Loading summary
Transcript46 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [00:09]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום ראשון, שבעה ביומי, ואנחנו אחד ביום, מבית N12. אני אלעד סבחיוף, טוב יותר, מה קורה סביבנו?
- [00:32]
סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:41]
ראש הממשלה נתניהו הוא מאוד אוהב סלוגנים קליטים, אנחנו יודעים. אם אפשר לייצר סלוגן בחרוזים, אז בכלל. וזה בדיוק מה שהוא עשה בסוף השבוע שעבר בישיבה מיוחדת שנערכה עם ראשי רשויות בצפון. יש פה שני מרכיבים, מרכיב אחד, מרכיב הפיתוח וההזנקה, מרכיב השני, מרכיב הביטחון וההרחקה. הישיבה הזו התקיימה בשלומי, בתוך מרחב מוגן, והממשלה הציגה שם תוכנית סיוע של 13 מיליארד שקלים ליישובי הצפון.
- [01:11]
זה החלק של הפיתוח וההזנקה בחרוז. או, כמו שראש הממשלה קרא לו בישיבה... אני חושב שזה יום חג, ממש יום חג, זו בשורה שעמלנו עליה הרבה הרבה זמן, הרבה הרבה זמן. כן, יום חג, ואז הגיע החלק השני של הסלוגן, הביטחון וההרחקה. וגם בקשר לזה, בהקשר הביטחוני, ראש הממשלה היה נשמע מאוד אופטימי.
- [01:35]
אני אומר לכם, תזכרו את זה, מה שאתם ראיתם בדרום זה מה שיהיה בצפון. לא האמינו אז, אבל אנחנו כולם מאמינים, גם פה, רק שאלה של זמן. ושל המדיניות התקיפה והמושכלת הזו. ואני שוב... זהו, ש-20 דקות בערך אחרי שהישיבה הסתיימה, חדר כטב"ם של חיזבאללה לגליל המערבי, ואזעקות נשמעו בכל האזור.
- [01:59]
גם בשלומי. כן, זו הייתה יממה מאוד מבלבלת. היא נפתחה בהודעה של ממשל טראמפ שישראל ולבנון הסכימו להפסקת אש.
- [02:16]
צה"ל נסוג משני כפרים שכבש בדרום לבנון והעביר את השליטה בהם לצבא לבנון. אחרי זה הגיעה הודעה של חיזבאללה שהפסקת האש הזו בכלל לא מקובלת עליו, שמבחינתו הלחימה נמשכת. ואז הגיע אותו כטב"ם לשלומי ועוד ירי על הצפון, ומנגד גם תקיפות של צה"ל בלבנון.
- [02:37]
היממה ההיא נגמרה בהמון שאלות ועם מעט מאוד תשובות. זה מוטיב שליווה אותנו גם לאורך סוף השבוע. איך יכול להיות? שבמקביל יש הפסקת אש ויש גם אש. זו למשל שאלה בסיסית אחת שנותרה ללא מענה.
- [02:51]
יש גם אחרות. אז ניסינו כמיטב יכולתנו לענות על מה שאפשר. ניסינו להבין קצת יותר טוב את הקרב שמתנהל מאחורי הקלעים. זה קרב בין שני צירים. ציר איראן-חיזבאללה וציר ישראל-ממשלת לבנון-ארצות הברית.
- [03:05]
כל ציר כזה מנסה לטעון שהוא ורק הוא שומר באמת על האינטרסים של לבנון. אז אוהד חמו, פרשננו לענייני ערבים כבר כאן, בואו יספר לנו על מה שקורה בלבנון.
- [03:25]
שלום חמו. אהלן, אלעד. תראה, אני מודה שממש קשה לי לעקוב אחרי כל מה שקורה, ואני מנסה להבין אם בתוך כל ההתפתחויות האלה של הימים האחרונים, יש כאן איזשהו היגיון מסדר שאני מפספס או שזה כאוטי כמו שזה נשמע? קודם כל זה כאוס, זה כאוס אמיתי, אבל בוא נתחיל לדבר רגע ברשותך רגע על מגמה או על מה קורה פה. אני חושב שמה שאנחנו רואים פה זה בעצם מערכה או מלחמת השפעה בין מצד אחד ארה״ב וישראל ומצד שני האיראנים.
