Podcast
The Daily Sicha - השיחה היומית
Hosted by The Daily Sicha · HE
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.
https://thedailysicha.com/
88episodes
Episodes
Newest firstAll episodes
יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון, ה'תשפ"ו
Yesterday00:09:28Tap to summarizeהתוכן לנשים ובנות ניתנה שליחות מיוחדת בענין החינוך מפני התכונה של קירוב ורוך שבהן שנדרש לעבודת החינוך שצריכה להיות מתוך קירוב – "ימין מקרבת" (ורק לאחר מכן אפשר לחשוב אודות הגישה של "שמאל דוחה", כדי לשחרר את המחונך מתכונות בלתי-רצויות ש"נדבק" מבחוץ, כדבר זמני). מכיון שבודאי יש לכל בת בישראל רגש נשמתי-פנימי לזכות לבנות בית משלה מבורך בבנים ובנות – הרי בעודה ילדה, ועאכו"כ כשהיא מתבגרת, עלי' לחנך את עצמה, כך שבבוא הזמן תהי' "דוגמא חי'" ומאירה לילדי'; הזדמנות מיוחדת להתעסק בחינוך הוא בימי הקיץ כאשר ילדים מקבלים הרבה זמן פנוי – שאין להניח את הילד במצב של זמן ריק מכל תוכן, אלא יש למלא זמן זה בתוכן אמיתי, וניתן לעשות זאת (גם כאשר אי"ז זמן של לימודים מתוך ספרי לימוד וכו') ע"י סיפורים עם תוכן חסידי או משחקים שבהם מדגישים את ענין העזרה לזולת וכיו"ב. ולעשות כ"ז בדרכי נועם, מתוך קירוב ורוך.משיחת יום ג' פ' בהעלותך, טו"ב סיון ה'תשמ"ו, לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולמדריכות דמחנות קייץ תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026 Synopsis Women and girls have been given a special mission in the field of education, because it is their nature to be gentle and to draw near, are essential qualities for education (which must be conducted primarily with “the right hand that draws near”; only after using the right hand may one consider using “the left hand that pushes away” in order to rid the student of undesirable traits). Because every Jewish girl desires to merit to build her own home and to be blessed with children of her own whom she will educate etc., it follows that even from a young age (and all the more so when she grows older), she must educate herself so that when the time comes, she will be a living, shining example for her children. A special educational opportunity arises during the summer, when children have a great deal of free time. One must make sure that a child’s time is not left empty; rather, the time must be filled with meaning which can be accomplished (even during the summer, when the children are not studying from textbooks in school etc.) through Chassidic stories, or games that emphasize helping others and the like. All of this should be done in a pleasant way and with warmth and gentleness.Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Behaalosecha, 16 Sivan 5746, to the graduating students of Bais Rivkah and summer camp counselors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026 לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים
Transcribe →יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון, ה'תשפ"ו
2d ago00:13:00Tap to summarizeהתוכן במס' ברכות: "בשאלה שאני" (שהשואל שואל כעני על פתח שאינו מרים ראש לשאול שאלה גדולה), ופריך, "בשאלה נמי הכתיב [בשיעור תהלים דיום ט"ז בחודש] הרחב פיך ואמלאהו", ומשני, "ההוא בדברי תורה הכתוב כתיב", משא"כ בשאלת צרכיו. וצ"ל: 1) הרי אם אדם מרגיש ש"מרובים צרכי עמך", מ"ע מן התורה שיתפלל ויבקש מה' שימלא לו את כל צרכיו?! 2) בירושלמי מס' תענית איתא "רשב"ל אמר אם סדרתה תפילה לא תהא מיצר פיך אלא הרחב פיך (לשאול כל צרכיך...) ואמלאהו"?! והביאור: אף שכאשר מרגיש ש"מרובים צרכי עמך" חל עליו חיוב לבקש זאת מה', אבל אין "ציווי" שיהי' האדם במצב ד"דעתם קצרה" ובמילא ידמה ש"מרובים צרכי עמך", ולכן אא"פ לפרש מ"ש "הרחב פיך" שקאי על דברים גשמיים, כי כיצד אפשר לצוות למי ששמח בחלקו "הרחב פיך"?! וע"ז מוסיף ר"ל: "אם סדרתה תפילה", כאשר עבודתו היא בדרגא נעלית ביותר עד שעושה גם מדבריו הגשמיים כלים לאלקות, אזי "הרחב פיך" גם בנוגע לדברים גשמיים ואסור לו לוותר עליהם.ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026 Synopsis The Gemara says in Brachos that the verse (in today’s Tehillim) “Open your mouth wide, and I will fill it” applies only to words of Torah, whereas for one’s personal needs, one should ask for little. But seemingly, it is a positive mitzvah of the Torah to ask Hashem for all of one’s needs, even when one feels that “the needs of Your people are many”? Also, the Yerushalmi says in Taanis: Rabbi Shimon ben Lakish said: If you have set forth your tefillah, you should not constrain your mouth; rather, “Open your mouth wide (to ask for all your needs) and I will fill it”? The explanation is as follows: It is true that when one feels that “the needs of Your people are many,” he is obligated to ask Hashem for all his needs, even though the reason he feels his needs are many is because he is “of limited understanding.” But there is no obligation to be “of limited understanding.” Therefore, you cannot say that the verse “Open your mouth wide” refers to material matters, because if someone is not of limited understanding, and therefore is happy with his lot, how can he be commanded to “Open your mouth wide” and ask excessively? To this, Reish Lakish adds: “If you have ordered your tefillah,” meaning, when one’s service is on such a high level that he turns his physical affairs into channels for G-dliness, then one must “Open your mouth wide” regarding material matters as well, and he is not permitted to forgo them.3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
Transcribe →יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון – יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ה'תשפ"ו
3d ago00:13:17Tap to summarizeהתוכן א' הסיפורים שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר מה שקרה כשהמאסר הי' עוד בתקפו: מיד כשנכנס למאסר החליט בתוקף לא להתפעל מהם כלל ולהחשיב אותם לאין ואפס! ביום ה', אדר"ח תמוז, בשעה 11:00 בבוקר, נכנסו אליו ג' שוטרים וציוו עליו לקום! (לקבל הודעה) כיון שזה הי' סימן לקבלת מרותם, אמר באידיש, שלא יקום! אמר לו א' מהם (שהבין אידיש) שיכו אותו! ענה: נו..., עשו כך והלכו. נכנסה עוד קבוצת שוטרים וביניהם לולאוו (שהי' מגזע חסידים ומאלו שאסרו אותו) שאמר: רבי! הרי רוצים למסור לך הקלה! לא ענה. אמר: הרי יכו אותך! לא ענה. הכו אותו והלכו, וכך קרה פעם שלישית, בסוף קראו והודיעו לו שהוא משתחרר ושולחים אותו בלילה לקאסטראמא לג' שנים ויגיע לשם בשבת, אמר: בשבת הוא לא נוסע בשום אופן! נשאר א"כ בכלא עד יום א' (ג' תמוז) ואז שחררו אותו ונסע לקאסטראמא. וסיפר שר' מיכאל דווארקין הגיע שם לפניו ומיד יסד שם חדר! ההוראה: כשיהודי מחליט שכל המונעים ומעכבים הם אין ואפס, והחלטה זו לא משתנית גם כשמכים אותו כמ"פ - פועל שגם יהודי שהי' בלעו"ז מכיר בו כ"רבי", וסוכ"ס ממלא תפקידו!ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026 Synopsis My father-in-law related that when he was arrested, he resolved from the outset not to be intimidated at all, and to regard his oppressors as absolute nothingness. On Thursday, the first day of Rosh Chodesh Tammuz, at 11:00 in the morning, three officers entered his cell and ordered him to stand. Since standing was a sign of accepting their authority, he replied in Yiddish that he would not get up. When one of the officers told him that if he refused they would beat him, he said, “Nu…,” and they beat him and left. Then another group of officers entered, among them Lulav (one of the individuals who arrested the Rebbe, and who came from a Chassidic background). He said: “Rebbe! They want to inform you of a leniency!” When the Rebbe did not reply, he warned the Rebbe that he would be beaten, but still the Rebbe said nothing. Again, they beat him and left. This happened a third time. Finally, they summoned the Rebbe to the office and informed him that he was being released and exiled to Kostroma for three years. When they told him that he would have to leave that night and arrive in Kostroma on Shabbos, he said that under no circumstances would he travel on Shabbos, and therefore he remained in prison until Sunday (3 Tammuz). He also related that the Chassid Reb Michoel Dvorkin traveled to Kostroma before the Rebbe’s arrival, and immediately established a cheder and repaired the mikveh there. The lesson is that when a Jew resolves firmly that all obstacles are absolute nothingness, and he does not depart from this resolution even when he is hit several times, the result is that even a Jew who was on the opposing side recognizes him as “Rebbe,” and ultimately fulfills his mission.2 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026 לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.
