Loading summary
Transcript46 lines
- [00:00]
A
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [00:09]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. היום יום חמישי, 11 ביוני, ואנחנו אחד ביום מבית N12. אני הרד ניר, ואנחנו כאן כדי להשתמש להבין טוב יותר מה קורה סביבנו.
- [00:33]
סיפור אחד ביום, בכל יום.
- [00:40]
לפני שנה, ביום שישי, 13 ביוני, בשעה שלוש לפנות בוקר, נשמע ברחבי המדינה הזעקה שנועדה לקרוא לנו להיות דרוכים בעקבות מתקפת פתע שפתחה מדינת ישראל על איראן. שנה אחרי, שוב נאלצים לקטוע את הכתבה רגע לפני שהסתיימה, אנחנו מבינים שיש ככל הנראה שיגורים, אנחנו כבר נעדכן אתכם מה קורה, אלו השיגורים, שוב ההתרעה הזאת של פיקוד העורף על שיגורים לעבר ישראל, אתם כבר מכירים את הנוהל, לשהות סמוך למרחב מוגן. אנחנו מסיימים שבוע שבו איראן משגרת טילים בליסטיים על ישראל, אנחנו רצים למקלטים, אחרי שחיל האוויר תקף בדאחיה. האיראנים, אחרי שהם יורים את היריעה האחרונה, פונים לממשל טראמפ ואומרים לו, אנחנו מוכנים להפסקת אש, אבל במקביל יש ישיבות קדחתניות בבור בקריה שישראל רוצה להוציא אל הפועל אחר הצהריים. טראמפ שוב עוצר את ישראל ממיצוי התגובה שהיא מתכננת.
- [01:45]
הביטחון העצמי של מי ששולט באיראן אחרי שישראל חיסלה את עלי חמנאי ואת עוזריו הקרובים גדול מאי פעם. טראמפ מעוניין בכל מאודו בהסכם, איראן עדיין מתעקשת על התנאים. נתניהו הצהיר על ניצחון לדורות, האומנם? על כך אנחנו משוחחים היום עם דני סיטרינוביץ', מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי.
- [02:25]
שלום דני. שלום ערד. אנחנו מדברים אחרי שאיראן הגיבה לתגובת ארצות הברית על הפלת המסוק בהורמוז על ידי איראן.
- [02:59]
זה מלמד משהו על ההנהגה האיראנית בימים האלה, נכון? חד משמעית. זה מלמד גם על ההנהגה האיראנית, על השיקולים שלה וגם על נכונותה להסתכן. כלומר, אני יודע שהרבה דברים עוברים במזרח התיכון, של 30,000 רגל. אבל צריך לזכור דבר אחד, ב-28 לפברואר השנה, ישראל וארה״ב יצאו למערכה להפיל את אותו משטר, וארבעה חודשים לאחר מכן, למעשה, ארה״ב מנהלת איתו משא ומתן בהגעה להסכם.
- [03:29]
ישראל מופתעת מכך שאותו משטר שניסתה להפיל יורה עליה טילים כאשר הילכה תוקפת בדחיה בבירות, ורק הלילה אנחנו ראינו את התגובה העצימה יחסית של איראן לתקיפה האמריקאית באיראן. כלומר, כשאנחנו סוכמים את כל הדברים, דבר אחד ברור, המשטר הזה לא רק שלא מורתע, אלא מוכן לקחת סיכונים וסיכונים משמעותיים מתוך הבנה ברורה שלו, שהוא צריך, כך הוא רק משקם את ההרתעה האיראנית. ואני חושב שכשמסתכלים קדימה זה לא באג, זה פיצ'ר, כלומר זה לא אירוע נקודתי. אנחנו עומדים מול איראן קיצונית יותר, שמוכנה להפעיל כוח בצורה משמעותית יותר, וזה אירוע שילך ללוות אותנו הרבה זמן קדימה. בכל זאת אני רוצה לחזור אל המסוק האפאצ'י האמריקני, בהורמוז, למה בכלל הם הפילו את המסוק הזה?
