Loading summary
A
בחסות, גם ביטוח בריאות וגם ביטוח נסיעות לחול עושים באראל ודואגים לכל המשפחה גם בארץ וגם בחול אפילו בקמפינג בערי הרוקי כן, גם שם כפוף לתנאי הפוליס האוסי הגיעה ולהנחיות החיתום של החברה היום יום רביעי, 12 בנובמבר ואנחנו אחד ביום מבית N12 אני אלעד סבחאיופה, אנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
שלום, וברוכים הבאים למרכזיית האיי-איי החכמה של עיריית קריית אונו. במה אוכל לעזור? נציג שירות. סליחה, לא הבנתי. נחזור על מה שאמרת.
נציג שירות. AI. נדמה שלכל אחד יש היום AI משלו. עם כל הכבוד, אפילו למוקד הטלפוני של עיריית קריית אונו יש AI. אני כאן כדי לעזור לכם בכל נושא שקשור לקריית אונו.
אם יש לכם שאלה או בקשה ספציפית, אנא שתפו אותי ואני אנסה לסייע לכם ככל האפשר. איך עוד אפשר לעזור לכם? כולם, כולם מתאדרים היום ב-AI. מה, ה-AI החליף אותי? לא רק אותך, עדי.
האנושות גמורה.
זה השירות הכי נוח אי פעם! אז תקירו אתנח שתראה לי שמיוחדת המטרה שלו להיות ההוזר האישי שלנו אפשר גם להקליט וגם להקליב לו והוא מבין הכל גם בשפה חופשית אז בשפה חופשית אני אומר שזה מאוד ברור, זה מאוד הגיוני. טריליונים נשפכים לתוך תעשיית הבינה המלאכותית, כולם מדברים על AI, כולם רוצים להיות חלק מהטרנד, מהטכנולוגיה, מהעתיד. ולצד כל הדברים הטובים שהבינה המלאכותית כבר עושה בחיינו, נשמעים יותר ויותר קולות של אנשים, של מומחים, משקיעים, עיתונאים, שאומרים, חברים, זו בועה. אם אף אחד מדבר על זה ככה שזה מגניב וככה שאף אחד חושב שזה מגניב, למה אף אחד ממשיך לעשות כמו שזה לא מגניב?
ולמה המערכת המערכת לא מתחילה?
זה לא רק סגן עורך האקונומיסט ששמעתם כאן. זה לא רק Chet GPT שענתה לי כן כששאלתי אותה אם יש בועה. ביל גייטס הזהיר מי בועה. אפילו סם אלטמן, האיש המציא Chet GPT ומנהל את אופן AI, אמר ברעיון שכן, יש איזו היווצרות של בועה בתחום. וגם, לא פחות חשוב, גם דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט בזמן שעבדתם ומייסד בית הספר Jumpstart AI, גם הוא מסביר שכן, יש כבר לגמרי משהו בועתי בתעשייה הזו.
אז הפעם, בעזרת גלוברמן, אנחנו נדבר על זה, על איך קרה שהכתר של הכלכלה העולמית, ההבטחה הגדולה, תעשיית הענק שתשנה לגמרי את החיים שלנו, מאיימת עכשיו להתפוצץ. ולא, לא בקטע טוב.
שלום גלוברמן שלום אלעד אני רוצה לעשות הפרדה גלוברמן בין שני סוגי הבטחות נקרא לזה של איי איי. יש את ההבטחה העתידית של איך הבינה המלאכותית תשנה לגמרי את העולם שלנו. ויש את ההבטחה העכשווית איי איי ככלי שמשפר תפוקה שמייעל אותנו שגם צריך אותנו אבל מעצים אותנו במגוון מאוד רחב של תחומים הדבר הזה כבר קורה. תראה, ההבטחה היא באמת שתוכל להספיק, אתה כבעל מקצוע, הרבה יותר עם הרבה פחות זמן. ואת כל הידע שמסתובב סביבך, אי אפשר לגשת אליו בצורה הרבה יותר אינטליגנטית, לדבר עם כמויות עצומות של ידע שרלוונטי לך, ולשלוף משם את התובנה אחת הדקה, שמתאימה לך למקרה שבו אתה עוסק.
