Loading summary
A
היום יום ראשון, 24 במאי, ואנחנו אחד ביום, מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
אחד מהסרטים עם קבוצת השחקנים הכי מרשימה שיצא לי לראות הוא הפלישה ממאדים, סרט של טים ברטון. ג'ק ניקולסון, גלן קלוז, דניאל דה ויטו, אנט בנינג, נטלי פורטמן, תום ג'ונס, הראש של סרה ג'סיקה פארקר על גוף של כלב, מרטין שורט, מייקל ג'יי פוקס, פירס ברוסנן, זה באמת הישג מדהים להביא יחד כל כך הרבה כוכבים לסרט שהוא כל כך גרוע. סלחו לי, כן, אבל בעיניי, סרט פשוט בלתי נסבל.
בכל אופן, הפואנטה היא לא האיכות של הסרט, אלא דווקא כוכבי המשנה שבו. החייזרים, האנשים הקטנים והירוקים שהגיעו לכדור הארץ בצלחת מעופפת כדי להרוס פה את הכל. אין תשובה חד משמעית, לפחות ממה שאני בדקתי, לשאלה איך החלטנו שחייזרים הם דווקא אנשים קטנים וירוקים. זה משהו שהתחיל עוד הרבה לפני טים ברטון ואיכשהו זה תפס. אם תשאלו את סגן נשיא ארצות הברית אגב, לדעתו החייזרים הם בכלל לא אנשים קטנים וירוקים.
אלא שדים. כך או כך, האנושות כבר המון המון המון שנים עוסקת בשאלה אם אנחנו לבד בעולם. כשהנשיא לשעבר ברק אובמה הגיע לתוכנית אירוח בשנת 2021 למשל, אז ברור שהשאלה הזאת עלתה.
וכששוב, אותו אובמה התארח בפודקאסט בתחילת 2026, זה obvious לשאול את האיש שידע את כל הסודות לגבי הנושא הספציפי הזה.
אנשים נטרפו. נשיא ארה״ב אמר שיש חייזרים שהם קיימים. הוא לא ראה אותם, הם לא מוחזקים באיזה בונקר סודי בארה״ב. בסדר, זה עניין שולי. אבל הדמיון התחיל להתפרע.
האם הפלישה ממאדים של טים ברטון זה בכלל לא סרט מדע בדיוני עם קריצה לסרטים של שנות החמישים? אולי זה בכלל סרט דוקו? מי שממש לא אהב את האמירות של אובמה הוא הנשיא המכהן, טראמפ, שהגיב אחרי יומיים.
פה בשלב הזה כבר לאנשים עף המוח, כי זה לא רק שהנשיא לשעבר אמר שיש חייזרים והם קיימים, הנשיא המכהן הגיב ואמר שהוא חושף מידע מסווג, זה וואו. יום אחר כך טראמפ פרסם פוסט וכתב שבעקבות העניין הציבורי העצום הוא יורה לשר לענייני מלחמה, למחלקות ולסוכנויות רלוונטיות לפרסם מסמכים שקשורים לחייזרים, לחיים מחוץ לכדור הארץ ולתופעות אוויריות לא מוסברות או אבאמים.
שמראה סיפור מיוחד במדינות העולם. שלשום הפנטגון שחרר 222 מסמכים שהיו עד היום חסויים, והם הצטרפו לעוד 161 מסמכים שפורסמו כבר לפני שבועיים. כולם מתארים מאות תקריות בלתי מוסברות, עדויות על אורות וצורות שהופיעו בשמיים. אבל זה בדיוק העניין, כולם מתארים תקריות בלתי מוסברות. אין במסמכים האלה ולא באף מסמך שפורסם עד היום הוכחה חד משמעית, לא לכך שיש חיים מחוץ לכדור הארץ, אבל גם לא לכך שאין.
אז ביקשנו מפרופסור אמרי ונדל עזרא, הוא אסטרופיזיקאי באוניברסיטה העברית ויושב ראש האגודה הישראלית לאסטרוביולוגיה, אז ביקשנו ממנו שיסביר מה בעצם מחפשים כשמנסים לאתר חיים מחוץ לכדור הארץ, והאם צריך לתגבר אבטחה סביב ג'ק ניקולסון רק למקרה שאותם אנשים ירוקים קטנים יחליטו פתאום לקפוץ לביקור.
