
Loading summary
A
אתם מאזינים לפודקאסט From Manager to Leader, הפודקאסט למנהלים שרוצים לעשות את קפיצת המדרגה, אלאובלת החיים, הקריירה והאנשים שלהם להצלחה והגשמה בעזרת כלים מעולמות הפיתוח, הפסיכולוגיה והתודעה. אני טוני ארד פייליק, מונחת הפודקאסט הזה, מנטורט ומלווה מנהלים, מנהלת פיתוח בחירה עם ניסיון של עמל המשני הסורים בהייטק. מרצה ומונחת קבוצות של מכון האדלר, ובעיקר סקרנית ולמדנית נצחית. אם אתם מנהלים שרוצים להתקדם, להשפיע ולייצר הצלחות, וגם לחיות את החיים האלה בטוב למתו את האיזון ולענות מהדרך, הגעתם למקום הנכון.
היי מנהלים ומנהלות יקרות, אנחנו בפרק חדש של From Manager to Leader, ואיך אפשר לא להתייחס לאי -איי בתקופה המטורפת שאנחנו נמצאים בה, נמצאים ונמצאות. אז לפרק המיוחד הזה, על אי -איי למנהלים, הזמנתי את שרית העבר בוח אליה, שרית מחברת אי -איי לתהליכי עבודה ומלווה ארגונים וחברות בהתמעה של אי -איי בצביבת העבודה, והיא מלווה הרבה מנהלים ומנהלות, ולגם ריכולה לעזור לנו להזמודד גם עם הפורמוב וגם עם הפרקטיקה של הדבר הזה, כדאי שנכנס את זה עמוק לחיים שלנו, כי אלה החיים, אי -סרית, איזה כיף שאת פה? איזה כיף שאני פה ממש, אי -תונוש, מותר לי לקרוא לחתונוש במקום טוני? מותר לך מה שאת רוצה, ואיזה כיף, חיכינו לפרק הזה? לגר החיכינו, זה אומר שלדברים טובים מחכים.
נכון, נכון, איזה כיף, איזה כיף. זה פוגש מנהלים אי -איי במקום, כאילו, קצת תופס אותנו בביצים סליחה שאני מתחילה ככה, זה מורכב. זאת אומרת, יש את מי שמצד אחד כבר אימת את זה ועולך על זה וברור שזה חלק מהחיים, ויש את מי שמת ניפחד. לגמרי, כמו שאת אומרת, אני פוגש את את זה גם בשטח. יש כאלה שזה פוגש אותם, הייתי אומרת, בשילוב.
בשילוב בין התרגשות מהפוטנציאל לבין חשש עד כדי חרדה משינוי קיצוני בתהליכים, בדרך שהם עובדים, רגילים לנעל. אני גם הרגישה שאלה שכן מאמינים בזה עדיין ככה מתמודדים עם זה בזהירות כזה ואולי חלק בזהירות אופטינית וחלק לא. כי למעשה, אני רואה שכולם מכירים, בואי, 98 % אנשים כבר מכירים מה זה איי ומה זה כלי איי, אבל המרחק בין להכיר לבין תחלס, לאמץ את זה ולשלב את זה בתהליכי עבודה, המרחק הוא ענק. כלומר, העימות שאורבה יותר לנמוך. למה?
כי יש ספקנים, ספקני איי, יש כאלה שפוחדים מפיתורים, יש כאלה שפוחדים מסוגיות, אתיות. יש כאלה שמבינים את העוצמה, אבל לא יודעים איך להתמיד את השינוי ועוד ועוד ועוד ועוד. אבל צריך לזכור, זה שבסוף יש כאלה שכן רואים בטכנולוגיה מכפיל כוח. אני פוגשת גם וגם, אני פוגשת בסדנות למנהלים, גם מנהלים שמשתמשים באיי, באמת ברמה הפרקטית היום יומית, והם עידים שזה מאוד משפר את הפרדוקטיביות שלהם, אני אספר על עצמי שאין יום, שאני לא משתמשת בקילים שאיי, זה ברור שזה חלק מהחיים, זה גם חלק מהחיים של הבנות שלי שאין מתבגרות, ואני לא מרשה להם לעשות יותר שעורה בית כבר הרבה זמן בלי הדברים האלה, אלא אף שבבית ספר זה לא תמיד מתקבל יפה, אבל התפקיד שלי הוא להכין אותם לחיים. חנוש מאית.
אז יאללה, אתה בוקר בדיוק היה איזה פוסט בלינקטין על איזה שאלה, שאם אנחנו ממשים את הפוטנציאל של האיי, ואני לא אוהבת את השאלה הזאת, כי אני חושב שזה בדיוק מה שגורם לאנשים לפומו ולהסתגר וללכת אלף צעדים אחורה ולהגיד, טוב, אז אני לא מבין כלום, ואני לא עשה כלום ותעזבו אותי בשקט. כאילו אי אפשר לעמוד בפוטנציאל של הדבר הזה, אני חושב שהשאלה צריכה להיות איך אנחנו לוקחים את זה ומתיידדים עם זה, ואופחים את זה לאחד הכלים הפרדוקטיביים, בדגש על פרדוקטיביות, בדגש על אפקטיביות של החיים שלנו. זאת אומרת, יש מיליון כלים כל הזמן, בעשר דקות החונות שאנחנו מקליטות כבר נולדו עוד כלים חדשים בפנחן. בדיוק את מול עשיתי סדנה, שנקווה שלושה חודשים מראש, זה היה ביום ראשון, והסוף שבוע היה סוער, וכל מה שעשיתי זה לפנות כמה שעות טובות, כדי להספיק תוקט שאפ, כאילו עם כל ההתקונים, כי בכל זאת כשאני מעבירה סדנה, אז לי אין תסכות לא להתתקן בכל הדברים, אבל הפרופאו לי אין תסכות, כי אני עוסקת בזה. אבל אני לא חושבת שתוני או כל מי שמאזינו מאזינה, צריכים להיות מעותקנים בכל כלי, או כל מודל, או כל פיצ 'ר שיוצא, כי היא אפשר לחיות ככה.