Transcribe →יום ועש"ק פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ג סיון, ה'תשפ"ו
5d ago00:10:20Tap to summarizeהתוכן ענינו המיוחד של יום י"ג סיון – היום שלאחרי סיום ימי התשלומין של חג השבועות, זמן מתן תורתנו: לאחרי שנסתיימה עבודת הקרבנות דזמן מ"ת, שענינה ברוחניות (שזה שייך גם בזמן הגלות) הוא הקרבת החיות והעונג בלימוד התורה, התבוננות ויגיעה בתורה מתוך חיות ועונג, הנה בי"ג סיון מתחילה העבודה שלאח"ז, שעיקרה – "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", שעניני התורה שלמד במשך הימים שלפנ"ז באים לידי מעשה בפועל בחיי היום יומית. ואדרבה: ההוכחה שכללות הענין דקבלת התורה היתה אצלו כדבעי ה"ז דוקא כאשר זה בא לידי מעשה, שגם כאשר באים ימי המעשה (שאינם יו"ט) הוא עוסק ב"שטורעם" חדש בכל עניני יהדות – לימוד וקביעות עתים לתורה, קיום המצוות ומעש"ט בכלל.משיחת י"ג סיון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2026 Synopsis The unique theme of 13 Sivan, the day after the Tashlumin for Shavuos, is as follows: After the korbanos of Matan Torah (meaning, in spiritual terms, devoting one’s vitality and pleasure to Torah by toiling in Torah etc.) comes the next stage of service (on 13 Sivan), which is putting one’s Torah learning into actual practice in everyday life. This is the proof that one has accepted the Torah properly: when it leads to action, such that even on an ordinary day, he engages in all matters of Yiddishkeit with renewed vigor.Excerpt from sichah of 13 Sivan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2026 לזכות מרת חנה בת נחמה דינה שתחי' ליום הולדת שלה י"ד סיון – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי'
Transcribe →יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ב סיון, ה'תשפ"ו
6d ago00:10:06Tap to summarizeהתוכן י"ב סיון הוא סיום ימי התשלומין דחג השבועות. ענין ה"תשלומין בעבודה: "תשלומין" פירושו הן השלמת החסרון, והן מלשון "שלימות" – אפי' כאשר לא חסר מאומה בעצם העבודה, אעפ"כ, שייך תמיד להוסיף בשלימות העבודה. וההוראה: אע"פ שבודאי היתה אצל כאו"א מישראל העבודה דזמן מ"ת בשלימות, אבל מפני שהוא ממשיך להתעלות בעבודתו מיום ליום דימי התשלומין עד לרגע האחרון של י"ב סיון – עליו להמשיך ולהוסיף שלימות בכל הענינים הקשורים לזמן מ"ת בהתאם למעמדו ומצבו אז. ובמילא יש לנצל כל רגע מיום זה כדי שכל הענינים דזמן מ"ת יהיו בתכלית השלימות!ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' נשא, י"ב סיון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2026 Synopsis 12 Sivan is the conclusion of the days of Tashlumin for Shavuos. In terms of Divine service: Tashlumin has two meanings: (1) making up for what is lacking, and (2) adding perfection (sheleimus), even when nothing was lacking in one’s service – because there is always room for further perfection. Thus, although every Jew surely performed the service of the Giving of the Torah fully, nevertheless, since one constantly advances in his service from day to day and from moment to moment, always rising higher and higher, one must therefore continue to add more and more perfection up until the final moment of 12 Sivan, relative to his new, higher state.2 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Naso, 12 Sivan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2026 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר
Transcribe →יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"א סיון, ה'תשפ"ו
1w ago00:08:47Tap to summarizeהתוכן הוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי, מזמור ששים, "נתת ליראיך נס להתנוסס וגו'" בקשר עם ימי התשלומין דחה"ש: כאשר ה"יצר" בא לבנ"י וטוען כיצד יכולים להיות בטוחים שיוכלו למלאות תפקידם כראוי, ובעניננו - לעסוק בעניני תשלומין דחה"ש, והרי "אתם המעט מכל העמים"?! וע"ז באה ההוראה שהקב"ה נותן ליראיו "דגל" ("נס") שיוכלו להניפו לכל רוח ("להתנוסס") ולהראות לכל העמים שהוא משתייך לדגלו של הקב"ה! ועוד יותר: הקב"ה נותן את הכח לכל יהודי שיוכל להתנהג באופן נסי בלי להתחשב בעניני מדידה והגבלה! וממשיך בכתוב: "למען יחלצון ידידך הושיעה ימינך וענני": מכיון שכאו"א הוא "ידיד"של ה' (ע"י ההנהגה באופן המתאים לכך), מושיט לו הקב"ה ואוחזו בימינו ונותן לו ביד ימין את כל צרכיו - מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה וכו'!