- [04:00]
כלומר המלחמה בין ארה״ב וישראל לבין איראן היא לא רק בזירת איראן כמובן אלא גם בזירה הלבנונית באלף כמובן לדבר הזה. אז קודם כל, מה שראינו בתחילת אמצע שבוע שעבר זה שאיראן משיגה הישג מאוד מאוד גדול בלבנון. על מה אני מדבר? אני מדבר כמובן על העובדה שהם מנסים לעצור את האש של צה"ל ובעיקר לעצור את המתקפה הצפויה על הדאחיה. ומכאן מתחילה ממש מלחמת השפעה איראנית או מבצע השפעה איראני שתכליתו לגרום לטראמפ, מה שמצליח להם בסופו של דבר, ללחוץ על נתניהו לעצור את האש.
- [04:36]
איך הם עושים את זה? הדלפות שיוצאות גם מלבנון וגם מאיראן. האיראנים פונים למשל לפקיסטן המתווכת ואומרים להם חברים אנחנו שוקלים ברצינות לייצר מתקפת מנע על ישראל. בוא נמשיך, באותם רגעים ממש, לפחות לפי הדיווחים, איראן מייצרת העלאת כוננות בקרב חלק מאותן יחידות טילים שלה, כשבעצם האמריקאים מנטרים פתאום איזושהי פעילות חשודה, נאמר זאת בקרב הטילים האיראניים, כך לפחות איראן מנסה לייצר את הרושם שהיא מתכוונת באמת לירות על ישראל. הדבר האחרון בעולם שטראמפ רוצה זה שהמלחמה תתחיל שוב ותחמוק לו מבין האצבעות.
- [05:19]
איראן-ישראל. והדבר הזה באמת גורם לטראמפ להזדעק, ובאותו יום ממש, שיחת הצעקות, שבע בערב, מרים טלפון לנתניהו. מקור ישראלי אישר בפניי את הפרטים שפרסמנו ואמר לי, זו הייתה שיחה נוראה. טראמפ ממש נכנס בביבי, הוא דרש ממנו שירד מיד מהכוונה לתקוף בביירות ולא יפוצץ את המצב בלבנון, ודרך זה את המשא ומתן עם איראן. עכשיו, נתניהו מאוד מודאג מהשיחה, הוא חושש שזה קדימון להגבלות נוספות על חופש הפעולה של צה"ל בלבנון.
- [05:52]
אבל מה שאתה ראית פה זו התערבות איראנית מאוד בוטה שהשורה התחתונה שלה היא אחת. המערכה בין ישראל ללבנון עלולה להתפתח למערכה בין ישראל לבין הצי הראשי כולו, כלומר מלחמה שוב בכל רחבי המזרח התיכון, טראמפ ייכנס לתמונה, הוא אכן נכנס, וזה מה שקרה. כן, שיחת הצעקות קרתה אחרי שישראל הגבירה בעצם את התקיפות שלה בלבנון והודיעה לתושבי הדחיה להתפנות, ואנחנו ראינו מאות אלפים שפשוט ברחו מביירות, וזה מה שלפי חלק מהדיווחים לפחות הוביל לאמירות האלה של טראמפ לנתניהו. טראמפ, הוא רוצה לשמור על שקט בלבנון, כי איראן... קושרת את לבנון למלחמה שטראמפ מנהל נגדה.
- [06:32]
אז חמו, תסביר לי רגע את הרציונל האיראני. למה כל כך חשוב לאיראנים לומר שהפסקת אש בלבנון היא תנאי להפסקת אש באיראן? איראן מבחינתה, לבנון זו זירה חשובה וההבטחה שלה ללכת לצד חיזבאללה זו הבטחה חשובה. אז מבחינת האיראנים יש מחויבות אמיתית, הייתי אומר, ללבנון. אבל יש פה משהו יותר עמוק.
