתובנה שנשמעת די בסיסית והאמת היא גם די מתסכלת.
- [01:39]
זה לא מספיק שחוקר יסתכל רק על מה שחשוף. תהליכים חשובים, פוליטיים, יומיומיים, קורים לא פעם בחדרים הסגורים, לפעמים קורים גם מעבר לתחום האפור. אז עם התובנה הזו דוקטור מעוז החליטה לחקור בדיוק את המקומות האלה. שבהם השליטה של העולמות הפליליים, של הפשע המאורגן בחיי היום-יום הכאילו רגילים, היא כל כך מובנית שכבר לא ממש ברור איפה אחד נגמר והשני מתחיל. צריך גם לקחת בחשבון שבהרבה מקומות ברחבי העולם כנופיות, ארגוני פשיעה, קרטלים, שולטים ממש באוכלוסייה האזרחית.
- [02:14]
זאת אומרת, מדברים היום על הערכות של קרוב ל-100 מיליון איש ברחבי העולם שממש חיים בשכונות בשליטה של כנופיות. בעיקר באמריקה הלטינית, אבל לא רק. ואז אנחנו כבר ממש מדברים על דפוסים של משילות פלילית. זאת אומרת שארגוני פשיעה ממלאים פונקציות של מדינות בתוך מדינות. המסע הזה הוביל אותה לג'מאיקה, למה שהתחיל כמחקר על המשטרה המקומית שם, אבל די מהר גלש למחקר על ארגוני הפשיעה ועל האופן שבו הפושעים, הפוליטיקאים וגורמי אכיפת החוק מתנהלים ביחד.
- [02:48]
בשיתוף פעולה. מה שגיליתי זה מערכת מאוד סבוכה שבה כנופיות מקומיות עובדות עם פוליטיקאים ברמה הארצית גם כקבלניות קולות וגם כספקיות של מימון בחירות והפוליטיקאים בתמורה מספקים את החסות לאותן כנופיות ומייצרים עבורן בעצם רשת הגנה משטרתית כיוון שהפוליטיקאים הם גם אלה שממנים את השוטרים. השוטרים בתורם, שמרוויחים משכורות זעומות, מספקים באמת סוג של פרוטקשן לכנופיות, שמבוסס גם בעצם על הסיכון המתמיד, או האיום המתמיד בזה שהם ירצחו את אנשי הכנופיות. זאת אומרת, מערכת מאוד מאוד מורכבת של איום וחסות והגנה הדדית, שהאינטרסים המובנים בתוכה הם כל כך זבוכים, שמאוד מאוד קשה להתיר אותם גם... כאשר יש הבנה של כל הצדדים שבעצם הם נמצאים באיזה סיכון הדדי.
- [03:48]
וגם כאשר המערכת היא בעצם הרסנית ברמה הקולקטיבית. היא גילתה שם בג'מאיקה אינטרסים סותרים שאיכשהו התאחדו. לא פעם הגורם המאחד הוא זה שבדרך כלל מאחד אינטרסים סותרים, כסף. אבל זה ממש לא אומר שמערכת היחסים הזו שבין הפשע המאורגן לפוליטיקה המקומית עבדה בהצלחה. המערכת לא באמת הצליחה לתפקד בצורה טובה.
- [04:14]
ג'מאיקה היום שיעור הרצח בה הוא קרוב ל-50 ל-100 אלף. לצורך השוואה בישראל אנחנו מדברים על 1 ל-100 אלף, בחברה הערבית בישראל אנחנו מדברים על בערך 12 ל-100 אלף, גבוה פי 5 פחות או יותר, אנחנו מדברים על שיעור... הרג על ידי המשטרה מהגבוהים בעולם. אז אנחנו מדברים על מערכת שהיא באי יציבות מתמשכת. אז האם המערכת מצליחה?
- [04:45]
לא, היא לא מערכת שמצליחה, אבל היא מערכת שיש מספיק אינטרסים חזקים שמעוניינים בקיומה ומשמרים אותה. אחרי ג'מאיקה ואחרי שנים שבהן עבדה וגרה בארצות הברית, דוקטור מעוז חזרה לארץ ופתאום... המחקר שעשתה שם בג'מאיקה יצר אצלה תובנה חדשה. כשאני חזרתי לארץ ב-2019, אז באמת הופתעתי לראות עד כמה צמחה התופעה הזאת של האלימות והפשיעה. מצד אחד, הפשיעה פתאום התפשטה, והאלימות לאזורים שהיו עד אז שקטים למדי, זאת אומרת, כפרים בגליל.