א' השיחות יום ב' פ' בהעלותך, י"א סיון ה'תשמ"ג, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2026 Synopsis A lesson from the verse in today’s Tehillim, “You have given those who fear You a banner (nes) to wave…”: When the yetzer comes and argues, “You are the fewest among the nations,” so how can you be so certain that you can fulfill your mission properly (in this case, regarding the tashlumin following Shavuos) etc., the answer is that Hashem gives those who fear Him a banner, which they can raise in all directions to show the nations that the Jewish people stand under the banner of Hashem. Furthermore: Hashem gives every Jew the power to conduct himself in a miraculous (“nes”) fashion, without taking into account the apparent limitations and constraints of the world around him. And the next verse continues, “So that Your beloved ones will be saved; deliver us with Your right hand and answer me”: Since every Jew is a beloved one of Hashem (by acting appropriately), Hashem extends His hand to every Jew and holds him with His right hand, and with His right hand provides all his needs, from His full, open, holy, and generous hand etc.Sichah of Monday, parashas Behalosecha, 11 Sivan 5743, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
Transcribe →יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון, ה'תשפ"ו
1w ago00:07:16Tap to summarizeהתוכן שיעור היומי ברמב"ם הוא הל' נזירות, שענינו הוא כמו ענין ה"נדרים" (שמו של אאמו"ר ז"ל "לוי יצחק" בגימ' "נדר"). בענין הנדרים בא לידי ביטוי כחו של יהודי לקחת דבר חולין ולפעול בו קדושה ע"י דיבורו בלבד. ועד"ז ענין ה"נזירות": כאשר יהודי לוקח ע"ע התחייבות מסויימת לכבודו של הקב"ה, אפי' בדבר קל ופשוט, ולדוגמא שלא יגלח שערותיו במשך ל' יום – ניתוספה אצלו קדושה יתירה ["קדוש יהי'"], וגורם עי"ז נח"ר ותענוג מיוחד להקב"ה. ובמילא זהו גם טובתו של האדם – שהרי זהו זכות הכי גדול לגרום נח"ר להקב"ה, וגם מכיון שבשכר זה נותן לו הקב"ה שפע ברכות.משיחת כ"ג מנחם-אב ה'תשד"מ, לחברי כולל "תפארת זקנים" ו"חכמות נשים" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2026 Synopsis Today’s Rambam is in the Laws of Nezirus, which is a form of vow (neder – which has the same Gematria as Levi Yitzchok, the name of the Rebbe’s father). A neder demonstrates a Jew’s power to take something ordinary and mundane and sanctify even through his speech alone. Similarly regarding nezirus: When a Jew undertakes a certain commitment in honor of Hashem, even if it something easy and simple (for example refraining from cutting his hair for thirty days like a Nazir), he becomes holier and brings particular satisfaction and pleasure to Hashem. It follows that this also benefits the person himself, because to cause Hashem pleasure is the greatest merit, and because Hasheem rewards him for it.Excerpt from sichah of 23 Menachem-Av 5744, to members Kollel Tiferes Zekeinim and Beis Chochmas Nashim For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2026 לזכותהחתן הרה"ת שמחה בנימין הלוי והכלה מרת חיה מושקא שיחיו פישלרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחתביום ד' סיון ה'תשפ"ו
Transcribe →יום ב' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון, ה'תשפ"ו
1w ago00:11:38Tap to summarizeהתוכן סיום הש"ס הוא: "אמר ריב'ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. אמר רשב"ח לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". מאמר רשב"ח אודות "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" הוא התירוץ כיצד יהי' בכחו של הצדיק לקבל ה"ש"י עולמות"! וזוהי גם המענה ליהודי ששואל מאיפה יקח את הזמן ואת הכח להוסיף בלימוד התורה כאשר גם עד עתה למד בכל רגע פנוי – "ה' עוז לעמו יתן וגו'"! המענה לזה ל"בעל נגלה" הוא – שיוסיף בנתינת הצדקה! עפ"י מ"ש אדה"ז שע"י קיום מצות הצדקה "נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה" כפשוטו! ובכן, אמנם צ"ל היגיעה בתורה, אבל ע"י נתינת הצדקה מ"יגיע כפיו" יצליח להשיג ע"י היגיעה בשעה א' מה שע"ד הרגיל זקוק לאלף שעות, ובמילא יישאר לו עוד 999 שעות להוסיף בלימוד התורה!