- [06:56]
לבנוני ממוצע היום, ואני לא מדבר רק על המרונים, סונים, דרוזים, גם השיעים. לבנוני ממוצע היום רואה באיראן את הסיבה, או את הסיבה, אני לא יודע אם הבלעדית, אבל בטח העיקרית, להרס של המדינה שלו. איראן הפכה להיות, גם בקרב הבייס השיעי, הפכה להיות ממש מושא, לא הייתי אומר לעג וקלס, כמו כעס ושנאה כלפי מדינה שפשוט משחקת במדינת לבנון והורסת אותה. וחיזבאללה פועל מאותם מניעים איראנים. ואיראן בהקשר הזה שומעת את הביקורת, הביקורת הקשה שנשמעת בלבנון כלפיהם, ובין היתר רוצה לשנות את המצב הזה.
- [07:37]
ואיך אתה משנה את המצב? אתה בא ועוצר את הישראלים מלתקוף את הדאחייה. כלומר, במובן מסוים האיראנים הם אלו שפתחו במערכה, אבל הם אומרים, אנחנו גם אלו שמסיימים אותה. אנחנו פתחנו במלחמה בלבנון, עודדנו את חיזבאללה להיכנס למערכה, את המלחמה בלבנון ובטח לא לתקוף את הדאחייה, לא לתקוף את ביירות, שזה הסמל הגדול. אז בהקשר הזה איראן, יש לה את האינטרס שלה, האינטרס הזה באמת לעצור את האש, גם עבור חיזבאללה.
- [08:07]
רגע, מה הכוונה עבור חיזבאללה? כי חיזבאללה הודיע שהוא מתנגד להפסקת האש והציב תנאים, למשל נסיגה ישראלית מלאה. ההתערבות האיראנית הזו, הניסיון של איראן לכפות תנאים שיהיו רלוונטיים ללבנון. זה קורה בתיאום עם חיזבאללה? זה מקובל על חיזבאללה?
- [08:25]
אני חושב שההתערבות שראינו בשבוע שעבר של איראן היא עדות בין היתר לחולשה של חיזבאללה. מבחינתה מדובר בתבוסה אמיתית, וצריך להבין את זה. גם הצד השני חווה פה בעצם כישלון גדול, שבניגוד ל-2006 אגב, הפעם חיזבאללה לא מצליח להגן על לבנון. למעשה... ישראל מבחינתה יכולה להגיע עד ביירות עכשיו, הכל פתוח מבחינתה, אין שום דבר שיעצור אותה.
- [08:50]
זו החוויה הלבנונית, זו חוויה של הרס, ממש הרס המדינה, של פחד גדול מפני השמדה של, אתה יודע, של כל דרום לבנון, מפני התקדמות של הצבא, הגעה לביירות. ולכן מה שאנחנו רואים פה עכשיו בין היתר זו קריאת לדעתי, קריאת מצוקה של חיזבאללה כלפי האיראנים, בואו ותעזרו לנו לעצור את האש, בואו ותעזרו לנו לעצור את ישראל. משום שישראל מייצרת פה עזתיזציה בדרום לבנון, היא הורסת באופן שיטתי כפרים שלמים בדרום לבנון, היא פוגעת כמובן בבוקעה או בכל מיני מקומות אחרים, אבל הפחד הגדול הוא שהדבר הזה בעצם גם יעבור לדאחיה ויחזור בעצם להרס המוני הייתי אומר בדאחיה. ולכן דווקא מה שאנחנו ראינו פה, הפנייה לאיראנים, זה בעיניי גם עדות לחולשה של חיזבאללה. במערכה נגד ישראל.