תדעת, שיתחלתי להרצאות, אז יש כלי כזה שאני מספרת עליו הרבה, קוראו מודל ז 'א נאי אי פרדט, ובכלי הזה יש איזו הגריגאטור של כל הכלים. אני בכלל במצל, היא השתמש פה. אז כשאיתי שמה שקף ממנו בהמצגת שלי, אז יש שם 500 כלים, והייתי אומרת, וואו, תראו איזה אושר. היואו, אם תיכנסו לזה, יש שם נכון להקלטת שורות אליי, אז יש שם 30 אלף כלים. שזה גדל בקצב אקספוננציאלי, כאילו, למה למאה 100 אלף כלים בחודש?
אז אני ממש חושבת שאנחנו לא יכולים, לא צריכים וצריכות, לדעת את כל הדברים. אני מאמינה מאוד בפוקוס והתמגדות. ממש. אוקיי, זה הדרך להחיל את הדובר הזה. אני מאוד אוהבת את המיינצית הזה, ואני חושבת שאת יודעת, מצד אחד אפשר נורא נורא להתלהב מהתמונות הנורא יפות, ומהווידאוים המאמימים, ומהייצירתיות המדעים.
סבבה, הכל טוב. השאלה אם זה מחובר לחיים שלי ולצריכים שלי או לא. אנחנו בתקופה שאנחנו כל כך מוצפים, ואני אומרת, כשאנחנו לא בהצפה, כשאנחנו באמת פוקחים עביר ונושמים רגע, אנחנו יכולים להתפקס במה שבאמת באמת חשוב, ומה שבאמת מקדם אותנו, אל עבר, אל עבר מטרות שלנו. אז אני מתחילה את השבוע שלי, את השבוע, את החודש וכל יום, ממחשבה של מה הכי טוב אני צריכה לעשות היום. זאת אומרת, במה אני רוצה להשקיע את האנרגיה שלי.
ואם לייצר וידאו, אם זה לא מה שאני עושה, אז אני לא השקיע שם אילף הפומו. כאילו, נרגע, עבוסת גם את הפומו, זה כי זה לרדוף אחרי רוחות רפאים. לגמרי, והפרופו ואת טוני עוד את משתמשת בעולם הזה, ובכלי איי, לטובת מקצועה אחר שלך, קיוטי. אני, זה התחום שלי, נכון, ללמד איי. זה למרות שזה התחום שלי ולכאורה, עושה ראשון שאני אמרה להבין בכל הכלים, גם אני זנחתי עולמות תוכן מסוימים בכלי איי, כי אני מאוד מאמינה, במקוד, בספציפיקציה, ברלוונטיות, ולהביא את עצמי במקום הכי טוב.
והחלטתי למשל, שאני לא מלמדת, בי -דפנישן, עולמות של קריאה איתי, ואת לא תראי אותי מזבירה לעומק, כמובן, ממעוף הציפור, כן, אבל את לא תראי אותי מלמדת סדנות על מי -ג 'רני, סתם, כי לא ייצוב. כי זה לא הפורט, יש לי הפורט, יש לי זה ללבות מנהלים, ללבות אנלות, ללבות ארגונים בתהליכי עבודה, שהן יותר טקסטואלים. ויש טובים ממני, בעולמות אחרים, וככה אני מזמינה מנהלים ומנהלות, קודם כל, לעשות אישי סלקציה, תיידוף, ולהגיד רגע, איזה עולם מעניינותי, האם העולם של אודיו, האם העולם של וידאו, האם העולם של תמונות, או בכלל שלוש תל אלור אליוונטים, ואני רוצה להתמקד, בטקסטו טקסט, לדוגמה, או בטקסט כלי, עולמות אחרים. ותראו כי היום המודלים, הם כאילו נורא ורסטילים, אז זה גם כבר לא להכירות כלים, ואפשר לעשות העמקה בכלי אחד, והוא זה עולם מלאו. אז בקיצור, אני ממש אומרת, קחו ארבעה שישה כלים, אם רגע את שאלת כזה, זכר את העניין של איך נתמודד עם הפומו, ולא לרדוף אחרי עצמנו, אז פשוט להחליט על העולם תוכן, למשל, כמו שאמרתי טקסט, בתוך העולם הזה, לפחור בעה שישה כלים, לא מעט מדי ולא המון, אוקיי, כי אני כן מאמינה בגם וגם, ולא באו -או, אני כן מאמינה שלכל כלי יש תשפית שלו, והאומנות היא לשזור את הכלים ביחד, אז כן, לקחת את ה -X כלים האלה, וללכת איתם לעומק.