וזה נכון אם אתה עורך דין, רואה את חשבון, מתכנת, רופא, וכו'. כלומר מלא מקצועות פתאום קיבלו כוח עצום, שברובם לא מיתר את הבן אדם, אבל מכפיל אותו. שזה פנטסטי. אני שומע ממתכנתים, בעיקר, שחלקם אומרים, כשאני משתמש בכלי הזה, נכון, הוא מגדיל את התפוקה שלי ב-30, 50, 100 ושמעתי גם 300 אחוז. שאתה יודע, זה אנשים שסחרם יכול להגיע בקלות, נכון, לעלות מעביד, מה שנקרא, במונחים ישראלים, של 60, 80, 100 אלף שקל בחודש וגם יותר.
אם אתה יכול להוסיף לו תפוקה של עשרות אחוזים לפחות, זה דבר שאף חברה לא יכולה לוותר עליו, והנה אתה רואה כבר שכרחרה כלכלית עצומה שנעה בצדק. השאלה כמה זה בדיוק גדול? ומתי זה נהיה מופרז? זה נהיה מופרז כשמתחיל להתערבב עם מבטחות שעוד לא מתממשות היום, וזה גם מה שכל כך מבלבל בזה, כי אתה יכול לראות סביב המילה AI יש לך, במקביל, גם כישלונות ואכזבות, ועסקים שלא מצליחים לממש וטכנולוגיה שלא מצליחה למלא את ההבטחה, יש לך גם אנשים שמצליחים להעלות את התפוקה שלהם באופן משמעותי שאף ארגון לא יכול לוותר עליו, ויש לך גם הבטחה עתידית שמבלבלת את המערכת ולהרבה אנשים קשה להגיד רגע, איפה אנחנו? באיזה AI אנחנו בדיוק?
ואת זה אני חושב רואים במידה רבה במכרה בבורסה. זהו אתה מוביל אותי פה כבר בעצם למרכיב אחד של בועה והוא חוסר ודאות אי אפשר להתעלם מהאווירה המאוד מבלבלת סביב AI יש אנשים שכל הזמן מדברים על כמה זה מדהים וכמה זה שינה את החיים שלהם. ויש לו מעט אנשים אחרים שגם אם הם נעזרים בכלי AI עוד לא ממש מבינים על מה כל המאומה. נכון, החוויה האישית שלנו, כל אחד מול מחשבו, מול ה-Chet GPT שלו, או האידיאוגרם, או ה-VO31, או מה שלא יהיה, היא תחושה של קסם מתמשך, נכון? כשאתה בא לעשות משהו בגודל קטן, תן לי סרטון, תכין לי מצגת, תייצר לי גרף מהנתונים האלה, זה עובד ברמה במידה יפה, ואתה מרגיש שאתה בתוך עולם של קסם עדיין.
ואז אנשים מתהלכים בעולם עם התחושה של וואו זה מטורף אבל כשאתה בא ליישם מערכות גדולות בארגונים גדולים עם כמויות אדירות של דאטה שיעורי ההצלחה והדיוק. יורדים דרמטית פתאום זה כבר פחות מוצלח ואני חושב שאנשים מתבלבלים ברושם של ההצלחה הקטנה למול האתגרים הגדולים. אני מגיע לחברות ואני שומע מה המשפט הבא. נדמה לי שזה עובד לכל היתר ורק לנו לא. אז יש מין תחושה כזאת, שיש כאן איזה קו אופק שצריך להגיע אליו, ובאמת הרבה חברות מגלות שזה יותר מסובך באופן נשמעותי, ממה שהן חשבו, או ממה שנדמה משתקף מההבטחות של חברות אחרות, בטח של ספקיות השירות הזה, אז יש לנו כאן הרבה רבדים של מורכבות, לגבי מה בדיוק הובטח לנו, ומה בדיוק זה מממש, ואני לא יכול לומר לך, תקשיב זה הצלחה עצומה, אני גם לא יכול לומר לך, תקשיב זה קישה לא נדיר.