- [04:17]
זה קורה רגעים אחרי שטראמפ עצר את ישראל ממתקפה עצימה באיראן. מה האינטרס בעיניים האיראניות לעשות כזה מהלך נגד טראמפ? מבחינת האיראנים, הסטטוס קוו החדש במצרי הורמוז חייב להישמר. כל מהלך שהם תופסים כמהלך אמריקאי, בין אם זה הטיסות של המסוקים, ובין אם זה השייט של אוניות המלחמה האמריקאיות באזור המצרים, כל מהלך שנתפס כמשנה מציאות, כבא לערער על אותו סטטוס קוו חדש שאיראן יצרה, איראן תגיב. כי מבחינתה יש חשיבות עצימה עכשיו, ועצומה, לסיפור של מצרי הומוז.
- [04:55]
מצרי הומוז, השליטה שלהם נהיית חשובה כמו סוגיית הטילים, כמו סוגיית הגרעין, ולכן כל מי שמנסה לערער את השליטה הזאת, בין אם זה ישראל או ארה״ב, איראן תגיב. ולכן, קח את הסיפור של המסוק, קח את הסיפור של הספינות למלחמה האמריקאיות, שניסו אולי להעביר כמה מכליות באזור המצרים, בסוף, כל מהלך כזה, יוביל לתקיפה איראנית. צריך להגיד עוד משהו בהקשר הזה, שמבחינת האיראנים אין חזרה לסטטוס קבורנטי. כלומר, מה שהיה לא שיהיה מבחינת המיצרים עצמם, זה מצד אחד, ומצד שני, אין להם שום כוונה לוותר כהוא זה על שום דבר שקשור לריבונות שלהם. כלומר, כל פעם שיהיה איום על הריבונות שלהם במצרי ערמוז, הם יגיבו, וכמו שראינו הם הגיבו אתמול, והם גם יגיבו בעתיד, לא משנה מה האמריקאים יעשו, או לאיזה משא ומתן הם יתקדמו, כל עוד הם יחשבו.
- [05:40]
שארצות הברית מנסה לערער את הסטטוס קוו החדש שנוצר במצרים, הם יגיבו ויגיבו חזק. בבחינת הבהרה בשטח לטענות שהם מעלים בשולחן המשא ומתן? גם, אבל מבחינתם הם כמובן חושדים באופן בסיסי באמריקאים. כלומר, כן מנהלים משא ומתן, הם תמיד חושדים, אוקיי, מנהלים משא ומתן, אבל אולי מנסים לעשות משהו מאחורי הקלעים, אולי מנסים... כן יבדוק את האפשרות לחזור לפעולה עצימה צבאית.
- [06:07]
הם לא סומכים על האמריקאים בכלל, בטח לא על טראמפ, ולכן גם אם המשא ומתן יתקדם עכשיו ממש לעבר עסקה ונחזור לאותו אירוע, הם עדיין יפילו מסוקים או מטוסים אמריקאים או ינסו לעשות כאלה. כי זו התפיסה שלהם, הם לא מוכנים לוותר כהוא זה. שוב, זה מתחבר אפרופו לסיפור, לשינוי בהנהגה האיראנית. צריך לזכור שאלי חמנאי אבא נזהר מאוד מלייצר חיכוך עם האמריקאים, ממש חשש מאוד לאירוע הזה. הפעם אנחנו רואים...
- [06:32]
כל יום, כל לילה כמעט, יש לנו חיכור במצרים.
- [06:59]
גם אם עכשיו נהיה על סף הסכם או בכלל לא נהיה קשור למשא ומתן, זה לא משנה לאיראנים, כל עוד הם יתפסו או יתפסו את האמריקאים כמי שמנסים לשנות את אותה מציאות, הם יפעלו ויגיבו כנגדם. וזה לא רק מצר הורמוז, הנרטיב האיראני בימים האחרונים מדבר גם על סגירה חוזרת של באבל מנדאב. בוודאי, וזה באמת קשור לסיפור החותי. לפחות האיראנים תוספים את אחד מהיתרונות המשמעותיים של המערכה הזו. זה הגילוי שלהם לגבי היכולת שלהם להשפיע על הכלכלה העולמית.
