Loading summary
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום חמישי, 28 במאי, ואנחנו אחד ביום מבית N12. אני הרד ניר, ואנחנו כאן כדי להביא טוב יותר מה קורה סביבנו סיפור אחד ביום בכל יום.
יחיא סנוואר שהנהיג את ארגון הטרור חמאס בעזה נשא בתואר ראש הלשכה המדינית של חמאס, תפקיד שאליו נבחר בבחירות פנימיות אחרי שישראל חיסלה את אסמאעיל הנייה בטהרן, עשרה חודשים אחרי שבעה באוקטובר. אחר כך חוסל גם סנוואר, מחליפיו בראש הזרוע הצבאית בתוך עזה בעוד ארגון חמאס מקיים הליך בחירות פנימי סדור לתפקיד ראש הלשכה המדינית.
הממדים המובילים נמצאים מחוץ לעזה, הבחירות מתקיימות בשורה של מוקדים ואלה לא הבחירות היחידות שהפלסטינים מקיימים בימים האלה. היו בחירות פנימיות בפת"ח, מניח שזה לא יהיה ספוילר אם נספר לכם כבר עכשיו שמחמוד עבאס, אבו מאזן, בן תשעים ואחת כמעט, נבחר שוב. והיו גם בחירות מקומיות שלא סחפו, אבל התקיימו כדי להוכיח משהו. הפעם נשוחח עם דוקטור מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ובעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, על תקופת הבחירות הזאת והאם היא מרמזת על איזשהו שינוי בסטטוס קוו.
דוקטור מיכאל מילשטיין, שלום. אהלן, ארד. אנחנו מדברים על בחירות ברשות הפלסטינית, בחירות בקרב הפלסטינים, ואנחנו נמצאים בשבוע שבו דונלד טראמפ מציע לסעודיה, יחד עם עוד כל מיני מדינות, להצטרף להסכמי אברהם.
immediately sign the Abram Accords or not be part of the deal. זה קשור? זה משתלב? בוא נתחיל אולי בהתייחסות להצעה הזאת של דונלד טראמפ לסעודיה. כן, אז הייתי אומר, אתה יודע, כמו בשיר של מאיר אריאל, בכל משפט שאומרים בעברית בסוף מסתתר לא ערבי אלא פלסטיני, כן?
אם נרגיל לה או לא. ובמקרה הזה ברור שדונלד טראמפ מנסה קצת להמתיק את הגלולה של ההסכם הדי בעייתי, באיראן באמצעות הבטחות באמת לנורמליזציה עם סעודיה וקטאר. אבל אתה יודע, ערד, אנחנו תמיד צריכים להקשיב לעולם הערבי, והעולם הערבי התבטא מאוד מהר, והאמירה שיצאה מריאד, חברים, תראו, אנחנו לא נגד נורמליזציה והסכמי אברהם, אבל כמו תמיד, התשלום הוא בדיון רציני בנושא הפלסטיני, שהממשלה שלנו כמובן מנסה תמיד באובססיביות לברוח ממנו. אבל חזרנו לאותה נקודה, אתה יודע, מהבחינה הזאת אני לא מאמין שיהיה משהו חדש. וכדי להקל על הסעודים כבר בתוכנית 20 הנקודות של דונלד טראמפ, יש איזושהי דרישה לרפורמות ברשות הפלסטינית, כדי לתת לה את אותו מעמד של מדינה שאליו שואפים הסעודים לפחות בניסוחים.
הבחירות למיניהן שאנחנו רואים בתקופה האחרונה אצל הפלסטינים בעזה, ובגדה המערבית, הם חלק מהתהליך הזה? אז התשובה היא כן, בעצם מרד, וצריך רק לומר, זה גם סוג של התניה מאוד ברורה של טראמפ לכניסה למועדון של האחריות או הגורל של עזה. אומר טראמפ לרשות, תשמעו, אתם רוצים להיות ברי שיח או מספיק רציניים בנושא של אולי אחריות על עזה? אתם צריכים להוכיח רפורמות. הבחירות המקומיות לפני מספר שבועות, ועכשיו הבחירות לוועידה הכללית של פת"ח, סוג של ניסיון לתקן או לשפץ את הדימוי של הרשות, ולכאורה להפגין חזות של רפורמה, של רענון, שבאמת יאפשרו להיכנס לכל המועדונים שדיברנו עליהם.