שניהם לא נכונים וזה בדיוק העניין גלוברמן יש עוד סיבות אנחנו נגיע אליהן אבל יש משהו בפער הזה בין ההבטחה העתידית הגדולה והיכולות שכן הן מדהימות אבל יחסית הן מוגבלות יותר שיש עכשיו הפער הזה גורם לאנשים לחשוב שהנהירה אחרי AI יוצרת כרגע בועה ואמרתי, יש עוד סיבות. כי לתחזק את עשיית ה-AI זה עניין שהוא יקר מאוד. החברות הגדולות מוציאות בשנת 2025 330 מיליארד דולר על פיתוח תשתיות ל-AI, וב-2030 אומרים שההשקעה תזנק לשני טריליון דולר בשנה. עכשיו, בזמן שזה קורה, הרווחים, ההכנסות, זה בכלל לא מתקרב לסכומים של ההשקעה. ולכן אנשים רציניים רואים את המספרים והתחילו לדבר יותר ויותר על בועה.
אני חושב שזו אפילו כבר לא ממש שאלה, זו אולי אפילו קביעה. יש כבר לא מעט גורמים רשמיים גופי כלכלה בנקים מרכזיים קרן המטבע העולמית שחקנים בשוק ההון שורטיסטים מקצועיים. שכבר מאמרים נגד השוק הזה שקונים שורטים שמאמרים שזה הולך ליפול ושאנחנו בבואה וממש אומרים את זה באופן מאוד מאוד גלוי. הנה ממש אנחנו מדברים עכשיו סופטבנק קרן ההשקעות הגדולה בעולם משחה את ההשקעות שלה מינווידיאם אחר הכל. אז יש הרבה גורמים שאומרים משהו לא בסדר והנה דוגמה למה שבמירכאות לא בסדר.
קח את אופן איי בסדר חברת היה מובילה מבחינת השירותים שהיא מציעה ברמת האפליקציה וגם מודל האלה להם שלה. אז ההכנסות שלה בשנה עם איפשהו באזור 12 13 מיליארד דולר. ההתחייבות שלה להשקעות, מה שהיא התחייבה שהיא תקנה, שרתים ושבבים וכולי, הם באזור הטריליון דולר, אלף מיליארדי דולרים. אז נכון, זה בחמש שנים עקובות. אז היא מתכוונת להוציא פי 100 ממה שהיא מכניסה בשנה כרגע.
איך זה הולך להיסגר הפער הזה? מה צריך לקרות כדי שההכנסות שלה יקפצו פי 100 לפחות כדי להצדיק את ההשקעה הזאת בטווח הנראה לה, לא פי 100, עזוב, פי 30, שיהיה איכשהו הגיוני, כן? ואז כשאתה רואה פערים אדירים בין שו וישוג, ההתחייבות להשקעה והוצאה ובין ההכנסות, ככה נראית בועה. נכון ויש עוד אלמנט שמדברים עליו וגם הוא חשוב שנזכיר אותו כי זה לא רק פער בין יכולות עכשוויות להבטחה העתידית, אלו לא רק הביצועים הכלכליים שלא מתקרבים בכלל לעלויות, גם העסקאות הגדולות שכן קורות בתחום ה-AI בסוף, הן של קומץ חברות שמספקות שירותים ומוצרים אחת לשנייה, התאגידים האלה עושים את מה שנקרא עסקאות מעגליות, אז תשמע הכוח הזה של איי-איי באמת מרוכז בידי מה שמכונה בשוק The Magnificent Seven, החברות הגדולות בשוק, שאלה כמובן מטה וגוגל ואינבידיה שם ומייקרוסופט, אפשר להכניס גם את אוראקל ועוד כמה חברות אחרות, אופן איי-איי עוד לא שם כי עוד לא נשחרר בבורסה אבל היא כמובן, אז יש מעט שחקנים ששולטים בעסק הזה, ובוא ניקח לדוגמה איך נראית הסכמה הגלית. NVIDIA החליטה להשקיע 100 מיליון דולר בתוך אופן AI.