אריסטו, אפלטון וגם פילוסופים והוגים מוקדמים יותר דנו בשאלה אם יש חיים מחוץ לכדור הארץ. שברגע הראשון שבו האדם הראשון הרים עיניים לשמיים וראה אובייקטים מנצנצים, הוא בטח תהה לעצמו אם יש מישהו שם שעושה את אותו הדבר. כן, בוודאי, הקדמונים חשבו שיש שם אלים, אבל למעשה גם הפילוסופים היווניים העתיקים היו ביניהם שחשבו שיש שם... עולמות כמו כדור הארץ שאולי יש בהם חיים. במשך מאות שנים הדיון הזה היה דיון פילוסופי, או פילוסופי, דתי, קוסמי, מה שתרצו, אבל זה בטח לא היה דיון מדעי.
אלא שעם המהפכה המדעית באירופה במאה ה-17, גם השיח על החלל התחיל להשתנות. כשגלילאו גלילאי דיבר על הסיכויים לכך שיש יצורים כמונו בכוכבים אחרים, הוא דיבר מדעית. כשבסוף המאה ה-19 H.G. Wells כתב את מלחמת העולמות, הוא כתב על חייזרים ממאדים כי מדענים כבר דיברו על האפשרות שיש חיים במאדים. וכשאורסון ווילס הגאון ביצע את מלחמת העולמות כתסקית ברדיו...
אז למרות שהביצוע שלו היה במסגרת התוכנית תיאטרון מרקורי, התסקית גרם לכזו בעלה המונית בארצות הברית של מאזינים שחשבו שבאמת יש פלישת חייזרים ממאדים.
גם אז סביב האפשרות של חייזרים היה כבר שיח מדעי. כשהספר מלחמת העולמות נכתב ב-1898, היו מדענים שדיברו על האפשרות שהתנאים במאדים יכולים לאפשר חיים. כן, אני שמח מאוד שהזכרת את מלחמת העולמות, כי הוא למעשה, לא יודע אם הוא מבוסס, אבל הוא קשור לתגלית מדעית שהטלסקופים השתכללו, ואז התחילו להבחין בתוואים מסוימים על פני מאדים. הטלסקופים עוד לא היו עד כדי כך משוכללים, אז הייתה תמונה קצת מטושטשת, והיו אסטרונומים שקראו לזה בשם תעלות. כיום אנחנו יודעים שזאת הייתה די אשליה אופטית, כי הטלסקופים של אז לא היו מספיק חזקים, אז עדיין האפשרות לפרשנות, האם זה תעלות או ערוצי נחלים כאלה יבשים, שזה מה שאנחנו יודעים שזה היום.
או מישורים מאוד רחבים שהם צבע קרקע שונה, אבל כיום אנחנו יודעים שאין שום דבר מלאכותי שאנחנו יכולים לזהות במאדים. אז זהו, אני מתנצל, אבל מלחמת העולמות מתברר מתבסס על לא יותר מאשר ראייה מטושטשת בטלסקופ מיושן. אבל בכל זאת, העובדה שפתאום נוסף מימד מדעי לשיח על חיים מחוץ לכדור הארץ, הפך את העיסוק בחייזרים לדבר מאוד פופולרי. והשיא הגיע כשהאנושות, כאן בכדור הארץ שלנו, עשתה צעד גדול כדי להתקרב לכוכבים. כל הנושא של אבאמים התחיל להופיע בעצם באמצע המאה ה-20.
למה לא קודם? כי קודם לא היו את התגליות הטכנולוגיות או את הגילויים, הפיתוחים הטכנולוגיים של מטוסים וכאלה דברים שאפשרו לחשוב, חלליות, שאולי גם לאיזשהם יצורים מחוץ לכדור הארץ יש כאלה דברים והם כמובן להוטים לחקור אותנו ומגיעים לכדור הארץ וכולי. זהו, אז מה שקרה באמצע המאה ה-20 זה שלמרות ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית, אולי האמת גם בגללה, השיח על החייזרים הפך למאוד נפוץ אצל חובבי תיאוריות קונספירציה. העיירה רוזוול בניו מקסיקו למשל, בשנות ה-70 התעוררה תיאוריית קונספירציה שטענה שצלחת מעופפת התרסקה שם ושגופות של חייזרים חולצו ממנה ומוחזקים על ידי ממשלת ארה״ב בסוד.