- [07:31]
זה לא רק הסיפור הישיר של מחירי הנפט, כמובן יש השלכות מסדר שני ושלישי, מבעיות תברואה ורעב בתוך מזרח אסיה ועד מה שקורה כרגע במזרח אפריקה והקושי לקבל דשנים וכדומה. כלומר, האיראנים מבינים היטב שהשליטה שלהם על מוצרי עמוז היא דרמטית והיא משמעותית, הם קוראים לזה פצצת הגרעין הכלכלית שלהם. כמובן זה לא מונע מהם לחשוב על לקדם גם פצצת גרעין אמיתית, בוודאי בהקשר הכלכלי, אני חושב שהם שואלים את עצמם למה הם לא עשו את זה עד היום. לגבי באלמן מנדה, הם כמובן עובדים עם החות'ים. זה לא שהחות'ים הם מקבלי כל החלטה שהאיראנים כופים עליהם, זה לא יחסי פתרון כלי עד במובן הקלאסי, החות'ים רואים את עצמם כשווים לאיראן, אבל גם החות'ים, ברגע שהם יראו שיש מהלך עצים כנגד איראן, לא יהססו לחסום את המצרים, הם כבר חוסמים אותם לכאורה רק לאוניות שעוברות לישראל, הם כבר הצהירו על כך ממש לפני מספר ימים, כי בוודאי שאם אתה סוגר באברנלנדה, אתה מונע כל דרך להוציא כל דבר מאזור המפרץ לאזור אסיה, אלא אם כן אתה רוצה לעשות מעקף שהוא ארוך ויקר הרבה יותר דרך תעלת סואץ, ולכן האירוע הזה מאוד משמעותי, האיראנים נוגעים בו.
- [08:43]
הם אפילו אומרים שהם מוכנים להכניס עוד, מה שנקרא, את האוקיין הסעודי בכלל כזירת מערכה. זה לא שמחר הם יתחילו לתקוף כל אונייה שעוברת. אבל אני חושב שאנחנו צריכים לקחת בחשבון שאפרופו המשטר הזה ויחד עם השילוב שלו עם החות'ים, בהנחה שתהיה הסלמה, זה בוודאי יהיה על הפרק ואני חושב שאנחנו נראה את זה, עלולים לראות את זה גם קורה. רבים רואים במצור הימי כאיזשהו סוג של נשק יום הדין שבסופו של דבר יכריע את איראן. כמה זמן איראן יכולה להחזיק מעמד במצב הזה?
- [09:17]
זו שאלה מצוינת, כי יש איזושהי תפיסה שאומרת, אם רק נוסיף עוד לחץ על איראן, אם רק נוסיף את המצור הימי, אם רק עכשיו נתקוף אותה, אם רק נחסל עוד כמה וכמה, איראן תיכנע. והתשובה לכך היא פשוט לא. כלומר, המצור הימי הוא מצור, אני חייב להגיד, יש לו אפקט מאוד משמעותי. איראן מייצאת רק 250 אלף חביות ליום, היא ייצאה כמעט שני מיליון חביות ליום, כלומר... יש בנייה כלכלית משמעותית.
- [09:43]
Having said that, זה לא ישפיע על החישוב האיראני. כלומר, איראן לא תהיה מוכנה להגיש ויתורים במשא ומתן, כמו הפסקה של השערה או בניית טילים באיראן, רק בגלל החץ הכלכלי. מה שיקרה, שאם באמת זה יהיה אפקטיבי, אז יקרו אחד משניים, או שאיראן תגיב באופן מאוד חריף למצור, ואז נגיע שוב להסלמה, או שפשוט משלם את המחיר, זה יהיה העם האיראני, ובוודאי לא השלטון באיראן. כלומר, איראן לא תיכנע. ולכן מי שחושב שאיזה שהיא קונץ פטנט, מה שנקרא באנגלית סילבר בולד, בוא נשים את המצור, בוא נחסל את ההוא, זה לא יעבוד.
