סיכום הדף יומי, גמרא חולין יט

(יח. במשנה השנייה – יט: במשנה)

חשוב לחלק בין שני דברים – 1. מיקום השחיטה. 2. רוב סימן והגרמה. בסוגיא עצמה הנושאים מעורבים זב"ז.

(משנה, יח: 3+, יח: 11-)

נדבר על חמישה מיקומים שונים (מימין לשמאל) – עד איפה אפשר לשחוט?

ריאה	טבעות סחוס	הטבעת הגדולה	בין הטבעת לכובע	בכובע עצמו
				תחילת הכובע (לפני החיטי)	עד השיפוע / נוגע בחיטי	מהשיפוע
	(ודאי כשר)[1]	משנתנו – ת"ק ורי"ס בר"י רק נחלקו לגבי הגרמה ורוב	ר' חנינא בן אנטיגנוס (יח: 3+)
				רב פפי-רבא: פגע בחיטי טריפה.		ר"ל
				פגע ולא נגע – טריפה	פגע ונגע – טריפה	ר"ל
			רב פפי 2	רב פפי 1ס
				מר בר רב אשי – פגע בחיטי – כשירה, שייר בחיטי – טריפה.	רב פפא-רבא:[2] שייר בחיטי כשירה.
					הלכתא – שיפוי כובע ולמטה, וכן ר"נ (יט. 2+) ומביא אוסף אמוראים, ומדגיש שזה לא כרבנן ורי"ס הר"י (אלא כר' חנינא ב"א). וכן ריב"ל (יט. 10+, ומדגיש שר"ח מקל יותר מרי"ס ולא רק יותר מרבנן). והלכה כמותו.

(תחילת הסוגיא – מהמשנה עד יח: רבע תחתון, יט. שליש עליון עד יט: במשנה)

א. המשנה ודעת רב ושמואל

שחט רוב במקום (טבעת גדולה) ומיעוט שלא במקום –
ת"ק – טריפה (אין רוב) (רש"י – אין רוב כלל, ראשונים – אם יחתוך רוב ויפרוש יש רוב).
רי"ס בר"י – כשירה.

ב. מה קובע – סיום הרוב, כל הרוב, סה"כ רוב?

<...

	2/3 בפנים, 1/3 בחוץ	1/3 בחוץ, 2/3 בפנים	1/3 בחוץ, 1/3 בפנים, 1/3 בחוץ	1/3 בפנים, 1/3 בחוץ, 1/3 בפנים	סברות	ראיות ותגובות	ראיות ותגובות
רב הונא-רב אסי –	המחלוקת: רבנן – הכל, רי"ס – רוב	טריפה לכולם,	(ברור שטריפה)		כל הרוב הראשון קובע (יציאת החיות), והיה בחוץ		דחיית ראית רב חסדא – אולי זה כרי"ס?
רב חסדא	לפי כולם כשרה (יש רוב)	מחלוקת: רבנן – טריפה,			רבנן – כל הרוב הראשון קובע,	תגובה לרי"ס – שם החצי הראשון במקום, כאן מחוץ למקום.	ראיה – שהרי במשנה (כז.) – "רובו של אחד כמוהו". (לרש"י – הראיה מעצם הרוב, לראשונים אחרים – לפי כולם יש רוב כשפורש, וכאן הראיה מ"כמוהו" שנחשב חתוך, וממילא חיתוך המיעוט חוץ למקום לא ישפיע).
		רי"ס – כשירה			רי"ס – נקודת סיום הרוב קובעת (והיתה בפנים).	כמו בחצי קנה פגום – לא חייב לשחוט כל הרוב, מה שקובע זה סיום הרוב

שלב ב – בדעת רי"ס בר"י בהנחה שמכשיר בשליש ראשון בחוץ (יט. 7-)