התיאוריות סביב חייזרים הלכו והתפשטו והפכו לנפוצות במיוחד כשאדם בשם בוב לזר טען בריאיון בשנת 1989 שעבד עבור הממשלה במתקן סודי שנקרא Area 51. הוא טען ששם חקרו והחזיקו טכנולוגיות של חייזרים שהגיעו לכדור הארץ. מה שקורה שם יכול להיות המצב הכי חשוב בהיסטוריה. אתה מדבר על קשר פיזי ולתוכנית אחרת, אחרת לטכנולוגיה אחרת. זה צריך להיות הדבר הגדול ביותר בהיסטוריה, במהלך.
וזה ראוי. וזה ראוי וזה שם. הקונספירטורים האפילו בשלב הזה על המדע, ואחרי שנים של דיון פילוסופי ואז דיון מדעי, פתאום שאלת החייזרים הפכה לדיון, איך נאמר, דיון הזוי. נכון, זה באמת עוול גדול שנעשה לענף המדע הזה, שמזהים אותו עם ציידי חוצנים ואב"מים וכולי. זה השתנה, זה השתנה באמצע שנות התשעים.
תגלית אחת נתנה ספין לשאלה אם יש סיכוי לחיים מחוץ לכדור הארץ. כי אחרי התגלית הזו, החוקרים התחילו לשאול את עצמם האם יש סיכוי שלא. אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.
עד ה-90' כשדיברו על האפשרות שיש חייזרים איפשהו בחלל, בעיקר הסתכלו קרוב. לא ידענו שיש משהו רחוק יותר. החוקרים הכירו את כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, אבל... עד לפני פלוס מינוס שלושים שנה, הם לא ידעו אם יש כוכבי לכת גם מעבר אליה, במערכות שמש אחרות. כי עד אז הייתה שאלה גדולה, האם מערכת השמש שלנו היא מיוחדת בכך שיש לה כוכבי לכת, או שלהרבה, או אולי לרוב, הכוכבים, כל הכוכבים שאנחנו רואים בשמיים, חוץ מכוכבי הלכת של מערכת השמש, הם למעשה שמשות.
אנחנו יודעים שיש מאות מיליארדים כאלה רק בשביל החלב, ובשנת 1995 התגלה באופן עקיף, לא בתצפית ישירה, כוכב הלכת הראשון החוץ-שמשי, שזה, אם יש אחד אז כנראה יש רבים, ואכן בשנים שאחרי זה התחילו להתגלות עוד ועוד כאלה כוכבים, כוכבי לכת במערכות שמש אחרות. זו הייתה הפעם הראשונה שהתקבלה הוכחה שיש כוכבי לכת גם מחוץ למערכת השמש שלנו, מה שנקרא כוכבי לכת חוץ שמשיים, או אקסופלנטס. ומה שזה עשה, זה בעצם זום-אוט רציני לכל מה שידענו עד אז. תחשבו שאתם ואני משחקים איפה אפי, ואנחנו רואים תמונה של בניין אחד, ומחפשים בבניין את האיש המוזר עם הכובע והסוודר האדום-לבן. ואז פתאום מישהו עושה לנו זום-אאוט, ואנחנו מבינים שהבניין הזה שהסתכלנו עליו הוא רק אחד מתוך המון בניינים שנמצאים ברחוב שהוא רחוב אחד מתוך המון רחובות, בתוך המון שכונות, בתוך ערים, בתוך מדינות.
זה בדיוק מה שקרה. פתאום גילינו כמה החלל גדול, והבנו שגם אם לא מצאנו את אפי בבניין הראשון, זה ממש לא אומר שהוא לא קיים במקומות אחרים. המספר של הכוכבים בגלקסיה שלנו בשביל החלב הוא בערך 200 מיליארד ואם לכל אחד מהם יש כוכבי לכת כמו שאנחנו יודעים היום ואפילו כוכבי לכת שהם דומים לכדור הארץ מבחינת הגודל, ההרכב, הטמפרטורה אז בעצם נשאלת השאלה אולי רטורית האם ייתכן שאין, על אף אחד מהם לא התפתחו חיים כמו בכדור הארץ. בוא נאמר, אנחנו לא יודעים איזה סיבה מדעית שלא התפתחו שם חיים. מצד שני, עדיין לא גילינו את ההוכחות שיש בהם חיים.
