Podcast
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Hosted by Rabbi Yosef Katzman · EN
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
150episodes
Episodes
Newest firstAll episodes
Hayom Yom 4 Menachem Av - One cannot earn one cent more than G‑d ordained
4w ago00:03:03Tap to summarizeמִיט דעֶר גרעֶסטעֶר האָרעֶוואַניעֶEven with the greatest toil,קעֶן מעֶן נִיט פאַרדִינעֶן קֵיין אֵיין סעֶנטone cannot earn one centמעֶהר וִויפְיל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ האָט אָפְּגעֶשׁטעֶלט, אַז דעֶר אוּן דעֶר מעֶנשׁ זאָל פאַרדִינעֶןmore than G‑d has ordained for him.מעֶן בּעֶדאַרף טאָן וִויפְיל עֶס אִיז נוֹיטִיגWe must do what is necessary,אָבּעֶר מעֶן מוּז געֶדֵיינקעֶןbut we have to rememberאַז דִי גאַנצעֶ אַרבּעֶט, אִיז מעֶר נִיט וִוי אַ טָפֵלthat all our labors are only of secondary importance.דעֶר עִקָּר אִיז דִי בְּרָכָה פוּן הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְWhat counts is G‑d’s blessing,אוּן דִי בְּרָכָה פאַרדִינט מעֶן וועֶן מעֶן אִיז אַ עֶרליכעֶר אִידand this is earned by acting in a way appropriate for a Jew: תְּפִלָּה בְּצִבּוּרpraying with the congregation, שְׁמִירַת שַׁבָּת בְּהִדּוּרobserving Shabbos with loving punctiliousness, כַּשְׁרוּת בְּהַשְׁגָחָה גְּדוֹלָהkeeping kosher vigilantly,חִנּוּךְ הַבָּנִים בּאַ מְלַמְּדִים עֶרלִיכעֶ אִידעֶןand having one’s children educated by teachers who are G‑d-fearing.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: cablejew@gmail.com
Transcribe →Hayom Yom 3 Menachem Av - When Mashiach comes we will yearn for the exile
4w ago00:05:41Tap to summarizeמִשִּׂיחַת אַאַמוּ"רFrom a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]:יעֶמאָלט, וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵןWhen Mashiach arrives (May that be speedily in our days!), וועֶט מעֶן עֶרשְׁט בֵּיינקעֶן נאָךְ דִי גָּלוּת טעֶגpeople will start hankering after the bygone era of exile.יעֶמאָלט וועֶט עֶרשְׁט פאַרדְרִיסעֶןIt is then that they will start feeling regretפאַר וואָס מ'האָט נִיט געֶטאָן אִין עֲבוֹדָהfor not having devoted themselves to Divine service;מעֶן וועֶט עֶרשְׁט דעֶרהעֶרעֶן דעֶם גְרוֹיסעֶן וֵוייטאָג פוּן הֶעְדֵּר הָעֲבוֹדָהit is then that people will feel anguish over their lack of avodah. אִיצטעֶר אִין דִי יְמֵי הַגָּלוּתAs for now, during the era of exile,אִיז דִי יְמֵי הָעֲבוֹדָהthese are the days of avodah — צוּ מֵכִין זַיין זִיךְ צוּ בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵןto prepare oneself for the imminent coming of Mashiach.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: cablejew@gmail.com
Transcribe →Hayom Yom 2 Menachem Av - Put on tefillin two months before Bar-Mitzvah
4w ago00:03:53Tap to summarizeהוֹרָאָה לָרַבִּיםA directive of general application: מַתְחִילִין לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שְׁנֵי חֳדָשִׁים קוֹדֶם הַבַּר מִצְוָהA boy should begin putting on tefillin two months before his bar-mitzvah —בַּתְּחִלָּה בְּלֹא בְּרָכָהfirst, without reciting the blessing, וְכַעֲבוֹר אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת בִּבְרָכָהand after a few weeks, with the blessing.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: cablejew@gmail.com
Transcribe →Hayom Yom 1 Menachem Av - The quality of Mashiach will be his humility
4w ago00:02:42Tap to summarizeמַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה עָנָיוThe distinctive quality of Mashiach will be his humility.דַּהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַגַּדְלוּתThough he will be on the highest level,וְיִלְמוֹד תּוֹרָה עִם הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹםand will teach Torah to the Patriarchs and Moshe Rabbeinu,בְּכָל זֶה יִהְיֶה בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה וְהַבִּטּוּלhe will nevertheless possess ultimate humility and self-effacement,לִלְמוֹד גַּם עִם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִיםand will teach even simple folk.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: cablejew@gmail.com
Transcribe →Hayom Yom 29 Tammuz - Tzemach Tzedek studied six hours a night while standing