אופן AI מספק את שירותי AI וקונה מNVIDIA. שבבים ואכן אין אופניי לקחה את הכסף שהשקיעה בנבידיה והיא קונה עם זה שירותי ענן מאורקל ומחברות נוספות שהן קונות. את התשתית שלהם מינבידיה אז הכסף בעצם נע במעגל ויש ככה כמה מעגלים שאפשר לצייר אותם בין החברות הללו מצד אחד. אומרים פעילים בשוק ההון רק רגע אתם מדווחים לי גם על השקעה וגם על הכנסה וגם על הוצאה וגם על זה אבל בסוף זה אותו כסף שעשה סיבוב אז למה שאני אראה בזה כאילו גדלתם. מצד שני עדיין nvidia חברת השוואים מובילה בעולם מובילה את הבורסה עם 4 טריליון דולר שווי.
מי יכול להגיד שזה צעד מטומטם שלה להשקיע בלקוח שלה שהיא רואה אותו הולך וגדל ולכן זה כל כך מבלבל. העניין הוא שהאווירה סביב AI כבר בעצם מזינה את עצמה, השובי של החברות הגדולות שעוסקות בבינה מלאכותית זינק וזה קרה לא מעט בזכות ה-hype השיח סביב הטכנולוגיה. Nvidia היא שברה סי היסטורי מטורף היא הגיעה לשובי של חמישה טריליון דולר, לא יודע לספור כל כך גבוה והכל כי היא מייצרת את השבבים שתעשיית ה-AI צריכה. יש איזה שהוא גרף אתה יודע שרץ ברשת ומראה איך השווי של עשרת החברות הגדולות במדד s&p 500 בבורסה בניו יורק איך הוא זינק בשנתיים האחרונות בזמן שהרבה מאוד ותשעים החברות האחרות במדד בקושי עלו. כלומר כולם מודעים לבעיות שדיברנו עליהן ובכל זאת ממשיכים להשקיע.
אני חושב שעוד מאפיין חשוב של בואו בחל לא כלכלי הוא פסיכולוגי ההתלהבות, פשוט גובה הלהבות, וזה בעצם אפשר לקרוא זה לא כבאג של השוק הקפיטליסטי, אלא כפיצ'ר, ככה הוא מתוכנן לפעול. האנושות, המשק גילה משהו חדש, משהו מלהיב, משהו שיקח אותנו קדימה, הוא אכן ייקח אותנו קדימה, ראינו את זה עם המחשבים, עם החשמל ועם האינטרנט ועוד עם אלף טכנולוגיות אחרות. אז אנחנו מתחילים להשקיע בו ואנחנו מאמינים שעתיד שלו יהיה מאיר פנים לאנושות כולה ואני משקיע ואתה משקיע וכל אחד שמשקיע יוצא מהנחה שהמנעה הזאת תמשיך לעלות ויהיה מישהו שיקנה אותה הלאה במחיר גבוה יותר אבל תמיד יגיע השלב הזה. שבו כבר לא יהיה מישהו שיקנה את זה במחיר גבוה יותר, כי זה כבר מנופח מדי, ואז זה מתחיל ליפול. אז העלייה המוגזמת, ההתלהבות המוגזמת והירידה, זה פשוט פיצ'ר, זה חלק מההתמודדות, או הדרך שבה השוק, העולם הקפיטליסטי, מעכל טכנולוגיות חדשות.
זה כולל את ההתלהבות, וזה כולל את ההתפכחות. אז אנחנו לא צריכים לראות את זה בתור, אתה יודע, כמתבונן מהצד. אוי ואבוי, משהו לא בסדר. ככה זה עובד, זהו התסריט.
חסות אחת וממש מיד חוזרים.
בחסות גם ביטוח בריאות וגם ביטוח נסיעות לחול עושים באראל ודואגים לכל המשפחה גם בארץ וגם בחול אפילו בקמפינג בערי הרוקי. כן גם שם כפוף לתנאי הפוליס האוסי הגיעה ולהנחיות החיתום של החברה.
גלוברמן כשאנחנו מדברים על בועת איי איי אז נקודת הייחוס שלנו מקור להשוואה ושל המומחים בעולם כמובן היא בועה אחרת שגם הלכה והתפתחה בתעשיית הטק. איך מתחברים בכלל לאינטרנט הזה? צריכים שיהיה התחברות פיזית לאינטרנט. הבנתי, במחשב שלך. במחשב, תוכנת מוזייק.