אז אנחנו כאן בתקשורת הישראלית מאוד עסוקים בבעיות שלנו מול איראן, מול לבנון, מול עזה, מול שורה של גורמים אחרים, אבל מסתבר שאצל הפלסטינים הייתה שורה של מערכות בחירות בתקופה האחרונה, אותן אחת לאחת ונתייחס אליהן בהמשך. אז אנחנו בעצם מדברים, ארד, על שלושה אירועים מרכזיים. הראשון שבהם, הזכרנו אותו כבר, זה הבחירות המקומיות.
וצריך, מה שנקרא, מהר להוריד כאן מתח. אירוע שהיה לפני מספר שבועות, קודם כול הוא התקיים רק ב-40% מהיישובים בשטחים, וחלק גדול בכלל היו הסכמות מקומיות מוקדמות העניינים ובחלק גדול פשוט כמו בעזה לדוגמה אין פשוט ערים ויישובים כדי לערוך בהם בחירות מקומיות ובסופו של דבר זה היו בחירות בלי חמאס, הן היו מאוד מאוד לא בולטות מבחינת השיח הציבורי, לא עם הרבה עניין, אבל מבחינת הרשות סומן וי, עשינו בחירות מקומיות ולכאורה נבחרה ברובד המוניציפלי הנהגה חדשה, כמובן הכל קוסמטי, אין כאן שום חידושים, יותר מדוברות, הן אלה שהיו לפני שבוע.
כינוס של הוועידה הכללית של פת"ח, שבמסגרתן בעצם נבחרה הנהגה של הפת"ח, של מפלגת השלטון, הוועדה המרכזית, שהיא ההנהגה העליונה, והמועצה המהפכנית, שהיא הנהגה יותר רחבה. וכאן צריך לומר, אם דיברנו על שעמום ביחס לבחירות המקומיות, העסק לא מאוד שונה. מיד נפרט גם בעניין הזה, בוא נמשיך למערכה הבאה. כן, והמערכה הבאה היא הכי חשאית, הכי פחות מידע אנחנו יודעים עליה, והיא הכי מסקרנת והכי מושכת את תשומת ליבו של הפלסטינים. אלה בחירות על הנהגת חמאס, הן נערכות פעם בארבע שנים.
וגולת הכותרת כאן הן הבחירות ליו"ר הלשכה המדינית של חמאס. אנחנו נזכיר כאן, זה היה איסמעיל הנייה שחוסל בקיץ 2024, ואחרי זה זה עבר ליחיא סנוואר שחוסל באוקטובר 2024, ומאז בעצם לא היו בחירות. והדבר הזה חשוב פעמיים. קודם כל זה חשוב לחמאס כדי להראות, אנחנו ממשיכים לפעול למרות הפגיעות ולתפקד. והדבר השני, אנחנו בעצם רוצים לדון על מי ההנהגה שלנו ומה הדרך שלנו.
ואלה בחירות כאמור שאנחנו עוד לא יודעים אם הן בכלל הסתיימו, כנראה בזמן הקרוב הן הסתיימו, התוצאות שלהן יהיו הרבה יותר דרמטיות מאשר של השניים הקודמות שציינו. אז בואו נתחיל דווקא בהן, עם כל הכבוד לאבו מאזן ולראש מועצת חלחול או מה שלא יהיה. תשמע... אנחנו נמצאים שנתיים וחצי אחרי שבעה באוקטובר, אחרי הבטחה לניצחון מוחלט, אחרי שורה של חיסולים בצמרת חמאס, בטח בעזה, אבל לא רק, עד איסמעיל הנייה בטהרן הגענו, ואנחנו עדיין מדברים על בחירות בחמאס? כלומר, מדובר בתנועה חיה ובועטת שמקיימת סוג של תהליך פנימי, דמוקרטי כזה או אחר, תכף תגיד לי, אבל היא קיימת.
