התוכן

בשיעור רמב"ם היומי – כותב הרמב"ם: "איזהו כהן מיוחס (שיכול לאכול אפי' תרומה של תורה וכיו"ב) – כל שהעידו לו שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן בן פלוני הכהן, עד איש שאינו צריך בדיקה, הווא הכהן ששימש על גבי המזבח .. אין בודקין מן המזבח ולמעלה". ומזה לימוד נפלא אודות מעלתם של ישראל: המושג ד"כהן ששימש על גבי המזבח" שייך גם לאחרי החורבן, שהרי "תפלות כנגד תמידין תקנום", וע"י כאו"א מישראל (לא רק כהן), שהרי כאו"א מישראל אם חסר לו משהו יש לו ציווי להתפלל להקב"ה. ואפי' נשים מתפללות בשם ומלכות עפ"י ציווי התורה. וזהו מ"ש הרמב"ם: כאו"א מישראל, יהי' מי שיהי', מכיון ששייך למצות התפלה, ה"ה בבחי' "כהן ששימש ע"ג המזבח" ומשמש לפני ממה"מ הקב"ה, ובמילא "אין צריך בדיקה"! וענין זה מודגש ביותר בזמן הגלות, ובפרט בעקבתא דמשיחא, שאז ה"אמונה פשוטה" אצל כאו"א מישראל היא בתוקף גדול.

משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2026

Synopsis

Todays’ Rambam states: “Who is a Kohen whose lineage is established? Anyone concerning whom two witnesses testify that he is a Kohen, the son of so-and-so the Kohen, the son of so-and-so extending back until a Kohen who served on the Mizbeach…We do not investigate [a Kohen’s lineage] beyond the Mizbeach.” The concept of a “Kohen who served upon the Mizbeach” applies even after the destruction of the Beis Hamikdash, because “Tefillos were instituted in place of the daily offerings,” and every Jew is fit and commanded to daven to Hashem, even non-Kohanim, and even women. This is the meaning of the Rambam’s statement: By virtue of tefillah, every Jew, whoever he may be, now has the status of a “Kohen who served upon the Mizbeach,” and therefore, “requires no investigation.” This idea is particularly emphasized in the time of exile, and particularly in the time of Ikvesa d’Meshicha, when the simple faith of every Jew is at its greatest force.

Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5745

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2026

לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

יום ד' פ' בהר-בחוקותי, י"ט אייר, ה'תשפ"ו