זומביט, תוכנית טלוויזיה שאתה זוכר מצוין בעדיבות, ארכיון כאן, תגיד השידור הישראלי, הקטע הזה הוא משנת 1994, כשהאינטרנט בשימוש אישי, בשימוש ביתי, רק התחיל. והאפשרויות עם הרשת הזו נראו ממש בלתי נגמרות. כשהאינטרנט התחיל להתפוצץ, אני זוכר את זה, אתה יודע, בזמן אמת, הסתכלנו על האינטרנט, שרק מתחיל ללכת, ואמרנו, וואו, הולך להיות כאן עולם חדש לגמרי. כל כך הרבה דברים יהיו אפשריים, כל כך הרבה דברים יוזלו, כל כך הרבה שירותים חדשים יומצאו, כל כך הרבה משלחי יד חדשים, מקצועות ימותו, יבלדו, נראה לנו שזה משנה את כל חוקי הכלכלה, נראה לנו שזה עצום, מעבר להשגת, לכוח ההשגה של המחשבה שלנו, בוא נשים שם כסף.
זהו, שאנשים שמו המון כסף. בין 1995 למרץ שנת 2000, מדד הנזדק עלה ב-600 אחוז, ומניות חברות האינטרנט הובילו את הזינוק. בשבוע שני שנים מאחורי התהליך של 4,000 מרק, הנזדק כבר מנסה את 5,000 מרק. הנזדק קיבל 7% בשנה האחרונה, אם אפשר להבין. הנזדק עכשיו קיבל 20% במשך שנה.
אלא שאז בועת העדות קום, כמו שהיא נקראה, התפוצצה. הבורסה התרסקה, וזה לקח בסך הכל חודשים, עד שכל העליות המדהימות של מאות אחוזים שקרו בשנים הקודמות, הכל נמחק. זה מסגרת כמו שאין שום דבר קצת מרחק, תחת דקות שלא ראינו בפעם אחרות במרחקים ה-USA.
הקלעה הזו, יכול להיות שהיא הייתה מרחקה, וככה הסבג'ה הייתה המשחק. רגע יום רגע יום רגע לך? עוד יום, כן אני יודע התברר שההבטחה משכה אליה המון כספים שמלשקיעים, ניפחה שובעים ומחירים בבורסה בצורה שהייתה לא פרופורציונלית להכנסות של החברות הללו, שבמידה רבה היו או אפס או חברות מופסידות לחלוטין, ובאיזשהו שלב הניפוח היה כל כך דרמטי, שאנשים פשוט הסתובבו ואמרו אתה יודע מה, אני לא קונה את זה יותר, וזה הרגע שהבורסה התחילה לצלול והצללה בחדות כזו, שלקח לה 20 שנה להתאושש ולחזור לאותן רמות מחירים, משנת 2000. ו... אולי שווה להגיד, ההזהרות הראשונות על הבועה של הדוט קום הופיעו כבר ב1996.
נגיד הבנק המרכזי האמריקאי אלן גרינספן כבר אז התחיל להזהיר את השוק, תקשיבו המחירים מוגזמים. זה לקח עוד שלוש שנים, 97, 98, 99, הבורסה עולה ועולה ועולה. ורק בשנת 2000 אנשים פתאום מקבלים רגליים קרות ומתחילים לברוח והבורסה קורסת. כן והיום יש את מי שמסתכל אחורה, הוא מזהיר שבועת האיי איי, מתנהגת באופן דומה לבועת הדוט קום של אז, זה נכון לדעתך? נדמה לי שסוג הפסיכולוגיה הזאת קורה גם סביב האיי איי, אומייגאד, זה כל כך חכם, והטכנולוגיה שתבוא אחרי, תחליף אנשים בכלל, מה אתה יכול למדוד בחוקים הכלכליים הנוכחיים, של תעסוקה, ותפוקה, ותוצר, כיצד תראה הכלכלה העתידית שבה אין בני אטם?
לא? אז מה אתה מבין שצריך? לקנות מניות, להיות חלק מזה. עדיין, אני אוסיף עוד כוכבית. אם אנחנו משערים שזה ישפיע באופן שלילי על תעסוקה אנושית, אז אני כאדם עובד, אומר לעצמי, אז שיהיה לי משהו אחר.