- [09:38]
זהו, אתה מתאר כאן חולשה צבאית של חיזבאללה, אבל יש גם חולשה מדינית, אולי אני יכול לקרוא לה, כי המגעים שמתנהלים בוושינגטון, בדרגי ביניים בינתיים, בין ישראל לבין לבנון, זו הרי דרך לנסות לעקוף מדינית את הציר של איראן וחיזבאללה. זו דרך של ישראל, של ארה״ב, גם של ממשלת לבנון ושל מתנגדי חיזבאללה, להגיד שמי שהצליח למשל להגיע להבנות, מי שהביא להפסקת האש, זה ממש לא הציר הזה של איראן ושל חיזבאללה. תשמע, הציר הזה מזהה סכנות. אחת הסכנות הגדולות זה באמת אותו משא ומתן ישיר עם ישראל, למשל. ואני רוצה להזכיר את אותה אמירה שעוררה הדים גדולים מאוד בלבנון, שנעים קאסם, רק לפני שבוע.
- [10:31]
שאיים בעצם להוציא את התומכים שלו, להוציא אנשים לרחובות כדי לייצר הפיכה בלבנון. בעצם יש לך איום להפיכה צבאית בלבנון של חיזבאללה, אם וכאשר ישראל וממשלת לבנון יעמיקו את המשא ומתן ואת התקשורת ביניהם. זה אירוע בעיניי מאוד מעניין שמעיד בעיקר על החשש הגדול של חיזבאללה מפני מה שהולך ונרקם מעל הראש שלו, ואתה יודע, דיברנו, המשא ומתן הזה, האם יש לו חשיבות? אני חושב שאם מזכ"ל חיזבאללה אומר דבר כזה, אתה יכול להבין איפה נמצא החשש הגדול מאוד שלהם. חיזבאללה חושש מזה, הוא חושש מסחף לבנוני כלפי זה.
- [11:11]
יש פה מרוץ בין שני הצירים האלה, בין הציר האיראני לבין הציר הישראלי-לבנוני. אתה שואל מה חיזבאללה רוצה לעשות היום? קודם כל, מבחינתם, לעצור את האש, זה יהיה הדבר הנכון ביותר. חיזבאללה אומר שוב ושוב, אנחנו לא מוכנים לחזור. לתנאים של הפסקת האש הקודמת, קרי שישראל תמשיך לפגוע באנשינו ואנחנו מבחינתנו ננצור את האש, זו נקודה מאוד חשובה שחיזבאללה בכל נאום, בכל הצהרה, בכל פנייה מדברים על זה, שמבחינתם הדבר הזה כבר לא יהיה יותר.
- [11:41]
אני רוצה להזכיר לך, הפסקת האש הקודמת, 400 אנשי חיזבאללה מחוסלים במהלך הפסקת האש, חיזבאללה אומר זה כבר לא יקרה. אבל כן איזשהו ניסיון לייצר מצב, סטטוס קוו, שבו הוא עדיין שומר על הנשק, הוא עדיין שומר על כוחו הפוליטי, והאש נעצר. זו המטרה של חיזבאללה, ולשם הוא שואף כמובן. חסות אחת וממש מיד חוזרים.
- [12:24]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [12:33]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
- [12:42]
חמו, חיזבאללה הודיע ביום חמישי, אחרי שהממשל האמריקני כבר אמר שיש הפסקת אש, שהוא מסרב. לסיכום הזה ואמר שהלחימה נמשכת, חיזבאללה רוצה נסיגה מלאה של ישראל מלבנון, רוצה להמשיך לשמור על הנשק שלו, רוצה להמשיך להציב לוחמים בדרום המדינה. עכשיו, אמרנו שמתנהל קרב על מי יכתיב את התנאים ומי יוכל לקחת קרדיט על מה שקורה בלבנון, על הפסקת האש, ציר איראן-חיזבאללה או ישראל, ממשלת לבנון וארצות הברית. ישראל באופן טבעי רוצה הפסקת אש שבה היא תוכל לשמור על חופש פעולה בלבנון. שצה"ל ימשיך להיות נוכח בדרום, לייצר מדינית מסלול עוקף חיזבאללה, שיהיה גם אפקטיבית צבאית ויוכל לטפל בארגון הטרור, וגם תהיה לו לגיטימציה.