לא רק שהיא קיימת, אלא כמו שאתה אמרת, ערד, היא בועטת, היא חיה. אתה יודע, אני חושב, ערד, שאנחנו אפילו עדינים מדי באמירות, הם ספגו פגיעות, הם ספגו הכחדת ערך. אתה יודע, כשאתה מסתכל על הנהגת חמאס, זה פשוט, מי ששולט היום זה הספסל השלישי שהיה ב-7 באוקטובר, בטח בעזה. ולמרות הכל, צריך לומר, קודם כל חמאס היא הגורם הדומיננטי ב-43% של השטח הפלסטיני ברצועה, אין גורם אחר שמתחרה בהם והדבר השני כן, התנועה חיה ופועלת ובועטת ומנהלת לכאורה, לא לכאורה בעצם, מנהלת ממש סדר יום והתנהלות פנימית ארגונית תקינה וגולת הכותרת כאן, כן עושים בחירות, פעם בארבע שנים, במקרה הזה דחייה של שנה בגלל המלחמה, אבל עושים בחירות אז כשהבנו שהארגון הזה, התנועה הזאת חיה ובועטת, בוא נדבר על הפרוצדורה, איך הבחירות האלה עובדות, מי המתמודדים, מה המשמעות של זה. כן, אז תראה, העסק יחסית פשוט, ערד.
יש ארבע זירות פעילות של חמאס: איו"ש, עזה, חו"ל, כלומר כל הפזורה, והכלא. ופעם בארבע שנים הם עורכים בחירות מאוד מסודרות, מועצת שורה, שזה מועצת הנהגה רחבה, ולשכה מדינית. ואחרי שגומרים את ארבע מערכות הבחירות האלה, בוחרים בעצם את הלשכה המדינית ואת מועצת השורה העליונה, שמורכבת בעצם מנציגים מכל ארבע הזירות האלה. זה ככה התנהל עד 2021, אלה היו הבחירות האחרונות. היום העסק קצת מורכב.
קודם כל בכלא... השב"ס בעצם פירק את הנהגת חמאס, היא לא קיימת. אנשים או נציגים שלה נמצאים בבידוד, בלי יכולת לפעול, בעצם העסק לא קיים. באיו"ש כמעט כל ההנהגה נכלאה, ומי שמייצג אותה זה הבכירים שבעצם גורשו לאורך השנים, והיום פועלים בעיקר מטורקיה. זאת ההנהגה של איו"ש, ובעזה ובחו"ל יחסית אפשר לעשות בחירות.
מסתבר כנראה שהבחירות בארבעת המוקדים האלה כנראה הסתיימו, מכיוון שחמאס מודיעה לנו רשמית שבעצם התחלנו את תהליך הבחירות ללשכה המדינית העליונה של חמאס, וממש בשבועיים האחרונים הם מבשרים בצורה גלויה שהיה סבב ראשון שהסתיים בתיקו בין שני מנהיגים מרכזיים שעוד מעט נדבר עליהם, וכרגע אנחנו ניגשים לסבב השני. חמאס, אגב, צריך להגיד כאן, ערד, על חשאיות ולכן אנחנו לא יודעים עד שמוכרזות התוצאות מתי ואיך ומה בדיוק מתנהל מאחורי הקלעים אבל בסוף אנחנו יודעים על התוצאה. עד כמה זה אמין? אמין מאוד. תראה, החמאס הוא אויב מר, הוא גורם קיצוני, הם פונדומנטליסטים אבל, וזאת נקודה חשובה, כל מה שקורה בתוך הבית הוא ממש דמוקרטי.
כלומר, כשאתה רואה בסופו של דבר כשנבחר מנהיג כזה או אחר אתה יודע שזה אחרי תהליך בחירות דמוקרטי פנימי. לא, אני לא מדבר כאן על בחירות בכל הציבור. מאוד אותנטי. ואתה יודע, פה ושם יש כל מיני השגות. פה ושם יש אולי אפילו שיבושים.
לדוגמה, כשאיכי סנוואר זכה ב-2021 בבחירות בעזה, הוא עשה את זה אחרי ארבעה סבבים מול המתמודד שלו, ועם טענות שבסוף היו גם קצת זיופים. אבל בסופו של דבר... התוצאות בגדול הן מהימנות והן דמוקרטיות. עוד רגע נדבר על שתי הדמויות שמוכרות לנו היטב, שמתמודדות עכשיו ראש בראש לקראת סבב שני של בחירות לתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס, אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. אז דוקטור מיכאל מילשטיין, אנחנו מדברים היום על הבחירות הפנימיות שמתקיימות אצל הפלסטינים. עצרנו ברגע המותח שבו הכרזת על כך שהסבב הראשון של הבחירות לתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס הסתיים בלי הכרעה.