- [05:24]
מרחבי הנגב, זאת אומרת, אזורים שקודם אולי לא זיהינו אותם עם פשיעה חמורה ומאורגנת בדפוסים האלה, דפוסי הפשיעה עצמם השתנו, נכון, אנחנו פתאום התחלנו לראות ארגוני פשיעה הרבה יותר מבוססים, חזקים, הם פתאום גם ארסנל הרבה יותר גדול של כלי נשק, אבל גם התמחות לא רק בסמים ובהימורים ופעילויות כאלה פליליות. גרידא אלא בכל מיני סוגים של פעילות משילותית בהווייתה, כן? והדבר הזה תפס אותי כי הרגשתי שמה שראיתי בג'מאריקה קצת נתן לי כלים לפענח את התופעה. כן, מישהו אמר לי כשחזרתי והסברתי לו מה אני רואה, אז הוא אמר, את ראית את העתיד? אז אמרתי לו, במידה מסוימת כן.
- [06:17]
זאת אומרת, במידה מאוד מסוימת ראיתי את העתיד שצפוי לנו אם אנחנו לא נפעל ואם אנחנו לא נבין את התופעה כמשהיא. אז זהו, אנחנו לא נדבר כאן הפעם על מצב הפשיעה בג'מאיקה, זה היה רק הסט-אפ, או כמו שדוקטור מעוז אמרה, הצצה למה שעלול לקרות בעתיד. בחברה הערבית, בשבועות האחרונים בסך הכל, ראש מועצה אחד הורשע בסיוע לסחיטה באיומים. ראשי רשויות נורו בניסיונות התנגשות, זה מצטרף לראש עיר גדולה שהואשם לצד ראש ארגון פשע. אז יחד עם דוקטור אילת מעוז, שחקרה את ארגוני הפשע בישראל, ועם פרשננו מוחמד מג'אדלה, אנחנו נדבר על הפשע המאורגן בחברה הערבית, שנכנס עמוק עמוק אל תוך הרשויות המקומיות.
- [07:17]
שלום מוחמד. שלום שלום. תראה, פרשיות פליליות ברשויות המקומיות זה ממש לא דבר חדש ובטח לא רק עניין של החברה הערבית, אנחנו יודעים. אבל תקן אותי אם אני טועה, כי נדמה לי שבחברה הערבית זה לא שאנחנו מדברים על פרשיות שחיתות ופרשיות פליליות, מדברים על כניסה ממוסדת של הפשע המאורגן לתוך העבודה של הרשויות המקומיות. חד משמעית.
- [07:45]
והמספרים לא משקרים, הנתונים די ברורים. לפי משטרת ישראל, אנחנו מדברים היום על 20 ראשי רשויות שמסתובבים עם אבטחה במדינת ישראל, ערבים ויהודים. מתוכם 16 ערבים. זאת אומרת, הרוב המוחץ כמעט זה ראשי רשויות או מאוימים, או נסחטים, פרשה כלשהי של ניסיונות של ארגוני פשיעה להשתלט על הרשויות המקומיות. ולכן כשאנחנו מדברים על התופעה הזאת, אי אפשר להתכחש לעובדה שהחברה הערבית בעצם מובילה בנתונים, מובילה את הטבלה, בניסיונות של ארגוני פשיעה, של עבריינים, וצריך להגיד פה, זה יכול להיות ארגוני פשיעה גדולים, ארציים מה שנקרא, וזה יכול להיות גם ארגוני פשיעה מקומיים שמנסים להשתלט בכוח על מכרזים, על כסף, על תקציבים, ולכן במובן הזה, התופעה זה בתוך החברה הערבית.
- [08:40]
זה לא כמה תופעות זניחות, זה לא כמה עבריינים מקומיים קטנים שאפשר להשתלט עליהם על ידי ראשי חמולות ודברים כאלה. אנחנו מדברים על תופעה יותר גדולה, אנחנו מדברים על ארגוני פשיעה מוסדיים לחלוטין, שיש להם מחלקות ואגפים ומחלקות סייבר ומחלקות ביצוע. זה משהו שהפך להיות משוכלל, משודרג ברמה. שהוא מטריף את המדינה עצמה ולכן זה לא מה שהיה קודם. זהו, האמת שהסיפורים הם פשוט מטורפים, הם מזכירים סרטי מאפיה או את הסופרנוס וקשה להאמין שאלו דברים שקורים בישראל.