מעולה. בואו יצפרנו, רגע, מתוך הניסיון של הכי מנהלים ועם ארגונים, על באמת איך, איך אנחנו כמנהלים, שקמים בבוקר בשביל להגיע על התוצאות של הארגון, בסופו של דבר, איי, זה כלי עבודה. גם יחסים זה כלי עבודה. בסדר, בסוף הכלים האלה, הם כדי שאנחנו נוכל להגיע על התוצאות, שאנחנו נמדדים על פייהם, ולהצליח בתפקיד שלנו. אז, איזה יישומים עט ראית, בארגונים שעת מלווה, של דברים שהם באמת, באמת, מקרים שהם מאוד מאוד פרקטים, ולקחו את ה -i ורתמו אותם אל המאמץ הזה, ובאמת יצרו משהו שאי אפשר היה לייצר אותו, אחרת באפקטיביות, בזמן, באיכות שעשו את זה.
כן. את ריקום כלל, אני אסתכל על השאלה שלך, ממי שתי זוויות. זווית אחת, יש את העולם של הפרודוקטיביות האישית, שלהי חני שרית, אני טוני, יכולה כעובדת, כמנהנת, לעשות את העבודה שלי יעילה יותר, פרודוקטיבית יותר, איחודית יותר, זה זווית אחת. ויש תזווית שאי קצת יותר ארגונית, שזה בעצם מדבר על תהליכי העבודה מקצה לקצת תהליכי שמורכבים משרשרת של פעולות, שגם שם יש הרמון עבודה ארגונית שצריכה לעשות. אז אם רגע נסקל מזווית ארגונית, זה דבר ראשון חשוב להתמקד בקלים שמביאים איך ממשי להערגום, אוקיי?
ההייפ הזה שדיברת הוא לא הולוונטי, כי זה יש מלא היפ זמני ומלא פומו. הרבה פעמים זה רק ראשי רקע. אז קודם כול אנחנו צריכים להחליט על קלים ברמה ארגונית, שאנחנו עושינו בדיקה מהעמיקה, ואנחנו יודעים שיש איזה RY, שהייחזר על ההשקה מתאים להסטרטגה ארגונית שלנו. שבתשאלת אותי, מה ארגונים כבר עושים? כלומר, איך זה פוגשת רצפות העבודה כבר?
אז אני כבר רואה המון ארגונים שאחד מהקונסיון זרחי גדולים, זה הנושא של הפתחת מידה ופרטיות המידה. אז אני כבר רואה המון ארגונים שאתמיעו. מסלולים... למשל, אם ככה CHPT, אז אני רואה המון ארגונים שלה קחו את מסלולטים, או את מסלול Enterprise, שזה המסלולים המובטחים, ואיזה כבר נותנים ממש לעובדים להשתמש בזה בלי פחד, לעלות נתונים ולנתח נתונים וכולי וכולי. זה נורא נורא חשוב, כי אחד החשובות הכי גדולים, זה שכל מה שאני כותב, ותופח לי את נחלת הכלל, נכון?
ואם אני בתוך ארגון, אז אני לא יכולה לעשות נושא בעלי ולכתוב הכל. והפתרון הזה הוא פתרון נורא נורא רלוונטי. הוא די זמין ודי גמיש, ופשוט משום היש לא מעט של עדיין לא מכירים את זה. לפעמים גם לא צריך לעשות מסלול Enterprise, שמצריך כמות סיטים גדולה. למסלולטים זה שני מנועים ומרע, ב -30 דולר לחודש, ואתה מאובטח.
אז הנה, זה משהו שאנחנו יכולים לעשות עבור עצמנו, אנחנו אפילו לא צריכים לחכות לארגון שייעשה את זה. נכון, למרות שעדיין יש את הרגולי הזה, כי צריך להפריד בנפתחת מידע לפרטיות או מידע, אני לא רוצה להרחיב על זה מדי, עדיף שהארגון יסגל את זה. נקודה מטויינת. עבור עודים שלו. עוד דברים שאני רואה עליו דווקא, כי יש הרגונים שהם מייקרוסופטים, אז הם תמיוקו פילוט, יש הרגונים שעל כל פלטפומה שנקראת תשתית, שנקראת ג 'ין, ואני חושבת שערבה אנשים בעודם מתמודדים עם השאלה על ג 'נרטי ואיי, שזה מה שאת רואה, אני כבר גם אדברת על זה, שזה בעצם מהפכת הבינה המלאכותית המכולרת.
תכלס, בעודינו יושבות כאן במקליטות השיעורת האלה, הגלה, אמיתי כבר התחיל, ואני מדברת על גל של מהפכת האוטונומיה. זה חשוב לנו כמנהלים ומנהלות להכיר, שבעצם אנחנו אחרי המהפכה הדיגיטלית, שיושב שם הנושא של ג 'נרטי ואיי, מהפכת האוטונומיה זה אומר שערגונים החלו במרוץ להתמיע סוכנים, שהסוכנים, סוכנים אוטונומיים, כלומר עצמאים ועושים פעולות מקצה לקצה, אני רואה ערגונים שכבר הכניסו את copilot studio, שזה קיימי בית מייקרוסופט, אבל יש עוד המון פלטפורמט, כמו קרוא איי ועוד דברים, יש גם סוכנים וירטיקלים שהם לא פלטפורמות אלה, שהם באות לתת פתרון ספציפי להשיבעיה של ארגון. מה שאני רוצה להגיד, הכרית מכינזי, ריטי יוסקייס מאוד אופורסם, שהם קימו סוכן אוטונומי, שכל פניה של הכוח פוטנציאלי, הסוכן נתפל בפניה הזאת, היא מקצה לקצה, מוצאת האיש מכירות, שולח לומי, מתאים את הפגישה, עושה פולאפ, כאילו מה סוכן מדהים. והמכינזי דיפחו, זה היה עכשיו בקנס של מייקרוסופט, מעשת ינדל העמד אל הבמה, בסיפר שמכינזי דיפחו על 90 % קיצור בזמני טיפול, והפחתת עבודה של 30 % באדמיניסטרציה. אז לשם ארגונים הולכים.