- [13:29]
ופה אני רוצה לשאול אותך, עד כמה, לפחות לפי מה שאנחנו יכולים לדעת, עד כמה הציבור בלבנון בכלל מעוניין בקשר עם ישראל? עד כמה הוא יהיה מוכן לקבל שיתוף פעולה של ממשלת לבנון? עם מדינת ישראל. על פי סקרים אחרונים בלבנון, כ-75% מהמרונים, מהנוצרים הלבנונים, היו רוצים הסכם שלום עם ישראל. אוקיי?
- [13:53]
זה מספר גבוה מאוד. אנחנו מדברים על קצת למעלה מ-50% מהסונים, שהיו רוצים לראות הסכם שלום עם ישראל. אנחנו מדברים על רוב מכריע בקרב הדרוזים הלבנונים, שהיו רוצים... הסכם שלום עם ישראל ואנחנו מדברים על מיעוט מבוטל בקרב הפחות או יותר 40% מהלבנונים שהם שיעים שהיו רוצים הסכם עם ישראל. כלומר אני חושב שמה שאתה רואה פה היום זו חלוקה דיכוטומית בתוך לבנון בין השיעים לבין כל השאר והמחנה השיעי שמורכב בעיקר מחיזבאללה אבל לא פחות גם מעמל הוא מחנה שרואה בכלל בשיח עם ישראל במשא ומתן הישיר עם ישראל הוא רואה בזה אסון גדול אגב זה הקו של חיזבאללה דה-לגיטימציה בכלל של עצם השיחה, עצם קיום המשא ומתן הישיר בין ישראל לבין ממשלת לבנון.
- [14:41]
אז כן, יש בעצם קרע או שסע מאוד גדול בלבנון, והחלוקה היא חלוקה כמובן עדתית בין נשים לבין מרבית האחרים, כשבעצם נוגע, אתה יודע, הוא נוגע בהסכם שלא עם ישראל, אבל הוא נוגע בדברים עמוקים לא פחות מבחינת הלבנונים, האוטונומיה של חיזבאללה. האם יש פה נשק אחד, מדינה אחת, ריבונות אחת, כמו שמדינת לבנון רוצה, או שמא יש גם את מה שמכנים בערבית המוקאומה, ההתנגדות, שזה בעצם שם קוד לחיזבאללה, ארגון חמוש שמטיל את חיטתו גם בתוך לבנון, ובטח ובטח, אתה יודע, פרוס מול ישראל, ברצותו קובע מתי מתחילים מלחמה, ברצותו סוגר מלחמות, זה בעצם מה שקורה שם. וחלק גדול מהלבנונים נקעה נפשם הסיטואציה הזו, ואתה שומע את זה היום.
- [15:32]
זה מדהים לשמוע את הקולות האלה, הם קולות בוטים, שבעיקר מעידים על היעדר פחד. היעדר פחד של אנשים, אנשים שנמאס להם, באמת, נקעה נפשם מהסיפור הזה של שליטת חיזבאללה, ויוצאים ובגלוי, לאור יום, בפומבי, ברשתות חברתיות, בטלוויזיות, מתבטאים בצורה הכי בוטה נגד חיזבאללה, עכשיו אלו דברים שעד לפני שנתיים וחצי אי אפשר היה לדמיין אותם בכלל. בזירה הציבורית הלבנונית, בזירה הפוליטית הלבנונית, לא יכולת לדמיין מצב שבו בן אדם יגיד, אני רוצה לקיים הסכם שלום עם ישראל, אלא המשמעות של זה הייתה כלא. באותו רגע, כלא, לפי החוק הלבנוני, עד לפני שנתיים וחצי, הדבר הזה משתנה. למה זה קורה?