- [09:17]
זה קורה ברשויות מקומיות גדולות יותר וברשויות מקומיות קטנות. אז מוחמד, אני מציע שבוא נצלול לכמה דוגמאות כי הן ממחישות הכי טוב עד כמה המצב חמור. אז ככה, הגש לנו את נצרת למשל כדוגמה, כי מדובר פה ברשות הכי גדולה. זה היישוב הערבי, זו העיר הערבית הכי גדולה בחברה הערבית, מה שנקרא בירת הערבים בישראל, ופה אנחנו מדברים על פרשה מאוד מסובכת. זו אחת מחקירות ארגוני הפשיעה המורכבות והרחבות שנוהלו בישראל.
- [09:51]
ארגון עם יותר מ-160 חיילים, דמי חסות, סחר בנשק, השתלטות על מכרזים. אחד הנאשמים הוא עלי סלאם, לשעבר ראש עיריית נצרת. כך ארגון הפשע של סמיר בכרי השתלט על עיריית נצרת ועל בעלי תפקידים כלכליים, הפעיל את העירייה על כל עובדיה בכל אגפיה, הוא גרף לכיסו מאות מיליוני שקלים. למעשה יש פה שילוב גם של ההשתלטות הקלאסית של ארגוני הפשיעה על הרשות המקומית, וגם של ניהול כושל שהוביל בסופו של דבר גם לפירוק הרשות המקומית הזאת, קרואה והגענו למצב הזה, א', בגלל שארגוני פשיעה הצליחו להשתלט על מכרזים, על אגפים שלמים, לקבל כסף מהדבר הזה וכמובן גם לקבל כסף על שירותים שלא נתנו לרשות המקומית. במקביל ראינו שבמשך שנים רבות העירייה נקלעה לחובות, לניהול לא תקין, וזה גרם לבעיה עוד יותר מסובכת והשילוב של שני עיריית נצרת.
- [10:57]
זאת אומרת, מצד אחד, ראש הרשות והרשות המקומית שלא התנהלו בצורה תקינה, וזה הוביל לניהול כושל של הרשות המקומית, הדבר שהביא בסופו של דבר לפירוק הרשות המקומית, אבל גם מצד שני, ההשתלטות של ארגוני הפשיעה תוך כדי סחיטה ואיומים גם על ראש הרשות, גם על גורמים אחרים, ובחלק מהמקרים, לפי מה שהמשטרה מספרת, כמובן רוב הפרשה הזאת עדיין בחקירה ולכן אין גם גזר דין וכו', כן יודעים מהמשטרה, שבחלק מהמקרים היו גם גורמים בתוך הרשות המקומית ששיתפו פעולה, או היו חיילים של אותו ארגון פשיעה בתוך הרשות המקומית, וזה עזר לאותו ארגון פשיעה גם להשתלט וגם לנהל את האנשים, לנהל את העירייה עצמה, ולנהל בעצם את החיים פה, ביישוב, בתוך מדינת ישראל, בעיר, אחת הערים הכי גדולות וחשובות במדינת ישראל. הפרשה שקיבלה את הכינוי מבוך הכסף והחשדות נגד ראש העיר לשעבר של נצרת, עלי סלאם, העסיקו לא רק את המשטרה ולא רק את התקשורת, הם העסיקו גם את דוקטור אילת מעוז. כי זאת דוגמה מאוד מוחשית לנושא שהיא חוקרת ומתמחה בו. הקשר בין ארגוני פשיעה לרשויות מקומיות. נצרת קרסה בגלל השתלטות של ארגון הפשיעה, ארגון הפשיעה הבקרי, על הרשות המקומית.