- [10:17]
היינו כבר במערכה של 39 ימים שפגענו בכל דבר שזז באיראן, וזה לא עבר. עכשיו כאן אנשים אומרים, אוקיי, אז בוא נתקוף את מתקני האנרגיה, אני רואה גם הרבה פוליטיקאים בישראל שזה התחביב שלהם כרגע, זה לא יקרה משתי סיבות מרכזיות. סיבה אחת, שיודעים מה יקרה לאחר מכן, איראן תגיב ויהיה אסון כלכלי ואקולוגי. במפרץ, ודבר שני, זה ימנע הסכם שארה״ב רוצה לקדם. ולכן כל ההתבטאויות הללו, בוא נרביץ, בוא נכה, בוא נחשיך אותם, כל הדברים הללו הם נשמעים היטב, אבל בפרקטיקה של הדברים, כל עוד הגישה האמריקאית היא אחרת והיא אחרת, זה פשוט לא יקרה.
- [10:50]
אני אסיף עוד דבר אחד בהקשר הזה, שאנחנו לבד במערכה הזאת. כלומר, אנחנו היחידים שרוצים לחזור למערכה מול איראן. לא מדינות המפרץ, לא ארה״ב, לא רוצים לחזור לדבר הזה. מבחינתם האירוע הזה יסתיים. וצריך לקחת את זה בחשבון.
- [11:05]
איזה הסכם דונלד טראמפ יכול לחתום עם איראן שהוא טוב בעיניו? טוב זה כמובן בעיני המתבונן, כי אני חושב שדונלד טראמפ יכול לייצר מציאות שבה הוא מסביר למה כל הסכם שהוא יחתום הוא הסכם טוב. צריך להגיד משהו באופן כללי לגבי האופציות האמריקאיות, הן אופציות שנועדות בין הרע לגרוע מאוד. מסיבה מאוד פשוטה, שאמריקאים מאוד לא ששים לחזור למלחמה, הם יודעים את המחירים של הדבר הזה, בטח ברמה הכלכלית, בטח לאור הגביע העולם, חגות יום הולדת 80 של טראמפ, ובחירות האמצע בארצות הברית, אז אין פה רצון לחזור לשום עימות צבאי כזה או אחר, שוב ראינו אתמול שיש נחות להפעיל כוח, אבל לא לחזור לעימות רחב. מנגד יש את הסיפור של המשא ומתן, וגם פה אנחנו יודעים דבר אחד מאוד משמעותי.
- [11:53]
שהאיראנים לא מוכנים לוותר, כלומר הם לתפיסתם לא מוכנים לאפשר לטראמפ להכתיב הסכם על בסיס ההישגים שלו או אי-הישגים לפחות לתפיסתם במלחמה, כלומר האיראנים חושבים שהם ניצחו במלחמה ולכן הם לא מתכוונים לוותר ולכן המקסימום שהאיראנים מוכנים לתת, זה כמובן לא לדבר על לא טילים ולא השלוחים, זה בכלל לא על השולחן, זה אילו מגבלות מסוימות בתחום הגרעין בין אם דילול החומר המורשר והקפאה כלשהי שדוחית את הגרעין בעבור עשרה צנציות מלאה, וכמובן הסיפור של פתיחת מצרי עמוס בעבור הסרת המצור הימי על המצרים עצמם. כלומר, זה המקסימום שאפשר לקבל. הפער המרכזי כרגע הוא בשאלת האם וכמה האיראנים יקבלו כסף בשלב הראשון, כלומר, לפני שדנים בגרעין. טראמפ מאוד לא רוצה, כי זה מזכיר מאוד את אובמה, אבל גם אם זה יקרה הוא יוכל להסביר שזה כסף איראני, הוא יוכל להסביר... שמדובר למעשה במהלך מחויב במציאות וכדומה, כלומר אנחנו יודעים שטראמפ יודע להסביר מציאות שהוא רוצה.
- [12:50]
בשורה התחתונה של הדברים, כל הסכם שטראמפ יגיע עם איראן בהכרח יהיה הסכם רע, כי הוא יחזק את אותו משטר שישראל וארה״ב ביקשו להפיל. אמרת משפט מדהים, האיראנים משוכנעים שהם ניצחו במלחמה. שמעתי נכון. חד משמעית. צריך לזכור שכשהמלחמה התחילה...
- [13:09]
היעד האיראני היה בראש ובראשונה ניצחון באמצעות אי הפסד. כלומר, הם ידעו שאם הם יעמדו על הרגליים והמשטר ישרוד, מבחינתם זה יהיה הישג אדיר. צריך לזכור שהם התמודדו לפחות את תפיסתם, ואני לא חושב שהם טועים, מול שני חברות אווירה החזקים ביותר בעולם, והם יכלו בסופו דבר להם. כלומר, למרות כל התקיפות המאוד עצימות שהיו, והיו תקיפות מאוד עצימות במהלך 39 ימי המלחמה, הם הצליחו לא רק לצאת מהמלחמה הזאת שהדם עליה נונע, כלומר המשטר שרד, אלא גם הם עדיין משמרים יכולות משמעותיות בתחום הטילים והמשגרים, עדיין כמו שאמרנו הסיפור של הגרעין לא נפתר, וכמובן הסיפור של השלוחים, חיזבאללה, החות'ים והמיצוי של ביראק שפעלו ביחד כדי להגן על איראן. כלומר כשאני מסתכל מהדברים אומרים, נכון נפגענו, נכון המציאות קשה, נכון הכלכלה ספגה מכה קשה, ועדיין אסטרטגית ניצחנו.
- [13:59]
כאשר בוודאי ובוודאי שאתה רואה את התמיכה שיש להם מהגורמים שתומכים בהם באיראן, אותם 15-20 מיליון איש, ברור שהיכולת והרצון של אלו שמתנגדים למשטר לפעול להפלתו היא הולכת ומתרחקת, בטח בעקבות המלחמה, ולכן שהם מסכמים את הדברים, אני חושב שהם ספגו פגיעות אופרטיביות משמעותיות, אבל אסטרטגית אין להם ספק שהדם הייתה על העליונה.
- [14:25]
חסות אחת וחוזרים בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [14:48]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. אני רוצה שוב להשתמש ביכולות שלך, ביכולות ההערכה שלך, ולנסות להבהיר, איראן ניסתה להשמיד אותנו כפי שנתניהו וטראמפ חוזרים ומבהילים? התשובה היא חד משמעית לא.
- [15:15]
עכשיו כמובן קומו ויגידו על האיראן, נגיד האיראן היא איום משמעותי למדינת ישראל. רק צריך להגיד משהו לגבי סוגיית הגרעין, ואני אומר את זה ואני מדגיש את זה בניגוד לנאמר כל פעם מחדש. דוקטרינת הגרעין האיראנית, קשה איראן ניסתה להשיג פצצת גרעין, היא מעולם לא חשבה לשים ראש קרב גרעיני על טיל שיהאב ולשגר אותו למדינת ישראל. זה פשוט לא נכון, זה לא תואם את המציאות האמפירית. איראן ביקשה לייצר נשק גרעיני.
- [15:46]
כדי לייצר את הרתעה אולטימטיבית לאחר מלחמת איראן-עיראק, והחשש המאוד עמוק שלה שהיא תהיה הבאה בתור גם במהלכים האמריקאיים באזור המזרח התיכון. היא נבהלה מאוד מהכיבוש המהיר של עיראק, ולכן היא פעלה לייצר איזשהו קלף אולטימטיבי שימנע איזושהי פלוט עתידית כנגד המשטר האיראני. עכשיו, זה לא שאני חושב שפצצת גרעין בידי איראן זה אירוע טוב, זה אירוע רב מאמנת ישראל, הוא יתמוך בוודאי את אותם פוקסי רלוונטיים, הוא יוביל למרוץ חיבוש גרעינים במזרח התיכון. אבל הסיפור של השמדה גרעינית בידי איראן את ישראל זה המצאה שמשתמשים בה לצרכים פוליטיים כאלה ואחרים. היא בוודאי לא נתמכת בשום דבר אמפירי, זה מעולם לא היה על הפרק, ואני חושב שכל מי שאומר את זה פשוט חוטא למציאות, חוטא בסופו של דבר להבנה האיראנית, ושוב, מבלי לזלזל באיום האיראני, זה ממש מעולם לא היה על הפרק.
- [16:37]
נתניהו שב ומבהיר שהפעולות האחרונות של ישראל וארה״ב באיראן מנעו את אותה השמדה שאתה אומר שאיראן לא התכוונה ליישם. האם לפחות מצבנו האסטרטגי מול איראן עכשיו טוב יותר שנה אחרי? לצערי לא, ההפך הוא הנכון, ובוא ניגע גם בסוגיית הגרעין שלכאורה היה בה הישג משמעותי. שאסור לזלזל בו, התקיפה בעיקר, התקיפה ב-12 פעמים בידנייט האמר, התקיפה של האמריקאים, אתרי ההשערה בפורדון, נתן וספראן. מטוסי ה-B2 החמקניים.
- [17:20]
ביחד כמובן, שמצטרפים לפעילות הישראלית כנגד אתר ההשערה בנתן, שגם הייתה מאוד אפקטיבית. כלומר, איראן כיום לא משאירה השערה אחורשתית. יחד עם זאת, יש לה עדיין את הידע, כי ידע אי אפשר למחוק. יש לה עדיין צנטריפוגות, כי אתה לא יכול להרוס את כולם. יש לה עדיין...
- [17:35]
אתרי השערה, בין אם זה הר המקוש ליד נתאנס, ואתרי השערה שעדיין קיימים ואפשר לשקם אותם. ועדיין איראן בהינתן החלטה עומדת במרחק שבין תשעה חודשים עד שנה להגעה לנשק. כלומר, גם הפעילות הישראלית, חיסולם של מדעני גרעין שהייתה חשובה, עדיין יש מחליפים באיראן, יש תשתית ידע מאוד משמעותית, ועדיין לא שינינו במאומה את המרחק שלה מפצצה. וזו דוגמה אחת מני רבות. לאירוע הזה, יתרה מכך, אני חושב שגם כשאנחנו מסתכלים בסוגיה הקונבנציונלית, כן הייתה פגיעה משמעותית, בוודאי במערכה האחרונה, איראן תשקם את יכולותיה, כי יש לה את היכולת לעשות את זה, תוכנית הטילים האיראנית המבוססת על ידע עצמאי, וכמובן סיפור הנהגה, כלומר בסוף אנחנו, עלי חמנאי הוא לא היה פרגמטי, והוא לא היה חובב ציון, אבל הוא היה אדם שחשש מאוד להפעיל כוח מול ישראל ומול ארה״ב, כל הסיפור של רווח והפסד מאוד עבד עליו.
- [18:25]
עכשיו אנחנו קיבלנו הנהגה הרבה יותר רדיקלית, ואנחנו רואים את ההתנהלות שלהם גם עם ישראל וגם עם ארצות הברית, אפילו בפעמים האחרונים, וכל זה המחיש לנו דבר אחד משמעותי: הישגים אופרטיביים שלא ייצרו מציאות אסטרטגית טובה יותר, אלא להפך. אחד מבדחני הטוויטר כתב בעיצומה של המלחמה, בירך את ארצות הברית על כך שאחרי שלקח לה 20 שנה להחליף טליבן בטליבן, לקח לה רק תשעה ימים להחליף חמנאי בחמנאי. לשאול אותך, יש מוצ'טבה? הוא קיים? או ששומרים אותו?
- [19:00]
אתה יודע, הסיפורים עליו תמיד מזכירים לי את המיניאטורות באיסטנבול של הסולטן העותמאני סלימאן המפואר, שמת בקרב בהונגריה, אבל העוזרים שלו המשיכו להציג את הגופה שלו כאילו הוא חי, כדי לשמור על מורל החיילים. כן, יש מוצ'טבה, הוא חי, הוא קיים, הוא כמובן נפגע. בתקיפה שבה חוסל אבא שלו, אמא שלו ואשתו והבת שלו, הוא קיים, הוא מתפקד בצורה כזו או אחרת. כלומר, ברור שכל מהלך, כל עמדה שהעירייה צריכים להציג מול האמריקאים, זה צריך לבוא את אישורו. אבל פה גם שוב צריך להגיד את ההסתייגות המשמעותית בהקשר הזה.
- [19:39]
כלומר, א', קשה להגיע אליו כי שומרים אותו, כי לא רוצים מכשירים אלקטרוניים לידו, הם חוששים עדיין בחיסול. ודבר שני, צריך גם לזכור שהוא לא זה שעכשיו מנהל את העניינים, כלומר, הוא צריך לקבל את החלטה האחרונה לכאורה, למרות שיש לו עוזרים, כמובן שכל מפקדי משמעות המהפכה בעבר שעוזרים לו להגיע לחלטה הנכונה, אבל אני חושב שבאמת מה שחשוב כרגע זה להסתכל על משמעות המהפכה וההתנהלות שלהם, אני חושב שזה באמת מבטא הרבה יותר מכל דבר אחר את העמדה האיראנית. כן, לא צריך להגיד דבר אחד בהקשר הזה. מוצ'טבה לא יכול להיות האימאם הנעלם לנצח, כלומר, העובדה שהוא לא יוצא לקהל היא עומדת בעוכריו, בטח למשטר הנוכחי, עכשיו עוד אפשר להבין את זה כרגע, אפרופו הסיכוי לחידוש המלחמה, אבל זה לא יכול להימשך לעד, ובסופו של דבר אנחנו נראה אותו, ואני באמת חושב שאיראן תהיה אחרת, כלומר, גם אם הוא יחזור לפעילות איתנה עם כל הפגיעות שיש לו, עדיין אנחנו נמצאים בהנהגה הרבה יותר קולקטיבית וביזורית. מאשר הייתה אי פעם הרפובליקה האסלאמית של איראן או בהיסטוריה שלה.
- [20:39]
איראן חושבת שישראל חלשה יותר ממה שהיא העריכה, או שהיא מבינה שדונלד טראמפ הוא זה שעוצר אותה מלהשתמש במלוא כוחה? בהכרח כשיש פער בין ארה״ב לבין ישראל בסוגיה האיראנית, איראן מעריכה שישראל חלשה יותר. זה לא שאיראן לא יודעת את כוחה של מדינת ישראל, היא הרגישה את הכוח גם ביוני וגם בפברואר, היא הרגישה את החדירות המודיעינית, את העובדה שישראל הצליחה לחסל בכירים באיראן, כולל במהלך המלחמה, שזה הרבה יותר קשה מתחילת המלחמה, אנשים יודעים שהם ניצודים ועדיין ישראל הצליחה לחסל אותם. כלומר, איראן מבינה היטב את העליונות האופרטיבית המודיעינית שמדינת ישראל עליה. ועדיין מקור הכוח והעוצמה, בוודאי בעירייה האיראנית, של ישראל, זה הגיבוי שהיא מקבלת מארצות הברית.
- [21:26]
הגיבוי המדיני ובוודאי הגיבוי הצבאי. כל עוד אנחנו מיושרי קו הון לאמריקאים, יכול להיות ההרתעה שלנו מול איראן יותר משמעותית. יחד עם זאת, כשאנחנו רואים את הפערים, בטח פערים הולכים וגוברים, כשאנחנו רואים מה טראמפ אומר על נתניהו, הוא יעשה את מה שאני אגיד לו, אני אקבע וכדומה וכדומה, אזי ברור דבר אחד לאיראנים, שאין ישראל גיבוי מארצות הברית לצאת למערכה נוספת, אנחנו רואים את זה יפה מאוד בעימות הקצר בלבנון, שלדעתי האיראנים האריכו מלכתחילה. שטראמפ יכפל עליו את עצירת המערכה, זה מצד אחד, וגם אם הבא צופה פני עתיד, אם באמת טראמפ הולך להסכם, ואנחנו יודעים שנשיאי אמריקאים, ממשל אמריקאים, לא יחזרו על ההרפתקה הזאת, בהכרח ההרתש של ישראל מול איראן תיחלש באופן משמעותי, גם אם נשמור עדיין על הליכות הצבאיות שלנו. לסיום, דני סטרינוביץ', אנחנו לא עם של מפרגנים, אבל איתך אין ברירה.
- [22:16]
מההתחלה אתה ספוט-און בהערכות שלך, בהבנה שלך, אתה לא חוסך מילים, אתה... כותב, מדבר, אולי לא יותר, אבל לפחות כמו דונלד טראמפ, ואתה גם מקבל תהודה בינלאומית בהתאם. מישהו ממקבלי ההחלטות כאן פנה אליך? התייעץ איתך? ביקש לשמוע את דעתך?
- [22:40]
לצערי לא, ותאר מכך, אני מקבל תגובות מאוד מאוד שליליות, מה שנקרא, מהמערכת. כל מיני התבטאויות, כאילו אני חציתי צד. וכאילו אני רג'ים אפולוג'יסט, אני צריך להגיד דבר אחד בהקשר הזה. אני חושב שאת המשטר הזה צריך להפיל ויפח שאחת קודם, שיש איזה שפר מאוד מצבנו במזרח התיכון. יחד עם זאת, אני הערכתי מלכתחילה שהמערכה הזאת לא רק שהיא לא תסייע למטרה הזאת, אלא גם תרע לה, כלומר, היא תייצר מציאות גרועה הרבה יותר.
- [23:07]
אני חשבתי שהם צריכים להמשיך את המצור הימי, או את המצור בכלל, או את המערכה הכלכלית כנגד איראן, ואם... לשים עצור ימי, אז לשים את זה, או להטיל אותו לפני המערכה ולא לאחר מכן. ואני חשבתי שלפשוט למשטר אין יכולת לתת מענה לאזרח האיראני, בעיקר אחרי המהומות בשמינית שהיא לינואר. המערכה שהתחלנו, מלכתחילה היא מערכה שלקחה משטר שהיה ממש על ערש דווי, ונתנה לו חיות שאנחנו נתקשה מאוד להתגבר עליה במבט צופה פני עתיד, בגלל גם הסיפור האמריקאי והעובדה שאני מתקשה להיות אמריקאי. קובעים לנו בעתיד.
- [23:39]
לכן יצרנו מציאות גרועה הרבה יותר. אני באמת חושב שצריך לחזור חזרה ולחשוב מה האסטרטגיה של מדינת ישראל אל מול איראן באופן כללי, אל מול הגרעין האיראני, מתוך הבנה ברורה שרוצים להסתכל רחב, אנחנו חייבים להבין גם את המגבלות שלנו, ואם נעשה כן, כן ייטב. כלומר, אני חושב שלמרות הכישלון האסטרטגי, ואי אפשר להסתכל אחרת, שאיראן תוקפת אותנו שאנחנו תופעים בדרך, זה כישלון אסטרטגי ממלואה ראשונה. אבל למרות לקראת הכישלון הזה, ואולי ננצל אותו אפרופו הממשלה הבאה, לחשיבה מחודשת ביחס לאיראן, ביחס למזרח התיכון בכלל, אני חושב שזה הכרחי, ויכול להיות מאז יצא מתוק וכן הוביל לאסטרטגיה נכונה יותר שתחזק את ביטחונה של מדינת ישראל. כן, האנס קריסטיאן אנדרסן כבר זיהה כמה קשה לבני האדם לשמוע את האמת, אז הוא כתב את בגדי המלך החדשים.
- [24:28]
דני סיטרינוביץ', תודה רבה ששוחחת איתנו. תודה רבה, אדוני.
- [24:38]
וזה היה אחד ביום של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק. חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי. העורך שלנו הוא רום עתיק. תחקיר והפקה, הילה פז, מתן זמיר, דניאל שחר, עדי חצרוני ושירה הראל.
- [24:54]
על הסאונד יובל בורסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, אני ארד ניר, אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.
- [25:27]
בחסות, אולי יש לכם ביטוח בריאות לתינוק החדש בהראל? יש לנו! נכון בובו? אבא עשה! אבל אין לכם קופת גמל להשקעה בשבילו בהראל.
- [25:36]
אבא יעשה! אבא יעשה! אין באמור להוות ייעוץ או שיווק פנסיוני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.