חלק מהסיבה לכך היא כי זה קשה מאוד לגלות את זה, והאמצעים הטכנולוגיים שלנו... עדיין לא עד כדי כך מתקדמים שזה מובן מאליו שנגלה. יכול להיות שמבחינת הסימנים הראשוניים, ביוכימיה, מולקולות באטמוספרות של כוכבי לכת מרוחקים, בשנים הקרובות אנחנו כן נגלה, כי אנחנו מבחינה טכנולוגית נמצאים על הסף. אז זהו, שכל התפיסה של המדע השתנתה, והיום דיבור על חיים מחוץ לכדור הארץ זה כבר ממש לא עניין של חובבי תיאוריות קונספירציה בלבד. גם מדענים רציניים מבינים את הגודל העצום של החלל ואומרים שאפילו מבחינה סטטיסטית מה הסיכוי שאין עוד כוכב לכת אחד שיש בו לפחות תנאים שייווצרו בו חיים.
העניין הוא שהחיפוש לא מתמקד באנשים קטנים וירוקים או בצלחות מעופפות, זה לא הקטע. כשמדענים מחפשים היום חיים בכוכבים אחרים הם מתמקדים בדרך כלל בשני דברים. כיוון אחד שמחפשים זה חתימה ביולוגית, זאת אומרת את כוכבי הלכת המרוחקים האלה במערכות שמש אחרות אנחנו לא רואים בצורה ישירה אבל בתנאים מסוימים אנחנו יכולים לנתח את האור שמגיע מהשמש שלהם שעובר דרך האטמוספירה שלהם ולנסות לגלות חתימה כימית של מולקולות מסוימות. החוקרים מנסים להבין אם בכוכבי לכת חוץ שמשיים מסוימים יש למשל מים. אנחנו יודעים שבכדור הארץ החיים נוצרו במים.
עוד דבר שמחפשים החוקרים, הן מולקולות של חמצן באטמוספירה, כי אם כדור הארץ שלנו לימד אותנו משהו, זה שחמצן הוא תנאי הכרחי ליצירת חיים. אז אמרנו, זה... כיוון אחד שנבדק, אבל יש עוד כיוון אחר שהחוקרים בודקים. זה חיפוש אחר תבונה, אחר חיים תבוניים, אחרי טכנולוגיה, והצורה הכי פשוטה שאנחנו יכולים לנסות לגלות טכנולוגיה זה לגלות שידורי רדיו. כמו שאנחנו משדרים מזה בערך 100 שנה גלי רדיו.
לצרכינו כמובן, אבל חלק מהם דולף לחלל, ואולי הם התגלו על ידי תרבויות אחרות. אנחנו יכולים לקוות, לנסות, לגלות את שידורי הרדיו של תרבויות אחרות, באם הן קיימות, והמדע הזה שנקרא בשם SETI, באנגלית זה ראשי תיבות של Search of Extraterrestrial Intelligence.
הוא כבר קיים מעל 60 שנה, ומנסים באמצעות רדיו טלסקופים, כאלה צלחות ענקיות, לגלות תבנית, אבל משהו שיהיה באמת מזוהה עם אות רדיו מלאכותי ולא טבעי, עדיין לא הצליחו לגלות את זה. עכשיו, מה הבעיה? כלומר, יש המון בעיות, אבל אנחנו באופן טבעי מחפשים חיים כמו שאנחנו מכירים את החיים. חיים שנוצרים בעזרת חמצן, חיים שיודעים לקלוט גלי רדיו, אבל... אנחנו הרי לא באמת יודעים מה אנחנו מחפשים, כי יכול להיות שאיפשהו בחלל יש חיים אחרים, כאלה שלא תלויים בחמצן, כאלה שמתקשרים בעזרת גלים אחרים.