- [12:15]
בעצם על ידי הכניסה של הארגון כשותפה בחברות קבלניות שסיפקו שירותים לעירייה ושימוש באותן חברות קבלניות כדי לסחוט תשלומים גדולים מהעירייה על שירותים שלא סופקו, גם על ידי העסקה פקטיבית של עשרות ואולי מאות עובדים. בכתב האישום זה מתואר כתהליך שבו בעצם השחיתות או מבנה השחיתות של קבלת כספים מהעירייה דרך חברה קבלנית הייתה קיימת שנים ארוכות לפני שארגון הפשיעה נכנס, זאת אומרת שהיא התבססה על פרקטיקה שכבר הייתה קיימת ברשות בעצם מאז כניסתו של סלון. זהו, מה שקרה בנצרת הוא מעניין. רשות מקומית שסבלה מקשיים וראש עיר ותיק שחשוד בשחיתות ואז ארגון פשע שניצל את החולשה של העירייה והתלבש לפי החשד על הפרקטיקה המושחתת שהתנהלה בעירייה ממילא. הארגון הזה תפס דריסת רגל, הוא ניצל את המצב לטובתו, הוא פשוט השתלט על חלקים בעיריית נצרת.
- [13:20]
משרד הפנים ידע פחות או יותר מה קורה ברשות, הבעיות היו על פני השטח, אנשים התריעו, אבל עלי סלאם קיבל סוג של חסות או carte blanche או צ'ק פתוח מהמדינה מסיבות פוליטיות. עלי סלאם קנה את עולמו ב-2015 כשהוא הופיע בטלוויזיה מגרש את איימן עודה מהפגנה בעיר ואמר לו לך מפה.
- [13:54]
ואחר כך בעוד סדרה של התבטאויות שבהן הוא בעצם הצהיר שהוא לא מעוניין בשינוי פוליטי, הוא מתנגד חריף לרשימה המשותפת, ובהתמיכה בימין, בממשלת הימין, בנימין נתניהו, בשרי ממשלות הימין, והפך להיות במובן הזה למין, לאיזה סמל של הערבי הטוב שממשלת הימין מעוניינת בו, זאת אומרת אותו ערבי שמוכן תמורת הזכות לעשות כסף ולהשתלב בצמיחה הכלכלית, בעצם לוותר על פתרון הבעיה הפלסטינית ושינוי מעמד האזרחי של פלסטינים בישראל בכלל. הוא הפך להיות סמל של הדבר הזה, ובנוסף לזה גם תפס את עצמו, הצהיר בהזדמנויות שונות, וגם נתפס כנראה על ידי גורמי הביטחון הישראלי כמי שיש לו באמת יכולת להשקיט את השטח. זאת אומרת, למנוע קיום של הפגנות, להעביר להם אינפורמציה לגבי כוחות אחרים בעיר, ובכל מקרה למנוע את תקומתם של או הצלחתם של כוחות פוליטיים בעלי אספירציות יותר משמעותיות לשינוי חברתי. ולכן הוא נתמך והעלימו עין ואפשרו אי סדרים, שדרכם בסופו של דבר חדרה אותה הפשיעה המאורגנת לעיר והקריסה אותה. בפרשת מבוך הכסף הוגשו 14 כתבי אישום, גם נגד ראש ארגון בכרי וגם נגד ראש העיר לשעבר עלי סלאם ויש עוד.
- [15:31]
זו פרשה שמספקת הצצה מפחידה לעומק של השחיתות והפשע בעיר גדולה בישראל. אלא שזה לא הסוף, כי הדברים האלה ודברים חמורים אפילו יותר קורים גם ברשויות אחרות, קטנות יותר. אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.
- [16:03]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [16:12]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים בנתונים של כל אדם. מוחמד, כשאנחנו מדברים על הכניסה או על ההשתלטות של ארגוני פשע ברשויות המקומיות בחברה הערבית, אנחנו דיברנו על הפרשה שקרתה בנצרת. זו עיר גדולה, זו עירייה שקרסה כלכלית, זה ראש עיר לשעבר שמואשם בשחיתות יחד עם ראשי ארגון פשע.
- [16:36]
ודברים כאלה אנחנו רואים גם ברשויות מקומיות קטנות יותר, בחלקן אפשר למצוא סיפורים. אפילו יותר חמורים, סיפורים שהגיעו לאלימות קשה, מה שקרה בעיר עראבה שבגליל, וספציפית, מה שקרה למי שעומד בראשה. חד משמעית. שם ראש הרשות, ראש העירייה, ד"ר אחמד נסאר, שנבחר באופן לגיטימי ויש לו אהדה ציבורית ומתפקד כרגיל כראש הרשות המקומית, קיבל פעם אחר פעם איומים על חייו מארגון פשיעה מקומי, ולא דווקא איזשהו ארגון פשיעה ארצי או יותר גדול. של אותם עבריינים הייתה לקבל את המכרזים של איסוף האשפה, של איסוף הזבל בתוך היישוב עצמו, וראש הרשות סירב להיכנע לתכתיבים ולאיומים של אותו ארגון פשיעה.