שיהיה לי מקור להתאשרות אחר, אם אני לא אמשיך לעבוד דווקא, אני רוצה מניות בדבר הזה כדי להיות חלק, שיהיה לי איזשהו סוג של ביטחון כלכלי, שאם המהפכה עוד מצליחה והפסקתי לעבוד, אז הרווחתי מהמניות. אבל אני חושב שזה בעיקר באמת חוסר הוודאות לגבי כיצד מתנהלת כלכלה זה מאפשר לאנשים לדמיין כל מה שהם רוצים זה מאפשר למנכ״לים למכור כל סיפור שהם רוצים. אבל תגיד ברמת הקריסה הפוטנציאלית פיצוץ של בועת האיי יכול להוביל לשנים שבהן ננסה לחזור לרמות המדדים בבורסות שאנחנו רואים עכשיו. כי אנחנו מדברים על פנסיות של אנשים אנחנו מדברים על השקעות שנמחקו אז על תרחיש עימים כזה מדברים. אז תראה, צריך רגע למתוח הבדל ברור בין שתי הבורות.
בואטה דוטקום, בעצם אפשרה להמון סטארטאפים חסרי הכנסות, להנפיק ולטוס בשובעים למעלה, ואז גם להתרסק במינוס 80, מינוס 90, אפילו מינוס 100 אחוז, פשוט להימחק קליל, משום שאלה היו חברות שחוץ מהבטחה לא היה שם כלום. היום, מי מוביל את השוק הזה? חברות ענקים, הכנסות אמיתיות מאוד, מתחומים אחרים, נכון? מייקרוסופט, גוגל, אנווידיאל, לא ייעלמו גם אם היה איזה התפוצץ כולו. כלומר אנחנו כן יושבים על עדנים כלכליים יותר יציבים מכפי שישבנו בעידן הדוטקום שוב תמחק את כל היהי עדיין מקוספ זה מפלצת עם הכנסות אמיתיות מאוד.
אז אנשים מרגישים לטיפה יותר בטוח בהתאם גם הפיצוץ אם הוא יהיה כזה לכאורה יהיה פחות קולני או אני יודע פחות דרמטי. מבחינת המחיקות כוכבית כוכבית זה לא נכון משום שהחברות הללו. המגניביסט 7 התנפחו לגודל כזה של מרזיקות עכשיו 40% מהבורסה. ויותר מזה, שלושת רבע עולם מושקע בהם. הנכסים של האמריקאים מושקעים בהם באחוזים עצומים, גם נכסים שלנו.
אז אם הדבר הזה נמחק, אנחנו תלויים בו לפנסיות שלנו, ולכלי ההשקעה האחרים הרבה יותר מכפי שהיינו תלויים בעידן הדוטקום. אז הנזק עשוי להיות הרבה יותר גדול מבחינה כלכלית אם הדבר הזה מתרסק. שווה לו להזכיר, לבורסה לקח 20 שנה לחזור לרמות של הדוטקום. כלומר, בסוף ההבטחה הכלכלית אכן התממשה, פשוט בעיחור של 20 שנה מבחינת הבורסה. אז אם אתה מסוגל אם יש לך בטן להחזיק את הכסף שלך בשוק 20 שנה יהיה בסדר אל תדאג.
אז אני מבין שיש חוסר ודאות זה יכול לקרות זה יכול אולי לא לקרות וזה תלוי לא מעט באים ההבטחה העתידית תמומש. שאלה עם מהי ההבטחה הזו אנחנו אמרנו שהבועה הולכת ומתנפחת ומאיימת להתפוצץ כי אותו עתיד שאיי איי מבטיח לנו הוא עדיין לא כאן אבל מהו בעצם. אז תראה אמרנו שיש לנו היום הוא מסוגל בעצם לעשות רובו כחולו משימות שגם אנחנו יכולים. אוקיי פלוס הוא לא מסוגל להמציא באמת רעיונות חדשים אלה עיבודים של רעיונות קיימים הוא כמעט לא מסוגל להמציא מדע חדש יש כמה חריגים מאוד מעניינים. אבל איחיד אותו בקפית ואז הוא נתן איזה תחזית מעניינת על איזה חומר שירפה סרטן זה לא בדיוק לייצר מדע חדש.