Jul 1300:04:38Tap to summarizeמָצְאוּ פִּתְקָא כְּתַב יַד קֹדֶשׁ הַצֶּמַח צֶדֶק וְתוֹכְנָהּA handwritten note was once found in which the Tzemach Tzedek recordedשֶׁהֶחְלִיט לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה בַּעֲמִידָה נִגְלֶהhis resolve to study six hours of nigleh every night, while standing.וְתּוֹדָה לָאֵ-ל שֶׁקִיֵּם[As the note concludes,] he carried this out, thank G‑d,וְעָבַר עַל שַׁ"ס בַּבְלִי וִירוּשַׁלְמִיand reviewed in depth the entire Talmud Bavli, the Talmud Yerushalmi, וְאַרְבָּעָה חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּעִיּוּןand all four parts of the Shulchan Aruch.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: cablejew@gmail.com
Transcribe →Hayom Yom 28 Tammuz - All the Rebbeim said maamarim to purify the air
Jul 1200:09:14Tap to summarizeמְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.הפטורה: שִׁמְעוּ - אֱלֹקֶיךָ יְהוּדָה. אִם תָּשׁוּב... וּבוֹ יִתְהַלָלוּWe read the haftarah beginning Shimu dvar A-donai (Yirmeyahu 2:4-28 and 4:1-2).לְכָל אֶחָד מֵהָרַבֵּיִים הָיוּ מַאֲמָרִים קְבוּעִיםEach of the Rebbeim assigned certain maamarimבְּיִחוּד בִּשְׁבִיל זֶה (לְטַהֵר אֲוִיר הָעוֹלָם)for the specific purpose (of purifying the atmosphere),אֲשֶׁר פַּעַם בִּשְׁתַּיִם אוֹ בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיוּ חוֹזְרִים עֲלֵיהֶם בָּרַבִּיםand these they would review publicly once every two or three years.אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — הֵחָלְצוּ שֶׁבְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּלִי הַהַגָּהוֹתOne of the maamarim that the Alter Rebbe would deliver is the one beginning Heichaltzu that appears in Likkutei Torah, without the emendations.אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — יָפָה שָׁעָה אַחַתOne of the maamarim of the Mitteler Rebbe is Yafah Shaah Achas,וְתּוֹכְנוֹ עֲשָׂרָה פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים דְדִבּוּר הַמַּתְחִיל הִנֵּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר אֱלֹקַי נְשָׁמָה, בְּדֶרֶךְ הַחַיִּיםwhich comprises the first ten chapters of the maamar entitled Hinei Kol Echad VeEchad Omer Elokai Neshamah that appears in Derech HaChayim.אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי הַצֶּמַח צֶדֶק — מַה טוֹבוּ שֶׁבְּלִקּוּטֵי תּוֹרָהOne of the maamarim of the Tzemach Tzedek is the one beginning Mah Tovu that is to be found in Likkutei Torah.אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי אַאַזְמוּ"ר — מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִיםOne of the maamarim that my revered grandfather, the Rebbe Maharash, would deliver is Mi Chamocha BaEilim.אֶחָד מִמַאֲמָרֵי אַאַמוּ"ר — וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם מאָסקוואָ רנ"זAnd one of the maamarim of my revered father, the Rebbe Rashab, is VeYadaata HaYom (Moscow, 5657/1897).Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: cablejew@gmail.com
Transcribe →Hayom Yom 27 Tammuz - Remove your ego replace it with Bittul
Jul 1200:06:20Tap to summarizeאֶחָד מֵהָעִלוּיִם הַמְפוּרְסָמִיםA brilliant and renowned prodigy,בַּעַל כִּשָׁרוֹן גָּדוֹל וְעַמְקָן נִפְלָאwith great talents and wondrously deep comprehension,בָּא לְלִיאָזנאָ וְשָׁקַד בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּתcame to Liozna and devoted himself to the study of Chassidus. וּבְגוֹדֶל כִּשְׁרוֹנוֹתָיוThanks to his immense gifts,רָכַשׁ לוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר יְדִיעָה גְּדוֹלָה וּרְחָבָה בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּתhe acquired a vast and broad knowledge of Chassidus in a short period of time.בַּיְחִידוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַלAt his first yechidus, he entered the Alter Rebbe’s study and asked:רַבִּי מַה חָסֵר לִי“Rebbe, what am I lacking?”וַיַּעֲנֵהוּ רַבֵּנוּ הַזָּקֵןThe Alter Rebbe answered him:אֵין חָסֵר לְךָ מְאוּמָה“You lack nothing,כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה וְלַמְדָןfor you are G‑d-fearing and a scholar.