בס"ד

מקור:

https://youtu.be/zlRythxMLwY

הקשר בין נישואים לתורה

״אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי חֲנִילָאִי: כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, בְּלֹא בְרָכָה, בְּלֹא טוֹבָה.״ ״בְּמַעֲרָבָא אָמְרִי: בְּלֹא תּוֹרָה, בְּלֹא חוֹמָה.״ (יבמות סב ע״ב)

איך ייתכן שאדם שאינו נשוי נחשב שרוי בלא תורה, הרי לפני הנישואים יש לו לכאורה יותר פנאי ושקט ללמוד?

החובה לשמח את האישה מול השקיעות בלימוד

״נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.״ (דברים כד, ה)

אם התורה מצווה את האדם לשמח את אשתו, איך הדבר משתלב עם הרצון להיות שקוע כולו בלימוד התורה?

מה קודם - קמח או תורה

״אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח.״ (משנה אבות ג, יז)

אם בלי קמח אין תורה ובלי תורה אין קמח, מהו היסוד שממנו האדם צריך להתחיל?

האם העבודה בשש השנים היא חובה או רשות

״שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.״ (ויקרא כה, ג)

האם הפסוק בא לחייב את האדם לעבוד בשש השנים, או רק להתיר לו לעבוד בהן?

למה לא לנוח גם בשש השנים

״וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.״ (ויקרא כה, ד)

אם בשנה השביעית יש מצווה לשבות, מדוע שלא ישבות האדם גם בשש השנים שלפניה?

השילוב הנכון בין תורה לדרך ארץ

״יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.״ (משנה אבות ב, ב)

מדוע תורה לבדה אינה מספיקה, ומדוע האדם צריך לשלב עמל של תורה עם עשייה ועבודה בפועל?

מדוע מעשים טובים באים אחרי חופה

״כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כָּךְ יִכָּנֵס לְתוֹרָה, לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.״ (שבת קלז ע״ב)

מדוע מעשים טובים מוזכרים לאחר החופה, ומה זה מלמד על כך שעבודת המידות האמיתית מתחילה דווקא בחיי הנישואים?

הברכה שמגיעה דרך עמל כפיים

״יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.״ (תהלים קכח, ב)

מדוע הברכה של אשריך וטוב לך תלויה דווקא ביגיעת כפיים ובעשייה ממשית?

המטרה של חיי תורה, עבודה ונישואים אינה לברוח מההתמודדויות, אלא דווקא להיכנס אליהן כדי לגלות את נקודות החיסרון שבאדם ולעבוד עליהן.

הרב מסביר ש”כל השרוי בלא אישה שרוי בלא תורה” לא מפני שאחרי החתונה יש יותר זמן ללמוד, אלא מפני שהנישואים חושפים את האדם באמת. לפני החתונה אדם יכול לדמיין שהוא מושלם, רגוע, עדין ובעל מידות טובות. אבל בתוך הבית, מול בן או בת הזוג, יוצאות המידות הפנימיות: כעס, עצלות, שתלטנות, סגירות, ביקורתיות, גאווה והרגלים מהעבר. דווקא שם מתחילה עבודת התורה האמיתית.

לפי דרך הבעל שם טוב, התורה אינה רק ידע, דפים ומבחנים. התורה צריכה לפתוח את הנפש, להביא את האדם לענווה, ולעזור לו למצוא את המקומות שבהם הוא צריך תיקון. לכן נאמר “טוב תורה עם דרך ארץ” - צריך גם לימוד תורה וגם עשייה בפועל: עבודה, עזרה בבית, שטיפת כלים, אחריות, נתינה, עמל ושותפות.

המסר החזק של השיעור הוא:

אל תחפש לשנות את בן הזוג. תחפש להשתנות בעצמך.

נישואים טובים אינם מצב שבו אין חסרונות, אלא מצב שבו שני בני הזוג רואים את החסרונות שצפים, לא רומסים זה את זו, אלא עובדים יחד, מעודדים, מחזקים ותומכים.

הרב מדגיש שהבית נבנה לא על ביקורת, לא על חלומות לשפץ את השני, ולא על ציפייה שבן הזוג יהיה מלאך. הבית נבנה על ענווה, עשייה, תורה, אחריות, ועבודה מתמדת על המידות.

במשפט אחד:

חיי נישואים, תורה ועבודה נועדו להוציא את האדם מהדמיון שהוא מושלם, לחשוף את מידותיו האמיתיות, ולהפוך את הבית למקום של תיקון, ענווה, נתינה ועבודת השם אמיתית.

(או לחצו על הקישור - https://bit.ly/3myf7EN)

נשמח לקבל הארות או הערות

שלחו הודעת ווטסאפ 050-8090793

(או לחצו על הקישור -

https://did.li/JAHZH)

*להצטרפות לקבוצות הווטסאפ שלנו:

https://did.li/U3k6q

*הדף שלנו ב - Facebook:

https://did.li/DRSrl

*החשבון שלנו ב - Instagram:

https://bit.ly/3A786hP

*קישור להיות שותף שלנו:

או לחצו על הקישור ווטסאפ -

https://did.li/6uYaa