ג' חלקים משיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2026 Synopsis The Shas concludes with the Mishna: “Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the future, the Holy One, Blessed be He, will give every tzaddik 310 worlds, as it is stated: ‘To bequeath to those who love Me substance (יש), and I will fil their treasuries.’ Rabbi Shimon ben Chalafta said: The Holy One, blessed be He, found no vessel capable of containing blessing for the Jewish people but peace, as it is stated: ‘Hashem will give strength to His people; Hashem will bless His people with peace.’” Rabbi Shimon ben Chalafta’s teaching on the verse “Hashem will give strength to His people; Hashem will bless His people with peace” is the explanation of how tzaddikim will have the ability to receive the 310 worlds. This is also the answer to a Jew who asks: Where will I find the time and strength to add in Torah study, when I already study during every free moment? The answer – for a person focused on Nigleh – is to add in giving tzedakah. As the Alter Rebbe writes: By giving tzedakah, “his mind and heart become refined a thousandfold” – in the literal sense. Therefore, while it is true that one must toil in Torah, nevertheless, by giving tzedakah from the “labor of his hands,” he will succeed in achieving through one hour of effort what would ordinarily require a thousand hours, leaving him another 999 hours to add in Torah study.3 excerpts from sichah of Sunday, parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2026 לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר
Transcribe →יום א' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון, ה'תשפ"ו
1w ago00:09:10Tap to summarizeהתוכן עפ"י המבואר בתקו"ז ובפרדס מובן שסדר הנכון בציור הנקודות הוא שהשורק בא לפני הקבוץ. ולהבא יש לתקן את הדברים (ומה שיש עוד סדר בציור הנקודות – הרי כ"ה בריבוי ענינים בש"ס שיש בהם מחלוקת, שב' הדעות נאמרו למשה מסיני אבל להלכה יש להתנהג כדעה א' בלבד) . נוסף על קיום הוראת רבותינו נשיאינו לדייק בלימוד האותיות בפ"ע, לימוד הנקודות בפ"ע, ולאח"ז לחברם יחד. ולדוגמא בנוגע לאות אל"ף: לכל לראש מלמדים צורת אל"ף ללא ניקוד, וכפי שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאשר לומדים עם הילד "קמץ אל"ף אָ", ה"ז קשור עם האל"ף ד"אָנכי ה' אלקיך"! ואמחז"ל ש"אנכי נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית", ו"אנא" קאי על עצמותו ומהותו ית', ועפ"ז מובן שעצם ופשיטות הענין דאל"ף – אלופו של עולם – מתבטא באות אל"ף בלי ניקוד (שמורה על איזה ציור)! ודוקא כך משרישים בלב הילד כבר מקטנותו הענין דאלופו של עולם.משיחת א' דר"ח אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2026 Synopsis Based on what is explained in Tikkunei Zohar and Pardes, it is understood that in the correct order of the nekudos, shuruk comes before kubutz. Going forward, this should be corrected. (As for the fact that there is another order in nekudos, it is like the many disagreements in Shas, where both opinions were given to Moshe at Sinai, but the practical halacha follows only one.) Additionally, our Rebbeim instructed specifically to teach the letters separately, the nekudos separately, and only then join the two together. For example,, one should first teach the form of the letter Alef without any vowelization. As my father-in-law, the Rebbe, explained, when one teaches a child “kamatz Alef, uh,” it is linked to the Alef of “Anochi Hashem Elokecha,” and our Sages taught that Anochi is an acronym for “Ana Nafshi Kesovis Yehovis” (“I wrote and gave Myself”), where Ana refers to Hashem’s Essence and Being. Accordingly, it is understood that the pure, simple essence of Alef – the Alufo shel Olam – is expressed specifically in the letter Alef without vowelization (whereas a vowel already imparts a particular form). It is precisely in this way that the Alufo shel Olam is implanted in a child’s heart from a very young age.Excerpt from sichah of 30 Menachem-Av 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2026 לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
Transcribe →יום ה', ערב חג השבועות, ה'תשפ"ו