- [17:27]
ופעם אחר פעם הם אמרו לו שנגיע אליך, נחסל אותך, נפגע בך, והיו גם תקופות שהוא היה מאובטח, אבל ביום אחד נכנס אותו רעול פנים, ביישוב ומתחיל לירות לעברו, אנשים בורחים בבהלה, ראש הרשות מובל לבית החולים ונמצא שם בטיפול יותר מ-60 או 70 ימים ורק לאחרונה מצליח לחזור שוב חזרה כדי לתפקד ולהיות שוב חזרה ראש הרשות. זה חציית קו אדום, זה ניסיון רצח, שלא יהיה טעות, לרצות לרצוח ראש עיר ואם המשטרה לא תתפוס את הפושעים זה יהיה אור ירוק לרצח של ראש עיר ערבי. במקרה הזה המשטרה עצרה שני חשודים, החשוד הישיר שבעצם ירה לעברו של ראש הרשות, ניסה להתנקש בחייו, ומי ששלח אותו. ולפי המידע שאנחנו מקבלים מהמשטרה, מדובר בעצם בארגון פשיעה מקומי שניסה להשתלט על המכרזים ברשות המקומית, ולאחר שאותו ראש רשות סירב, אז הם ניסו להתנקש בחייו. או פשוט מאוד לירות לעברו כדי שהוא יפחד, יקנא, יקבל את האיומים וייתן להם את המכרזים.
- [18:43]
ולכן אנחנו רואים שהתופעה הזאת יש לה יותר מצורה אחת. יש כאלה שמשתפים פעולה ואז הם הופכים להיות חלק מאותם גורמים, יש כאלה דווקא שמסרבים ואז הם משלמים את המחיר הזה שאנחנו רואים. זהו, כשאתה מתאר פה כבר אירוע באופי אחר, הוא שונה מזה של נצרת, לעשות במקרה שהם נתקלים בראש עיר או ראש מועצה שמסרב לשתף איתם פעולה, שמנסה למנוע מהם להשתלט על הרשות המקומית שלו. עכשיו, זה קרה בעוד מקומות, זה קרה לא רק בעראבה. סיפור דומה מאוד גם מה שקרה לאחרונה בג'דיידל-מכר.
- [19:21]
בעצם ראש הרשות המקומית, ראש המועצה, סוהל מלחם, והסגן שלו, עבד עבד, יוצאים מחתונה, הכי שגרתי שיש, מגיע איזה בחור צעיר על קורקינט, רעול פנים, יורה לעברם ובורח. גם הם הופתעו מאוד, לא ידעו שהם בכלל מאוימים, ובאותו מקרה דומה מתברר לאחר מכן שהמשטרה פתחה בחקירה ועצרה חשוד אחד שמדובר באיזה ארגון פשיעה מקומי שניסה גם הוא להשתלט על כל מיני מכרזים, להטות אותם. ראש הרשות היה מאוים בתקופות מסוימות, ובתקופות אחרות האיומים האלה פסקו, ולכן הוא חשב שהוא חסין והכל חזר לשגרה, ניסו להתנקש בחייו. תשמע, זה באמת מלמד אותנו כל כך הרבה על כמה המצב חמור, על איך ארגוני פשע מנסים להשתלט על רשויות מקומיות כדי להטות מכרזים לטובתם, לקחת תקציבים במיליונים, לסדר ג'ובים, ועד כמה הם מוכנים ללכת רחוק, ואיך הם פועלים בלי פחד. תשמע, אתה מדבר על ניסיונות התנקשות בראשי רשויות באורי...