אז הגיע הזמן שתזכיר לנו ותכיר לנו את שני המתמודדים. כן, אז כאן כמעט הייתי אומר אין סודות. יש כאן שני מתמודדים שכנראה הסיבוב הראשון ביניהם, ערד, נגבר בתוצאה של תיקו. זה הולך בצורה כזאת: יש 71 נציגים במועצת השורא, 35 הצביעו למועמד הראשון, 35 למועמד השני, ופתק לבן היה הפתק שהיה אמור להכריע, וכמובן הולכים לסיבוב שני. שני המועמדים, הראשון הוא מוכר לנו מאוד וותיק, ח'אלד משעל, השקעה מדינית ממש מאבות המייסדים של חמאס.
מקורו באיו"ש, בכפר סילווד ליד רמאללה, שועל דיפלומטי מדיני ותיק מאוד בחמאס. ומולו צדיק במירכאות כפולות אחר. כן, חליל אל חייא, אבו סאמה, הוא היה הסגן של סינוואר בעצם מ-2021, מוגדר היום ראש חמאס בעזה, יושב בקטר.
כאמור, מקורו בעזה, הוא גם מייצג את עזה, הארדקור מאוד מאוד חריף של חמאס, דוקטור להלכה אסלאמית, איבד ארבעה בנים שכולם היו פעילים בזרוע הצבאית של חמאס, האחרון שבהם ממש לפני שבועיים שלושה, ובאמת, אתה יודע, מייצג את הקו הקנאי, הסינווארי, בתוך חמאס, והם ניגשים להתמודדות ביניהם, לא רק על רשות חמאס, אלא הייתי אומר, ערד, גם על דיוקנה של חמאס. אז מה כל אחד מהם אומר? לאן כל אחד מהם רוצה להוביל את חמאס עכשיו? אז אתה יודע, לפני שאני נוגע בגוונים, חשוב לי להגיד משהו לגבי הצבע הדומה. צריך כאן לא להתבלבל, מבחינת האידיאולוגיה והמשנה ואפילו יעדים ארוכי הטווח, אין הבדלים ביניהם, כמו שאין הבדלים בעצם בין כל פעילי חמאס.
כלומר, כשתשאל אותם מה אתה רוצה באמת, הם ידברו איתך על הקמת מדינה פלסטינית בכל שטח פלסטין המנדטורית, עם צביון קצת דתי, לא בהכרח מדינת דת, אבל כמובן, לאחר הכחדת ישראל. אין מקום לשתי מדינות וסיפורי הכרה הדדית, לא קיים. ומכאן מתחילים קצת לדבר על פערים. קודם כל, כדאי לציין, יש סוג של הבדל דורי בין השניים. משעל, בערך בעשור יותר מבוגר מחליל אל חייא, בן אדם אגב שצמח בחוץ, הכיר עולם, מכיר דיפלומטיה, חליל אל חייא הרבה יותר מקומי, כלומר נולד בעזה.
מכיר את עזה, פחות מכיר עולם. וכאן חשוב להגיד דבר אחד מרכזי, וזה בעצם הפער הגדול ביניהם. כל אחד מייצג זירה ששואפת להיות ההגמונית, המובילה בחמאס. עזה של חליל אל חייא מול איו"ש של ח'אלד משעל. ואנחנו מדברים, אתה יודע, ארד, על תחרות של כמעט ארבעה עשורים, אותה תחרות בין שני האזורים האלה, כשמאז 2007, לעזה ברור לגמרי שההגמוניה היא הגמוניה עזתית.
הנייה, סינואר, אלה המובילים המרכזיים. והאמירה היא כאן שאם אחד מהשניים יזכה, הוא ינסה למקד את העשייה ואת המאמצים המרכזיים בתנועה סביב האזור שהוא מייצג. לדוגמה, אם חליל אל חייא יזכה, אנחנו כנראה נראה הרבה יותר מאמץ בשיקום עזה, אולי אפילו שיקום הזרוע הצבאית של חמאס, העלום הכי בוהק בכתר של חמאס. לעומת זאת, אם נראה את ח'אלד משעל זוכה, זה לא שאנחנו נראה כאן את נטישת עזה או איזה, אתה יודע, דיבורים מדיניים על שלום, זה לא יקרה. אבל אנחנו נראה יותר מאמצים שקשורים לאיו"ש.
לדוגמה, כמובן, חיזוק כל התשתיות הדי פגומות באיו"ש. לדוגמה, דיבורים על פיוסים הרשות, שיאפשרו להתבסס יותר בגדה, ואולי אפילו... דיבורים על בחירות כלליות, משהו שההנהגה באיו"ש מאוד הייתה רוצה. כאמור, כל אחד ככה שם דגשים שונים. מבחינת יישום שלב ב' בתוכנית טראמפ, שזה פירוק חמאס מנשקו ונסיגת צה"ל מעזה, יש הבדל אם מי מהם יזכה?
אני מעריך שלא. אתה יודע, אנחנו אפילו התקדמנו ערד מאז יום שישי, אנחנו מדברים על תוכנית 15 הנקודות של... אדוני היושב-ראש, תן לי להסביר לסיעה איך הגענו לדוקומנט שקוראים לו "המטרה הראשונה" של ההצעה הקומפרסמנטית של יושב-ראש טראמפ. הוא הציג כאן בעצם סוג של מפת דרכים על איך מממשים את השלב השני, אגב זה נדחק לנו בגלל סיפורי איראן ולבנון, אבל כדאי להגיד, העסק שם מתחיל להתבשל, וכל כולו לא מרמז טובות לישראל מבחינת פירוק חמאס מנשק, וצריך לומר, חייל, חאלד, משעל, אין הבדלים. הם שניהם אומרים, חמאס לא יתפרק מנשקו, אפשר לדבר על דברים בשוליים, כן, ניתן לכם את הרקטות לצורך העניין, אבל התפרקות כוללת ממשהו שהוא במוקד הזהות שלנו, זה לא יקרה.
והבחירות שהתקיימו בפת"ח ישפיעו יותר על רוח הדברים שאנחנו חווים כאן במדינת ישראל? אז זה עושה רושם שהרבה הרבה פחות ערד, אתה יודע, הם בחירות שעוד פעם, לכאורה היו במוקד העניין של הרשות והיו פומביות, אבל באמת, איך אמרו לי פלסטינים? זה לא מעניין אותנו, אני אפילו דיברתי עם אנשים שהיו אמורים להיות צירים בוועידה הזאת והחליטו לא להגיע, אמרו, תשמע, למה ללכת? התוצאות ברורות מראש, ואתה רואה שהתוצאות לא מבשרות שום חידוש. במקום הראשון, באופן פומבי, סמלי, ברור, זה מרואן ברגותי, כן?
מתחתיו אתה רואה בעצם איך המציאות המאובנת של הרשות לא השתנתה. אתה רואה את מקורביו של אבו מאזן, בין אם זה חוסיין השייח, שהוא הסגן של אבו מאזן ואמור להיות היורש, ומג'ד פאראג', ראש הביטחון הכללי, במקומות מבוצרים היטב, או חלק מהגוורדיה הוותיקה, מחמוד אל-עלול ותאופיק טיראווי, גם ש... וגולת הכותרת שהסעירה את הפלסטינים עד עכשיו, ולא בגלל שמדובר כאן על איזה כוכב, להפך, אבו מאזן מכניס את הבן שלו, את יאסר, איש עסקים בלי עשייה בפת"ח, להיות חבר הוועדה המרכזית. ולא רק שהוא נבחר לכאורה, הוא מגיע עם מדים, מה שכמובן מעורר הרבה מאוד לעג אצל הפלסטינים, שאומרים, תשמעו, אתם רוצים לעשות קריקס? תעשו.
אבל עם כל הכבוד, להגיע עם מדים, לא באמת נבחרת, אירוע מוזר. בוא נתמקד במרואן ברגותי, שמרצה חמישה מאסרי עולם, היה בכיר בפת"ח, חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית, תמך בתהליך המדיני, מאוד מעורה בישראל, כשהתאכזב מהתהליך המדיני, פנה לטרור, נתפס והורשע. יש סיכוי שהוא ייצג את הפלסטינים מול ישראל בשלב כלשהו? דלסון מנדלה בדרום אפריקה. אז תראה, כאן באמת נגעת הארד במלכוד אסטרטגי שאנחנו מדברים עליו מעט מדי בישראל.