אנחנו למעשה מחפשים את החיים מתחת לפנס, אנחנו מחפשים איפה שנוכל לגלות אותם, או בצורה שנוכל לגלות אותם, אנחנו מחפשים מה שאנחנו מכירים. גם מבחינה ביולוגית, יכול להיות שיהיו חיים שהם... לא מבוססים על מים כמו בכדור הארץ, ויכול להיות גם בכדור הארץ התקיימו חיים, רוב תולדות כדור הארץ התקיימו בו חיים בלי שהיה חמצן באטמוספירה. למעשה החיים הם אלה שיצרו את החמצן באטמוספירה, אז יכול מאוד להיות כוכב לכת שיש בו חיים שבלי חמצן באטמוספירה. השאלה איך נגלה אותם רק לסבר את האוזן, הגלקסיה שלנו כותרה כ-100 אלף שנות אור, אז מאות שנות אור זה אלפית אולי מכל הגלקסיה, אבל גם כאן הבעיה הגדולה היא שאנחנו לא מסוגלים לראות בצורה ישירה את כוכבי הלכת האלה.
עכשיו תוכל לשאול, אז אם אנחנו לא רואים אותם, איך אנחנו יכולים לנסות לראות מולקולות באטמוספרות שלהם? אז כן, זאת טכנולוגיה יחסית חדישה, שלראשונה התחילו בפני פחות מ-10 שנים עם טלסקופי החלל הגדולים, האבל וג'יימס וייב, זו הפעם הראשונה שהצליחו, ואז גם אז אנחנו לא משתמשים בתמונות או תצלומים של כוכבי הלכת האלה ישירות, אלא אנחנו משתמשים באור של השמשות שלהם, שלעיתים נדירות קורה שכוכב הלכת עובר על פני השמש שלו בדיוק בינינו לבין השמש, ואז הוא נוצר מצב שקרינת השמש ההיא, המרוחקת, הכוכב המרוחק, הוא עובר דרך האטמוספירה, מסתנן דרך האטמוספירה של אותו כוכב לכת, וחלק מהאור נבלע על ידי חומרים שנמצאים באטמוספירה. אז זהו, שאם זה לא היה מובן מאליו, אנחנו לא רק מחפשים את מה שאנחנו מכירים ולא מחפשים את מה שאנחנו לא מכירים, אנחנו גם מחפשים בכוכבים שאנחנו לא באמת יכולים ממש לראות. אז איך בודקים? איך בודקים אם יש מולקולות חמצן באטמוספירה של כוכב לכת שנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו?
אז זה קורה בעזרת תצפיות עם טלסקופים, תצפיות שמהן אפשר ללמוד דברים, שיכולים ללמד אותנו אם אכן יש תנאים להיווצרות חיים בכוכבים אחרים. של הכוכב למשל, החזרי אור שהוא עושה, טמפרטורה, זוויות, אלו דברים שיכולים ללמד את החוקרים מה מאפיין את כוכב הלכת שעליו הם מסתכלים גם אם הם לא ממש רואים אותו בבירור. ובינתיים החוקרים עוברים על הכוכבים השונים ומנסים למצוא מועמדים סבירים שבהם יהיה שווה להתמקד יותר. כן, המדע מספק הוכחות שהם... לא הוכחות לקיום חיים, הן פחות מזה, אבל הוכחות שתומכות בסבירות שיש עוד חיים.
כלומר, עד היום התגלו בערך 6,000 כוכבי לכת חוץ שמשיים, אבל רובם הם לא מתאימים לחיים כמו שאנחנו מכירים. חלק גדול מהם הם חמים מדי, כי הם קרובים מדי לכוכב שלהם. חלק הם קרים מדי, הם רחוקים מדי, חלק הם גדולים מדי, אם כוכב לכת הוא גדול מאוד, למשל צדק, אז הוא יהיה מורכב בעיקר ממימן והליום, שהם לא מתאימים להתפתחות חיים. אבל מבחינת ההתאמה לחיים, כמו שאנחנו מכירים, שוב, התגלו כמה עשרות כוכבי לכת חוץ שמשיים, הם נמצאים באזור הישיב של... השמש שלהם, או באנגלית, habitable zone, ואז יש סיכוי שיהיו עליהם מים נוזליים, ואלה בדיוק הכוכבים, כוכבי הלכת שבהם אנחנו ננסה לרכז את החיפוש.