- [16:19]
איך אתה מסביר את השינוי הזה? רואה היום לבנוני, ממוצע. את דרום לבנון נכבשת נשטפת על ידי צה"ל, הוא רואה את עזה, הוא רואה את דרל בלח, את בית חנון ואת ג'באליה, פשוט בשמות אחרים בכפרים דרום לבנונים. הוא רואה הרס מוחלט, בטח של הכפרים סמוכי הגדר, אבל גם של הכפרים בקו שני ואפילו קו שלישי, כבר הרס גדול ושיטתי של הצבא, שבעצם לא יאפשר לחלק גדול מאותם תושבים דרום לבנונים לחזור הביתה.
- [16:53]
שבועות אחרונים שמראים את עומק ההרס שישראל מחוללת כמו סערה, כמו סופה, כמו סופת טייפון שמגיעה לדרום לבנון והורסת חלק גדול מאותם בתים, כפרים, תשתיות בדרום לבנון. זה אירוע דרמטי. בין 800 ל-1.1 מיליון בני אדם עדיין עקורים בלבנון. חלק גדול מהם נמצאים במחנות עקורים, אני יודע, בבתי ספר בביירות או באזור ביירות וכיוצא בזה, באוהלים. והדבר הזה הוא נטל כלכלי אדיר על המדינה.
- [17:28]
והדבר הזה מייצר מתיחות קשה בינם לבין הנוצרים. עכשיו, בדרך כלל יש שנאה או כעס הרבה פעמים בין החבר'ה של הדרום לבין הנוצרים האליטיסטים יותר. אתה יודע, ממש יש תחושה של כמעט שבטים שם. ופתאום אתה רואה אותם מגיעים, את אנשי חיזבאללה, את השיעים של חיזבאללה, מגיעים לשכונות הנוצרים, נמצאים להם בשכונה, מקימים אוהלים או נמצאים בבתי הספר שלהם, מתיחות וזה מייצר ממש אפילו עימותים מקומיים כאלו ואחרים אבל בעיקר מתיחות עדתית מאוד מאוד גדולה והשיח הוא שבעצם הבנה שאם אף אחד לא יעצור את האש מהר מאוד אנחנו עלולים להגיע למצב שבו צה״ל עולה צפונה שום דבר לא עוצר אותו עם כל הכבוד לחיזבאללה חיזבאללה של היום הוא ארגון חלש בעיניים לבנוניות וישראל יכולה להגיע אפילו עד ביירות. זה החשש הגדול, זה הפחד הגדול, זה כבר לא מלחמת לבנון השנייה, אלא מלחמת לבנון הראשונה.
- [18:27]
ומוראות המלחמה היא, אתה יודע, חוזרים מול העיניים של כולם, ואנשים רוצים לעצור את הדבר הזה, זה מבהיל אותם מאוד. ולכן מכאן ממש תחושת הבהילות והדחיפות של ממשלת לבנון, הפגישות התכופות כמובן עם אותה משלחת ישראלית בוושינגטון, הניסיון האמריקאי לעצור הכל, מתוך הבנה שמהר מאוד, בלי לשים לב, האיראנית עלולה להגיע לכאן, אבל אתה יודע, על סטרואידים, ולבנונים עלולים למצוא את עצמם במצב שבו צה"ל נמצא כבר ממש בפאתי ביירות. זה החשש הגדול, וזה השיח שנשמע שם. זה נשמע לי שאנחנו נמצאים בצומת, ושני צדדים נלחמים עכשיו בעצם על העתיד של לבנון. איראן וחיזבאללה נלחמות כדי להשאיר את לבנון תחת השליטה שלהן.
- [19:14]
ישראל, וגם חלקים בעם הלבנוני ובממשלה הלבנונית, נלחמים על שינוי. בסוף השבוע את נשיא לבנון, ג'וזף אהון, בריאיון אמיץ ל-CNN, הוא שלח מסר תקיף לאיראן ואמר שהם משתמשים בלבנון כקלף מיקוח. זה לא המדינה שלך, זה המדינה שלנו, זו החלטה שלנו. זה לא המקום שלך להתערב במדינה שלנו. אני מפריע על ההצהרה שלנו בצורה רגילה, כי אנשים שלנו נהנים, חברות שלנו נהנים.