אז הוא מוגבל ביכולתו בעצם עולם המדעים מגיע לקונצנזוס שאומר כנראה של האל אלם כן הטכנולוגיה הבסיסית שעליה יושב צ'י ג'י פי טי וקלוד וג'מינאי וכולם. יש לזה תיקה זכוכית יש יש גבול אין יכולה להגיע גם עם שיפור גם מג'י פי טי 5 ו6 7 והלאה והלאה. יש לזה גבול. כדי להגיע לדבר הבא, נצטרך טכנולוגיה מסוג חדש לגמרי. הטכנולוגיה שאחרי האלה למים, וההבטחה היא שהיא לא תהיה כמו תלמיד ממש טוב בכל מקצוע שלא תיתן לו, אלא היא תהיה טובה יותר מהמומחה הכי גדול האנושי בכל תחום לתחום.
היא תהיה הרופא הכי טוב, המאנדסת הכי טובה, וכך הלאה. כלומר אתה מדבר על איגי artificial general intelligence כלומר בינה מלאכותית שכבר לא תצטרך את האדם שיזין או ילמד אותה אלא היא תוכל לעשות את זה לבד. והיא יודעת כמו בינה מלאכותית לא רק לענות על שאלות שהיא כבר פגשה אלא גם להבין מצבים חדשים ולהתמודד איתה ממש מאפס. יותר טוב כנראה מבני אדם אז זה באמת הבטחה שהיא קצת בסדר גודל אלוהי כזה. הטכנולוגיה שתעשה הכל יותר טוב מאיתנו, ובעצם במידה רבה, תיאתר אותנו קליל.
אם יש לנו טכנולוגיה כזאת, אנחנו מבינים שצריך אנשים בגדול בשביל להתקין אותה פעם אחת, וללכת. כי בוא נדמיין רגע, שחברת האופן AI, בסדר? רק בשביל, דוגמה הצליחה אכן לפתח את ה-AGI הזה, אז מה יש בתוך ה-AGI? את המתכנת הכי טוב בעולם. אז היא עצמה את המתכנתים שלה כבר לא צריכה.
הטכנולוגיה הזאת התחילה לשפר את עצמה בקצב מטורף. והיא תשפר את עצמה, והפער שחברת OpenAI לצורך העניין פתחה ממתחרותיה, רק ילך ויגדל בקצב הולך וגדל, כי היא מסוגלת להציע שירותים שאף אחד לא מציע, כולל לעצמה. והיא בעצם פונה עכשיו לכלכלת העולם, ואומרת שומעים, כמה אתם מוצאים עכשיו על עובדים? חבל, תשלמו את זה לי, תקבלו שירותים יותר טובים, מאשר העובדים שלכם. הנה לך שייק-אפ משוגע לכלכלה העולמית, שזוהי בעצם ההבטחה האמיתית, הכלכלית, ש-AI באה להבטיח, עם יתרונותיה ומגרעותיה, וכאן נדמה לי שאנחנו מבינים שאם הדבר הזה קורה, אז חוקי הכלכלה התקפים, כבר תקפים פחות.
שמה גלוברמן זה איזה מלחיץ כי אם תעשיית האיי לא תצליח לממש את ההבטחה העתידית בקרוב. הבוע תתפוצץ מיליארדים יימחקו כולנו נרגיש את זה בכיס בפנסיות בביצועים של הכלכלות בעולם. אבל אם התעשייה כן תצליח לממש את ההבטחה של איי גי יכול להיות שאנחנו פשוט נראה צונמי של פיתורים ברמה חסרה תקדים ואבטלה נוראית בסדר גודל שממש מצריכה חשיבה מחודשת על כל המודל של רשת ביטחון סוציאלית לאומית. שני התסריטים האלה הם קטסטרופליים. אבל אני רוצה להציע עוד תסריט.
