התוכן

ממצות כיסוי הדם [בחמישי דפ' אחרי] שאסור לכסותו ברגל וכו' למדים לכל המצוות "שלא יהיו . . בזויות עליו". ובלשון הגמ' "אבוהון דכולהו דם". ולכאו', מצוה זו אינה מה"חמורות", ואדרבה – יש בה כמה קולות, שגם מי שלא שחט בעצמו וגם נשים יכולים לקיימה וכו'. גם, מהו הדיוק "אבוהון דכולהו דם" – הלא הלימוד הוא מ"כיסוי הדם" ולא מ"דם" (ש"אין בו קדושה")? והביאור: "דם" הקרבנות מקריבים על המזבח, וזהו "אבוהון דכולהו דם" – שקיום כל המצוות צ"ל מתוך חיות והתלהבות, ענין ה"דם". וזה יובן יותר בהקדם הטעם שמצוה זו נוהגת רק בחי' ועוף ולא בבהמה. ולכאו', מצד טעם המצוה שהוא כדי לשלול טבע האכזריות (לאכול את הבשר בשעה שדמו מגולה לפנינו) – הרי אדרבה, דם בהמה מרובה משל חי' ועוף?! אלא כי מצוה זו נוהגת רק בחולין, ומכיון שהקרבנות באים רובם מבהמות – לא חייבה התורה לכסות דם בהמה בכלל כדי לא לחלק בין מוקדשין לחולין, וחייבה בכיסוי רק דם חי' ועוף (שרק מיעוט הקרבנות באים מהעוף). ולהעיר, שבמדבר לא היתה המציאות של בשר בהמה שחוטה חולין ועוף ד"מוקדשין" (קרבן עני) [המשך יבוא].

ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' נשא, י"ב סיון ה'תשמ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2026

Synopsis

The principle that “one should not regard the mitzvos with scorn” to a person is derived from the mitzvah of kisui hadam (in chamishi of parashas Acharei), where the law is that the blood may not be covered with one’s foot. As the Gemara says, “The father of them all is blood.” Seemingly, why is this principle derived from kisuy hadam, which is not a particularly stringent mitzvah (to the contrary – there are several leniencies: the blood can be covered even by someone other than the one who slaughtered the animal, and even by women etc.). Moreover, why does the Gemara say, “The father of them all is blood,” if the principle is derived not from the blood itself (which “has no sanctity”), but from the manner of covering it? The explanation is as follows: The “blood” that is the “father of them all” is the blood (which represents the vitality and enthusiasm) of the offerings brought upon the Mizbeach. In other words, all mitzvos must be performed with vitality and enthusiasm. This can be better understood by explaining why the mitzvah of kisuy hadam applies only to wild animals and birds, but not domesticated animals: Seemingly, the reason for the mitzvah is to negate the tendency of cruelty (i.e., one should not eat meat when the animal’s blood is right in front of him). In that case, the mitzvah would seem to be even more applicable to domesticated animals, which have more blood than wild animals and birds? The answer is the mitzvah applies only to non-sacred meat, and since most offerings come from domesticated animals, the Torah did not obligate us to cover the blood of domesticated animals at all, so as not to differentiate between sacred and non-sacred animals, but only the blood of wild animals and birds (from which only a minority of offerings are brought). It should be noted that in the desert, there was no non-sacred slaughtered meat from domesticated animals, and there were no consecrated birds (because birds are used for a poor person’s offering, and the Jewish people in the desert were wealthy). (To be continued.)

2 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Naso, 12 Sivan 5746

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2026

לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער