בפודקאסט 'יום פקודה' סיפרו עידו קדם, מ"פ בגדוד הנדסה 624, קצין בעורף החטיבתי של חטיבת הראל במילואים, ואייל אזריה, סמ"פ ביחידת שריון בחטיבת הראל במילואים, לדנה דבורין על המלחמה שתפסה אותם בהפתעה והגבורה שגילו טרם נקראו לדגל.

בפתח השיחה תיארו השניים עידו קדם ואייל עזריה, את שעבר עליהם בשעות הראשונות ב־7 באוקטובר: "הייתי עם אשתי והילד אצל אמא שלי, אחרי ארוחת שישי החלטנו להישאר אצלם בקריית אונו, ובשעה 6 וחצי בבוקר קמנו, כמו כל עם ישראל, לקול האזעקות", סיפר קדם.

המשיך וסיפר: "וחצי שעה לאחר מכן אני רואה את הסרטון משדרות וחושב שמדובר ב'פייק', ואז רואה עוד ועוד סרטונים ומתחיל להבין שאתה בתוך משהו אחר שמאוד מזכיר את יום כיפור, ואתה מחכה לעידוכנים בקבוצות עם החטיבה של הגדוד ואף אחד עדיין לא מבין מה קורה".

"זה היה ממש הלם, ואני התחלתי לפעול בערוץ שלי, זה אומר שבקבוצה עם המ"מים שלי אני מתחיל לדבר כדי לקדם דברים ושיצרו קשר עם החיילים להבין איפה כל אחד נמצא ומי זמין טלפונית ומי לא. אחרי שעה אמרתי להם שכל אחד יתחיל להכין לעצמו תיק אישי כשבמקביל אני מחכה לעידכונים מהחטיבה, מהגדוד אבל, היוזמה שלי בתור מ"פ זה להתחיל לקדם את הדברים האלה וכך ליצור שליטה בכוח של הפלוגה", הדגיש.

סמ"פ עזריה, שהיה באותו הבוקר בחו"ל, סיפר: "ב־7 באוקטובר תיננתי לחזור מירח דבש בסרי לנקה ותאילנד. היה מדהים ומזל שצילמנו תמונות כי הכל פשוט נשכח", ציין.

"ב־7 באוקטובר בבוקר, שעון תאילנד, עלינו למטוס לטיסה לישראל עם קונקשן בדובאי, כאשר באיזשהו שלב אחרי שהמטוס המריא אני רואה בזווית העין בשורה מלפני שרואים חדשות וכתוב על המשך שיש מלחמה, שאלנו את האישה שצפתה בזה מה קורה שם, והיא ענתה שיש בלאגן בישראל, נכנסו הרבה מחבלים מעזה", סיפר.

עוד סיפר: "ברגע שנחתנו בדובאי, בקונקשן, התחלתי להרים את כל הצוות שלי, זה היה עוד לפני שהקפיצו אותנו, הייתי מפק"צ אז ומיניתי את אחד החבר'ה בצוות להיות האחראי במקרה שמקפיצים, כי אני הייתי עוד בדרך".