ארגונים בעצם הולכים על התמעות של סוכנים. כן, זה זמן טוב, אולי גם להזכיר את ההרצאה, לא פחות ממדימה של דני שרייבר מלמונד, למונד זאת חברת ביטוח, ורבה מאוד מהתהליכי ביטוח של החברה, נעשים היום כבר על ידי סוכני איי, מהתחלה והדסוף, זאת אומרת, הארחת מקרה ביטוח, והארחת הפיצועים, והעברת הכספים, כל הדברים האלה כבר נעשים היום על ידי סוכני איי. נכון, וראוי לציין, שמצד אחד הם הגדילו את האסקטיביות, והגדילו את המחירות, והגדילו את צביעות הרצון, כלומר, אותה יעילות תפולית שסיפה, אתה יודע שדני על שרייבר מספר, לנסחירות הזווית הזאת היא שזה לא בגה בביזנס, אלא איפה, זה גם מפחיתו את כמות כוח האדם. אנחנו יודעים שהרגונים מוצאים אחייר בקסף על שחר, זאת ההוצאה הכי גדולה. אבל רגע, אני רוצה להחזיר את השיחה אלינו המנהלים ביום יום שלנו, בירגונים.
את שאלת בעצם על תכלס ביום יום, בên שמעית שלנו, במחלקה שלנו איך אהיה spr observable. מכון, כי אני כמה בבוקר, ויש לי ארגון שאני מובילה, ואני רוצה לתת פיד ב Bitb for my people, ואני רוצה לשבתי там בסיחות אל אחד, אחד על אחד שהסיחות האלה באמת יהיו אפקטיביות ותובות, ואני רוצה להיות מפוקסת, בחכה. בתוך כל הפורמור, בתוך כל הצפה הזאת, בתוך כל התערפת הזאת, אני רוצה להיות מפוקסת, כ Initial Why Yea, אני לא צריך להגיע לטוצאות שאני רוצה להגיע להם, אז איך אני רותם את כל הכלים האלה או את הכלים הרלוונטיים כדי באמת להיות מנהלת יותר טובה, כדי לעשות את התפקיד שלי יותר טוב? כן, גם פה אני אסתכל על השאלה שך משתה זוויות. זווית אחת זה כאילו העבודה ניהולית הרכה, שזה כל ה -1 on 1, נכון, וכל הפיד בקש, שזה כאילו הניהול הבי -נשיא, ויש גם את הניהול המקצועי.
אז בואו נסתכל עלייגה, אפילו על היבטים הערכים יותר, שמרבה יותר מזויים ככה איתך. אז כמו שאתה אמרת, אני קחת, ביטוי שאתה אמרת, אהיה, הוא מכפיל כוח, שתינו מסכימות על זה, וכי למשל סיטואציה, סתם, אנחנו יושבות עכשיו, אני לקראת שיחת נשוב. אז נכון, כשאנחנו מדברים עם עצמנו, או שאנחנו מקליטים הרבה יותר כאן לנו לסגנן את התדריך או את הבריף שאנחנו, את הליינאפ של השיחה, אז הרבה פעמים מה שאני עושה, אני מקליטה לעצמי, ואת, איך אני רוצה שהמשוב התנהל, או מה אני רוצה להגיד, יותר זורם לי בשיחה קולית, ואז אני מעלה את ההקלטה לאיה היסטודיו, זה כלי חינמי, שכולנו יכולים להיכנס אליו. אנחנו פשוט מעלים את ה -MP3, ואני מבקש את מיהיה היסטודיו, שיתן לי משוב על דרך העברת המסרים, על איך אני, על התונציה שלי. וואי, מדהים.
ואיך אני מתכנן לתת את המשוב, ואז הוא, ועל בחירת המילים שביצאתי, ועל איך אני, בעצם, האם זה באמת משרת את המטרה, ואם אני הולכת להנדיע את העובד בשיחה הזאת, עם איך שיצקתי את הדברים, ואני מקבל את משוב מטורף, ואני עושה ככה אכנה, ויותר מזה, נתן לי אחת דוגמה קולית, גם שכמובן להקליט וידאו, ולהעלות את זה, וגם אפשר בדייבד להקליט שיחה צום, למשל, שבבידאו או לא זום, ולהעלות הוידאו וננתח אותו, סקלים נורא כפי היסטודיו, ומה שכיף שם זה שהוא לא מוגבל, כלומר, הוא אוכל יוד פיילז, כאילו, אז כיף עם זה. אני רוצה רגע להתייחס למה שאת אומרת, כשאנחנו באים לכתוב משהו, הכתיבה שלנו היא הרבה יותר עיתית, ואיזה נותן למוח שלנו הרבה זמן לבלבל אותנו, עם כל הדברים שאנחנו לא טובים בהם, ואולי לא צריך להגיד את זה ככה, ואולי צריך לכתוב את זה אחרת, ואולי לא התקוונתי לזה... בכל הדבר הזה נורא נורא נורא מעקב. מה שאת גם תחשב, זה שבאופן מאוד אינטואיטיבי, כשאנחנו מדברים, אז אנחנו פשוט מדברים, וזה זורם הרבה הרבה יותר בכלילות. וגם זה מחכה את הסיטואציה אמיתית, כי בסוף המשאוב הוא כנראה יהיה בשיחה, נכון שיהיה אולי מלובניה, שאת הניסוח שלא גם אפשר להיעזר בניסוח שלא אבל בסוף, גם אם שאנחנו לא עשתים את הדברים באלפי, ואיך אנחנו מנגישים את מה שכתוב על הניה, הוא לא פחות חשוב, הפרופו כתוב.
אז אני מאוד אוהבת לב, בתוך צ 'צ 'יפיטי יש קהיל מה זה חינה מי, שלא הרבה מכירים אותו, שהוא נולד בית צ 'צ 'יפיטי, כלומר, צ 'צ 'יפיטי בעצמו עשו את הקהיל הזה, קוראים לו דנגושי איתו. עבור מומחה במסע או מתן. וואו, גם אני לא מכירה איזה, שואו מדהים. כן, קהילים ממש כיףי, נכנסים מצד צמול בצ 'צ 'יפיטי, לוחצים אקספלור דנגושי איתו, נכנסים עושים בסרש דנגושי איתו, מגיעים איזה. ובעצם, תחשבי שאת יכולה מהתבלך, לסמלץ כל שיחה.
מדהים. כאילו, מה שליט אמן, הוא עושה לך מנטורינג, הוא נותן לך תשובות עובות, יותר זה משרת את העובדים שלנו כלפיינו, כשהם ביוני שיחה, וזה גם משרת אותנו, כי אם למשל אני רוצה, אני יודעת שיש לי ביומן סלוט של שיחה, שאני יודעת שהעובד הולכת, דבר איתי על מסע ומתן להסחר. הוא התכונן, מהצד שלא, וגם אני צריכה להתכונן, יש לי תאילוצים הארגונים שלי, יש לי את התקציב, יש לי למה כן ולמה לא, כלאורך מותי ביצועים, אז אני יכולה פשוט להתייץ, עם הנגושיית, או איך להנגיש, איך להגיד את הלאה בצורה כזו אחרת, איך להגיד את כן, אבל כל הדברים האלה זה מאוד עוזר. ועוד הבא ממש מגניב שאני כן אספר למי שמעזין, או מהזינה, זה שגם אם לא הולכים לכלים היוחד, כחוות שטי פי תיא, הכללי הבאי סי קלוד, לא משנה, הרי המודלים האלה קראו כל כך הרבה מידע, ובין היתר הם מכירים מודלים של קבלת החלטות. אני ארחש את המודל המפורסם, Six Thinking Hats, שבעצם שולב כל פעם קוב המיסובית תשונר, שזה מטוד, שגם מי שמיתנו לא מכיר את זה, עצ 'ט מכיר את זה.
אז אם אני עומדת לקבל החלטה הסטרטגית, או החלטה ניהולית, או בנישית, או מיהולית מקצועית, אני יכולה להגיד לצ 'ט, זו החלטה שאני עומדת לעשות, אתה נתח לי זה לפי Six Thinking Hats, והוא פשוט עושה את זה. אז זה ממש כלי ניהולי מדהים. איזה יופי, יש באמת המון היקים קטנים כאלה, שכשאנחנו מכירים אותם, מכירות אותן, אז זה באמת פותח לנו עולם חדש, וינתה עכשיו דוגמה, שהיא כל כך פרקטית, וכל כך יומיומית, ואנחנו נדרשים לקבל החלטות כל הזמן. אנחנו גם נדרשים לקבל החלטות כל הזמן, וגם תקויים בתוך המוח של עצמנו, בתוך הסובייקטיביות של עצמנו. וזה כלי שפותח אותנו רגע לנקודות מבט וזוויות חדשות, ובאמת יכינו אותנו לקראת שיחה, שמישהו אחר בתוך יביא זווית אחרת.
נכון, אחד המשחקים שאני מאוד אוהבת לעשות, בגלל שהגמל לא רואה את הבשטון, אנחנו ככה אומרים שאנחנו לא, יש לנו נקודות עברון, ובנסמים אנחנו גם אוהבים בניונות של עצמנו וחדומת. כל הזמן, כל הזמן. אז אחד הדברים שאני אומרת, אני אומרת לתשט, בוא נדמיין שעכשיו יש שולחן, שיושבים פה מנהיגי העולם, מנהיגי מסכים, לא מנהיגי העולם, למשל, סטיב ג 'ופס, אילון מסק, הוא עוד עבר, כאילו, סטיין אדאלה. סטיין אדאלה שאני מתהלב. גם אני.
הכי -כי אני אוהבת אותו באידועי. כי הוא אוכי אנושי. נכון, יש פה משהו אוהב, זה. ואני אומרת, אוקיי, עכשיו תיתן לי, איך סטיה, איך סטיב, חברים שלי, איך אילון, היו מגיבים להחלטה הזו. איזה יופי.
ואז אני, איזה זכות יש לי לשבת בשולחן וירטואלי, עם כל המנהיגים האלה, שבחיים להייתי יכולה ביום -יום, על הסוט, אני לא קרובה אליהם פיזית, ופתאום אני מקווה את התעזובית שלהם. אני עולה את... עכשיו, גם יכול להיות שלא, לא באמת נוכל לאמץ את הדברים כמו שהם, בסדר? אבל נוכל רגע לקבל נקודת מבט חדשה, ולראות מה אפשרי עבור מישהו אחר, שזה פותח לנו אפשרויות. זאת אומרת, יכול להיות שאני לא אוכל, אני לא רוצה לדבר כמו אלון -מאסק, בסדר?
אני רחוקה ממנו אלפי שנות אור, וכנראה שאני תמיד הפר בנו, כנראה רק ילך ויגדל עם השנים. אבל החשיבה שלו היא כן מאוד אינובטיבית ומאוד יצירתית, ויש לי המון מה ללמוד מהמקום הזה, אז כאילו, לסנן את מה שלא מתאים, ולקחת את מה שכן מתאים. נכון, וגם אנחנו לא באמת מעתיקים את הדברים, אלא אנחנו רוצים לראות את זווית הראייה, בול, ואז נותן לנו אישו פתח לראות דברים אחרים, שבאמת כמו שתמות, אנחנו שואוים לפעמים בקונספציות של עצמנו, גם באבטים רקים וגם באבטים מקצועים. כן, שואוים בתוך מערכת ההפלאה שנוצרה אי שם פעם. כן, מי כמה אני יודעת?
כולנו, כולנו. ככה אנחנו חוסקים באנרגיה אחרת לאיכוננו להמשך להתקיים. אולי ניתן קצת דוגמאות לפי עולמות תוכן, נגיד, HR, ומנהלים מעולמות הפיתוח, מנהלים של פרודקט, מנהלים של אופרשיינז. חד משמעית, אם את בעצם אומרת לי, בואי, ספרי לי קצת על פתרונות, ועל קלים שכבר מתמיעים במחלקות שנקפת, אז תם, אמרת משה באנוש. אז יש כבר חברות שתמיעו סוכנים, שהם הקליטים רעיונות, אם עומדים, ומנתחים אותם, או יש כ - זה רוגי?
כן, וכל עוד הצד השני יודע. אה, קודם יודע. כן. קודם כל, בישראל, ברגע שאתה שוקף בסיכה, אז זה לא אזנת סטר, אבל לא רוצה להיכנס את זה. כן, יש לי...
שואלי שכבר שאלו את השאלה הזאת כמה פעמים. כן, זה גרנועת עלו. אגב, יש חברות שלא מרגישות עם זה נוח, יש חברות שחושבות שזה להם, כי יש הרבה בביטים, אז לא... לא, אבל יש לי שזה גם את הצד השני של מה שאמרת עכשיו, שכשאני יודעת את זה, אז אני גם יכולה לקחת בחשבון שכל שיחה שלים, מישהו אחר, ויכול להיות שמקליטים אותי. אגב, ואני חושבת שבואי ישום קשר לאי -איי או לאי -איי, אני חושבת שכל דבר שאנחנו אומרים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו מוקלטים, א' כי זה פילטר טוב, לא להגיד דברים שאנחנו לא...
לא נעמוד מהחורם. ודבר השני, כן, בעולמות עסקים צריך זה חייב להיות, כמובן, מטוקף ריגולטורית, ושל החלילה אנחנו לא עושים איזה משהו לא חוקי, וכל ארגון והמטיניות שלו. הפרופום השבאינו, אז בואו נעזור רגע את ההקלטה, אבל נמשל, קחי את העולם של מגייסות, ששם הם עובדות במהסות, קחי סוכנים שכבר אתמיו, שסורוקים קורות חיים, ומביאים על המועמדים מידע מהרשת, כלומר, כבר נכנסים ללגדים, נוספים את הפרופיה שלו, את ניסיון העבר שלו, מצליבים, עושים מיקס, מגישים אישהו ניהר, ומתעדפים. ועכשיו, אילי יש 16 משרות בעביר, 160 קורות חיים לכל משרה. אני פוחדת לפספס את המועמד הכי רלוונטי, בזמן שאני יוצר את שיחות עם בן אדם, שאולי הוא פחות מעניין, אז הסוכן כבר מראש מסנן לי, והוא אומר לי, זה הכוכב שלך, תתקשרי לשלוש תליהם הראשונים, תעשי להימאי דנטינג ראשון, ומגייס את היום יכולה להשקיע 4 -5 שעות בסקרינינג ביום.
וזה פתאום הופך את המשימה הזאת, עם 4 -5 שעות, לחצי שעה, אוקיי? כי זה הבדל דרמטי. גם כמובן, בעולם הכספים, כל העולם של דאטה אנליסיז, שאפשר היום לזרוק כפצה אקסל, ולקבל טובונות, ולעשות פרדיקציות קדימה, להסתכל אחורה, לעשות ויזואז, זה קיים בקלוד עם אנליסיסטול, וזה קיים בתוך JCPT עם דאטה אנליסט, כך הזניקה, דמי, את אפשר לנתח בחוד קספים, שעשו את המון דברים, הסכרת את עולם R &D, עולם הפיתוח, אז יש את הווינצרף ואת הלבבול, שזה שני קלים היום שמכוללים קוד בצורה פנומנלית. כן, אנחנו יודעים היום ש, בדיוק בהרצאה הזאת, של דניאל שרייבר הוא דיבר על זה, ש40 % מהקוד של גוגל היום כבר נכתב היום על ידי AI, ואני מלבר בהרגונים, ואני רואה, אני ממש, ממש רואה, שהרבה מהקוד כבר נכתב על ידי AI. אתה יודע לי, כשאת קיטה פקופיילוט, שאונקלים מאוד פופולרי בציף תאי פיתוח, באמת יש כל כך המון, לא משנה איזה מחלקת עם קווי אפשר לעשות, וגם, גם אם לא מתמימים קלים ספציפיים, או סוכנים ורטיקליים למשימות ספציפיות, הקלים הכל הגדולים האלה, אפשר, כי זה הכל תלוי, זה חומר ביד היוצר, זה מה את מוזינה ואיך את מתפלט את זה, למשימות היומיות -יומיות, אבל אין ספק שהעולם צורד לפתרונות ורטיקלים.
חשוב גנו לזכור, שיש מושים שהם חוצי תפקידים, למשל, כולנו נמצאים בבגישות, בזום ובגישות פונטליות, אז היום משקלים, גם בתוך קופיילוט, וגם למי שאין קופיילוט, עם שאלה, טיימואס, שהוא זו גרבה הישראלית, וואו, טיימואס הוא זאת אחד, זה אחד הסטארט הפלמחים הדימים שיש. נכון, ואיזה כיף זה שאונוסים לנו סיכום גישות אוטומטיב, ושולחים לנו אקשן איטאמס. תחשבי את הצעה דבא שהאקשן איטאמס כבר יפתחו לנו משימות בג 'ירה. אז באמת יש המון. חוסך מלא מלא מלא זמן, למי סוונות כבר שבת בבגישה ולסכנות, אז השיעות של כולנו קרן משמעית.
זה גם שיעות, וזה פשוט גזלן זמן מיותר, פשוט יש דברים שפעם דברים הסטרטגיים לא הגענו עליהם. והיום סוף סוף, את המשימות הטקטיות האלה, כמו סיכום בגישה, שזה לא הנוכחות שלנו, זה לא השכל שלנו, זה פשוט לכתוב ולתמלל דברים, שחרירו אותי מה המשימות האלה, דמו לי לעשות דברים שהם מקדמים את האירגון, שהם מקדמים את האנשים שאנחנו מנהלים, שהם מקדמים אותנו, ולא מקדשים את הסזיפיות האדמינסטרטיבית המיותרת הזאת. לגמרי, לגמרי, ממש. עבר, וחשוב לי ככה, אנחנו מדברות על כלים וזה, ואני רוצה רגע להגיד שכל זה לא יקרה, אם זה לא היה הפוך להיות חלק מטרבות ארגונית, אוקיי? מנהל, שהוא אוהב את זה בעצמו, זה לא עוזר, או ארגון, שאוהב את זה בעצמו, והמנהל שלא אוהב את זה, זה לא עובד.
אנחנו צריכים לתת מטפת, תומכת, וזה מתחיל מהראש. היום הרבה פעמים זה צמח בטמאפ, אוקיי, מכאלה שנילבים, אבל בסוף כדי שתהיה את מה ארגונית, אמיתית, זה צריך דווקא בסוף לבוא מהראש, וצריכה להיות תרבות, תרבות, למשל, אחד מהאלמנטים של ארגונים שמצליחים, פאיי, זה אלמנט השיתוף, תרבות שיתופית, זה אומר שאיי -איי יסקסג, איפה שבני אדם יחברו את האיי -איי עם תובנות, ויש שטפו במקרה הצלחה. עד ואני דיברנו לפני שפותח מתמיקרופונים על החגוג הצלחות, ואני חושבת שארגון שרוצה להתמיע איי -איי, מנהל שרוצה להתמיע בצוות שלו, או ארגון שרוצה להתמיע ברמה יותר רחבה מצוות, חייב לשגר את מקרה הצלחה האלה. לגמרי, ואני מסכימה עם כל מילה, התרבות ארגונית אוכלת סטרטגיה לרוחת בוקר, זה משפט שכבר אמרתי אותו הרבה פעמים בפודקסט הזה. בסופו של דבר, אנחנו כמנהלים יכולים להגיע עם ההסטרטגיה שלנו, עם המיינצד שלנו, אבל אם אנחנו עובדים בארגון שמפחד, שלא מתמיע, שמאקב, שיש לו אולי בעיות או ביקטיביות שמנות ממנו להתקדם, זה מונה מאיתנו להתקדם.
ובסוף, אחריות על הקריירה שלנו היא רק שלנו, אין לנו במילה השים, אין לנו, אין אף אחד להתיל עליו את האחריות הזאת, האחריות היא רק שלנו. אבל כבר היום אנחנו רואות ארגונים שחלק מהאפליקאישן שלהם מחפשות אנשים שמעומנים ביי, ולא מפחדים איי, ויודעים להשתמש בכלים האלה. ואני רוצה שזה יהיה המסר שנצל מהפרק הזה. אנחנו לא צריכים להיות מומחים, אנחנו לא צריכים לדעת הכול, אנחנו צריכים להיות פתוחים לדבר הזה, ואנחנו צריכים לפתוח, אם אנחנו מנהלים, אז יש לנו גם הרבה אשפעל לאנשים שלנו, אז זה עזור גם להם להיפתח ולשחרר קצת מהפחד והפומול למי שנמצא במקום הזה, ולעשות את הצעדים הקטנים, קטנים, קטנים, אבל פרקטיים ומדודים, שבאמת מפיקים מהם תועלת ובאמת עוזרים לנו להיות יותר אפקטיבים ולראות את הנצחונות האלה, וכמו שאמרת לשתף אותם, עם אחרים בתוך הארגון כדי לערבות טוב, וכדי שכולנו נוכל להיות יותר אפקטיבים, ולמשיך המאפכה הזאת קוראת איתנו, בלדנו, היא קוראת. חד משמעית וגם, מיצוץ שלי אני רוצה רגע להרגע ולגיד, מכל שאנחנו שנתיים מתוך על מאפכה ואנחנו בראשיתו של תור הזהיו.