- [19:42]
הם משתמשים בלבנון. כמו ציפים שמורידים ציפים בנגישות שלהם עם ארצות הברית. זה לא קשור. הוא גם אמר שם שחיזבאללה צריך להבין שאין דרך אחרת להתקדם אלא משא ומתן, בטח לא בכוח. ואלו מסרים חשובים, זו לדעתי רוח חדשה שאנחנו שומעים בלבנון.
- [20:05]
ועדיין יש עוד כל כך הרבה מכשולים בדרך. אנחנו כבר למודי הפסקות אש שקרסו ולמודי אכזבות מצבא לבנון ומדינת לבנון. אז חמו, למה אנחנו בישראל צריכים לקוות? כלומר, מה התרחיש האופטימלי הריאלי מבחינתנו? יש משהו מאוד ילדותי בציפייה הישראלית שהדברים הסתיימו בניצחון מוחלט.
- [20:27]
זה מאוד ילדותי. חיזבאללה נמצא פה כבר מאז שנת 81, חמאס נמצא מאז 87, הארגונים האלו לצערי הגדול לא הולכים לשום מקום. אני כן חושב שבסוף... המטרה היא לייצר מצב שבו יש גיבוי עולמי ממש, אמריקאי ואירופאי ואחר, לצבא לבנון בתוך לבנון, לייצר, אני אפילו לא יודע אם הם הגיעו לכלל עימות, אבל לייצר מצב שבו חיזבאללה נאבק מלחמת תישרדות וקיום על מקומו בתוך מדינת לבנון, בלי קשר לישראל. ישראל עשתה הרבה, ישראל החלישה את חיזבאללה, היא פגעה בחיזבאללה, צה"ל פעל בצורה באמת יוצאת דופן, אתה יודע, אנחנו שוב אני אגיד, ודואבים אליה את המחירים הכל כך כבדים שאנחנו משלמים בגלל רחפני הנפץ, אבל בסוף צהל עשה עבודה יוצאת מן הכלל בשנתיים וחצי האחרונות נגד חיזבאללה, וזה ארגון שהוא באמת צל חיוור של מה שהוא היה, אני מתעקש להגיד את הדבר הזה.
- [21:24]
ואלו תנאי פתיחה טובים מבחינת מדינת לבנון להתחיל להתעמת. האם זה יקרה? שוב אני אגיד, ספק גדול, גדול מאוד, אבל אני חוזר על מה שאמרתי קודם. לכן. זה צעד חשוב, וזה שיח חשוב, וזה לנרמל את הישראליות בתוך לבנון, ואת העובדה שאפשר לדבר עם האויב מדרום, כלומר עם ישראל, מבחינת הלבנון יהיה ממוצע, יש לזה חשיבות מאוד גדולה, ואתה יודע, אני רוצה להאמין שיבוא יום, וחיזבאללה, אולי כמו חמאס, עשויים, גם אם לא לוותר על הנשק, אבל אתה יודע, להפוך לארגונים, גופים יותר פוליטיים, נאמר זאת כך, מאשר כאלה שמחזיקים זרוע צבאית אינטנית, שסליחה על הביטוי, מחזיקה בביצים את המדינות שלהם או את הישויות שלהם, במקרה של רצועת עזה.
- [22:13]
אני רוצה להאמין שזו התחלה של הדבר הזה, אבל אתה יודע, צריך סבלנות. במזרח התיכון צריך סבלנות. כן, מתברר שגם אחרי כל כך הרבה שנים ואחרי כל מה שעברנו, עדיין צריך סבלנות. חמו, תודה. תודה רבה.
- [22:32]
וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי. האורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה דניאל שחר, הילה פז, מתן זמיר, עדי חצרוני ושירה הראל. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו. אני אלעד שמחאיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
- [23:16]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? הבעסה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [23:25]
אבא יעשה, אבא יעשה. אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.