- [20:30]
זה כמעט אותו דפוס, אבל הדבר המאפיין שדומה בכל המקרים האלה, או משותף לכל המקרים, זה הכוח, התעוזה של אותם גורמים, של אותן כנופיות או גורמי פשיעה, שהם מגיעים ועושים את הדבר הזה מבלי לפחד. וזה רק מוכיח עד כמה אותם ארגוני פשיעה, פשוט מאוד אין איך להגיד את זה, לא סופרים את המדינה, לא סופרים את המשטרה, לא סופרים את הממשלה, ואנחנו רואים את התוצאה הזאת. הם מגיעים לראשי רשויות, הקודש הקודשים בגדול של השלטון המקומי ומנסים להשתלט על התקציבים, על הכסף של כולנו כדי לקחת את הכסף הזה ולממן את ארגוני הפשיעה שלהם, לקנות עוד יותר נשק, עוד יותר רכבים, לגייס עוד יותר חיילים לתוך הארגונים האלה ופשוט מאוד להשליט שלטון אחר, שלטון שהוא שלהם ולא שלטון של המדינה.
- [21:25]
זו הייתה התפתחות טבעית להגיע גם לרשויות המקומיות, ומי שעקב מקרוב אחרי הפשיעה בעולם הערבי, כמו דוקטור אילת מעוז, העריך שלשם נגיע. במשך שנים ארגוני הפשע ראו שהם מצליחים לפעול מול אזרחים פרטיים, מול עסקים קטנים, מול עסקים יותר גדולים, וראו שאף אחד לא באמת עוצר אותם. אנחנו הרבה שומעים בתקשורת על סוגיית הפרוטקשן וסוגיות ההשתלטות על מכרזים, בעיות יחסית של או בעלי עסקים קטנים או מישהו שלקח הלוואה קטנה בשביל לממן נסיעה לחו"ל, לימודים של ילד, החזרת חוב עסקי קטן והסתבך עם ארגוני פשיעה והדבר הנורא זה שארגוני הפשיעה לא מסתפקים רק בלסחוט את אותו קורבן תמים שלקח מהם הלוואה או הסתבך איתם, אלא הם ממשיכים בסחיטת כל בני המשפחה. שומעים את זה שוב ושוב ושוב ושוב. ארגוני הפשיעה היום קונים חובות.
- [22:34]
זאת אומרת, יכול להיות שאתה בכלל לא לקחת את ההלוואה מארגון הפשיעה, אתה לא פנית אף פעם לשוק האפור, יש לך חוב לספק, אתה יש לך עסק קטן ויש לך חוב לספק. ולא הצלחת להחזיר אותו או שהספק לא מספיק מרוצה ממשטר התשלומים שלך והוא הולך ומוכר את החוב לארגון פשיעה וארגון הפשיעה מגדיל את החוב פי עשר ואז הולך וגופה אותו לא רק ממך אלא גם מבני המשפחה שלך ואם אתה לא משלם אז אתה מתחיל לקבל רימונים הביתה ואתה מתחיל לקבל אולי מטען חבלה מתחת לאוטו ואתה מתחיל לקבל יריות על בני המשפחה ועל כל מי שאפשר. כל זה כמובן ידוע, גם אנחנו דיברנו כאן על הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית המון פעמים בעבר. במדינת ישראל, אם היא פעלה, אז לא פעלה מספיק, לפעמים היא לא פעלה בכלל, ולפעמים, לפעמים היא שיתפה פעולה עם מי שהן היום משפחות פשע גדולות שמכניסות את עצמן גם לרשויות המקומיות. אז במקרה של אבו לטיף למשל, הידועים, אנחנו יודעים שהם לא צמחו בוואקום משילותי מוחלט, הם צמחו דרך...
- [23:41]
סחר והברחות של סמים מרצועת הביטחון בלבנון החל מסוף שנות ה-80. זאת אומרת, הם לא צמחו בהיעדר זיקה למדינה, הם צמחו מתוך זה ששאוקי אבו לטיף, היום ראש עיריית ראמה, התחיל את הקריירה שלו כקבלן צלילת כבישים ברצועת הביטחון וכמבריח סמים וכמי שהורשע בעצם בהברחת אירועים בתפיסה מאוד מאוד גדולה של סמים בשנת 1994. אותה רשת הברחות הייתה גם קשורה הדוקות היום, אנחנו יודעים, לאנשים שהיו סייענים של ישראל בלבנון ופעלו לפחות בידיעה, אם לא ברשות, של גורמים במערכת הביטחון הישראלית. אחר כך באמת הם גדלים ומתרחבים גם כן תחת עינה הפקוחה, פחות או יותר, של המדינה. זאת אומרת, ברגע שהם נכנסים כבר לרשות המקומית בראמה, הם עושים זאת לא בהעלמת עין מוחלטת של המדינה ולא במקום של ואקום, הם נכנסים לתוך הרשות המקומית.