זה רק התחיל, המפתח הוא הסתגלות, ומנהלים שיאמצו איי -איי, כשהותף יסקסגו. וזה המסור שלי, גם אם עדיין לא עליתם, הוא רק התחלטם בעל הנהל ולא עמוק, תעשו אפסקילינג, תעשו ריסקילינג, תצאיתו את הצוותים שלכם ותאפשרו להם לרקוב אל הגל הזה, לא לחיות בפחד ממנו, וזה מתחיל במודלינג. מנהל שרוצה שהצבע שלא יהיה שם, צריך בעצמו להשתעשע עם הקלים, ונקורן לזה שעשוע, כי זה שעשוע. כי בסוף זה כיף. ואני חושבת שאנחנו צריכים באמת לחשוב על זה ברמה הכי פרקטית.
איך זה באמת? יכול לעזור לי? איך היום יום שלי נראה ואח זה יכול להפוך להיות שותף שלי שבאמת באמת מקדם אותי ועוזר לי? אני לא צריכה עוד משהו שיימיס עליי, אני צריכה משהו שיקדם אותי. אז זאת זה...
-שיקדם ויקל ויקצר, והפנה אותי למשימות אסטרטרית ולא תקתיות. בפעול שאתה מעט להתחיל וקטן, משל אני הרבה פעמים אומרת בסדרונות שלי, כולי עצמכם אתגר 21 דייזה כזה, 21 ימים, הוא ראים שנכון לשנות תרגילים לוקח 21 ימים, אז כל יום תציבו לכם חצי שעה מסימה אמיתית שנונחת לכם על השולוכן אמיתית, לא מדומה, ותראו איך אתם יכולים לעשות אותה ביחד עם האייה. בסוף, האייה היא לא יכולה החליפ אותנו, בסוף, מי שהיא מקבלת ההחלטה, זה אנחנו. אז כתמיד היא היו מן אינדלופ או יו מן אונדלופ, אבל בסוף זה הניו ואו. אז קחו חצי שעה, תעשו מסימה, אספרים אחת ימים, שוחחים את החיים שלפני מה שנקרא.
ואם בא לכם עזריו, ואתם תוהים איך להיכנס את אוך הדבר הזה ואב בא לכם שיקחו אתכם יד ביד, אז זה סרי תסמך לעזור לכם, ואני הייתי בסדנאות שלה, אז אני יכולה להגיד שהיא באמת, באמת, באמת מדהימה סופר פרקטית, סופר ממוקדת, זה לא פלאף וזה לא בולשית. זה ממש החיים עצמם, אז יאללה, שנהנה מהקילים האלה וניתן להם לשפר אותנו ולזרוח ביחד איתם. אמאם. שריטוש, תודה רבה שבאת לספר לנו ולדיברנו על מיינצט מאוד מאוד חשוב. אנחנו באמת בפתחו של תור הזהב, וגמישות זה לגמרי שם המשחק, אני לא יכולה להסכים יותר.
חנוש מאיתונו, שתודה, היה לי ממש ממש כיף לידי. תאכיקיתי לזה ושתנאו. -איזה כיף, תודה.
תודה שגדשתם את הזמן להזין לפרק הזה. אני שמח לדעת מה חשבתם. הוזמנים לכתוב לי וליצור קשר בכל אחת מהמדיות בתיאור של הפודקסט. והיא מעבדתם, הוזמנים לשתף את מי שהפרק הזה יכול להזור לא או לא, להניג את החיים שלהם להצלחה ולחיים טובים ומוזנים יותר. נתראה בפרק הבא.
הפרק מתמקד בשאלת שילובה של בינה מלאכותית (AI) בעבודת המנהלים והמנהלות, ומתייחס לאתגרים, הזדמנויות, ולכלים פרקטיים לשדרוג הניהול בעידן החדש. במהלך השיחה טוני ושרית בוחנות את תחושת ה-FOMO סביב AI, דנות בשינוי החשיבתי הנדרש כדי להיות רלוונטיים, ומציגות דוגמאות קונקרטיות משדה העבודה ומכלים חדשניים שממנהלים יכולים להטמיע כבר היום.
| תוכן | דובר | זמן | |-----------------------------------------------------|----------|---------| | "המרחק בין להכיר לבין תכלס... לאמץ ולשלב בתהליכי עבודה הוא ענק" | שרית | 02:21 | | "קחו ארבעה-שישה כלים, תלמדו לעומק, כי האומנות היא לשזור את הכלים ביחד" | שרית | 08:15 | | על מהפכת האוטונומיה ומקינזי: "90% קיצור בזמני טיפול..." | שרית | 13:10 | | "השאלה היא איך אנחנו לוקחים את זה ומתיידדים עם זה..." | טוני | 04:10 | | כלי Negotiator לצ'אט-GPT – "ואז את יכולה לסמלץ כל שיחה..." | שרית | 17:33 | | "אני אומרת לצ’אט, בוא נדמיין שיש פה שולחן מנהיגי העולם..." | שרית | 20:25 | | "40% מהקוד של גוגל נכתב כבר ע״י AI" | שרית | 24:54 | | "תרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר" | טוני | 27:40 | | "השלב הבא זה לא להיבהל... כל יום קחו חצי שעה למסימה שתבצעו בעזרת AI" | שרית | 30:33 |
עשה:
אל תעשו:
AI כבר כאן, והמהפכה תלווה כל מנהל ומנהלת בשדה העבודה. פוקוס, הרפתקנות, ניסויים מתמידים וגמישות מחשבתית הופכים כל מנהל למנהיג בעולם העבודה החדש.