2w ago00:13:20Tap to summarizeהתוכן "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא מלאכי השרת לכאו"א מישראל וקשרו להן ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע". וצ"ל: 1) מתחילת המאמר משמע שמעלתם היתה בזה שהקדימו נעשה לנשמע, ומהסיום משמע שקשרו להם ב' הכתרים כנגד נעשה ונשמע עצמם? 2) מדוע באמת לא קשרו להם כתר שלישי כנגד הקדמת נעשה לנשמע? והביאור: ההקדמה למ"ת היא ענין הקב"ע והביטול, שזהו הענין דהקדמת נעשה לנשמע. ונוסף לזה הנה גם ענינם של "נעשה" ו"נשמע" כשלעצמם הוא קב"ע. וכמו בהענין דהקדמת פ' הראשונה של ק"ש לשני' אמרז"ל "כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ עול מצוות", דיש בזה ג' ענינים: 1) קב"ע מלכות שמים, 2) קב"ע מצוות, 3) והקדמת קבלת עומ"ש לעומ"צ. "נשמע", הבנה והשגה, הוא ע"ד הענין דקבעומ"צ, שהוא הביטול לרצונות הפרטים שבכל מצוה. "נעשה" הוא ע"ד הענין דקבעומ"ש, הביטול לרצון הכללי, ה"צונו", שבכל המצוות בשווה. אלא שמכיון שגם ביטול זה הוא בקשר לציווי המלך, מובן שבביטול זה ישנו איזה ציור לפי הרצון שבטל אליו – חוקים עדות או משפטים. והקדמת נעשה לנשמע הוא הביטול עצום לבעל הרצון, שבביטול זה אין שום התחלקות וציור וכו'. והנה "משכרה נדע מהותה", ולכן, ה"שכר" על ה"ביטול" שבאמירת "נעשה" ו"נשמע" הוא ענין ה"כתר", ענין של מקיף. אבל גם ה"מקיף" שב"כתר" יש לו שייכות ו"מתאים" להראש, ולכן לא שייך לקשר ביטול העצום לבעל הרצון שבהקדמת נעשה לנשמע, שלמעלה מכל הגבלות, לענין של "כתר". ב' חלקים ממאמר ד"ה בשעה שהקדימו, אור ליום ועש"ק פ' במדבר, ד' סיון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2026 Synopsis “When the Jewish people placed ‘We will do’ before ‘We will hear,’ 600,000 ministering angels came to each and every Jew and tied two crowns to them, one corresponding to ‘We will do’ and one corresponding to ‘We will hear.’” However: (1) The beginning of this statement indicates that the greatness lay in placing “We will do” before “We will hear,” whereas the end indicates that the two crowns corresponded to “We will do” and “We will hear” themselves. (2) Why indeed were they not given a third crown, corresponding independently to the fact that they placed “We will do” before “We will hear”? The explanation is as follows: The preparation for Matan Torah is kabbalas ol and bitul, which is the meaning of placing “We will do” before “We will hear.” In addition, “We will do” and “We will hear” are themselves expressions of kabbalas ol. Our Sages taught that the reason the first paragraph of Kerias Shema comes before the second is “so that one should first accept upon himself the yoke of the Kingdom of Heaven, and afterward the yoke of the mitzvos.” Here there are three elements: (a) acceptance of the yoke of the Kingdom of Heaven; (b) acceptance of the yoke of mitzvos; and (c) placing acceptance of the yoke of Heaven before acceptance of the yoke of mitzvos. “We will hear,” which means understanding and comprehension, corresponds to acceptance of the yoke of mitzvos, which involves bitul to the specific aspects of the Divine Will contained within each individual mitzvah. “We will do” corresponds to acceptance of the yoke of Heaven, which involves bitul to the general Divine will (the fact that “He commanded us” etc.), which is equal in all mitzvos. But since even this bitul is associated with the King’s command, this bitul still maintains some form and definition shaped by the will to which one is batel (whether Eidos, Chukim, or Mishpatim). But placing “We will do” before “We will hear” is the tremendous bitul to the One Who desires, and in this bitul there is division or form at all. And “from its reward we know its essence”; therefore, the reward for the bitul of saying “We will do” and “We will hear” is a crown (Kesser) which represents Makif. But even the Makif of Kesser still has a connection to and “fits” the head. Therefore, it is impossible to associate the tremendous bitul to the One Who desires that lies in placing “We will do” before “We will hear” (which transcends all limitations) with a “crown.”2 excerpts from Maamar Besha’ah Shehikdimu, Thursday night, parashas Bamidbar, 4 Sivan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2026 לזכות חיים עזריאל בן חיה ריסה שי' ונגר ליום הולדת שלו יום א' דחג השבועות - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
Transcribe →