רַק צָרִיךְ אַתָּה לְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ שֶׁהוּא הַיֵּשׁוּת וְגַּסּוּת הָרוּחַYou only have to remove your chametz, which signifies ego and arrogance,וּלְהַכְנִיס מַצָּה שֶׁהוּא בִּטּוּלand replace it with matzah, which signifies bittul, self-effacement.וּכְלִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ בְּיֵשׁוּת“Now, a person who is arrogant [what is the remedy for arrogance?], a utensil, that was used with the arroganceשֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא אוֹרthat one imagined to be lightכְּגוֹן שִׁפּוּדִיןsay a roasting spit,שֶׁדוֹחֲקִין רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה‘repels the feet of the Divine Presence,’ דְּאֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּרfor ‘he and [G‑d] cannot dwell in the same place.’ צָרִיךְ לִבּוּןrequires libun. וְהַלִּבּוּן הוּאThis means that it must be heatedעַד שֶׁיִּהְיוּ הַנִּצוֹצוֹת דְּהַבֵּרוּרִים נִתָּזִין וְנִכְלָלִין בְּהָאוֹר הָאֲמִתִּיuntil sparks fly off; that is, until the sparks of self-refinement fly outward and are incorporated in the true light.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: cablejew@gmail.com
Transcribe →Hayom Yom 26 Tammuz - Studying Torah, like a student; praying, like a son
Jul 900:04:08Tap to summarizeאִין לעֶרנעֶןWhen a person is studying Torah,אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט פון מעֶנטְשׁעֶן צוּ אַ זאַךhe devotes himself to a conceptוועֶלכעֶ עֶר וִויל פאַרשְׁטֵיין אוּן פאַרְשְׁטֵייטthat he is trying to understand and that he [ultimately] understands.אִין דאַוונעֶןWhen he is praying,אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט צוּ העֶכעֶר וִוי פאַרשְׁטאַנדhe gives himself over to that which transcends his understanding.אִין לעֶרנעֶן תּוֹרָה פִילט זִיךְ אַ אִיד וִוי אַ תַּלְמִיד בּאַ אַ רֶבִּי'ןWhile studying Torah, a Jew feels like a student before his mentor;אִין דאַוְונעֶן — וִוי אַ קִינד בּאַ אַ פאָטעֶרwhile praying, he feels like a son before his father.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: cablejew@gmail.com
Transcribe →Hayom Yom 25 Tammuz - No Jew is willing nor able to sever from G‑dliness
Jul 900:06:20Tap to summarizeאִין חֲסִידוּת אִיז פאַראַן צְווֵיי זֵייעֶר כאַראַקטעֶריסטישׁעֶ אוֹיסְשְׁפּראַכעֶןThere are two statements very characteristic of Chassidus:א) אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכקַייט(a) “A Jew [innately] recognizes G‑dlinessאוּן פִילט דִי אִיבּעֶרנאַטִירלִיכקַייטand is [inherently] sensitive to that which is supernatural.אוּן בּעֶדאַרף אוֹיף דעֶם קֵיין בּאַוַוייזעֶן נִיט האָבּעֶןHe needs no proof of this.”ב) אַ אִיד נִיט עֶר וִויל אוּן נִיט עֶר קעֶן זַיין אָפְּגעֶריסעֶן פוּן גֶ-טלִיכקַייט(b) “No Jew is willing — and no Jew is able — to remain separate from G‑dliness.”דעֶר אֱמֶת אִיז אַז דִי צְוֵויי אוֹיסְשְׁפְּראַכין זַיינעֶן אֵיין זאַךIn truth, these two statements reflect a single point:אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכְקַייטIt is because “a Jew recognizes G‑dlinessאוּן פִילט דעֶם לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַעand is sensitive to that which is supernatural,”דעֶרפאַר אִיז נִיט עֶר וִויל נִיט עֶר קעֶן זַיין אָפְּגעֶריסעֶן פוּן גֶ-טלִיכקַייטtherefore “no Jew desires — and no Jew can — remain separate from Divinity.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: cablejew@gmail.com
Transcribe →Hayom Yom 24 Tammuz - A Pnimi is a chassid who doesn't look for shortcuts
Jul 800:02:15Tap to summarizeמִפִּתְגָמֵי הַצֶּמַח צֶדֶקThe Tzemach Tzedek used to say:אַ פְּנִימִי אִיז“A pnimi is a chassid אַז בּעֶטעֶן אַ בְּרָכָה אוֹיף עֲבוֹדָהfor whom the very notion of asking [his Rebbe] for a blessing for [success in his] avodah אִיז דאָס אַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי הָבֶלis ‘empty talk.’ אוּן עֶס דאַרף זַיין תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הַאֲנָשִׁים[A pnimi understands that] the approach should be to ‘let the work fall heavily on the people.’”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: cablejew@gmail.com
Transcribe →