- [24:48]
אחר כך אנחנו יודעים שארגון כמו אבו לטיף צומח במיוחד דרך הממשקים שלו עם המדינה, זאת אומרת ממשקים עם משאבים ציבוריים. הארגון מתמחה הרי בהשתלטות על מכרזים, המכרזים זה כספי מדינה, הם לא במקום של ואקום אלא דווקא במקום שבו המדינה מתרחבת באופן סלקטיבי. מרחיבה את המשאבים, אבל מצד שני לא מייצרת אכיפה אפקטיבית. כאשר אין אכיפה אפקטיבית, כאשר המוסדות הם חלשים, אבל זורמים דרכם הרבה מאוד משאבים, אז מאפיות יכולות לצמוח. האם זה ואקום מדינתי?
- [25:23]
אפשר לחשוב על זה כוואקום, אבל הוא בכל מקרה ואקום סלקטיבי ולא העדר מוחלט. מוחמד, אנחנו נתנו עד עכשיו את הדוגמאות שאנחנו שמענו עליהן, שנחשפו, הפרשיות שאנחנו מכירים. אפשר רק לשער כמה המקומות וכמה דרכים שבהם ארגוני הפשיעה פועלים היום ברשויות המקומיות, אנחנו לא מכירים, לא נחשפנו אליהם. אתה באופן טבעי מדבר הרבה עם ראשי רשויות ועם תושבים במקומות השונים, איך זה מרגיש, איך זה נראה? אתה מסתכל על רשויות שיש להן קשיים, שבחלק מהמקרים עבריינים מגיעים ושורפים נגיד רכבים שאמורים, אתה יודע, שצריכות לאסוף את האשפה כדי להפריע לרשות המקומית, יורים אפילו על הרשות המקומית עצמה, מאיימים על פקידים, גורמים לאנשים לא להגיע לעבודה, וזה משבש את כל הסדר הציבורי ביישובים רבים בחברה הערבית.
- [26:22]
במקרים אחרים ראינו נגיד בנצרת, בג'דייד אל-מכר, בעראבה, ראינו ערימות של אשפה, של זבל שפשוט ברחוב, כי לא אוספים את ה... וזה גורם לנזק בריאותי, תברואתי, לציבור עצמו, לאנשים שנמצאים במקומות האלה, ולכן גם במובן הזה ביום יום של החברה הערבית, כשאתה מסתובב ואתה רואה שרשות מקומית, שמועצה, שעירייה, לא יכולה לספק את השירותים הכי בסיסיים לתושבים שלה, זה פשוט מאוד משבש את כל החיים של אנשים שבסך הכל רוצים לקבל שירותים הכי בסיסיים בשנת 2026, כמו איסוף אשפה, ואם לא מקבלים את הדבר, כי יש ארגון פשיעה שהחליט שהוא רוצה להשתלט על הרשות המקומית, על החיים, על הסדר הציבורי, והוא מצליח לעשות את זה. אתה יודע, בשיחות שאני מקיים עם אותם ראשי רשויות, נגיד במקרה של ד"ר אחמד נסאר מעראבה, או סוהל מלחם מג'דיידה-מכר, הם פשוט מאוד אומרים, אנחנו לא רוצים להיכנע לארגוני הפשיעה, אנחנו רוצים להיות חזקים, אנחנו נילחם נגדם, אנחנו לא ניתן להם להשתלט על הרשויות המקומיות, אבל הם גם אומרים, נכון שיש לנו אבטחה מהמשטרה, אבל אנחנו לא מרגישים את הגב של המדינה. אותם ראשי רשויות אומרים שהם לא קיבלו טלפון אחד, לא מראש הממשלה, לא מהשר לביטחון לאומי, שאמור להיות אחראי על התופעה הזאת. וזה כואב מאוד שבגלל שאתה ראש רשות בחברה הערבית, אף אחד לא מתייחס אליך, ככה הם אומרים.