הייתה לי שיחה עם הבן שלו, עם קסאם, הוא איש עסקים וככה גם מקדם את העניינים של בכלל משפחת ברגותי במישור הדיפלומטי והבינלאומי, והוא אמר לי, תראה, אבא שלי הולך לרוץ בוודאות בין אם הוא יהיה בכלא ובין אם לא יהיה בכלא, ומבחינתנו ברור שהמודל הוא מנדלה. כלומר אנחנו רוצים שכל העולם יתעסק במרואן ברגותי בתור נשיא פלסטין שנמצא בכלא הישראלי. הדרכיש הזה הרי יכול לקרות די מהר, אבו מאזן כבר בין, למעשה חצה את התשעים, כן? ואם יהיו בחירות, ויכול להיות שהן יהיו די קרוב, די ברור שמרואן ברגותי יהיה הנשיא או ייבחר כנשיא, ונשיא שנמצא בכלא הישראלי. יוצר בעיה קודם כל לפלסטינים, בלאגן גדול שם מי בעצם נותן את ההוראות, אבל כמובן גם לישראל, ואתה יודע, ערד, אני כרגע נמצא בניו יורק, ואתמול הייתי בטיים סקוואר, בטיים סקוואר יש הפגנה אנטי-ישראלית חריפה, שבמוקדה נמצא פלקט גדול שאומר, עוד לפני עזה ולפני סיפורי המשא ומתן, שחררו את ברגותי, ואתה יודע, משהו עלה לי לפני כמה שבועות בצורה מאוד מחשידה, בוחר דונלד טראמפ באחד הנאומים ככה די קפריזיים שלו, פתאום אמר משהו כמו וכן אנחנו נצטרך לדבר על מרואן ברגותי ומה יהיה איתו.
I think we really welcome the statement by President Trump. I really hope that he can do that. Pressure the Israelis is introducing my father because he is a partner for peace. ואתה אומר רגע רגע מאיפה אתה מכיר אותו ועל מה אתה בדיוק מדבר ואתה מבין שכנראה בסביבה הקרובה לנשיא יש איזה דיבור על ברגותי ככה שאני לא אתפלא אם השם שלו יעלה בקרוב. אז שתי מערכות הבחירות האלה בפת"ח ובחמאס הן מערכות בחירות פנימיות, עד כמה הציבור הפלסטיני עקב אחריהן?
אז הייתי אומר ככה, לגבי הסיפור הראשון, הבחירות בפת"ח לא עקב אחריהם, לא רק שלא עקב אחריהם, אלא ברגע שראה גם את התוצאות, הוא פיתח עוד יותר אנטגוניזם כלפי הרשות, כי הוא אמר, תשמעו, זה עדיין אוסף של מומיות, כן, שמייצגות את העבר, בלי דור צעיר, עם נציגות שולית של עזה, זה לא מייצג אותנו. לגבי הבחירות האחרות בחמאס, יש כאן הרבה יותר עניין, אגב, ערד, גם עניין אזורי מאוד גדול. מי שייבחר גם בעצם מייצג סוג של נקרא לזה דוחפים קצת שונים פה באזור. חאלד משעל הוא איש מאוד של נקרא לזה זרם האחים המוסלמים בתוך חמאס, איש של קטר, איש של טורקיה. חליל אל חייא גם בקשר טוב עם כל אלה שציינו, אבל מכיוון שהוא מייצג הנהגה קצת יותר מיליטנטית, אני לא אתפלא אם יש לו פינה קצת יותר חמה בלב לכל מה שנקרא ציר ההתנגדות.
גם חיזבאללה, גם איראן, ויכול להיות שכל אחד גם ירצה לקחת לכיוונים שונים, וצריך לומר, גם הם מאוד מתעניינים במה יהיו התוצאות בחמאס. עוד שם שכדאי להתייחס אליו בהקשר הזה הוא איש הפת"ח לשעבר, מוחמד דחלאן. שבוע דווח שראש השב"כ זיני פגש אותו באיחוד האמירויות, שם הוא גולה שנים אחרי שהסתכסך עם אבו מאזן. יש סיכוי שהוא הפתרון לעזה, כמו שכל כך הרבה מקווים? אתה יודע, דחלן, כמו שאתה ציינת, ערד, רבים אצלנו במשך העשור, עשור וחצי האחרון, די פיתחו פנטזיות לגבי האפשרות, הפנטזיות אגב תמיד מתובלות באמונה שאם אתה עם דחלן, אז אתה בעצם מכניס אצבע בעין לרשות, לאבו מאזן, וכאן צריך לזכור כמה דברים, קודם כל דחלן הוא איש עזה, הוא לא איש איו"ש, גם אם הוא חוזר מחר לאיו"ש, אין לו תמיכה ציבורית לגבי עזה, יש כאן בעיה מאוד מאוד משמעותית.