אחד הטיעונים שנשמעו לאורך השנים מצד מי שחושב שאין חיים מחוץ לכדור הארץ, הוא שאם היו כאלה, חייזרים כבר היו מבקרים אותנו, מבקרים אותנו באמת. פרדוקס פרמי לדוגמה, הוא מדבר על הגודל העצום של החלל אל מול העובדה שעדיין לא יצא לנו לפגוש אף אחד מחוץ לכדור הארץ. אז אולי בעצם התשובה היא שאנחנו החייזרים. החייזרים שאיזה יצור מכוכב אחר מאוד מחכה שיגיעו אליו. אולי בסרט הפלישה מכדור הארץ שיצר במים מאיזו גלקסיה רחוקה, בני אדם כמונו באים לחסל את הגרסה שלהם לג'ק ניקולסון.
אולי גם פרופסור ונדל וגם רבים אחרים כבר ממש לא פוסלים את האפשרות שיש חיים בכוכב אחר, אולי אמבה פרימיטיבית קטנה, אולי צמח, אולי יצור תבוני ממש, משהו, הם אומרים, סביר שקיים שם. פשוט מבחינת סטטיסטית, אלא אם כן נגלה איזה משהו של התערבות, של השגחה עליונה שיצרה את החיים רק בכדור הארץ, מבחינה סטטיסטית הסיכוי שבין עשרות מיליארדי כוכבי לכת, שנתונים דומים לכדור הארץ, שבאף אחד מהם לא הופיעו חיים, וחלק מהם הם דרך אגב יותר עתיקים מכדור הארץ, אבל ברגע שנמצא דוגמה אחת, אפילו חיים פרימיטיביים, אפילו ברמה של חיידקים או צמחים, זה יפרוץ את המחסום, כי זה... זה בעצם השאלה הגדולה שפילוסופים ומדענים שהם סקפטיים לגבי זה עדיין מחזיקים בדעה שייתכן שאנחנו החיים היחידים, כי אולי יש איזשהם גורמים שהם מאחדים את כדור הארץ או איזה צירוף מקרים מאוד מאוד נדיר שכך שחיים נוצרו. רק בכדור הארץ ובשום מקום אחר לא. וברגע שנמצא אפילו עוד דוגמה אחת של חיים, אם זה במערכת השמש שלנו או במערכת שמש רחוקה, זה ישמוט את הקרקע מאחורי הטיעון הפילוסופי הזה.
פרופסור אמרי ונדל, תודה. תודה לך. וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום. הפודקאסט היומי.
העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה הילה פז, דניאל שחר, מתן זמיר, שירה הראל ועדי חצרוני. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני אלעד שמחאיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
פודקאסט: אחד ביום (N12)
מגיש: אלעד שמחיוף
תאריך: 24 במאי 2026
הפרק עוסק בגילוי ובחשיפה של מסמכים מסווגים אודות עב"מים ותופעות לא מוסברות שנחקרו בארצות הברית, ומתמקד באופן שבו שיח על חייזרים התפתח לאורך ההיסטוריה, בין פילוסופיה, מדע, וקונספירציות, ועד לגישה המדעית כיום. בפרק מתארח פרופ' אמרי ונדל, אסטרופיזיקאי מהאוניברסיטה העברית, שמסביר מה באמת מחפשים החוקרים כשהם בודקים האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ.
"[16:41] המדע הזה שנקרא בשם SETI... כבר קיים מעל 60 שנה, ומנסים... לגלות תבנית, אבל משהו שיהיה באמת מזוהה עם אות רדיו מלאכותי... עדיין לא הצליחו לגלות את זה."
"[22:23] ברגע שנמצא דוגמה אחת, אפילו חיים פרימיטיביים... זה יפרוץ את המחסום..."
הפרק מדגיש שהשאלות סביב חייזרים ולחיים מחוץ לכדור הארץ אינן נוגעו בספקולציות וקונספירציות בלבד, אלא עברו מהפך והפכו ללב השאלות המדעיות של זמננו. המדע ממשיך להתקדם ולחשוף עדויות תומכות – לא חד משמעיות – שמחזקות את התקווה שהתגלו חיים ביקום, גם אם לא במתכונת הוליוודית של "אנשים ירוקים קטנים".
ציטוט מסכם:
"[13:08] זה בדיוק מה שקרה. פתאום גילינו כמה החלל גדול, והבנו שגם אם לא מצאנו את אפי בבניין הראשון, זה ממש לא אומר שהוא לא קיים במקומות אחרים."
– פרופ' אמרי ונדל