- [27:53]
הם אומרים במידה וזה היה ראש רשות יהודי. כל המדינה הייתה קמה על הרגליים, כולם היו מסתכלים על זה אחרת. כל המהדורות היו נפתחות עם הדיווח הזה שראש רשות נורה בגלל שארגון פשיעה סחט אותו, הוא ניסה להשתלט על הרשות המקומית. אבל בגלל שאנחנו ערבים, אנחנו אפילו לא קיבלנו טלפון אחד, לא מראש הממשלה, לא מכל גורם מהממשלה, וזה כואב מאוד. אז גם אם אנחנו רוצים להילחם בתופעה הזאת, אנחנו לא תמיד מרגישים שיש לנו את הגב של הממשלה.
- [28:22]
אז תגיד, מוחמד, מה עושים? כי אנחנו דיברנו כאן כבר, אתה ואני, על הפשיעה ועל האלימות בחברה הערבית, ודיברנו על הצורך לפעול ולטפל במה שקורה. כשמדובר ספציפית ברשויות המקומיות, מה אפשר, מה צריך לעשות? אני אתחיל במשהו חיובי. אין ספק שהמשטרה, ובחלק גם מהמקרים, ברגע שיש פגיעה בסמלי ש...
- [28:48]
או בנבחר ציבור, אז גם השב"כ מתערב בחקירה. במובן הזה אנחנו רואים שהמשטרה לא מזלזלת באירוע הזה. היא מטפלת בחומרה, היא עוצרת חשודים, היא מטפלת, אבל רק אחרי שזה קורה. זה אולי הדבר הפחות חיובי. אבל בצד הזה של הטיפול הנקודתי, בכל פעם שיש איזה איום, שיש איזה ירי לעבר ראש הרשות או משהו כזה, המשטרה מגיעה ומטפלת.
- [29:12]
וזה הצד החיובי. אבל אין ספק שצריך לעשות פה שינוי סדרי עדיפויות. הממשלה צריכה להקצות לא רק תקציבים, אלא גם צוותים מיוחדים, בין אם זה משרד הפנים, בין אם זה משרדים אחרים, שיטפלו, וגם משרד המשפטים, שיתנו כלים יותר גדולים, א', למשטרה, וגם לרשויות אכיפת החוק, כדי למגר את התופעה הזאת בצורה יותר... וגם צריך פה עבודה ברמת הרשויות המקומיות עצמן. זאת אומרת, בהרבה מקומות אנחנו רואים שמשרד הפנים, שהמדינה מתערבת ברשויות המקומיות רק לאחר שהרשות המקומית מגיעה למצב שהיא סוג של פושטת רגל.
- [29:54]
לא צריך לחכות ולראות את הרשות המקומית מגיעה לשפל ולא מספקת שירותים לתושבים והמצב גרוע מאוד. עד כדי שהמדינה תתערב. צריך פשוט מאוד להקים תוכנית מיוחדת לדבר הזה, כי ברגע שמדובר בתופעה קטנה, אפשר להשתלט עליה, אפשר למגר אותה, אפשר לטפל בה, אבל ברגע שהתופעה הזאת תגיע לעוד עשרות רשויות בחברה הישראלית ולא רק בחברה הערבית, אני חושב שזה יהיה כבר מאוחר מדי מלטפל בתופעה הזאת. ולכן צריך פה שילוב, גם החלטת ממשלה. גם צוותים מיוחדים שהממשלה צריכה להקים, אבל גם הטיפול המשטרתי.
- [30:35]
השילוב בין שני הדברים האלה, וכמובן, צריך להזכיר ולהדגיש שיש פה צורך חשוב מאוד של אותם ראשי רשויות, של החברה הערבית, של ההנהגה של הציבור המקומי, הם גם צריכים לשתף פעולה באופן מלא עם המשטרה ועם רשויות אכיפת החוק כדי למגר את התחום. זה אפשרי, אני לא חושב שזה משהו שהוא בלתי אפשרי, זה אפשרי, אפשר לטפל בזה.
- [31:03]
מוחמד מג'אדלה, תודה. תודה, תודה. ותודה לדוקטור אילת מעוז. וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי.
- [31:13]
האורך שלנו הוא רום עתיק, תחקיר והפקה אילה פז, מתן זמיר, דניאל שחר, שירה הראל ועדי ח... יצרוני, על הסאונד יובל בוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן שוב גם בשבוע הבא.
- [31:50]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [31:59]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.