דחלאן בעצם, נקרא לזה במרכאות, גלה מעזה ב-2007, אחרי שחמאס משתלטים על האזור, כשהוא מותיר מאחוריו שובל של דם של אנשים שעד היום, או משפחות שעד היום מחפשות נקמת דם בדחלאן על עשרות ומאות פעילי חמאס שהוא אחראי בעצם לחיסולים שלהם בעזה. אני לא חושב שהוא כל כך מוער או הולך לחזור לעזה. וגם אם הוא יחזור לעזה, אני מאמין שזה יהיה תחת, נקרא לזה, מאמץ קוסמטי של חמאס להראות כאילו שינוי, אבל זה בטח לא משהו שהולך לשנות לחלוטין את הדברים, כדי שנתעסק פחות עם פנטזיות, ונתחיל לפתח פשוט, איך נקרא לזה, מדיניות מפוקחת שמתכתבת עם המציאות, ופחות עם מה שאנחנו היינו מפנטזים שיהיה או שהיינו רוצים ש... אז אחרי שדיברנו על בחירות מקומיות בשטחים הפלסטינים, אחרי שדיברנו על בחירות בתוך הפת"ח, אחרי שדיברנו על בחירות בתוך חמאס, אם אני אשאל אותך על בחירות כלליות בקרב הפלסטינים, תגיד לי שזה פנטזיה? לא, כי אנחנו חיים במזרח התיכון, ואתה יודע, כל דבר כאן יכול להתפתח ולהפוך למציאות מיד.
שאני יכול ערד, גם קצת בהסתמך על שיחות שלי ועל סקרים עם לדוגמה חליל שקאקי שהוא ראש או הסוקר הבכיר ביותר במערכת הפלסטינית שאני גם מצוי איתו בקשר. אני מעריך שאם היום יש בחירות חופשיות דמוקרטיות לגמרי כמו שהיו לפני 20 שנה כשחמאס זכה באותן מערכות, אני מעריך שלדוגמה באיו"ש אנחנו נגלה חמאס חזק מאוד, אולי אפילו דומיננטי, אגב מאוד מאוד מפוצל. לגבי עזה אני יותר זהיר, אני חושב שהרבה מאוד אנשים זוכרים לחמאס איזה הרפתקה הרסנית הוא הסב לאזור הזה. אני לא בטוח שחמאס איבד לגמרי את התמיכה הציבורית שלו, אני מעריך שאם יהיו בחירות הן יהיו צמודות, אולי, ועוד פעם אני זהיר כאן מאוד, עם יתרון קל לחמאס. דוקטור מיכאל מילשטיין, תודה שהיית איתנו.
תודה, ארד. וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי. העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה הילה פז, דניאל שחר, מתן זמיר, שירה הראל ועדי חצי. על הסאונד יובל בורסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני ערד ניר, אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו!
נכון בובו? אבא עשה! ועד גמל להשקעה בשבילו בהראל. אבא יעשה, אבא יעשה. אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
הפודקאסט היומי של N12 | 28 במאי, 2026
מנחה: ערד ניר
אורח: ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין, אוניברסיטת תל אביב, ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן
בפרק זה מתמקד ערד ניר, יחד עם ד"ר מיכאל מילשטיין, בגל הבחירות הפנימיות שמתרחש לאחרונה אצל הפלסטינים — הן ברשויות החמאס והפת"ח, והן בבחירות המקומיות. השניים בוחנים האם יש בכך רמז לשינוי משמעותי בסטטוס קוו וברוח הפלסטינית, מה משמעות הבחירות בחמאס מול אותו גל חיסולים בצמרת הארגון, מהי חשיבות בחירות פת"ח ומה המשמעות למנהיגים כמו מרואן ברגותי ומוחמד דחלאן.
הפרק מספק תמונת מצב עדכנית ומעמיקה למנדט הפוליטי הפלסטיני: הליכי בחירות פנימיות מתנהלים בצל קיפאון מדיני ומתחים בין מאזורים שונים. קיימת שחיקה בתמיכת הדור הצעיר בהנהגת פת"ח ומנגד, חמאס מוכיחה עמידות ומבנה דמוקרטי פנימי גם לאחר שורת חיסולים. שאלות הריבונות, הייצוג והעתיד נשארות פתוחות — והפלסטינים נעים על הספקטרום שבין קוסמטיקה של רפורמה לשאיפה לשינוי אמיתי, בפרט כשעיני האזור והמעצמות נשואות לעבר מנהיגים כדוגמת ברגותי.