והתסריט הזה שואב עידוד מהכישלונות בפיתוח AI. העובדה שזה לא מתקדם כזה מהר, והעובדה שזה טועה, והעובדה שההבטחות נדחות, וסי מלטמן אמר שב-2025 תהיה כבר AGI, לא תהיה, ככל הנראה, הוא ממשיך לפתח את ה-GPT שלו עוד צעד קטן ועוד צעד קטן, ופתאום הוא גם פותח רשת חברתית ומדבר קצת על אירוטיקה, כאילו הוא מחפש עוד אפיקי הכנסה שאינם AGI. נראה לי שכולם מבינים, שזה לא כזה פשוט ואולי האופק הזה קצת הולך ומתרחק אתה זוכר כמה דיברנו על מכוניות אוטונומיות תקשיב מ-2008-5-10 זה כבר נהיה דיבור. רק עכשיו בשנים האחרונות אפשר להגיד שזה באמת קורה בסקייל משמעותי. אז יש כאן איזה דילי קטן של 10 שנים על ההבטחות ויכול להיות שאגי אפילו יגרור איתו עיכוב יותר דרמטי.
אני לא אתפלא אם אנחנו נקבל עדכונים הולכים ומתמשכים לתאריך היציאה לשוק של ה-AGI הזה, וגם כשחברה תכריז יש לנו AGI ותוציאו אותו לשוק, מיד יקפצו שלושים מדענים מובילים ויגידו לא נכון, זה לא, בדקנו, זה לא מספיק חכם, ויתחיל על זה ויכוח שלם. כלומר אני חושד שאנחנו הולכים לעולם של שיפור קצת יותר הדרגתי, וקצת פחות הופך סדרי עולם מכפי שאולי הרבים חוששים, אם תשאל אותי זאת בשורה טובה.
דרוג לוברמן, תודה. תודה אלעד.
וזה היה 1 ביום של אין 12, אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו 1 ביום הפודקאסט היומי. האורך שלנו הוא רום עתיק, תחקיר והפקד עניאל שחר, עדי חיצרון, נעילה פז ושירה עראל, על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקה את הפתיחה שלנו, עניאל עד שמחה יוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
בחסות, גם ביטוח בריאות וגם ביטוח נסיעות לחול עושים באראל ודואגים לכל המשפחה. גם בארץ וגם בחול. אפילו בקמפינג בערי הרוקי. כן, גם שם. כפוף לתנאי הפוליס האוסייגיה ולהנחיות החיתום של החברה.
N12 | 12 בנובמבר 2025
מארח: אלעד שמחיוף | אורח עיקרי: דרור גלוברמן
הפרק עוסק בשאלה – האם תחום הבינה המלאכותית (AI) מצוי בבועה כלכלית, ומהן ההשלכות האפשריות להתפוצצות בועה שכזו. אלעד שמחיוף משוחח עם דרור גלוברמן, עיתונאי, מגיש הפודקאסט "בזמן שעבדתם" ומייסד בית הספר Jumpstart AI, במטרה להבין את המתח שבין ההייפ העצום סביב טכנולוגיות AI לבין המימוש הכלכלי והמעשי שלהן בשוק.
[03:18]
[05:23]
[07:52–08:55]
[11:42]
[13:27–18:28]
ציטוט:
"לעומת אז, היום... מייקרוסופט, גוגל, אנווידיה – לא ייעלמו גם אם היה איזה התפוצץ כולו." (17:53)
[20:11–21:42]
[22:57–24:17]
הפרק מציג תמונה רחבה ומורכבת של מצב ה-AI נכון לסוף 2025: מהשפעות טכנולוגיות פרקטיות דרך סכנות כלכליות של בועה ועד לרבדים הפסיכולוגיים של תקוות מול חששות. גלוברמן מדגיש שלא משנה כיצד יתפתח התחום – הנרטיב, ההיפר והכסף ממשיכים לנוע, עם סיכונים נרחבים לכולנו, אך ייתכן שגם תהליכי תיקון יהיו הדרגתיים יותר משאנחנו נוטים לחשוב.
למי שלא הקשיב: הפרק מסביר למה כולם מדברים על בועת ה-AI, מה בינה לבין בועות עבר, למה הסיכון מורגש בכל כיס, ומה אפשר ללמוד מהעבר – גם על המחר.